02 | מודל פדגוגיה מוטת עתיד [פמ״ע]

תפיסת פמ״ע מסייעת לעיצוב מתמיד של עתיד פדגוגי רצוי וישים, מתוך התייחסות לאתגרים ולהזדמנויות הנגזרים מהמגמות הכלליות והחינוכיות המתחוללות במציאות

מציאות החיים במאה ה-21 בתחומי החברה, הטכנולוגיה, הכלכלה, הסביבה והפוליטיקה היא מציאות מורכבת המשתנה בקצב מואץ. מגמות השינוי המואצות בכל התחומים מעצבות מציאות עתידית השונה באופן מהותי מהמציאות בהווה בהיבטים רבים. יתר על כן, מציאות עתידית זו, בטווח של עשור ומעלה, קשה לחיזוי ובמידה רבה בלתי ידועה ולא מוכרת לכל השחקנים בתחום החינוך. לאור זאת האתגר המרכזי של מערכת החינוך הוא לספק ללומדים בהווה חינוך רלוונטי שיאפשר להם להשיג שגשוג אישי וקולקטיבי בכל ממדי החיים במציאות משתנה המובילה לעתיד שונה ובלתי ידוע.

רלוונטיות החינוך באה לידי ביטוי בשני ממדים מרכזיים. האחד הוא הרלוונטיות של החינוך ללומד, כלומר, עד כמה החינוך מותאם למאפיינים הספציפיים של הלומד באופן המאפשר לו הגשמה עצמית התואמת את יכולותיו ואת שאיפותיו; הממד השני הוא הרלוונטיות של הלומד לעולם, כלומר, עד כמה החינוך מכשיר את הלומד לפעול בהצלחה, לשגשג ולתרום לסביבתו בממדי החיים השונים בהם הוא צפוי לפעול.

תפיסת הפדגוגיה מוטת העתיד (פמ"ע) נועדה לסייע למערכת החינוך להתמודד עם האתגר של רלוונטיות החינוך במציאות משתנה, המובילה לעתיד שונה ובלתי ידוע. התפישה מכונה "פדגוגיה מוטת עתיד", שכן היא מציעה לפעול בהווה אך מתוך מבט הצופה קדימה אל העתיד. תפישת הפמ"ע, המבוססת על תחום חשיבת העתיד, מניחה כי עולם החינוך מושפע עמוקות מהמגמות בתחומים השונים של המציאות החיצונית בה הוא פועל. לאור זאת, היא מדגישה את הצורך בעיצוב מתמיד של עתיד פדגוגי רצוי וישים מתוך התייחסות לאתגרים ולהזדמנויות הנגזרים מהמגמות הכלליות והחינוכיות המתחוללות במציאות. עיצוב העתיד הרצוי נעשה בהתאם לרצונות והשאיפות של השחקנים במערכת החינוך, ולא כתגובה אוטומטית למגמות, אך חייב להתייחס לאתגרים וההזדמנויות הנגזרים מהמגמות כדי להבטיח את הישימות והרלוונטיות שלו. תפישת הפמ"ע מציעה הפעלה של ששה עקרונות פעולה כלליים, שזוהו כמסייעים להתמודדות עם מציאות משתנה במגוון תחומי חיים, ויישומם בהיבטים הפדגוגיים והארגוניים של שדה הפעולה החינוכי, כדי לשמר ולהעצים באופן מתמיד את רלוונטיות החינוך.

מודל פדגוגיה מוטת עתיד 2030 פותח על ידי יחידת הפדגוגיה מוטת העתיד באגף מו"פ שבמנהל הפדגוגי של משרד חינוך. פיתוח המודל החל משנת תשע"ו ומאז הוא עובר תהליך מתמיד של עדכון, העמקה ושיפור, הבאים לידי ביטוי בשלוש המהדורות שפורסמו עד כה. 

