עקרון האי-פורמליות
איזהו חכם? הלומד מכל אדם (פרקי אבות, פרק רביעי, משנה א')
עקרון האי-פורמליות חשוב בכל תחומי החיים
עקרון אי-הפורמליות מתייחס לתופעה של פעילות אנושית המתבצעת מחוץ למסגרות ארגוניות ומוסדיות פורמליות, שבאופן מסורתי היו אמונות על תכנונה, ניהולה והערכתה. טכנולוגיות ודפוסי פעולה חדשים מייצרים שפע של הזדמנויות חדשות לפעילויות אנושיות אי-פורמליות.
מתכונות פעילות אי-פורמלית הן בעלות ערך רב לפרט ולחברה ומאפשרות לפרטים להעצים את יכולותיהם ואת הישגיהם על ידי מיצוי מלוא הפוטנציאל של הזדמנויות הפעולה והלמידה הקיימות במרחבי החיים. טכנולוגיות כגון מחשוב אישי נייד, מחשוב ענן, רשתות חברתיות, תוכן פתוח, מציאות מדומה ורבודה, מאפשרות לפרטים לבצע בקלות וביעילות פעילויות אי-פורמליות בעלות ערך בכל מקום ובכל זמן. הזדמנויות חדשות אלו לפעולה וללמידה קיימות בכל מרחבי החיים האנושיים שבהם הפרט פועל כגון בחברה, במשפחה, בעבודה ובתחום הפנאי. עם זאת, אתגר מהותי עבור פרטים העוסקים בפעילות לא פורמלית הוא לקבל הכרה של החברה בידע, בניסיון, בכישורים ובהישגים שצברו במסגרת פעילות זו. יישומים מתקדמים ומתפתחים של פעילות אי-פורמלית קיימים במגוון רב של תחומי חיים:
רשתות חברתיות וכלי תוכן פתוח מאפשרים התארגנויות עצמיות אי-פורמליות של קבוצות ושל קהילות לביצוע משימות משותפות מהרמה המקומית דרך הרמה הלאומית ועד לרמה הגלובלית. קבוצות וקהילות אלו מייצרות חזון חברתי, פוליטי או רוחני משותף וחולקות אחריות ומשאבים כדי ליישם אותו. התארגנויות אי-פורמליות רבות עוצמה שכאלו הניעו מהלכי מחאה המוניים כגון מחאות ההמונים באביב הערבי, המחאה החברתית של מעמד הביניים בישראל ומחאת הנשים לאחר בחירת דונלד טראמפ בארצות הברית.
בתחום הכלכלי והתעסוקתי, העבודה הופכת בהדרגה ממקום פורמלי שאליו הולכים למשהו שעושים. [1] [2]ניכרת מגמה שבה פרטים עוברים לעסוק במספר עיסוקים ומשרות בו-זמנית[3] ואף מוגדרים בסטטוסים שונים (עצמאי, שכיר, חברה) בו-זמנית. במצב זה הפרט מגדיר את זהותו ואת פעילותו המקצועית כמכלול, ולא כפי שנהוג היה בעבר להגדירן על בסיס השתייכותו הפורמלית לארגון אחד שבו הוא מועסק בזמן נתון. כמו כן, עובדים רוכשים ידע, כישורים וניסיון באופן אי-פורמלי ועצמאי על בסיס התנסויות, למידה עצמית, למידת עמיתים ולמידה מקוונת לסוגיה. מחקרים מראים כי 80% מהלמידה במקומות עבודה מתבצעת באופן לא פורמלי. [4] במציאות זו נדרשים מנגנוני הערכה וקרדיטציה המתבססים על ספקי מידע ועל עמיתים ברשת, שיאפשרו הערכה והכרה בידע האי-פורמלי של עובדים וימנפו את יכולותיהם לפעול בשוק העבודה. טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות לפרטים לפעול בכל מקום ובכל זמן לייצר תכנים ומוצרים באופן שבעבר היה אפשרי רק במסגרת פורמלית של ארגונים בעלי משאבים ויכולות. דוגמה בולטת לכך היא היכולת של פרט לתפקד כעיתונאי בלתי פורמלי, המשתמש במחשוב אישי נייד הכולל מצלמה ויכולת העלאת תכנים לרשת כדי לדווח מן השטח, בכל מקום וזמן, ולהתחרות בהצלחה בצוותי עיתונאים וצוותי צילום של אמצעי תקשורת פורמליים. דוגמה נוספת לפעילות בלתי פורמלית היא תנועת היצרנות (Makers Movement),[5] שהיא תנועה של יצרנים פרטיים חובבי טכנולוגיה ביניהם מהנדסים, מעצבים וממציאים יצירתיים, הבונים ומשווקים בעצמם מוצרים תוך כדי שימוש בטכנולוגיות כגון הדפסת תלת-ממד.
