תכני לימוד

כשירויות הן תמהיל סינרגטי של ידע מיומנויות, גישות וערכים המייצרות יכולות התמודדות עם אתגרים מורכבים במציאות המשתנה.

הן מהוות את המענה לחינוך 2030 לצורך לפעול מול אתגרים מורכבים בעולם של מציאות משתנה נדרש שימוש משולב ומושכל בידע, מיומנויות, גישות וערכים. 

תמהיל של כשירות מסוימת יכול לכלול ידע מסוגים שונים (תחומי, בינתחומי, תהליכי ואפיסטמי), כמו גם מיומנויות שונות (קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות לדוגמא) ומגוון של גישות וערכים (כגון ערכים הנוגעים לפרט, לאינטראקציה עם הסביבה ועם החברה).

הרציונל ליישום תפישת הכשירויות בחינוך מתבסס שתי טענות.

1. האחת היא כי כשירויות משקפות את האופן הטבעי לפיו פועלים אנשים כדי להתמודד עם אתגרים במציאות המשתנה של המאה ה-21.  האופן בו אנשים מתכננים, מגדירים מטרות ופועלים, מושתתת על תמהיל של הידע והמיומנויות אשר ברשותם, ומונחה על ידי הערכים והגישות אשר אומצו על ידם ומאפיינים אותם.
2. הטענה השנייה היא כי רק שימוש מושכל ומשולב בידע במיומנויות בגישות וערכים יאפשר יכולת אמיתית להתמודד עם האתגרים המורכבים של המציאות המשתנה. האתגר אם כן של מערכת החינוך הוא שינוי המיקוד של תכני הלימוד ותהליך הלמידה מהקנית ידע לתלמידים לרכישת כשירויות באופן אקטיבי על  ידי התלמידים.

ניתן לחשוב על קטגוריות שונות של כשירויות הרלוונטיות לתפקוד ושגשוג במציאות המשתנה:

• קטגוריה ראשונה עשויה התייחס לכשירויות יום יומיות מוכרות
• קטגוריה שנייה עשויה להתמקד בכשירויות להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21
• וקטגוריה שלישית יכולה לכלול כשירויות אשר מסייעות ללומדים בעיצוב עתיד רצוי במציאות משתנה עבור עצמם והחברה.

מודל פמ"ע 2030 מתמקד בכשירויות להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21 וכשירויות לעיצוב עתיד רצוי במציאות משתנה שיפורטו להלן.

השינויים החברתיים, הטכנולוגיים, הכלכליים, הסביבתיים והפוליטיים  במאה ה-21 מייצרים אתגרים חדשים עבור הלומדים כגון: הגלובליזציה, שינויי אקלים ואיכות הסביבה, המחשוב והאוטומציה, מורכבות המערכת הכלכלית ושינויים מתמידים בכל היבטי המציאות.

התמודדות עם אתגרים אלו של המאה ה-21 מחייבת פיתוח כשירויות חדשות כדוגמת הכשירות הגלובלית, האוריינות הפיננסית, החשיבה המחשובית, היזמות והחדשנות, והאוריינות לפיתוח בר קיימא.

לימוד כשירויות אלו יוטמע בתוך תחומי הלימוד הקיימים כדי לא לייצר עומס נוסף על תוכניות הלימודים. כך לדוגמה, יילמדו הידע, המיומנויות, הגישות והערכים המרכיבים את האוריינות הפיננסית במסגרת לימודי המתמטיקה, מדעי הרוח, הטכנולוגיה וכלכלת הבית. להלן תיאור של חמש הכשירויות הללו.