מודל פדגוגיה מוטת העתיד משלב מודלים ורכיבים מעולמות תוכן שונים. הגרסא הראשונית שלו התבססה על מודל לעתיד הלמידה,שהציג ה-OECD בשנת 2011 [1], שכלל מרכיב מגמות העתיד שמהן נגזרים האתגרים והזדמנויות לחינוך, מרכיב עקרונות הפעולה שכלל את עקרונות הפרסונליות, השיתופיות ואי-פורמליות, ומרכיב שדה הפעולה החינוכי שכלל דרכי למידה ומיומנויות חדשות המושפעים מעקרונות פעולה אלו. מרכיב המגמות יושם במודל הפמ"ע תוך שימוש במתודת STEEEP המסווגת את המגמות לפי תחומי החברה, הטכנולוגיה, הכלכלה, הסביבה, החינוך והפוליטיקה כדי להשיג כיסוי מרבי של כלל המגמות המתחוללות במציאות.[2] בנוסף, בעקבות עבודת חקר המגמות שביצע צוות הפמ"ע, הורחב מרכיב העקרונות, ונוספו לו שלושה עקרונות: עקרון הגלוקליות, העוסק בהתמודדות עם הדילמה שבין הגלובלי והלוקלי, עקרון התמורתיות, העוסק בהתמודדות עם אתגר התמורות המואצות, ועקרון התכלול של זהות וייעוד אישי, העוסק ביצירת עוגן ומצפן אישיים המסייעים לניווט בגלים הסוערים של מציאות משתנה.

בגרסה השנייה של מודל הפמ"ע הורחב מרכיב שדה הפעולה החינוכי כדי לייצר מבט מקיף וכולל על כלל ההיבטים הפדגוגיים והארגוניים המושפעים מעקרונות הפעולה. לצורך זה נעשה שימוש במודל ההיבטים הפדגוגיים והארגוניים של תפישת הכתה היצירתית של הנציבות האירופאית. [3] על פי תפיסה זו כולל שדה הפעולה החינוכי היבטים פדגוגיים (כגון תוכן ותוכנית לימודים, מיומנויות, פרקטיקות למידה, פרקטיקות הוראה והערכה) והיבטים ארגוניים תומכי פדגוגיה (כגון מנהיגות ניהולית חינוכית, תכנון וארגון, חיבוריות, ותשתיות פיזיות וטכנולוגיות).

בגרסה השלישית והנוכחית של מודל הפמ"ע הוטמעו מרכיבי מצפן הלמידה של פרויקט חינוך 2030 של ה-OECD. מרכיבים משמעותיים שנוספו למודל הפמ"ע הם מרכיב השלומות (Well Being) המגדיר את מטרת החינוך הרלוונטי שהיא שגשוג אישי וקולקטיבי בכל ממדי החיים, ומרכיב הפעלנות המגדיר את הצורך של כל הגורמים במערכת החינוך לפעול לעיצוב העתיד החינוכי הרצוי להם כדי להשיג את השלומות. מרכיבי מסגרת למידה 2030 נוספים שולבו גם בהיבטי שדה הפעולה החינוכי של מודל הפמ"ע. כך למשל עודכן היבט תוכניות הלימודים בעקרונות העיצוב של תוכניות הלימודים של חינוך 2030, היבט תכני הלימוד הועשר בסוגי ידע, מיומנויות, גישות וערכים, וכשירויות, והיבט פרקטיקות הלמידה התעשר בתפישת למידה כתהליך מחזורי של שיפור אישי.


[1] Redeker, C., Leis, M., Leendertse, M., Punie, Y., Gijsbers, G., Kirschner, P. A., … & Hoogveld, B. (2012). The future of learning: Preparing for change.

[2] Kyler, J. (2002). Assessing your external environment: STEEP analysis.

[3] Bocconi et al. (2012). Innovating learning: Key elements for developing creative classrooms.

