09 | הלומד בעידן של מציאות משתנה

ניסיון להציג תפישה שלמה, כוללת וקוהרנטית של מאפייני דמות הלומד הנובעת ממאפייני העולם של מציאות משתנה ומטרת הלמידה הנגזרת ממנו.

המידע מוצג כאן באקרודיון לינארי. לשקול להחליף למודל ויזואלי + נקודות חמות ופופאפ.

פרק זה מסכם את התיאור של מודל הפמ"ע 2030 על ידי הצגת מאפייני הלומד בעידן של מציאות משתנה על פי תפישת פמ"ע 2030 מזווית מבטו של הלומד. בפרק יש ניסיון להציג תפישה שלמה, כוללת וקוהרנטית של מאפייני דמות הלומד הנובעת ממאפייני העולם של מציאות משתנה ומטרת הלמידה הנגזרת ממנו. התפישה כוללת תיאור של מאפייני הלומד עצמו וקשריו עם הסביבה,  עקרונות הפעולה המכתיבים את למידתו, תכני הלימוד הרלוונטיים אותם עליו לרכוש והאופן בו הוא מנהל את למידתו 

אחד המונחים אשר הוטבעו על מנת לתאר את המציאות בימינו הינו עולם VUCA (ראשי תיבות ל:Volatile, Uncertain, Complex, Ambiguous). עולם המתאפיין ע"י תנודתיות, מורכבות, אי ודאות ועמימות, אשר יוצרים מצב של מציאות משתנה כדרך קבע. תנודתיות היא הסיכוי לשינוי מהיר ובלתי צפוי. דוגמא לתחום תנודתי הינו שוק המניות הקשה לחיזוי. חוסר ודאות מתייחסת לטיב והיקף המידע הנמצא ברשותו של אדם או המידה בה ניתן לצפות את תוצאתו של אירוע מראש. מורכבות עולה ככל שעולה מספר המשתנים ו/או קשרי הגומלין.

לדוגמה, הכוונת כיתה בה 30 תלמידים מורכבת יותר מזו המכילה חמישה תלמידים, ורמת המורכבות עולה במידה והתלמידים דוברים שפות שונות. עמימות נוצרת כאשר אירוע או הקשר אינם ברורים. הדבר יכול לנבוע לדוגמא מחוסר מידע או מידע סותר או מידע לא קוהרנטי, או הקשר לא ברור. הנוכחות המצרפית של מאפיינים אלו משנה בהדרגה את המציאות המוכרת לכדי עולם חדש ושונה, בו סדרי עולם קודמים ומתכונים בדוקים מתערערים.

במציאות משתנה לא דיי בהליכה בתלם ידוע מראש על מנת להבטיח שגשוג. האפשרות של אדם להבטיח עתיד אישי רצוי (בהיבטים שונים כולל כלכלי וחברתי) ע"י השקעה מוגבלת ברכישת ידע במסגרת בתי הספר ומערכת ההשכלה הגבוהה, מתמעטת והולכת.

קיימת מגמה עולמית לפיה רצוי לבחון שינוי במטרת מערכת החינוך, ממיקוד בהקניית ידע ובהכנת הלומדים להשכלה גבוהה ולהשתלבות בשוק העבודה, למיקוד בהקניית יכולות להשגת שלומות. כלומר, בצמיחה כוללת אישית וקולקטיבית של הלומדים בכל ממדי החיים. במסגרת תהליך הלימוד על הלומד לרכוש יכולות אשר יאפשרו לו לקרא ולפענח את המציאות המשתנה הסובבת אותו על כל מורכבותה, לקבוע מטרות מושכלות, ולבחון את קידום השלומות האישית והקולקטיבית כמענה לאתגרים של ימינו ואתגרים עתידיים.

שלומות הינה שגשוג ורווחה ברמה האישית והכללית, בכל ממדי החיים בהם פועל הפרט: איכות חיים (בריאות, איזון בית-עבודה, חינוך, קשרים חברתיים, מחויבות אזרחית, איכות הסביבה, בטיחות, שביעות רצון בחיים) לצד תנאים חומריים (מישרות, הכנסה ודיור). הגדרת החתירה לשלומות כמטרה של תהליך החינוך אינה מתבצעת מתוך מניע אידיאליסטי מופשט, אלא כמענה מתחייב לאתגרים משמעותיים, שכבר בתקופה הנוכחית משפיעים לרעה על רווחתם של אנשים ברחבי העולם (כדוגמת שינויי האקלים, שינויים בשוק העבודה ויכולת העסוקה של אוכלוסיות נרחבות, שינויים דמוגרפיים ופוליטיים). מאפייני השלומות בממדי החיים השונים משתנים לאורך זמן, וכפועל יוצא יש להתאים באופן מתמיד את תהליך החינוך כנדרש.