רבים מן האתגרים הניצבים בפני החברה האנושית במאה ה-21 הם אתגרים גלובליים במהותם שהתמודדות עמם מצריכה שיתוף פעולה גלובלי כגון שינויי אקלים, קונפליקטים, עוני, רעב וסוגיות של הון עצמי וקיימות. מערכות חינוך צריכות להשקיע בפיתוח תודעה גלובלית ואזרחות גלובלית בקרב הלומדים כדי שיוכלו לפעול לפיתוח ויישום פיתרונות לאתגרים הגלובליים ולתרום להפיכת העולם לשליו, סובלני, ובטוח יותר. כשירות גלובלית  זו מתבססת על תמהיל של ידע, מיומנויות, גישות וערכים המעודד כבוד לזכויות אדם, צדק חברתי, גיוון, שוויון מגדרי וקיימות סביבתית. תמהיל זה מסייע לפיתוח מדרג של יכולות גלובליות  הכוללות:

• יכולת הבנת סוגיות מקומיות, גלובליות ובין-תרבותיות
• יכולת הבנת והערכת נקודת המבט ותפיסות העולם של אחרים
• יכולת קיום אינטראקציות גלויות, הולמות ויעילות עם אנשים מתרבויות שונות
• יכולת פעולה משותפת רב תרבותית וגלובלית למען יעדים קולקטיביים של רווחה ופיתוח בר קיימא.

אוריינות פיננסית היא היכולת לעבד מידע כלכלי ולקבל החלטה מושכלת לגבי צריכה, תכנון פיננסי, צבירת עושר, חוב ופנסיות.

מדוע אוריינות פיננסית היא קריטית?

במציאות כלכלית גלובלית, דינמית ומורכבת, שבה מתכווצות מערכות תמיכה ציבוריות ופרטיות, משתנים פרופילים דמוגרפיים כולל הזדקנות האוכלוסייה ומתחוללות התפתחויות נרחבות ומהירות בשוק הפיננסי, נדרשת אוריינות פיננסית כבר בגיל צעיר כדי לשרוד ולשגשג. צעירים עומדים בפני החלטות פיננסיות מיידיות; לעתים קרובות, הם כבר צרכנים של שירותים פיננסיים, כגון חשבונות בנק עם גישה למתקני תשלום מקוונים.

מגמות מתפתחות עשויות להפוך את האוריינות פיננסית לחשובה עוד יותר בעתיד. ראשית,  הדורות הבאים יתמודדו עם בחירות פיננסיות מאתגרות יותר ולכן אוריינות פיננסית, בשילוב תאפשר לאנשים להבין מוצרים ושירותים מורכבים, לבחור את הטובים ביותר עבורם ולהגן על עצמם מפני ניצול כלכלי. התפשטות השירותים הפיננסיים הדיגיטליים עשויה לייצר הזדמנויות פיננסיות חדשות לאנשים עניים שהיו מודרים עד כה מלגשת למערכת הפיננסית הרשמית מחד אך יכולה גם לחשוף את הצרכנים לאיומי אבטחה חדשים וסיכוני הונאה המתעצמים כאשר אוריינות פיננסית נמוכה מתחברת עם אוריינות דיגיטלית נמוכה. שנית, הדורות הבאים עתידים ככל הנראה לשאת בסיכונים פיננסיים רבים יותר במהלך חייהם לעומת הדור הנוכחי, כתוצאה מגידול בתוחלת החיים, ירידה בתנאי הרווחה התעסוקתית, הפיכת הפנסיות לאינדיווידואליות יותר וירידה בביטחון התעסוקתי. שלישית, גידול באי-השוויון בהכנסה ועושר יגביר את הנחיתות של קבוצות מוחלשות חברתיות-כלכליות והן יזדקקו לאוריינות פיננסית יותר מתמיד כדי להיות מסוגלות לקבל החלטות פיננסיות מושכלות.

במה מתבטאת אוריינות פיננסית?

אוריינות פיננסית באה לידי ביטוי בהיבטים הבאים:

• קיום ידע והבנה של רעיונות, מושגים וסיכונים פיננסיים
• יכולת ליישם מיומנויות פיננסיות כגון ניהול סיכונים
• קיום גישות כגון מוטיבציה ובטחון המאפשרות לקבל החלטות פיננסיות

מהו חינוך לאוריינות פיננסית?

חינוך לאוריינות פיננסית הוא תהליך בו צרכנים ומשקיעים פיננסיים משפרים את הבנתם במוצרים פיננסיים, מושגים וסיכונים, באמצעות מידע, הדרכה וייעוץ אובייקטיבי. חינוך זה מפתח אצל הלומד את המיומנויות והביטחון המאפשרים לו להיות מודע יותר לסיכונים פיננסיים והזדמנויות, לקבל בחירות מושכלות, לדעת לאן ללכת לעזרה ולנקוט בפעולות יעילות לשיפור רווחתו הפיננסית.