מודל פדגוגיה מוטת עתיד הוא כלי המאפשר שימור והעצמה של רלוונטיות החינוך בעידן של מציאות משתנה באמצעות תהליך מתמיד של עיצוב העתיד הרצוי של החינוך בכל הרמות של מערכת החינוך. תהליך עיצוב העתיד הרצוי של החינוך מתבסס על שילוב של חמישה מרכיבים בסיסיים של מודל הפמ"ע: מרכיב השלומות, מרכיב האתגרים הנגזרים מהמגמות, מרכיב ההזדמנויות הנגזרות מהמגמות, מרכיב עקרונות הפעולה ומרכיב שדה הפעולה החינוכי. להלן תיאור קצר של המרכיבים השונים:

  • מרכיב השלומות (Well Being) – מרכיב זה מגדיר את מטרת החינוך הרלוונטי. תפישות עבר, מוצהרות או שאינן מוצהרות, מיקדו את מטרת החינוך בהכנת הלומד לקבלה לאקדמיה או להשתלבות בשוק התעסוקה. על פי תפישת פמ"ע 2030 מטרת החינוך הרלוונטי היא לאפשר ללומד לשגשג ברמה האישית ולתרום לשגשוג החברה בכל ממדי החיים בהם הוא פועל. על פי פרויקט חינוך 2030 מדובר ב-11 ממדי החיים הבאים: תעסוקה, הכנסה, דיור, איזון עבודה-פנאי, ביטחון אישי, שביעות רצון מהחיים, בריאות, מעורבות אזרחית, סביבה, חינוך וקהילה. [1] תיאור מפורט של מרכיב השלומות מוצג בפרק 3 של המסמך.
  • מרכיב הפעלנות (Agency) – כדי להשיג את השלומות על כל גורם במערכת החינוך, החל מגופי המטה דרך מפקחים, מנהלים, ומורים וכלה בתלמידים, להפגין פעלנות, כלומר לעצב את העתיד החינוכי שלהם ושל תחומי אחריותם במערכת בעצמם. הפעלנות מתבצעת, בין היתר, על ידי שימוש במודל הפמ"ע לעיצוב עתיד חינוכי רצוי.[2] תיאור מפורט של מרכיב הפעלנות מוצג בפרק 4 של המסמך.
  • אתגרים לחינוך הנגזרים מהמגמות – המציאות העתידית המשתנה מיוצגת על ידי מגמות גלובליות ומקומיות לטווח זמן של עד עשר שנים קדימה. על מערכת החינוך בישראל להשקיע באופן מתמיד ורציף בניטור, זיהוי והבנת מגמות אלה, לגזור מתוכם את האתגרים העתידיים עבור החינוך ולגבש מולם מענים הולמים כדי להמשיך ולספק חינוך רלוונטי במציאות משתנה. תיאור מפורט של המגמות והאתגרים הנגזרים מהן מוצג בפרק 4 של המסמך.
  • הזדמנויות לחינוך הנגזרות מהמגמות – המגמות העתידיות הגלובליות והמקומיות מייצרות גם הזדמנויות חדשות למערכת החינוך בדמות סביבות ארגוניות, רעיונות חדשים וטכנולוגיות חדשות. על מערכת החינוך לנטר, לזהות ולהבין את המגמות כדי לאתר ולנצל הזדמנויות הנגזרות מהן לקידום החינוך. תיאור מפורט של המגמות וההזדמנויות הנגזרות מהן מוצג בפרק 4 של המסמך.
  • עקרונות הפעולה – מרכיב עקרונות הפעולה הוא הציר המרכזי של מודל פדגוגיה מוטת עתיד. יישום עקרונות הפעולה הוא כלי מרכזי בעיצוב העתיד הרצוי של החינוך בכל הרמות. עקרונות הפעולה של המודל הם פרסונליות, שיתופיות, אי-פורמליות, גלוקליות, תמורתיות ותכלול של זהות וייעוד אישי. עקרונות פעולה אלו הם כלליים וגלובליים ומיושמים במגוון תחומים כולל בתחום החינוך. עקרונות הפעולה מיושמים באופן דינמי, כלומר, בדרכים חדשות ומהפכניות, המבוססות על האתגרים וההזדמנויות שהמגמות העתידיות מייצרות. בנוסף, עקרונות הפעולה הם גנריים ואינם תלויי תוכן ותרבות ספציפיים, ולכן ניתן ליישמם בזרמים ומסגרות חינוכיות מגוונים. עקרונות הפעולה משלימים זה את זה ופועלים יחד ליצירת השפעה אינטגרטיבית על כלל ההיבטים הפדגוגיים והארגוניים של שדה הפעולה החינוכי. יישום עקרונות הפעולה רלוונטי בכל הרבדים במערכת החינוך החל מהתלמיד, דרך המורה ומנהל בית הספר, המשך ברמת הרשות המקומית, הפיקוח והמחוז וכלה בגופי המטה של משרד החינוך. תיאור מפורט של עקרונות הפעולה מוצג בפרק 5 של המסמך.
  • שדה הפעולה החינוכי – שדה הפעולה החינוכי הוא המקום בו באות לידי ביטוי פרקטיקות ההתנהלות החינוכית היומיומיות הנגזרות גם מיישום עקרונות הפעולה. שדה הפעולה החינוכי כולל היבטים פדגוגיים (תוכניות לימודים, כשירויות, פרקטיקות למידה, פרקטיקות הוראה, הערכה) והיבטים ארגוניים תומכי פדגוגיה (מנהיגות ניהולית חינוכית, תכנון וארגון, חיבוריות, ותשתיות פיזיות וטכנולוגיות). עקרונות הפעולה משפיעים באופן כולל ומשולב על ההיבטים הפדגוגיים וההיבטים הארגוניים של שדה הפעולה החינוכי. יישום עקרון פעולה משפיע בדרך כלל על מספר היבטים פדגוגיים והיבטים ארגוניים בו-זמנית ובאופן אינטגרטיבי, ואילו מספר עקרונות פעולה יכולים לייצר יחדיו השפעה משולבת ומשלימה על היבט פדגוגי או ארגוני מסוים. תיאור מפורט של היבטי שדה  הפעולה החינוכי מוצג בפרק 6 של המתווה.