גישה מוטה עתיד יכולה להוות כלי מרכזי של הלומד בתהליך ליצירת השלומות עבור עצמו וסביבתו במציאות משתנה. בהתאם לגישה זו הלומד נטוע בהווה בעודו צופה לעתיד. הוא חווה ומצטייד בכלים במהלך תהליך החינוך – הפורמלי והלא פורמלי – אשר ישרתו אותו בהתמודדות עם ההווה ובעיצוב עתיד רצוי טוב יותר.

הלומד יכול להיות כל אדם באשר הוא, בכל גיל ובכל שלב בחייו.

במציאות של ימינו זמינות לאדם אפשרויות שונות ללמידה לאורך החיים (Lifelong learning ) וללימוד במרחבי החיים השונים (Life wide learning). למידה זו דרושה על מנת לתמוך במאמצי האדם בהשגת שלומות לו ולחברה. הלומד במציאות זו נדרש להיות דינמי, להשתנות ולהתפתח על פני החיים. כלומר, בכל נקודת זמן הלומד נמצא בעיצומו של תהליך לימוד מתמשך בו הוא נחשף למידע, חווה באמצעות עשייה, מגבש את אישיותו, מתפתח ומעמיק בתחומי עניין שונים, ומקדם את מטרותיו.

במסגרת מערכת חינוך מותאמת למציאות משתנה הלומד יכול להיות שותף, מוביל ואחראי על תהליך הלמידה, תוך קיום קשרי גומלין מתאימים עם בעלי עניין נוספים (כגון עמיתים, מורים, מנהלים, משפחה וקהילה). במציאות המאפשרת ומחייבת למידה לאורך החיים, האינטראקציה של הלומד עם מוריו ודמויות נוספות המלוות את תהליך הלמידה שלו, הינה דינמית ובעלת הדגשים משתנים על פני זמן.

בגיל הרך יתכן וההדגש יהיה לתמיכה והנחיה, בעוד שבשלבים מאוחרים יותר יתכן והדגש יוסט לדמויות מנטורים ומלווים, ולאחר מכן לאינטראקציה בין שווים ושותפים לעשייה וללמידה.

אימוץ אופן התנהלות של פעלנות שיתופית יכול לסייע ללומד לקדם את תהליך הלמידה ולפתח כשירויות להתנהלות במציאות משתנה ומורכבת, תוך אינטראקציה ופעילות עם בעלי עניין שונים, והתחשבות בתנאי המציאות המשתנה. כל המעורבים בתהליך הלמידה יכולים להיות לומדים ומלמדים כאחד, הפועלים באופן התומך בהתפתחות הפרט והקבוצה, תוך ניהול תהליך מחשבתי אישי ומשותף. 

לנוכח המציאות המשתנה יכולה מערכת החינוך לפעול לשינוי גם בהתנהלותה ומתכונתה. במסגרת תהליך הלמידה ובמהלך החיים ככלל, יכול  הלומד לבחור להשתמש בעקרונות פעולה להתמודדות עם מציאות משתנה כאמצעים למיצוי הפוטנציאל האישי הגלום בו, והשגת מטרותיו בתנאי המציאות המשתנה. במסגרת עקרונות אלו נכללים הפעלנות, הגלוקליות, השיתופיות, האי פורמליות, פרסונליות, תמורתיות ותכלול.

מאפייני עולם ה-VUCA, התנודתיות, אי הודאות, העמימות והתנודתיות, יוצרים מצב בו על מנת להתנהל נדרש האדם להעריך ולהבין את המתרחש סביבו, ולקבל החלטות באופן דינמי על מנת לעצב עתיד רצוי, להתקדם למימושו ולהשיג שלומות. במענה לכך יכול הלומד לאמץ את גישת הפעלנות. הלומד הפעלן יודע לקבוע מטרות אישיות, להתבונן ולפעול באופן אחראי להשגתן. בפעולתו הוא מתבסס על יכולת ארגונית ואישית ליצירת שינוי, כמו גם על אמונתו ביכולתו להשפיע על סביבתו ולחולל שינוי. הגישה הפעלנית מאפיינת את כל מעשיו של הלומד, כפי שניתן לראות גם בתהליך הלימוד. הלומד מבין כי תהליך הלימוד משרת אותו בראש ובראשונה, הוא המתאים ביותר לדעת, לבחון ולהבין מה נכון ומתאים עבורו והדבר באחריותו. בהתאם, עליו מוטלת האחריות להכוונת תהליך זה ולתוצאותיו.