המציאות המשתנה האי ודאית והמורכבת מחייבת את המין האנושי להתמודד עם אתגרים חדשים מחד ומייצרת עבורו הזדמנויות חדשות מאידך. יזמות והחדשנות האי כשירות חדשה המאפשרת להתמודד עם האתגרים ולנצל את ההזדמנויות באופן אפקטיבי. יזמות היא מערכת משולבת של כישורים קוגניטיביים (כגון יכולת למידה) רגשיים וחברתיים, גישות (כגון מוטיבציה) וערכים המאפשרת לאדם או לקבוצה להתנהל מול הסביבה במטרה לאתר צרכים ולזהות, לייצר ולהמיר הזדמנויות לערכים מוספים חדשים עבור הפרט החברה.

חדשנות היא באופן דומה מושג רחב מאוד, מורכב וחדש יחסית. היא עוסקת בתהליך שמתחיל לעיתים קרובות ברעיון או תגלית של יחידים בעלי חזון, נחישות ומוטיבציה ומתפתח דרך שיתופי פעולה עד כדי יצירת אפקט הנתפש על ידי העולם כהשפעה משמעותית על חלקים ממנו. חדשנות עוסקת ביצירת ערכים מוספים חדשים לפרט ולחברה כגון: דרישות חדשות, מקומות עבודה חדשים, מוצרים חדשים, שירותים חדשים, כלים חדשים, תהליכים חדשים, דרכי חשיבה חדשות ועוד.

התפתחות המחשוב מייצרת הזדמנויות חדשות ליצירת אסטרטגיות התמודדות עם פיתרון בעיות בעולם המתבססות על תהליכי וכלי עיבוד מידע וחישוב חדשים. חשיבה מחשובית היא היכולת להבין את העולם באמצעות יישום שיטות חישוביות לפיתוח אסטרטגיות לפתרון בעיות. זאת באמצעות טכנולוגיות מבוססות מחשב ובהתבסס על יכולות של קידוד ותכנות בעיות.

חשיבה מחשובית הוא שם כולל לתהליכי החשיבה שמעורבים בניסוח בעיה וניסוח אסטרטגיות לפתרונה באופן אלגוריתמי המאפשר למחשב או לאדם למצוא את הפתרונות באופן אפקטיבי. תהליך פתרון בעיות בחשיבה חישובית יכול לכלול את המאפיינים הבאים:

• ניסוח בעיות באופן שניתן להיעזר במחשב ובכלים אחרים כדי לפתרן
• ארגון וניתוח של המידע באופן לוגי
• ייצוג המידע באמצעות הפשטות כגון מודלים והדמיות
• אוטומציה של הפתרונות באמצעות חשיבה אלגוריתמית (סדרה של צעדים)
• זיהוי, ניתוח ויישום פתרונות אפשריים כדי להשיג את השילוב היעיל והאפקטיבי ביותר של פעולות ומשאבים
• הכללת ויישום תהליך הפתרון למגוון רחב של בעיות

בעידן המודרני ההשפעה המשולבת של הפעילות האנושית על הסביבה הטבעית והאנושית של כדור הארץ היא מהותית ומציבה בפני אנושות אתגר משמעותי של חיים ברי קיימא בטווח הארוך. אוריינות לפיתוח בר קיימא מתארת את הכשירות של אדם לפעול בהצלחה בחיי היומיום מתוך הבנה רחבה של האופן בו אנשים וחברות קשורים זה לזה ולמערכות טבעיות, וכיצד הם עשויים לעשות זאת באופן בר קיימא. כשירות זו כוללת ידע, כישורים, גישות וערכים הנדרשים כדי לאפשר לאדם לשלב שיקולים סביבתיים מתאימים בהחלטות יומיומיות בנושא צריכה, אורח חיים, קריירה ואזרחות, ולעסוק בפעולה אינדיבידואלית וקולקטיבית המקדמת פיתוח בר קיימא.  אוריינות לפיתוח בר קיימא באה לידי ביטוי ביכולות הבאות: 