[1] OECD Future of Education and Skills 2030: Draft concept note on Megatrends, Learning Compass  2030 and Student Agency/ Co-agency    

[2] OECD Future of Education and Skills 2030: Draft concept note on Megatrends, Learning Compass  2030 and Student Agency/ Co-agency    

על פי תפישת פמ"ע 2030 מטרת החינוך היא פיתוח היכולת של הלומדים להשיג שלומות אישית וקולקטיבית ב-11 ממדי החיים הדינמיים. כדי להשיג מטרה זו על כלל הגורמים במערכת החינוך להפגין פעלנות, כלומר לעצב בעצמם את העתיד החינוכי הרצוי שלהם ושל תחומי אחריותם. הם עושים זאת באמצעות מודל הפמ"ע לעיצוב עתיד חינוכי רצוי במציאות משתנה המציע תהליך חשיבה הכולל מספר שלבים (איור 2):

                איור | תהליך עיצוב עתיד חינוכי רצוי באמצעות מודל פמ"ע 2030

 

תהליך החשיבה אותו מאפשר המודל מתחיל בניטור שוטף של המגמות ובזיהוי אתגרים הנגזרים מהמגמות אתן על החינוך להתמודד והזדמנויות הנגזרות מהמגמות אותן ניתן לנצל כדי לקדם את החינוך ולהתמודד עם שני . בשלב השני בוחרים מתוך עקרונות הפעולה של המודל את העקרונות המתאימים להתמודדות עם האתגר או הזדמנויות שזוהו. בשלב השלישי מעצבים בראייה כוללת ואינטגרטיבית את תכני ההיבטים הפדגוגיים והארגוניים בשדה הפעולה החינוכי בהתאם להשפעת העקרונות שנבחרו כדי לתת מענה לאתגרים וההזדמנויות שהוגדרו. בשלב הרביעי מיישמים הלכה למעשה בשטח את העיצוב שבוצע. ניתן ליישם את תהליך עיצוב העתיד החינוכי הרצוי שתואר לעיל ברמות ובהיבטים שונים כגון עיצוב תוכניות לימודים ברמה הארצית, עיצוב יחידות הוראה, עיצוב יוזמות חינוכיות, עיצוב מערכי שיעור, עיצוב מערכי הכשרה ופיתוח מקצועי של אנשי הוראה, עיצוב סביבות למידה, עיצוב מיזמי טכנולוגיה חינוכית ועוד.

