על מערכת החינוך למסד תהליכים סדורים ומתמידים של חשיבת עתיד משרדית, אותם יובילו גופים מתמחים כגון אגף התכנון האסטרטגי ואגף מו"פ. תהליכים אלו יאפשרו למערכת החינוך לזהות מגמות כלליות וחינוכיות, לחזות עתידים אפשריים בעולם החינוך ולעצב לאורם עתיד רצוי לחינוך בישראל ואסטרטגיות ותוכניות פעולה ליישומו.

על מערכת החינוך להגדיר, להקים ולתחזק אקו-סיסטם משרדי שיספק  מעטפת התומכת ומאפשרת שינויים, רפורמות, ויוזמות במערכת החינוך בכל הרמות, מרמת המערכת כולה ועד רמת בית הספר. אקו-סיסטם זה יספק תמיכה בנושאים של אסדרה, התאמת תוכניות לימודים, הכשרת ההון האנושי, יצירת תרבות של יוזמה ושינוי, מתן שירותי, ידע, הדרכה, תמיכה וליווי, סיוע בתשתיות פיזיות וטכנולוגיות, והקצאת משאבים ותקציבים נדרשים.

על מערכת החינוך להגדיר את מאפייני המורה מוטה העתיד, הפועל באופן איכותי ורלוונטי ומעצב עתיד חינוכי רצוי במציאות משתנה, ולגזור מאפיון זה את אופי ההכשרה הבסיסית והפיתוח המקצועי שיש להעניק למורים. על מוסדות הכשרת המורים לשים דגש על התמחויות בסוגי הוראה שונים כגון ייעוץ לתוכנית לימודים אישית, חונכות אישית, הנחיה ואימון פדגוגיים, ארגון ורישות למידה שיתופית ועוד. כמו כן, על הכשרת המורים לכלול התנסות פעילה בסביבות למידה מתקדמות המבוססות על טכנולוגיות חדשניות, כגון למידה מקוונת, רשתות של למידה חברתית, למידה בעולמות וירטואליים ורבודים ולמידה מרחוק. חשוב להקנות למורים ידע, כישורים וניסיון בתחומי מיומנויות רלוונטיים כגון חשיבת עתיד, יזמות, אוריינות טכנולוגית, ובהתמודדות עם השלכות פסיכולוגיות וחברתיות של העידן הטכנולוגי. יש להעניק אוטונומיה למוסדות להכשרת המורים ליישום הכשרה מודולארית המותאמת אישית להעדפות של כל פרח ההוראה. במהלך חייהם המקצועיים על המורים לעסוק בלמידה מתמדת, ללא מגבלות הנובעות מביורוקרטיות ומהסדרים כובלים. יש לאפשר להם לבנות תוכנית מותאמת אישית של פיתוח מקצועי במגוון מסגרות למידה פורמליות ואי-פורמליות.

ֿכחלק מהקמת האקו-סיסטם המשרדי יש לעצב מחדש את הגדרת תפקיד המפקח כמטפח. תחת הגדרת תפקיד חדשה זו הוא יתמקד בהנעה,סיוע ותמיכה במוסדות החינוך שבאחריותו כדי שיוכלו לקדם את יוזמותיהם לעיצוב חזון חינוכי מוטה עתיד ומימושו. הערכת המפקחים תכלול התייחסות לתרומתם לקידום היוזמות של בתי הספר שבאחריותם.  

מתווה זה צריך לכלול הצגת עקרונות פדגוגיים מובילים, לרבות עקרונות הפדגוגיה מוטת העתיד, עקרונות אדריכליים רלוונטיים והמלצות לפרדיגמות תכנוניות, המשלבות את השיקולים הפדגוגיים והאדריכליים. המתווה ישרת מנהלי פרויקטים של הקמת מוסדות חינוך, מנהלי מוסדות חינוך קיימים ואדריכלים העוסקים בתכנון מוסדות חינוך. מתווה זה יכלול את תפיסת אולפן הלמידה כמרחב הלמידה הבסיסי הכולל אוסף של מרחבי למידה מתמחים שהתלמידים עוברים ביניהם לפי סוג הלמידה שהם מבצעים. אולפן למידה כולל מרחב חקר, מרחב יצירה, מרחב למידה שיתופית, מרחב למידה אישית ואי-פורמלית, מרחב למידה פעילה ומרחב הצגת תוצרי למידה. כמו כן יוטמעו במתווה תפיסות עתידיות בתחום מרחבי הלמידה כגון מרחבי למידה חכמים, ירוקים, גמישים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות כדי לייצר מרחבי למידה וירטואליים כתחליף חסכוני ויעיל למרחבי למידה פיזיים.

על מערכת החינוך ליישם מנגנונים יעילים להטמעה מהירה ונרחבת של תפישות המצפן המערכתי. מומלץ להתבסס על המחוזות כגופים המבצעים את ההטמעה ולאפשר אוטונומיה לפרשנות ייחודית של גופי השטח לגבי הדרכים בהם מיישמים ומטמיעים את המצפן המערכתי. יש לפתח מסלולי הטמעה שיסייעו לבתי ספר ליזום להטמיע תפישות הנגזרות מהמצפן המערכתי. ההטמעה תהיה באמצעות יוזמות המיישמות בדרכים מגוונות את תפישות המצפן המערכתי.