המורכבות והדינמיקה של שוק העבודה העתידי בהיבטי ריבוי והחלפת כישורים, תפקידים, מקצועות ומשימות יחייבו עובדים להשקיע בלמידה לאורך החיים (Lifelong Learning) [6] באופן פורמלי ואי-פורמלי כדי לעדכן ולהתאים את כישוריהם באופן מתמיד לצורכי שוק העבודה. התרחבות תופעת הלמידה האי-פורמלית לאורך החיים מניעה את גופי האקדמיה להשקיע במיסוד שיטות לזיהוי ולתיקוף של ידע קודם וכישורים שנרכשו בלמידה אי-פורמלית במרחבי החיים ובעבודה לצורך הכרה בהם במסגרת לימודים גבוהים באוניברסיטאות ובמכללות.[7]
[1] Hines, A. (2011). A dozen surprises about the future of work. Employment relations today, 38(1)
[2] כהן נירית, במה אתם עובדים בדיוק, עולם העבודה העתידי, גלובס (19.7.17)
[3] Wikipedia, Multiple careers
[4] Informal Learning Blog, Where did the 80% come from? In: http://www.informl.com/where-did-the-80-come-from/
[5] ויקיפדיה, Makers
[6] כהן נירית, אל תפסיקו ללמוד, עולם העבודה העתידי, גלובס (8.3.17)
[7] An, O. E. C. D. (2004). The Role of National Qualifications Systems in Promoting Lifelong Learning.
אי-פורמליות בחינוך
יישום עקרון האי-פורמליות בחינוך משמעותו למידה המתבצעת מחוץ למסגרות ארגוניות וחינוכיות פורמליות ומנצלת את הזדמנויות הלמידה הפוטנציאליות ההולכות ומתרבות במרחבי החיים השונים.
במציאות שבה משאבי הלמידה מגוונים וזמינים בכל מקום, זמן ומצב, מערכת החינוך נדרשת להעצים את יכולותיהם של הלומדים כדי למצות את הזדמנויות הפעולה והלמידה המצויות מחוץ למערכת הפורמלית. יישום עקרון האי-פורמליות בחינוך מסייע להתמודדות עם אתגר המציאות המשתנה ועם רלוונטיות החינוך בכמה אופנים.
ראשית, הוא מעצים את יכולת הלמידה של הלומדים הממצים מגוון רחב של הזדמנויות למידה נוספות מעבר להזדמנויות הלמידה הפורמליות.
שנית, הלמידה האי-פורמלית היא מוטת עתיד ומפגישה את הלומדים עם אתגרי והזדמנויות המציאות המשתנה עוד לפני שמערכת החינוך הפורמלית נערכת לעסוק בהם. יתר על כן, סביבת הלמידה האי-פורמלית מבוססת על מגוון עצום של ספקי למידה הפטורים ממגבלות רבות של מערכת החינוך הפורמלית, שאינן מאפשרות לה להשתנות בקצב דומה.
עקרון האי-פורמליות בחינוך הוא חלק מפרדיגמת אקולוגיית שטפי הלמידה (Learning flows), [1] [2] שבה משאבי הלמידה נפוצים וזמינים, הזדמנויות למידה מצויות בשפע במרחבי החיים, והלומדים יכולים להיכנס ולצאת באופן עצמאי משטפי למידה פוטנציאליים הקיימים באופן מתמיד בסביבתם וללמוד בכל מקום, זמן ומצב. פרדיגמה חדשה זו, הנתמכת על ידי מגוון רחב של טכנולוגיות בתחום הניידות, הקישוריות והרשתות החברתיות, מקורות חינוך פתוח וכלים ליצירת תכנים מקוונים, מאפשרת ללומדים להשתחרר ממודל הלמידה המסורתי המעוגן במוסדות חינוך פורמליים (בתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות) ששימשו עד כה כשערים העיקריים לחינוך ולמוביליות חברתית.