מודל פמ"ע 2030 הוא מודל פתוח שניתן לשלב בתוכו באופן מודולארי ולקדם באמצעותו תפישות פדגוגיות מגוונות. כך למשל, יכול המודל, פרקטיקות הוראה מתפישת ההוראה האיכותית של מערכת החינוך, פרקטיקות למידה הנגזרות ממחזור הלמידה AAR של פרויקט חינוך 2030 ועוד. מודל פמ"ע 2030 משתמש בתפישות אלו כקלט לתהליך עיצוב העתיד החינוכי הרצוי  ובכך הוא מקדם את יישומן.  

לסיכום, מודל הפמ"ע 2030 מאפשר לכלל הגורמים במערכת החינוך מציאות משתנה לעצב עתיד חינוכי רצוי באופן ממוקד ורחב יותר. יתר על כן, המודל מהווה פלטפורמה פתוחה בה ניתן לשלב תפישות פדגוגיות נוספות, כדוגמת הוראה איכותית, בתהליך עיצוב העתיד החינוכי הרצוי. 

הכירו את מרכיבים של מודל פמ״ע 2030

מרכיב עקרונות הפעולה הוא הציר המרכזי של מודל פדגוגיה מוטת עתיד. יישום עקרונות הפעולה הוא כלי מרכזי בעיצוב העתיד הרצוי של החינוך בכל הרמות. עקרונות הפעולה של המודל הם פרסונליות, שיתופיות, אי-פורמליות, גלוקליות, תמורתיות ותכלול של זהות וייעוד אישי. עקרונות פעולה אלו הם כלליים וגלובליים ומיושמים במגוון תחומים כולל בתחום החינוך. עקרונות הפעולה מיושמים באופן דינמי, כלומר, בדרכים חדשות ומהפכניות, המבוססות על האתגרים וההזדמנויות שהמגמות העתידיות מייצרות. בנוסף, עקרונות הפעולה הם גנריים ואינם תלויי תוכן ותרבות ספציפיים, ולכן ניתן ליישמם בזרמים ומסגרות חינוכיות מגוונים. עקרונות הפעולה משלימים זה את זה ופועלים יחד ליצירת השפעה אינטגרטיבית על כלל ההיבטים הפדגוגיים והארגוניים של שדה הפעולה החינוכי. יישום עקרונות הפעולה רלוונטי בכל הרבדים במערכת החינוך החל מהתלמיד, דרך המורה ומנהל בית הספר, המשך ברמת הרשות המקומית, הפיקוח והמחוז וכלה בגופי המטה של משרד החינוך. תיאור מפורט של עקרונות הפעולה מוצג בפרק 5 של המסמך.

1 of 8

המציאות העתידית המשתנה מיוצגת על ידי מגמות גלובליות ומקומיות לטווח זמן של עד עשר שנים קדימה. על מערכת החינוך בישראל להשקיע באופן מתמיד ורציף בניטור, זיהוי והבנת מגמות אלה, לגזור מתוכם את האתגרים העתידיים עבור החינוך ולגבש מולם מענים הולמים כדי להמשיך ולספק חינוך רלוונטי במציאות משתנה. תיאור מפורט של המגמות והאתגרים הנגזרים מהן מוצג בפרק 4 של ספר פמ״ע 2030.