הלומד יכול לבחור להשתמש בעקרונות הפעולה של הפמ"ע כדי להתמודד עם המציאות המשתנה.

  • עקרון הפרסונליות מאפשר התאמה אישית למאפייני הלומד על ידי המורה, הלומד עצמו, ולעיתים ע"י אמצעים טכנולוגיים. מצב זה מאפשר מתן מענה פרטני לכל לומד ולומדת: לבחור בתכני ובתהליכי למידה המותאמים לצרכיהם, רצונותיהם וסגנונותיהם. התפתחותו ההוליסטית של הלומד תיתמך ע"י תהליך לימוד אשר יסייע לו להכיר את עצמו, את חוזקותיו וחולשותיו, את העדפותיו ורצונו. תהליך זה יתמוך בו בגיבוש אישיותו, זיהוי וקביעת מטרות אישיות ומיצוי הפוטנציאל האישי.
  • בהתאם לעיקרון השיתופיות מועצם תפקוד הלומד הפועל יחד בעלי עניין בסביבתו, כגון הסגל החינוכי, עמיתיו, משפחתו ואנשי קהילתו וגורמים חיצוניים נוספים.
  • בהתאם לעיקרון האי פורמליות, הלומד יוצר ומנצל הזדמנויות למידה בכל מרחבי החיים, בהתנהלות היומיומית שלו מחוץ להכוונת ובקרת מסגרות החינוך הפורמלי.
  • בהתאם לעיקרון הגלוקליות הלומד פועל להשגת שילוב הרמוני ומאוזן של יכולות גלובליות ולוקליות  החיוניות שתיהן לשגשוג בעידן של מציאות משתנה.
  • בהתאם לעיקרון התמורתיות הוא מכיר בצורך לבחון ולהבין את השפעת התמורות בתחומי החיים השונים, בצורך לבנות ולעדכן תדירות את תמונת המציאות הסובבת אותו ואת תמונת העתיד הרצוי בהתאם למציאות המשתנה ולמטרותיו הוא. כדי לעשות כן הוא יכול לאמץ את גישת חשיבת עתיד המסייעת לו להגדיר ולבחון תרחישים עתידים אפשריים ולעצב לעצמו עתיד רצוי ותוכניות פעולה להשגתו. בנוסף לכך, הוא יכול להשקיע בפיתוח יכולות אישיות של זמישות וחוסן נפשי המאפשרות לו להתמודד במהירות וביעילות עם האתגרים שמזמנת לו המציאות המשתנה.
  • ולבסוף, בהתאם לעיקרון התכלול, פועל הלומד לגבש עבור עצמו זהות וייעוד אישי, המהווים עבורו עוגן ומצפן  בעידן של תמורות מואצות, יוצרים עבורו משמעות אישית מסייעים לו בגיבוש עצמי שלם.  

בהתאם לגישת הצמיחה הכוללת המגדירה את היכולת להשגת שלומות כמטרת החינוך הלומד במערכת החינוך זכאי לקבל מענה הן לצרכיו כאדם הנדרש לתפקד ולשגשג בתנאי המציאות המשתנה, והן לצרכיו כאדם שלם, (כגון הצורך במימוש עצמי, ביטחון וקיום קשרים חיובים ותומכים עם הסביבה). הרציונל של תכני הלמידה, הנגזרים מתפישה זו הוא לעבור מהתמקדות ברכישת ידע להתמקדות בתמהיל תכנים הוליסטי (ידע, מיומנויות, גישות, ערכים וכשירויות) המסייע ללומד לשגשג במציאות משתנה ולהפוך לאדם שלם.