פרדיגמת שטפי הלמידה מובילה למספר שינויים במאפייני הלמידה שצריכים ליישם הלומדים, מוסדות החינוך, גופי הסמכה וקובעי המדיניות. ראשית, מדובר במעבר מלמידה אפיזודית ללמידה רציפה. הלמידה האפיזודית מתרחשת רק במקום מסוים (כיתה) ובזמן מסוים (במהלך יום הלימודים), ומעבירים אותה אנשים שזהו ייעודם המקצועי (מורים). לעומת זאת הלמידה הרציפה מתבצעת באופן עצמאי בכל מקום וזמן מתוך ניצול הזדמנויות למידה פוטנציאליות המשולבות בפעילויות ובמפגשים יום-יומיים והסתייעות בטכנולוגיות מחשוב ניידות ושיתופיות.
שנית, מתבצע מעבר מדפוס של הקצאת משימות ללומד לדפוס של "פיתוי" הלומד לניצול הזדמנויות למידה. בעולם של ריבוי מקורות מידע וידע זמינים לכול, האתגר של מחנכים ומורים יהיה "לפתות" את הלומדים באמצעות טכניקות ותמריצים שונים להשתמש במקורות ובמשאבים, לנווט באקולוגיית הלמידה החדשה ולהשלים מטלות למידה שלקחו על עצמם. במציאות של שטפי למידה צפויים להתרחב הפערים בין הלומדים בעלי מוטיבציה העצמית ללמידה, שיוכלו לנצל מגוון רחב של הזדמנויות למידה, לבין הלומדים חסרי המוטיבציה שעלולים להשתרך מאחור.
שלישית, העיסוק בתוכני הלמידה משתנה מדפוס של העברת תכנים לדפוס של אצירת תכנים. בעידן של גידול במשאבי הלמידה גובר הקושי לאתר משאבי למידה רלוונטיים מתוך מגוון רחב ביותר של משאבי למידה זמינים. במצב זה גוברת חשיבותה של היכולת לאצור את המידע הרלוונטי, כלומר, לאתר, לאחד ולספק את משאבי הלמידה הרלוונטיים בהקשר ובזמן הנכונים. אתגר זה יצריך פיתוח ויישום של כלים ופלטפורמות שיסייעו וינחו את הלומד למשאבי הלמידה הנכונים והרלוונטיים לפי המקום, הזמן וההקשר.
רביעית, מתבצע מעבר של ספקי שירותי הלמידה מדפוס של אספקת שירותי למידה לטווח קבוע אחד של לומדים לדפוס של אספקת שירותי למידה למנעד רחב של לומדים. ספקי למידה רבים בנויים היום ללמד בקנה מידה מסוים. בתי ספר מיועדים למאות תלמידים, ואוניברסיטאות משרתות אלפי סטודנטים. אולמות לימוד מיועדים למאות תלמידים, ואילו חדרי כיתות מיועדים לעשרות ספורות של תלמידים. טכנולוגיות שיתופיות יאפשרו למידה בקני מידה קיצוניים במעלה או במורד הטווח, החל מקורס המותאם אישית ללומד ספציפי ועד קורסים שבהם משתתפים מאות אלפי סטודנטים. למידה במנעד רחב פותחת פתח למגוון ספקי למידה נוספים התומכים בלמידה אי-פורמלית.
חמישית, על בסיס הצורך להכרת הסביבה בתוצרי הלמידה האי-פורמלית נדרש מעבר משימוש במדדי תארים וציונים למדדי מוניטין מגוונים. פלטפורמות שיתופיות אינטרנטיות יאפשרו סוגים חדשים של מתן משוב והערכת ניסיון, ידע, מיומנויות וכישורים של פרטים שישמשו ליצירת מוניטין של פרטים המבוסס על דירוגים ומשובים של גולשים בעלי עניין. חשיבותם של מדדי מוניטין אלו תלך ותגבר ביחס למדדי תארים וציונים של מוסדות חינוך כבסיס לקבלת החלטות על העסקת עובדים ועל יצירת קשרים עסקיים בשוק העבודה.
שישית, האופן שבו תתבצע ההערכה ישתנה גם הוא מהערכה אפיזודית מבוססת ציונים, הניתנת לאחר אירועי הלמידה, למנגנוני משוב רציפים המשקללים מגוון גורמים כדי לתמוך בלמידה אי-פורמלית ומסתגלת בזמן אמת. מנגנוני משוב אלו יתבססו על טכנולוגיות אגירת כמויות גדולות של נתונים, כלי ניתוחי מידע מתוחכמים ושווקי מוניטין מקוונים.