• היכולת להבין את האינטראקציה בין מערכות חברתיות, טכנולוגיות, כלכליות פוליטיות וסביבתיות וכיצד הן תומכות בחיים ברי קיימא.
• היכולת לזהות ולהעריך נקודות מבט שונות המשפיעות על פיתוח בר קיימא
• הנכונות להשתתף בפעילויות התומכות באורח חיים בר קיימא

בעולם של מציאות משתנה, אי ודאית מורכבת ועמומה נדרש הפרט לעצב עתיד רצוי ובר קיימא של שלומות עבור עצמו ועבור החברה. מצפן הלמידה של חינוך 2030 מגדיר שלוש כשירויות לעיצוב עתיד רצוי במציאות משתנה להם זקוקים התלמידים כדי לעצב עתיד רצוי של שגשוג לעצמם ולחברה במציאות משתנה: יצירת ערך חדש, יישוב מתחים ודילמות, ולקיחת אחריות. כשירויות אלה מסייעות ללומד להתמודד עם אי-ודאות, לפתח גישות וערכים חדשים כדי לקבל החלטות אתיות נכונות תוך הבנת השלכותיהן, ולפעול באופן פרודוקטיבי ומשמעותי, גם כאשר המטרות משתנות.

ניתן ללמד וללמוד את הכשירויות הללו במוסדות חינוך על ידי שילובם בתוכניות הלימודים ובפרקטיקות הפדגוגיות המיישמות אותן. כך לדוגמה, ניתן להטמיע את כשירות יצירת ערך חדש בתחומי דעת כגון אמנויות, שפה, טכנולוגיה, כלכלת בית, מתמטיקה ומדעים, תוך שימוש בגישה בין-תחומית. כשירויות אלו ניתן גם לרכוש בבית, במשפחה, בקהילה, ובמהלך אינטראקציות עם אחרים.

כשירות  זו מתייחסת ליכולתו של אדם לחדש ולפעול באופן יזמי על ידי נקיטת פעולות מושכלות ואחרות ליצירת עתיד רצוי טוב יותר. הערך החדש שנוצר הוא לא רק כלכלי, אלא גם חברתי ותרבותי. יצירת ערך חדש יכולה להתבטא בהיבטים כגון יצירת מקומות עבודה, עסקים ושירותים חדשים וגם בפיתוח ידע, תובנות, רעיונות, טכניקות, אסטרטגיות ופתרונות חדשים ויישומם לפתרון בעיות ישנות וחדשות. יצירת ערך חדש כרוכה בקריאת אתגר על הסטאטוס-קוו, בשיתוף פעולה עם אחרים ובחשיבה יצירתית מחוץ לקופסא.

הכשירות ליצירת ערך חדש מתבססת על מספר אבני בניין בסיסיות. כדי ליצור ערך חדש, על הלומדים להיות בעלי תחושת מוכוונות למטרות והשלמתן, סקרנות, ופתיחות לרעיונות, נקודות מבט וחוויות חדשים. בנוסף, יצירת ערך חדש דורשת מהלומדים חשיבה ביקורתית ויצירתיות במציאת גישות שונות לפתרון בעיות, ושיתוף פעולה עם אחרים כדי למצוא פתרונות לבעיות מורכבות. כדי להעריך  את איכות הפתרונות שהוצעו יידרשו הלומדים להפגין זמישות בניסוי הרעיונות החדשים, שימוש בניהול סיכונים בהקשר ליישום הרעיונות, ויכולת הסתגלות לשינוי גישות על בסיס הממצאים והתובנות העולים מן היישום.  

בעולם של תלויות הדדיות, ומול הצורך להתמודד עם אתגרים גלובליים, נדרשת היכולת ליישב מתחים ודילמות ולאזן בין רעיונות ועמדות סותרים לכאורה כגון: הוגנות וחירות; אוטונומיה וסולידריות; יעילות ותהליכים דמוקרטיים; אקולוגיה ומודלים כלכליים; גיוון ואוניברסאליות; וחדשנות והמשכיות. כשירות ליישוב מתחים ודילמות מתייחסת ליכולתו של אדם לקחת בחשבון קשרי ויחסי גומלין רבים, שלכאורה סותרים ולא תואמים, בין רעיונות, לוגיקה ועמדות, ולשקול לאורם את התוצאות של פעולה בטווח הקצר והארוך. בתהליך זה רוכשים הלומדים הבנה עמוקה יותר של עמדות מנוגדות, מפתחים טיעונים התומכים בעמדתם, ומוצאים פתרונות מעשיים לדילמות וקונפליקטים. הלומדים נדרשים להבנת הצרכים והאינטרסים של אחרים ולפיתוח היכולת לתת להם מענה במסגרת התהליך. האתגר הוא ליישב בין רעיונות או עמדות שונים ולעתים קרובות סותרים, ולהכיר בכך שיש יותר מפתרון אחד או שיטה אחת למציאת פתרון.