מרכיב תוכן מרכזי אותו על הלומד לרכוש כדי להתמודד עם אתגרים מורכבים ועדכניים במציאות המשתנה הוא מרכיב הכשירויות. כשירויות הינן תמהיל סינרגטי של ידע, מיומנויות, ערכים וגישות, המאפשרים ללומד להתמודד באופן אפקטיבי יותר עם האתגרים המורכבים של המציאות המשתנה.  כשירויות מורכבות הן כשירויות אשר פותחו על מנת לתת מענה לאתגרי המאה ה-21 (כגון גלובליזציה, שינויי אקלים, והתפתחויות טכנולוגיות) ומעבר לה. כשירויות אלו כוללות: כשירות גלובלית, אוריינות פיננסית, חשיבה מחשובית, יזמות ואוריינות לפיתוח בר קיימא. כשירויות טרנספורמטיביות הן כשירויות כלליות בהן יכול הלומד לעשות שימוש בעיצוב עתיד רצוי אישי וקולקטיבי ושגשוג בו. כשירויות אלו מתייחסות ליצירת ערך חדש, יישוב מתחים ודילמות ולקיחת אחריות. הלומד המוכשר ליצירת ערך מוסף חדש לעולם יוכל ליישם חדשנות על מנת לקדם צמיחה כוללת ופיתוח בר קיימא. בפעילותו ובאינטראקציה שלו עם הסביבה יוכל הלומד ליישם את כשירותו ליישוב דילמות ומתחים לאינטגרציה של השקפות עולם ומטרות שונות ולכדי דרך ועשייה משותפת. הלומד לוקח אחריות על התנהלותו בכלל ועל תהליך הלמידה שלו בפרט. משמעות לקיחת האחריות היא שהלומד מקבל החלטות לאחר שהבין באופן עמוק את השלכותיהן העתידיות עליו ועל סביבתו. לקיחת אחריות זו רלוונטית לכל שלב בהתפתחות הלומד, בהתאמה הנדרשת.

תהליך ההתפתחות והלמידה ההדרגתי בא לידי ביטוי גם בתכני הלמידה. תכנים אלו כוללים את יסודות הליבה, הנלמדים כתחומים בפני עצמם וכבסיס לרכישת תכני הכשירויות. כיסודות ליבה חיוניים מוגדרים מיומנויות, גישות וערכים הכוללים אספקטים קוגניטיביים, בריאותיים ורגשיים-חברתיים. הלומד יכול לרכוש יסודות קוגניטיביים,  המכילים תמהיל של המוכר, לצד החדש הנדרש במציאות משתנה: אוריינות שפה ואוריינות מתמטית, לצד אוריינות דיגיטלית ואוריינות נתונים. בנוסף ביכולתו לרכוש יסודות בריאות אשר כוללים התייחסות לבריאות פיזית ונפשית, ויסודות חברתיים ורגשיים הכוללים גם התייחסות למוסר ואוריינות אתית.

ביצירת תמהיל תכני לימוד כולל (קוגניטיבי, רגשי-חברתי, ובריאותי, באמצעות שילוב של ידע, מיומנויות וערכים) יכול הלומד במערכת החינוך לקבל תמיכה להתפתחותו כאדם שלם. תמהיל זה מכיר בין השאר בצורך דואלי: לאפשר ללומד לבחון ולטפח את הייחודיות האנושית שבו, לצד פיתוח יכולות להתנהלות עם כלים טכנולוגיים כאלו ואחרים, בעידן המושפע רבות מחדשנות בתחומי הטכנולוגיה.

כאמור, לומד יכול לבחור לרכוש כשירויות ולאמץ דפוס פעולה פעלני על מנת לנווט ולהשיג את מטרותיו במציאות המאופיינת בתנודתית, מורכבת, עמומה ואי ודאית. במסגרת רכיב הידע של הכשירויות יוכל התלמיד ללמוד ידע תחומי, בינתחומי, תהליכי ואפיסטמי. במסגרת המיומנויות יוכל לפתח מיומנויות קוגניטיביות ומטא קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות, ופיזיות ומעשיות. ומעבר לכך, הוא ייחשף למגוון ערכים וגישות, בהם יוכל לדון ולבחון, ומהם יוכל לאמץ על פי בחירתו, ובהסתמך על היכרותו עם עצמו. בין הערכים והגישות להן ייחשף יהיו כאלו הנוגעים לפרט, לאינטראקציה עם הסביבה, להתנהלות הנוגעת לפרט ולמדינה, לזו הנוגעת לפרט ולעולם וכן לזו המתייחסת לפרט ולסביבה הפיזית. דוגמאות לכך הינן כבוד עצמי, כבוד לאחר, יושרה, שוויון הזדמנויות, צדק, הוגנות, סקרנות, יצירת ערך, חמלה, סובלנות, אמינות, קדושת החיים, מניעת אלימות, אחריות כלפי העצמי ואחריות כלפי החברה. הלומד יגבש מצפן מוסרי בתהליך פנימי אשר ילווה בחשיפה למגוון ערכים, בחינתם, דיון בהם בינו לבין עצמו, ובינו לבין סביבתו, בחינתו אותם כתואמים להשקפת עולמו, לאידיאל העצמי אליו הוא מכוון להיות, להתאמה לסביבה בה הוא רוצה לחיות ואותה הוא רוצה לעצב עבור עצמו ועבור הסובבים אותו.  הלומד יפתח אוריינות אתית: יכולת זיהוי דילמות אתיות וניתוחן, כמו גם יכולת לעצב דרכי פעולה להתמודדות עם דילמות אתיות אלו ויכולת לתקשר עם הסביבה בנוגע להן. אוריינות זו כוללת הכרה בלגיטימציה לקיומן של מערכות ערכים שונות, ובצורך לייצר סביבה התומכת בקיום הדדי בין קבוצות עם אמונות וגישות שונות.