[1] IFTF (2013). From educational institutions to learning flows: Mapping the future of learning, p. 1.
[2] IFTF (2016). Learning is earning the national learning economy, p. 4.
ארגון ה-OECD מסווג את רמת הפורמליות של הלמידה לשלוש קטגוריות לפי סדר יורד:[1] למידה פורמלית (Formal learning), למידה בלתי פורמלית (Non-formal learning) ולמידה אי-פורמלית (Informal learning). לכל אחת מן הקטגוריות מאפיינים שונים, כמוצג באיור הבא:
למידה פורמלית
למידה פורמלית (Formal learning)[2] היא למידה במסגרת מוסד חינוכי (בית ספר, מכללה, אוניברסיטה, מוסד להכשרה מקצועית) על בסיס תוכנית הוראה מוסדית מוגדרת המועברת בדרך כלל על ידי מורים ומקבלת הכרה בדמות תעודה או הסמכה פורמלית ומוכרת מהמוסד החינוכי או מגורם הערכה מוסמך. הלמידה הפורמלית נשלטת ומכוונת על ידי המוסד החינוכי, מתקיימת במסגרות זמן ייעודיות, הנפרדות בדרך כלל מפעילות החיים הרציפה, ומתבצעת באופן מודע מבחינת הלומד.
למידה בלתי פורמלית
למידה בלתי פורמלית (Non-formal learning)[3] היא למידה המשולבת בפעילויות שאינן מוגדרות במפורש כפעילויות למידה במונחים של יעדי למידה, זמן למידה או תמיכה בלמידה, אך כוללות בפועל מרכיבי למידה משמעותיים. למידה בלתי פורמלית יכולה להתבצע במסגרת כגון פעילות בתנועת נוער או מועדון נוער, פעילויות תרבות, פעילויות ספורט, פעילויות התנדבות, השתתפות במועצות נוער ועוד. למידה בלתי פורמלית אינה מתבססת בדרך כלל על תוכנית לימודים ועל סילבוס מוגדרים ואינה מזכה בקרדיטציה ובהסמכה פורמליות ומוכרות. הלמידה הבלתי פורמלית מתבצעת בשליטת הלומד, באופן מכוון ומודע מנקודת מבטו, ובצורה רציפה כחלק מפעילות החיים השוטפת שלו.
למידה אי-פורמלית
למידה אי-פורמלית (Informal learning)[4] היא למידה במסגרת פעילויות יום-יומיות הקשורות למעגלי החיים כגון עבודה, משפחה או פנאי. למידה כזו יכולה להתבצע גם במסגרת ביקור במוזיאון או במרכז מדע, במסגרת טיול בטבע או בסיור בעיר, תוך כדי משחק במשחקי מחשב, במהלך שימוש בקורס מקוון בתחום עניין אישי, במהלך גלישה לאיתור תחומי עניין באינטרנט או במהלך שימוש ברשתות חברתיות. למידה אי-פורמלית אינה מאורגנת או מובנת במונחים של יעדי למידה, זמן למידה או תמיכה בלמידה ואינה מזכה בקרדיטציה ובהסמכה פורמליות ומוכרות. למידה אי-פורמלית מתבצעת ברצף בשליטת הלומד, כחלק מהפעילות היום-יומית שלו ולעיתים אף באופן בלתי מכוון ובלתי מודע מנקודת מבטו.
גישה חינוכית הדוגלת ביישום למידה אי-פורמלית כצורת הלמידה המרכזית של הלומד היא גישת החינוך החופשי (Unschooling).[5]גישה חינוכית זו דוגלת בלמידה על בסיס חוויות חיים טבעיות כולל משחק, ביצוע מטלות ביתיות, אינטרסים אישיים וסקרנות, התמחויות וניסיון בעבודה, נסיעות, ספרים, שיעורי בחירה, משפחה, מנטורים ואינטראקציות חברתיות. החינוך החופשי מעודד חקירה וגילוי של פעילויות ביוזמת הילדים עצמם, מתוך אמונה כי ככל שהלמידה אישית יותר, כך היא משמעותית ומובנת יותר ולכן שימושית ללומד. חינוך מותאם אישית זה, המתבצע בסביבה טבעית ואותנטית, מקנה ללומד כישורים להתמודד עם העולם האמיתי.
[1] An, O. E. C. D. (2004). The Role of National Qualifications Systems in Promoting Lifelong Learning.
