מגזין 4
פדגוגיה מוניציפלית
מגזין 4 | פדגוגיה מוניציפלית
״חינוך בקהילה״, ״ערים לומדות״, ״מרחבי חינוך״, ״ערי חינוך״, ״העיר כקמפוס״, ו״פדגוגיה מוניציפלית״, הם רק חלק מהשמות המתארים את העידן החדש המרחיב את מרחב החינוך והלמידה – מבית ספר בעיר לעיר כבית ספר.
מעקב של אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות אחרי מגמות עתיד, המשפיעות על שינויים עולמיים, מציג מגמה ברורה של תהליכי עיור משמעותיים. נתון מעניין מצביע על העובדה שכבר כיום מעל חמישים וחמישה אחוזים מאוכלוסיית מדינות העולם חיים בתוך ערים. יתרה על כך, יש כיום יותר משלושים "מגה ערים" אשר בכל אחת מהן חיים כעשרה מיליון תושבים.
עובדה זו גורמת לעליית כוחה של העיר, בניית צביונה הייחודי המתורגמים לתפיסת המשילות שלה והשפעתה על סדר היום של תושביה ועל איכות חייהם.
גורם ההשפעה הגדול ביותר המשפיע על צביון עירוני ייחודי ומשמעותי ביותר עבור התושבים הנו התייחסות העיר והשקעתה בחינוך ילדיה – דור העתיד של העיר.
ההתייחסות העירונית לחינוך מעלה את השאלה מה מקומה של העיר בחינוך ילדיה, אזרחי העתיד שלה? מה סמכויותיה וכיצד יטביעו חותמם הייחודי?
בשנים האחרונות אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות במנהל הפדגוגי, לקח על עצמו להוביל תהליכי פיתוח וניסוי ברמה הרשותית, פותחה תפיסה של פדגוגיה מוניציפלית המאפשרת לכל העיר לעצב תשתית חינוכית עירונית השמה דגש על עקרונות חינוכיים ייחודיים המאפשרים פיתוח זהות לוקלית לצד מתן מענה רלוונטי, עדכני וייחודי לילדי העיר.
מזה כחמש שנים האגף מעורב בלמעלה מחמישים רשויות בהן הוא מוביל תהליכים של "מרחבי חינוך – ייחודיות בית ספרית ובחירת הורים מבוקרת. האגף תומך בתהליכים עירוניים נותן תמיכה חינוכית מקיפה ברמה ארגונית – מערכתית, והנחיה פדגוגית של מרחבי חדשנות ובינוי בתי ספר חדשניים.
האגף רואה ברשויות המקומיות ערוץ חשוב להובלה פדגוגית ושיפור בתי הספר. לפניכם מגזין המוקדש לחידושים ברמה הרשותית.
גיליון זה מציע מבט קליידוסקופי על הנושא. תמצאו כאן סיפור של 6 פדגוגיות מוניציפליות של 6 ערים, תוכלו לבקר בעיר יפנית שבה ״העיר היא הקמפוס״, תזכו להצצה ראשונה על דו״ח על מגמות עדכניות בעיור והקשר שלהן לחינוך ולחברה, תכירו מחנך ומהפכן חברתי שמציג מניפסט בשבח הקהילתיות, תפגשו שני חוקרים המציגים מחקרי עומק על השאלה ״איפה החינוך״ ועל קהילתיות, תכירו את הפדגוגיה של מרחבי השראה ועוד ועוד.
״אי שפיות היא לעשות אותם דברים שוב ושוב ולצפות לתוצאות אחרות״.
אלברט איינשטיין
״נביא החדשנות כפי שאנו מכירים אותה כיום היה הכלכלן האוסטרי יוזף שומפטר, שהיה הראשון שהעלה על נס את החדשנות, במיוחד הטכנולוגית, כמחוללת הראשית של שינויים כלכליים. התהליך שתיאר בספרו "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה" היה כזה שבו שווקים חדשים נפתחים, והמבנה הכלכלי עובר מהפכות פנימיות בלתי פוסקות שמחריבות אותו ויוצרות מבנה חדש תחתיו. לתהליך זה, שמחריב את הדרכים המוכרות שבהן נעשו דברים והופך רעיונות, טכנולוגיות, אמונות ומכשור למיושנים ולא רלבנטיים, הוא קרא "הרס יצירתי". אותו הרס יצירתי שמונע על ידי חדשנות, הוא גרס, הוא זה שמניע את הקדמה האנושית, את השיפור ברמת החיים ואת הצמיחה הכלכלית בעידן המודרני״. קיצור תולדות החדשנות, אשר שכטר,דה מרקר
תהליך זה של הרס יצירתי מתרחש גם בחברה, ברפואה, באמנות – וגם בחינוך.
