הגדרת המטרה של חינוך רלוונטי בעידן של מציאות משתנה גוזרת את האופן בו מעוצב החינוך. מערכות חינוך שמו דגש, בעבר וגם כיום, על היכולת להתקדם לשלב הבא של לימודים אקדמיים ולכן התמקדו בהקניית ידע ומיומנויות קוגניטיביות התומכים במטרה זו. בשלב מאוחר יותר עברו מערכות החינוך לשים דגש על קידום הצמיחה הכלכלית ולכן התמקדו בהקניית מיומנויות המאפשרות השתלבות בשוק התעסוקה. כיום, גוברת ההכרה כי היכולת האקדמית והצמיחה הכלכלית הן אכן מרכיבים חיוניים וחשובים אך חלקיים בלבד של מטרת החינוך. תפישת הפדגוגיה מוטת העתיד אימצה את גישת פרויקט חינוך 2030 של ה-OECD ששינה את תפישת התוצר הרצוי של מערכת החינוך מ"צמיחה כלכלית" ל"צמיחה כוללת" של הלומדים והחברה. מושג הצמיחה הכוללת מבוסס על השקפה הוליסטית המכירה שהפרט והחברה הם חלק ממערכת אקולוגית מורכבת. מטרת החינוך על פי תפישת הצמיחה הכוללת הוא שלומות (Well-Being), כלומר שגשוג ורווחה ברמה האישית והקולקטיבית, בכל ממדי החיים בהם פועלים הפרט והחברה.
הגדרת ממדי החיים המשפיעים על השלומות של הפרט והחברה מתבססת על מדד Index Better Life של ה- OECD הכולל 11 ממדי חיים. רמת תפקוד הפרט וגישתו בהקשר לממדי חיים אלו, משפיעה על מידת השלומות האישית והקולקטיבית.
ממדים אלו הם: תעסוקה, הכנסה, דיור, איזון עבודה-פנאי, ביטחון, שביעות רצון מהחיים, בריאות, מעורבות אזרחית, איכות הסביבה, חינוך, וקהילה.
הערכת רמת השלומות בממדים אלו מתבססת לעיתים על מדדים אובייקטיביים כגון גובה ההכנסה ולעיתים על מדדים סובייקטיביים כגון מידת שביעות הרצון של הפרט מחייו. שלומות הפרט בממדים אלו תורמת להתפתחות החברה בהיבטים של הון כלכלי, הון אנושי, הון חברתי והון סביבתי. משאבים חברתיים אלה חוזרים ותורמים בתורם גם לרווחת הפרט.[1] חשוב להדגיש כי מאפייני השלומות בממדי החיים השונים אינם קבועים אלא דינמיים ומשתנים באופן מתמיד בהתאם למגמות המתחוללות במציאות המשתנה. לדוגמא, ביטחון תעסוקתי התבסס בעבר על קביעות בעבודה והסכמי עבודה קיבוציים ואילו כיום הוא מתבסס על כישורי העובד המאפשרים לו להתנייד בין מעסיקים.
[1] OECD Future of Education and Skills 2030: Draft concept note on Megatrends, Learning Compass 2030 and Student Agency/ Co-agency
**********אני אשלב את האייקונים המתאימים (רון)