2 of 8

שדה הפעולה החינוכי – שדה הפעולה החינוכי הוא המקום בו באות לידי ביטוי פרקטיקות ההתנהלות החינוכית היומיומיות הנגזרות גם מיישום עקרונות הפעולה. שדה הפעולה החינוכי כולל היבטים פדגוגיים (תוכניות לימודים, כשירויות, פרקטיקות למידה, פרקטיקות הוראה, הערכה) והיבטים ארגוניים תומכי פדגוגיה (מנהיגות ניהולית חינוכית, תכנון וארגון, חיבוריות, ותשתיות פיזיות וטכנולוגיות). עקרונות הפעולה משפיעים באופן כולל ומשולב על ההיבטים הפדגוגיים וההיבטים הארגוניים של שדה הפעולה החינוכי. יישום עקרון פעולה משפיע בדרך כלל על מספר היבטים פדגוגיים והיבטים ארגוניים בו-זמנית ובאופן אינטגרטיבי, ואילו מספר עקרונות פעולה יכולים לייצר יחדיו השפעה משולבת ומשלימה על היבט פדגוגי או ארגוני מסוים. תיאור מפורט של היבטי שדה  הפעולה החינוכי מוצג בפרק 6 של המתווה.

3 of 8

שדה הפעולה החינוכי – שדה הפעולה החינוכי הוא המקום בו באות לידי ביטוי פרקטיקות ההתנהלות החינוכית היומיומיות הנגזרות גם מיישום עקרונות הפעולה. שדה הפעולה החינוכי כולל היבטים פדגוגיים (תוכניות לימודים, כשירויות, פרקטיקות למידה, פרקטיקות הוראה, הערכה) והיבטים ארגוניים תומכי פדגוגיה (מנהיגות ניהולית חינוכית, תכנון וארגון, חיבוריות, ותשתיות פיזיות וטכנולוגיות). עקרונות הפעולה משפיעים באופן כולל ומשולב על ההיבטים הפדגוגיים וההיבטים הארגוניים של שדה הפעולה החינוכי. יישום עקרון פעולה משפיע בדרך כלל על מספר היבטים פדגוגיים והיבטים ארגוניים בו-זמנית ובאופן אינטגרטיבי, ואילו מספר עקרונות פעולה יכולים לייצר יחדיו השפעה משולבת ומשלימה על היבט פדגוגי או ארגוני מסוים. תיאור מפורט של היבטי שדה  הפעולה החינוכי מוצג בפרק 6 של המתווה.

4 of 8

המגמות העתידיות הגלובליות והמקומיות מייצרות גם הזדמנויות חדשות למערכת החינוך בדמות סביבות ארגוניות, רעיונות חדשים וטכנולוגיות חדשות. על מערכת החינוך לנטר, לזהות ולהבין את המגמות כדי לאתר ולנצל הזדמנויות הנגזרות מהן לקידום החינוך. תיאור מפורט של המגמות וההזדמנויות הנגזרות מהן מוצג בפרק 4 של ספר פמ״ע 2030.

5 of 8

מרכיב השלומות (Well Being) – מרכיב זה מגדיר את מטרת החינוך הרלוונטי. תפישות עבר, מוצהרות או שאינן מוצהרות, מיקדו את מטרת החינוך בהכנת הלומד לקבלה לאקדמיה או להשתלבות בשוק התעסוקה. על פי תפישת פמ"ע 2030 מטרת החינוך הרלוונטי היא לאפשר ללומד לשגשג ברמה האישית ולתרום לשגשוג החברה בכל ממדי החיים בהם הוא פועל. על פי פרויקט חינוך 2030 מדובר ב-11 ממדי החיים הבאים: תעסוקה, הכנסה, דיור, איזון עבודה-פנאי, ביטחון אישי, שביעות רצון מהחיים, בריאות, מעורבות אזרחית, סביבה, חינוך וקהילה. [1] תיאור מפורט של מרכיב השלומות מוצג בפרק 3 של המסמך.