בעולם החינוך הישראלי, וכנראה שאין זה פלא בסטארט-אפ ניישן, זירת החדשנות מבעבעת. המהדורה המיוחדת של מגזין החדשנות מביאה מדגם קטן מעשייה זו. חדשנות מתרחשת במטה משרד החינוך, בו נחנך החודש מרכז החדשנות למעצבי חינוך. יש נסיונות נועזים בשדה החינוכי, כפי שמספר מנהל בית ספר משעולים אריק מנדלבאום, העוסק יום יום בשבירת קבעונות ובבניית פרדיגמה חדשה. וכך גם בקהילות העוטפות את בתי הספר – כפי שאנו לומדים מקהילת הורים בבאר יעקב המקימה בימים אלה מרכז יזמות להורים. במשחק החדשנות לוקחים חלק יזמים פרטיים שהחליטו לעשות מעשה – שבתאי קמינר ואורי שפירא מקדישים את כל מרצם למיזם Euroreka שמחבר בין טכנולוגיות וירטואליות ותלת מימדיות לחינוך, ויעל דורון דרורי הפועלת לשילוב של תנועת המייקינג בחינוך. בשדה החדשנות החינוכית פועלים בישראל עשרות ארגונים – והשנה הקמנו את פדרצית המו״פ החינוכי – כפלטפורמה לשיתופי פעולה ביניהם אל״מ ערן אורטל מזמין אותנו להסתכל על שדה שונה לחלוטין – הוא טוען שבצבא יש הרבה חדשנות ומעט שינוי ומציע לבדוק האם זה המצב גם במערכת החינוך. חדשנות מבוססת על אופני חשיבה חדשים: רחל יעקובסון כותבת על ״סקרנות״ כתנאי הכרחי, ודקלה בר טוענת שחשיבה דרך מורכבות חיונית אף היא.
בגליון תמצאו כתבות נוספות המאירות מזויות שונות על הנושא הרחב, המורכב, העמום לפעמים, המכונה ״חדשנות״. כשערכנו אותו גילינו שבגיליון זה של מגזין השפעה, השישי במספר, התפרסם מאמר ה-100. חגיגה! בדקנו וגילינו שגם בגיליונות הקודמים – חלק ניכר מהמאמרים הם סיפורי חדשנות. אמרנו כבר – זירת החדשנות החינוכית תוססת בישראל. מוזמנים לעיין גם בהם.
גן הים הראשון בעולם
תתארו לכם ארגז חול ענקי בו מתנסים הילדים, לומדים, חוקרים ומגלים ידע תובנות, וגילויים מדעיים על העולם הסובב אותם מתוך קשר בלתי אמצעי לסביבה הטבעית.
תשעת שדות הפעולה של עיר חינוך
מהי עיר חינוך במרכז המחקר לעיר חינוך C2City, שנוסד ע"י המכון חינוך דמוקרטי, חקרו אנשי המכון את מגוון שדות הפעולה המאפיינים עיר חינוך. שדות אלה …
ערים לומדות
הרשת הגלובלית לערים לומדות הוקמה בחסות ארגון אונסק"ו, המקדם ומיישם מדיניות ותוכניות בתחום ה"למידה לאורך החיים". ברשת חברות כבר 182 ערים מ -42 מדינות עליהם נמנות גם הערים מודיעין- מכבים-רעות מישראל, קריית גת, רמת גן, פתח תקווה, רעננה, מודיעין ואריאל.
הפדגוגיה של מרחבי השראה עירונים: המקרה של מצפה רמון
המפגש הקיצוני בין צרכים קיומיים לעיתים כואבים ומטרידים, לבין רעיונות ערכיים ראויים ונשגבים – הוא זה שהוליד את המסע היישובי לפיתוח פדגוגיה ייחודית-מרחבית במצפה רמון.
רמת-גן עיר חכמה בחינוך – ה – HUB החינוכי
הרצאת טד: …״רציתי להביא איתי משהו חדש…אז אינטואיטיבית הלכתי למקום שאני הכי מתחברת אליו: כדורגל״. דליה לין, מנהלת אגף החינוך, רמת גן. סרטון על רמת גן כעיר חכמה מספרת על העיר הראשונה בעולם ששמה את החינוך כיעד הראשון של ״עיר חכמה״.