[2] ויקיפדיה, חינוך פורמלי
[3] Wikipedia, Non-formal learning
[4] Wikipedia, Informal learning
[5] Wikipedia, Unschooling
שתי תפיסות למידה התומכות ומקדמות למידה פורמלית, בלתי פורמלית ואי-פורמלית במרחב ובזמן הן למידה במרחבי החיים (Lifewide Learning) ולמידה לאורך החיים (Lifelong Learning)
למידה במרחבי החיים
למידה במרחבי החיים (Lifewide Learning)[1] היא למידה המתבצעת במגוון של מרחבי חיים והקשרים, תעסוקתיים, אזרחיים, חברתיים, משפחתיים ועוד. גישה זו, התומכת בכל סוגי הלמידה, אך בעיקר בלמידה בלתי פורמלית ואי-פורמלית, מאפשרת ללומד למצות את הזדמנויות הלמידה הקיימות במרחבי החיים השונים כדי לפתח מגוון כישורים ומיומנויות, לבנות עצמו כאדם שלם ולפתח הרגלי למידה אפקטיביים כאורח חיים. קהילת "חינוך במרחבי החיים" (Lifewide Education)[2] היא קהילת ידע גלובלית שמטרתה עידוד ותמיכה בקידום ידע, שיטות ומסגרות חינוכיות העוסקים בלמידה במגוון מרחבי החיים. הקהילה מקיימת פורום שיתופי שבו ניתן לחקור רעיונות ולשתף פרקטיקות וחוויות של למידה במרחבי החיים.
כדי לבצע למידה במרחבי החיים על הלומד לרכוש מיומנויות של אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית, יכולת איתור והערכת הזדמנויות למידה, יכולת למידה עצמית, יכולת ניהול וארגון הלמידה ויכולת מטה-קוגניטיבית לחשיבה ולניתוח של אופן הלמידה. בנוסף, יישום פרקטיקת למידה במרחבי החיים מחייב את מערכת החינוך הפורמלית לסייע ללומדים בזיהוי ובבחירה של הזדמנויות ושל שירותי הלמידה המתאימים להם ביותר בהתאם ליעדיהם ולסגנונות הלמידה שלהם, וכן לנטר את התקדמותם ולסייע להם כאשר מתעוררים קשיים. בהקשר זה יצטרך בית הספר לתפקד כמרכז הכוונת למידה המציע ללומד הדרכה ותמיכה באיתור הזדמנויות למידה ובבחירת שירותי למידה מתאימים בכל מקום ובכל זמן. [3]מטלה זו דורשת התמחות הוראה חדשה של מנחה פדגוגי ומכווין למידה. מורה מסוג זה יתמחה באיתור ובהצעת הזדמנויות למידה פורמלית ואי-פורמלית במרחבי החיים ובסיוע פדגוגי לתלמיד בכל הנוגע לפרקטיקות הלמידה והטכנולוגיות שבהן כדאי לו להשתמש. כמו כן יוכל בית הספר לשתף פעולה עם הקהילה כדי להעשיר את המרחב הקהילתי בהזדמנויות למידה אי-פורמליות שיפתחו הלומדים לטובת כלל הציבור.
למידה לאורך החיים
למידה לאורך החיים (Lifelong Learning)[4] היא למידה המתבצעת לאורך כל החיים שמטרתה לשפר את הידע, הכישורים והמיומנויות האישיים של הלומד בהיבטים אזרחיים, חברתיים תעסוקתיים ואחרים. למידה בגישה זו יכולה להתבצע כלמידה פורמלית, בלתי פורמלית או אי-פורמלית, תומכת בהתפתחות אישית מתמדת של הפרט כחלק מההגשמה העצמית שלו ומאפשרת לו לשמור על רלוונטיות לאורך חייו בעידן של מציאות משתנה.
[1] Wikipedia, Lifewide learning
[2] Lifewide Education. http://www.lifewideeducation.uk/
[3] Redecker et al. (2011). The future of learning: Preparing for change. https://pdfs.semanticscholar.org/d866/b9b95d77a1361ce2075ad32494c10600fc4e.pdf
[4] Wikipedia, Lifelong learning
מיזוג ושילוב של שיטות למידה פורמלית ולמידה אי-פורמלית לסוגיהן השונים יכולים להגביר את הסקרנות ואת היצירתיות של הלומדים. [1]אחת הדרכים להתמודד עם אתגר זה היא יישום גישת המיקרו-למידה (Micro-learning)[2] הדוגלת בלמידה, מקוונת בדרך כלל, של יחידות מידע קטנות, המתבצעת בפרקי זמן קצרים מאוד של דקות ובאוריינטציה של רכישת מיומנויות. גישת המיקרו למידה מתאימה לביצוע למידה אי-פורמלית בכל מקום וזמן כחלק מההתנהלות היום-יומית במרחבי החיים.