[1] OECD Future of Education and Skills 2030: Draft concept note on Megatrends, Learning Compass  2030 and Student Agency/ Co-agency    

6 of 8

מרכיב הפעלנות (Agency) – כדי להשיג את השלומות על כל גורם במערכת החינוך, החל מגופי המטה דרך מפקחים, מנהלים, ומורים וכלה בתלמידים, להפגין פעלנות, כלומר לעצב את העתיד החינוכי שלהם ושל תחומי אחריותם במערכת בעצמם. הפעלנות מתבצעת, בין היתר, על ידי שימוש במודל הפמ"ע לעיצוב עתיד חינוכי רצוי.[1] תיאור מפורט של מרכיב הפעלנות מוצג בפרק 4 של המסמך.


[1] OECD Future of Education and Skills 2030: Draft concept note on Megatrends, Learning Compass  2030 and Student Agency/ Co-agency    

7 of 8

געו בעיגולים כדי להציץ בנושא. הקליקו עליהם כדי להעמיק.

8 of 8

אי-פורמליות ומשחוק

למידה אי פורמלית משמעה לימוד הנובע ממקומות חיי היומיום הקשורים לעבודה, משפחה או פנאי. זוהי למידה חווייתית ובמידה מסוימת, כלמידה מקרית. על פי הגדרות אלו נוכל למקם את משחוק הלמידה כאמצעי למידה שאינם פורמליים. למרות שהם מיועדים באופן מפורש ללמידה, אך למידה מעוצבת היטב מתרחשת כאפקט צדדי של משחק. בנוסף, ניתן להתייחס למשחקים כאלמנטים של למידה הניתנים לשילוב בסביבות למידה מרובות הנמצאות בחיי היומיום. שילוב המשחק בלמידה יכול להתקיים במסגרות זמן גמישות: החל מפעילות הפגה או תרגול של דקות אחות, דרך שיעור שלם, הפסקה פעילה או פעילות שיא ועד ללמידה המשלבת משחק לאורך היום כולו, הלימודים, שיעורי בית, משחק עם חברים, אספות הורים וישיבות מורים. ללומדים באונליין אין זמן לבזבז, מה שאומר שהם צריכים את המידע במהירות ובצורה נגישה. זו הסיבה לכך שמשחוק דיגיטלי נהפך לקצר ("מיקרו"). משחקי למידה אלו מציעים פיסות ידע קצרות המסייעות ללומדי האונליין להשלים משימה ולבנות כישורים חיוניים. הם כבר לא צריכים לפנות מקום בלוח הזמנים העמוס שלהם עבור למידה דיגיטלית. בדרך לעבודה או בזמן המתנה לפגישה מאפשרים ללומדי האונליין הזדמנות להרחיב את בסיס הידע שלהם.

המשחק משמש הזדמנות לפרוץ את מרחבי הלמידה וליצור אזורי משחק קבועים ומשתנים, מתוכננים על פי תחומי התפתחות, תכנים או מיומנויות וכישורי חיים בתוך הכיתה, במסדרון, בחצר, בסביבה הקרובה לגן הילדים ולבית הספר ובסביבת למידה מקוונת שאינה תלוית מקום וזמן. חשוב לזמן סביבות משחק המעודדות משחק חופשי ולעודד הקמת סביבות משחק על ידי הילדים באמצעות הקצבת זמן, מקום וציוד. שימוש לדוגמה באפליקציה של אקדמיית קהאן ( Khan Academy) שם קיימים שפע משחקים חינוכיים ומאתגרים את הילדים ללמוד, לצמוח ולהשתפר במקצועות הליבה שלהם ומזמן למידה בכל מקום ובכל זמן.

פמע 3

דילוגי חשיבה | חשיבה דרך מורכבות

01 | מבוא

מהו האתגר בהכשרת הדור הבא לעתיד? כיצד התגלגלה ההיסטוריה של פדגוגיה מוטת עתיד? וכיצד תוכלו להשתמש בספר זה?

02 | מודל פדגוגיה מוטת עתיד [פמ״ע]

תפיסת פמ״ע מסייעת לעיצוב מתמיד של עתיד פדגוגי רצוי וישים, מתוך התייחסות לאתגרים ולהזדמנויות הנגזרים מהמגמות הכלליות והחינוכיות המתחוללות במציאות

03 | שלומות כמטרת החינוך

מטרת החינוך על פי תפישת הצמיחה הכוללת הוא שלומות (Well-Being), כלומר שגשוג ורווחה ברמה האישית והקולקטיבית, בכל ממדי החיים בהם פועלים הפרט והחברה.