מפרמידה לרשת: עיר חינוך ואמנות שיתופי הפעולה
כיצד ערים עוברות מ"פרדיגמת הפירמידה" אל עבודה ב"פרדיגמת הרשת"? המודל של עיר חינוך ומעבדת החדשנות החינוכית/עירונית מאיצים שינוי פרדיגמתי זה.
חוות דעת מומחה: קהילות עירוניות
מירושלים לסטאוונגר (בצילום) ומשם לאשדוד והלאה לעולם של הקוד הפתוח. סקירת מומחה השוזרת בין ביקורים במספר קהילות עירוניות בישראל ובאירופה לבין שרטוט דמותה של הקהילה, הצורך האנושי בקהילות והדרך בה הוא מתממש במרחב העירוני. המחבר מציג חקרי אירוע, תשתית רעיונית ועקרונות פעולה מעשיים.
איפה החינוך? מעורבות הרשויות המקומיות בחינוך ותפיסת החינוך כשירות ציבורי
מגזין השפעה שמח להציג מחקר מעמיק – עבודת דוקטורט – השואל ״איפה החינוך״ באמצעות התייחסות לסוגיות של חינוך ממלכתי/ציבורי, מעורבות התושבים, מנהיגות ראשי החינוך, המקום של הפרט בחינוך ועוד. התשובות אינן אינטואיטיביות!
יחד יוצרים חברה: יציאה לדרך קהילתית משותפת | האני מאמין של ינוב קקון
הרהורים של איש חינוך שהוא גם אקטיביסט חברתי, פעיל פוליטי ומשורר על תפקיד המחנך בחברה "גלותית" הפועל מתוך רצון להחזיר את תחושת השייכות והקהילתיות לפרטים שבה. "עלינו, כמחנכים, מוטלת האחריות להנהיג הווה אחר, חברה חדשה. מהפכה – היום. זה בידיים שלנו"
שיבוייה: העיר היא הקמפוס, הקמפוס הוא העיר
"היה לנו חזון של העיר כולה פועלת כאוניברסיטה אחת, שבה כולם יכולים ליהנות מחיי הקמפוס כל החיים. זה בהחלט הצית את דמיוננו" יסואקי סקיו, בן 25, רקטור האוניברסיטה
מרחבי חינוך- אזורי בחירה מבוקרת וייחודיות בתי ספרית
השימוש בנכסים המקומיים וחיבור שלהם לגורמים במערכת החינוך ברשות הם כוח משמעותי בעל תרומה חינוכית המגדילה את מרחב ההזדמנויות ללמידה בכלל והתאמת הלמידה לתחומי עניין של הילדים.
הרהורים על עיר: סקירת בזק המתחילה בעיר המסורתית בימי הביניים ומסתיימת בעיר הוירטואלית
ה״עיר״ היא הבמה עליה משחקים מרבית תושבי העולם – גם חיים, עובדים, מבלים. זאת גם זירת החינוך המרכזית. איריס יוצאת למסע מואץ בהיסטוריה של העיר – החל בעיר המסורתית, דרך העיר התעשייתית וכלה בעיר הפוסט-מודרנית. המחברת מסיימת את מסעה בסין – זירה מרתקת במיוחד של תהליכים עירוניים מרתקים.
שש פדגוגיות מוניציפליות: גדרה, רעננה, יבנה, גבעתיים, מגדל העמק ושפרעם
כל עיר והסיפור שלה: ״לשמוע את העשב נובט״ | ״החינוך בראש המגדל״ | ״חינוך אנושי״ | ״בין המייחד למאחד״ | ״מנהיגות אותנטית״ | ״עיר בחדשנות״
עיור וחינוך: דו"ח מגמות עתיד ואתגרים, 2017 | תקציר
ערים חכמות | ערי ראשה | ערים ורטיקליות | ערים חכמות | ערי עולם | מגה ערים | ערי חינוך | הערים של העתיד …אלה הערים בהן יתגוררו 7 מתוך 8 אנשים בשנת 2050. הדו״ח, שיפורסם בקרוב, נערך ע״י אגף המו״פ כדי לסייע לעוסקים בחינוך להבין את מידת ההשפעה של המגמה ויחסי הגומלין בין עיור וחינוך.
דברים לזכרה של שירי ביתן
שירי ביתן, אשת חינוך, עבדה באגף מו"פ ניסויים ויוזמות. בתפקידה שמשה כמרשתת של מוסדות חינוך. סייעה להם להוביל תהליכים פדגוגיים פורצי דרך ולבנות ייחודיות בית ספרית. גליון 4 מוקדש לזכרה.