הכשירות ליישוב מתחים ודילמות מתבססת על מספר אבני בניין בסיסיות:

• כדי ליישב מתחים ודילמות, הלומדים צריכים להיות בעלי גמישות קוגניטיבית ומיומנויות של ראיית המציאות מפרספקטיבות שונות המאפשרת להם לראות בעיה מנקודות מבט שונות ולהבין כיצד דעות שונות אלה מביאות למתחים ולדילמות.
• יתר על כן, התלמידים צריכים להפגין אמפתיה וכבוד כלפי אחרים המחזיקים בדעות שונות משלהם משלו.
• הם יזדקקו למיומנויות של  יצירתיות ופתרון בעיות, בדגש על פיתרון קונפליקטים, כדי לעצב פתרונות לבעיות בלתי פתירות לכאורה.  
• יישוב מתחים ודילמות כרוך לעיתים בקבלת החלטות קשות ומורכבות; לכן על הלומדים לפתח חוסן נפשי, סובלנות למורכבות ועמימות, ותחושת אחריות כלפי אחרים.

ההתמודדות עם חידוש, שינוי, גיוון, עמימות חוסר וודאות ומורכבות בדרך אחראית מניחה שהאדם יכול לחשוב על עצמו באופן ביקורתי ולעבוד עם אחרים. היכולת לקחת אחריות היא ליבת התחושה של פעלנות הלומד ותנאי מוקדם לפיתוח יכולות יצירת ערך חדש ויישוב מתחים ודילמות. יצירת ערך חדש ויישוב מתחים ודילמות מחייבים יכולת לשקול את ההשלכות העתידיות של פעולותיו של האדם, להעריך סיכונים וגמולים ולקבל את האחריות על תוצרי העבודה. יישום יכולות אלו מצביע על קיום תחושת אחריות, ועל בגרות מוסרית ואינטלקטואלית הקשורה ליכולת של אדם לבצע רפלקציה ולהעריך את פעולותיו לאור הניסיון שצבר והחינוך שקיבל ובהתחשב במטרות אישיות מוסריות וחברתיות. ללומדים בעלי יכולת לקחת אחריות על מעשיהם יש מצפן מוסרי חזק המאפשר רפלקציה, פעולה עם אחרים ומתן כבוד לסביבה. אדם הלוקח אחריות שואל כדרך חיים שאלות הקשורות לנורמות, ערכים, משמעויות ומגבלות, כגון: מה עלי לעשות? האם אני צודק בעשייתי זו? היכן הגבולות? מה ההשלכות של מה שעשיתי, האם הייתי צריך לעשות זאת במבט לאחור?

הכשירות ללקיחת אחריות מתבססת על מספר אבני בניין בסיסיות.

• לקיחת אחריות דורשת מצפן מוסרי חזק, יכולת שליטה ותחושה של יושרה, המובילים להחלטות על פעולות שיש בהן תועלת נרחבת עבור אחרים.
• פיתוח הכשירות של לקיחת אחריות דורש התייחסות בחמלה ובכבוד לאחרים ויישום חשיבה ביקורתית הן על פעולותיו של האדם עצמו והן על פעולות של אחרים.
• כשירות לקיחת אחריות מתבססת גם על תחושה של אבני הבניין של מודעות עצמית, רגולציה עצמית וחשיבה רפלקטיבית.
• חשוב גם לבנות אמון כבסיס ללקיחת אחריות. תלמידים המקבלים אמון מעמיתים, מורים והורים נוטים יותר לקחת אחריות על מעשיהם.