בעולם של מציאות משתנה ניתן להתבונן על תהליך הלמידה כתהליך אישי של שיפור, המאפשר ללומד להתמודד באופן אפקטיבי יותר עם אתגרים חדשים. הלמידה כתגובה מתרחשת כאשר הלומד בוחן את תנאי הסביבה המשתנים, לומד אותם ומחליט כיצד לפעול על מנת לשגשג. הלמידה כתהליך התפתחות אישית מתרחשת כאשר הלומד מעורב באופן אקטיבי בכל אחד משלבי תהליך הלימוד ומשפר את יכולותיו. ככל שתהליך הלמידה אפקטיבי יותר כתהליך שיפור עצמי, כך יכולתו של הלומד להגיב ולהתמודד עם מאפייני עולם ה-VUCA (עמימות, אי ודאות, מורכבות ותנודתיות) משתפרת, והוא מפתח ומעמיק בהדרגה ועל פני שלבי התפתחותו האישית, את ידיעותיו וכשירויותיו.

תהליך הלמידה כתהליך שיפור אישי הוא תהליך למידה מחזורי המורכב משלושה שלבים: ציפייה, פעולה ושיקוף. במסגרת השלב הראשון הלומד מגדיר את העתיד הרצוי לו ואת יעדי הלמידה הנגזרים ממנו, מעריך דרכי למידה אפשריות ובוחר את הרצויות לו. בשלב השני הוא מוציא לפועל את דרך הלמידה שבחר, ובשלב השלישי הוא בוחן את תוצאות למידתו (פעילותו) ומסיק מסקנות להמשך. במסגרת תהליך מסוג זה, הלומד יכול להתייחס לפעולות לא מיטביות שביצע וכישלונות כשלבים אינהרנטיים בתהליך להשגת מטרה מסוימת וכאמצעי לשיפור יכולות לאורך זמן. זאת בפרט כאשר התכנון מבוסס על הכרת המציאות ומורכבותה והיישום המחזורי מאפשר הפקת לקחים ושיפור מתמיד. הלומד יכול לעשות שימוש בתהליך זה הן במסגרת למידה עצמית והן במסגרת למידה משותפת. יכולות אלו ישרתו אותו במסגרת למידה לאורך חייו ולמידה במרחבי החיים השונים.

המציאות בה אנו חיים משתנה בקצב מהיר לעבר עתיד לא ידוע. הלומד צופה העתיד יכול לבחון ולהכיר בערך של קידום שלומות אישית וקולקטיבית כמטרת החינוך. לטובת זאת יוכל לשנות פרדיגמות מוכרות, להבין ולאמץ את עקרונות הפעולה של הפמ"ע והפעלנות אשר יסייעו לו לקבוע מטרות אישיות ולהתקדם לקראת השגתן. לטובת זאת הלומד יכול לאמץ תהליך של למידה על פני החיים ובמרחבי החיים, בתהליך אישי של שיפור מתמיד לטובת מיצוי הפוטנציאל האישי ומימוש עצמי, כמו גם כמענה לאתגרים משתנים. כמו כן, הלומד יכול  לרכוש כשירויות אשר יהוו את הכלים המעשיים אשר עומדים לרשותו בממדי החיים השונים. שינויי פרדיגמות אלו יאפשרו ללומד לפעול ולשגשג בכל עתיד בו יפגוש.

פמע 3

דילוגי חשיבה | חשיבה דרך מורכבות

01 | מבוא

מהו האתגר בהכשרת הדור הבא לעתיד? כיצד התגלגלה ההיסטוריה של פדגוגיה מוטת עתיד? וכיצד תוכלו להשתמש בספר זה?