04 | פעלנות

כדי להשיג את השלומות, שהיא מטרת החינוך, על כל גורם במערכת החינוך, החל מגופי המטה דרך מפקחים, מנהלים, ומורים וכלה בתלמידים, להפגין פעלנות, כלומר לעצב בעצמו את העתיד החינוכי שלו ושל תחומי אחריותו במערכת.

05 | מגמות ואתגרים לחינוך הנגזרים מהן

אילו מגמות, בכל תחומי החיים, ישפיעו וישנו את המציאות המשתנה בכלל וישפיעו על עולם החינוך בפרט?

06 | עקרונות פדגוגיה מוטת עתיד

עקרונות הפעולה של מודל פמ"ע 2030 הם פרסונליות, שיתופיות, אי-פורמליות, גלוקליות, תמורתיות ותכלול. הם מייצגים דרכים כלליות וגלובליות להתמודדות עם המציאות המשתנה במגוון תחומים, כולל בתחום החינוך.

07 | השלכות

טבלת עקרונות/היבטים מציגה את אופן הביטוי של עקרונות הפדגוגיה מוטת עתיד בכל אחד מהיבטי שדה הפעולה החינוכי:

08 | שדה הפעולה החינוכי

יישום של פרקטיקות שנועד לתת מענה לאתגרים ולנצל את ההזדמנויות הנגזרות ממגמות העתיד שדה הפעולה החינוכי הוא המקום בו מיושמות …

09 | הלומד בעידן של מציאות משתנה

ניסיון להציג תפישה שלמה, כוללת וקוהרנטית של מאפייני דמות הלומד הנובעת ממאפייני העולם של מציאות משתנה ומטרת הלמידה הנגזרת ממנו.

10 | ארגון חינוך מוטה עתיד

השינוי המואץ בכל רבדי המציאות מחייב ארגוני חינוך להתאים עצמם באופן מתמיד למציאות המשתנה כדי לספק חינוך רלוונטי.

11 | המלצות

את חלק מהמלצות ליישום פדגוגיה מוטת עתיד בשדה החינוכי בוודאי פגשתם כבר בפרקים הקדומים. כאן אנו מרכזים את כולן. בין היתר: אטונומיה של מוסדות חינוך, המפקח כמטפח, למידה מותאמת אישית, שימוש מקיף בטכנולוגיה ככלי לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, ועוד ועוד.

12 | סיכום וצפי למהדורה הבאה

המהדורה הבאה צפויה להתמקד בתפישות לגבי דמות המורה מוטת העתיד, דמות בית ספר מוטה עתיד, מתווה תוכנית לימודים עדכני, תפישת שלומות רחבה , תפישת פעלנות רחבה, הרחבה בנושא פרקטיקות תומכות פמ"ע 2030 ועוד.

13 | מיומנויות, גישות וערכים | פמע 2030

קבוצת מונחיםמיומנות (15)גישה (17)ערך (8) אחריות Responsibility גישה, המייצגת התייחסות ראויה של אדם לדבריו, למעשיו ולאמון הניתן בו כולל הנכונות …

14 | לקסיקון חינוך 2030

חידוש מתחדש כרוך גם בשפה מתחדשת. לפניכם 120 מונחים הקשורים לחינוך מוטה עתיד, מתורגמים לעברית. המקור: לקסיקון החינוך של פרוייקט חינוך 2030 של ה OECD

15 | ספרים וחוברות על פמ״ע

16 | מסלולי הרצה

32 יוזמות שפותחו בבתי ספר בהשראת עקרונות פדגוגיה מוטת עתיד.

17 | מסלולי הרצה פמע | גלריית סלפי סקול

23 סרטוני 2 דקות הפרקטיקה של פדגוגיה מוטת עתיד ב-23 מיזמים פדגוגיים