על מערכת החינוך להגביר את האוטונומיה של הרשויות המקומיות, בתי הספר, הצוותים החינוכיים והתלמידים כחלק מהתפיסה המערכתית של ארגון חינוך מוטה עתיד. יש לאפשר אוטונומיה מותאמת לרשויות המקומיות המעוניינות ומסוגלות לקבוע חלק גדול מתוכנית הלימודים עבור מוסדות החינוך שלהן באופן המבטא את צורכיהן ואת רצונותיהן ולקבל תקציב שקוף למימוש התוכניות. ברמת מוסדות החינוך יש לאפשר למנהל אוטונומיה בקביעת תוכני הלימודים, שיטות הלמידה ומדדי ההערכה, ויכולת ליזום שיתופי פעולה חיצוניים, לקבל החלטות לגבי העסקת הסגל החינוכי, לנהל תקציב בצורה עצמאית ולקבל החלטות הנגזרות מתמונת המצב בשטח. בהגדרת מודל האוטונומיה לבתי ספר ניתן להתבסס על מודל האוטונומיה הקיים כיום עבור בתי ספר ניסוייים ובתי ספר ייחודיים. במקביל יש לייצר סביבה תומכת לבתי ספר אוטונומיים החל מיישום מנגנוני סיוע ליוזמות של בתי ספר חדשניים, וכלה בבניית מסלולי ניהול עצמי ברמות שונות של עצמאות ובקרה מרכזית לבתי ספר בעלי יכולות שונות.

על מערכת החינוך להעצים את שיתופי הידע והפעולה המקומיים והגלובליים בתחום המו"פ החינוכי. יש להגביר את שיתופי הידע והפעולה בין גופי המו"פ החינוכי המקומיים הפועלים במגזר הממשלתי, העסקי והשלישי,כגון חיל חינוך בצה"ל ואגף הדרכה במשטרת ישראל, כדי לייצר תוצרים פדגוגיים חדשניים בכמות ובאיכות גבוהות יותר. במישור הגלובלי יש להרחיב ולהעמיק את שיתוף הפעולה וההשתתפות של יחידות המו"פ של משרד החינוך במיזמי מו"פ חינוכי גלובליים בדגש פרויקט חינוך 2030 של ה-OECD העוסק בנושאים המעניינים את מערכת החינוך כגון עיצוב דמות המורה ובית הספר העתידי, פרקטיקות למידה, הוראה והערכה של סוגי ידע, מיומנויות, גישות ערכים וכשירויות, כיצד מקדמים שלומות ופעלנות ועוד.

על מערכת החינוך להקים רשת של מרכזי חדשנות ויזמות אזוריים שיספקו שירותים בתחומי החדשנות והיזמות למוסדות חינוך ולבעלי עניין נוספים של מערכת החינוך באזור. השירותים שיספקו מרכזי החדשנות יכללו יצירת חיבורים בין מוסדות חינוך וספקי פתרונות חינוכיים, חשיפה לטכנולוגיות מתקדמות בתחום החינוך והתנסות בהן, הכשרה וייעוץ מתודולוגיים בתחומי חדשנות ויזמות, סיוע בקידום ובפיתוח מיזמים חינוכיים, הגברת הקשר בין מקבלי ההחלטות במשרד החינוך לבין השטח ובעלי עניין של המערכת ועוד.

– פוטנציאל הידע העצום הקיים בסביבה ניתן לניצול מושכל לטובת הלמידה במסגרת מוסדות החינוך. מומלץ לשלב אנשים בעלי ידע רלוונטי, שאינם עובדי הוראה, המגיעים מחוץ למערכת החינוך, בהעשרת הלמידה בבתי הספר, במסגרות של העסקה חלקית וגמישה או במסגרות התנדבותיות. גורמים אלה יכולים להיות הורים, חברי קהילה, מומחים, ארגונים עסקיים, אנשי אקדמיה או ארגוני מגזר שלישי בעלי ידע לתגבור ההוראה בתחומים ייחודיים המעשירים את תלמידי מערכת החינוך.

פיתוח והטמעת טכנולוגיות התומכות בפדגוגיה מוטת עתיד יאפשרו ויאיצו את יישום הפדגוגיה מוטת העתיד 2030. ניתן לקדם מטרה זו באמצעות יצירת שיתופי פעולה בין אגף המו"פ ומנהל התקשוב הטכנולוגיה ומערכות המידע של משרד החינוך ובינם לבין מגזר הטכנולוגיה החינוכית (EdTec) העסקי. שיתופי פעולה אלו יאפשרו פיתוח והטמעה של טכנולוגיות חינוכיות התומכות בתפישת פמ"ע 2030  ומתן פתרונות טכנולוגיים למיזמים פדגוגיים הנדרשים להם.

אחת הסיבות להיווצרות פערים כלכליים וחברתיים היא העובדה שתלמידים באזורים חלשים או פריפריאליים אינם זוכים לאותה איכות של משאבים חינוכיים, כמו מורים איכותיים ומעבדות יקרות, בהשוואה לאזורים חזקים ולמרכז. על מערכת החינוך לשים דגש על גישה מקוונת וזמינה בחינם למשאבי חינוך פתוח איכותיים, הכוללים גם שיעורים מוקלטים של מיטב המורים בכל התחומים. יישום טכנולוגיות המאפשרות הוראה מרחוק יאפשר למגוון מורים איכותיים לספק הוראה מרחוק לאזורים מוחלשים או פריפריאליים. בנוסף, מעבדות יקרות שאינן תמיד בנמצא בכל מוסד חינוכי, יכולות להיות מוחלפות במעבדות וירטואליות או במתן גישה מרחוק למעבדות פיזיות במקום שבו הן נמצאות. השקעה בטכנולוגיות אלו יכולה לגשר על פערי מרחק ועלות ולצמצם פערים כלכליים וחברתיים.