02 | מודל פדגוגיה מוטת עתיד [פמ״ע]

תפיסת פמ״ע מסייעת לעיצוב מתמיד של עתיד פדגוגי רצוי וישים, מתוך התייחסות לאתגרים ולהזדמנויות הנגזרים מהמגמות הכלליות והחינוכיות המתחוללות במציאות

03 | שלומות כמטרת החינוך

מטרת החינוך על פי תפישת הצמיחה הכוללת הוא שלומות (Well-Being), כלומר שגשוג ורווחה ברמה האישית והקולקטיבית, בכל ממדי החיים בהם פועלים הפרט והחברה.

04 | פעלנות

כדי להשיג את השלומות, שהיא מטרת החינוך, על כל גורם במערכת החינוך, החל מגופי המטה דרך מפקחים, מנהלים, ומורים וכלה בתלמידים, להפגין פעלנות, כלומר לעצב בעצמו את העתיד החינוכי שלו ושל תחומי אחריותו במערכת.

05 | מגמות ואתגרים לחינוך הנגזרים מהן

אילו מגמות, בכל תחומי החיים, ישפיעו וישנו את המציאות המשתנה בכלל וישפיעו על עולם החינוך בפרט?

06 | עקרונות פדגוגיה מוטת עתיד

עקרונות הפעולה של מודל פמ"ע 2030 הם פרסונליות, שיתופיות, אי-פורמליות, גלוקליות, תמורתיות ותכלול. הם מייצגים דרכים כלליות וגלובליות להתמודדות עם המציאות המשתנה במגוון תחומים, כולל בתחום החינוך.

07 | השלכות

טבלת עקרונות/היבטים מציגה את אופן הביטוי של עקרונות הפדגוגיה מוטת עתיד בכל אחד מהיבטי שדה הפעולה החינוכי:

08 | שדה הפעולה החינוכי

יישום של פרקטיקות שנועד לתת מענה לאתגרים ולנצל את ההזדמנויות הנגזרות ממגמות העתיד שדה הפעולה החינוכי הוא המקום בו מיושמות …

09 | הלומד בעידן של מציאות משתנה

ניסיון להציג תפישה שלמה, כוללת וקוהרנטית של מאפייני דמות הלומד הנובעת ממאפייני העולם של מציאות משתנה ומטרת הלמידה הנגזרת ממנו.

10 | ארגון חינוך מוטה עתיד

השינוי המואץ בכל רבדי המציאות מחייב ארגוני חינוך להתאים עצמם באופן מתמיד למציאות המשתנה כדי לספק חינוך רלוונטי.

11 | המלצות

את חלק מהמלצות ליישום פדגוגיה מוטת עתיד בשדה החינוכי בוודאי פגשתם כבר בפרקים הקדומים. כאן אנו מרכזים את כולן. בין היתר: אטונומיה של מוסדות חינוך, המפקח כמטפח, למידה מותאמת אישית, שימוש מקיף בטכנולוגיה ככלי לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, ועוד ועוד.

12 | סיכום וצפי למהדורה הבאה

המהדורה הבאה צפויה להתמקד בתפישות לגבי דמות המורה מוטת העתיד, דמות בית ספר מוטה עתיד, מתווה תוכנית לימודים עדכני, תפישת שלומות רחבה , תפישת פעלנות רחבה, הרחבה בנושא פרקטיקות תומכות פמ"ע 2030 ועוד.

13 | מיומנויות, גישות וערכים | פמע 2030

קבוצת מונחיםמיומנות (15)גישה (17)ערך (8) אחריות Responsibility גישה, המייצגת התייחסות ראויה של אדם לדבריו, למעשיו ולאמון הניתן בו כולל הנכונות …

14 | לקסיקון חינוך 2030

חידוש מתחדש כרוך גם בשפה מתחדשת. לפניכם 120 מונחים הקשורים לחינוך מוטה עתיד, מתורגמים לעברית. המקור: לקסיקון החינוך של פרוייקט חינוך 2030 של ה OECD

15 | ספרים וחוברות על פמ״ע

16 | מסלולי הרצה

32 יוזמות שפותחו בבתי ספר בהשראת עקרונות פדגוגיה מוטת עתיד.

17 | מסלולי הרצה פמע | גלריית סלפי סקול

23 סרטוני 2 דקות הפרקטיקה של פדגוגיה מוטת עתיד ב-23 מיזמים פדגוגיים