[1] NMC Horizon report 2017: Higher Education edition, pp. 26-27.
[2] Wikipedia, Microlearning
העצמת הלמידה האי-פורמלית במרחבי החיים ולאורך החיים תחייב שיטות הערכה ומנגנוני הסמכה חדשים שיאפשרו קרדיטציה והכרה בהישגיה של למידה זו. יידרשו שיטות הערכה חדשות ומנגנוני הסמכה חדשים שיאפשרו הערכה והכרה פורמליות של ידע וכישורים שנלמדו באופן אי-פורמלי. הערכה זו צריכה להתבסס על תהליך מהימן ובעל תוקף שיבצעו גורמים מוסמכים ומוכרים במערכת החינוך ומחוצה לה, שיספקו קרדיטציה המקבילה לזו של הכשרה פורמלית שקולה. ניצנים למימוש כיוון זה ניתן לזהות ביישום גישת המיקרו קרדיטים (Micro-(credentials[1] המוענקים ללומד עבור רכישת מיומנות ספציפית או קבוצת מיומנויות. ספקי למידה מקוונת כגון Udacity ו-Coursera מעניקים מיקרו תארים (Micro-degrees)[2] על רכישת מיומנויות ספציפיות ובכך מאפשרים ללומדים לייצר פרופיל מיומנויות המהווה בסיס להכרה בהישגי למידתו האי-פורמלית. דרך נוספת למתן הכרה בצבירת ידע אי-פורמלי, שיש בה מרכיב של משחוק, היא הענקת תגים דיגיטליים (Digital badges)[3] ללומד. לומד שביצע מטלה או עבר שלב בלמידה מקבל תג דיגיטלי המסמן זאת בבולטות ברשת האינטרנט ומעניק לו הכרה על הישגי למידתו. בנוסף, ברשתות חברתיות מקצועיות (LinkedIn) יכולים משתמשים לרשום מיומנויות שצברו, העשויות לעניין מעסיקים פוטנציאליים, ואף להמליץ ביוזמתם על משתמשים אחרים כבעלי מיומנויות ספציפיות.
[1] Policy Atlas, Microcredentials. http://policyatlas.org/wiki/Micro-credentials
[2] Wikipedia, Microdegree
[3] Forbes. Are Digital Badges The New Measure Of Mastery (2016) https://www.forbes.com/sites/gradsoflife/2016/06/13/are-digital-badges-the-new-measure-of-mastery/#148e12145253
ההתפתחות הטכנולוגית המואצת תומכת בהעצמת הלמידה האי-פורמלית במגוון דרכים. תשתיות מחשוב אישי נייד הנמצאות בידי כול והנגישות למגוון שירותי ותוכני למידה איכותיים, רחבים וזולים באמצעות מחשוב ענן, מאפשרות ללומדים לבצע למידה בכל מקום וזמן במרחבי החיים. טכנולוגיות האינטרנט של הדברים יכולות להעשיר את מרחבי החיים הפיזיים בהזדמנויות למידה באמצעות קישור אובייקטים בסביבה הפיזית לרשת האינטרנט באופן המאפשר ללמוד על דפוסי פעילותם ויחסיהם עם הסביבה. טכנולוגיות האני המכומת (Quantified Self)[1] מתמקדות בניטור גופו, מחשבותיו וחוויותיו של הלומד ומאפשרות לו ללמוד על הפעילות היום-יומית שלו ועל האינטראקציות שלו עם הסביבה. גם טכנולוגיית המציאות הרבודה מעשירה את הסביבה הפיזית של מרחבי החיים ברובד מידע וירטואלי המייצר הזדמנויות למידה וחוויות למידה נוספות. טכנולוגיות מבוססות מיקום (Location Intelligence)[2] מספקות ללומד הזדמנויות למידה מבוססות מיקומים במרחבי החיים השונים.
טכנולוגיות נוספות מייצרות הזדמנויות למידה אי-פורמלית במרחבי חיים וירטואליים. לקטגוריה זו שייכות טכנולוגיות כגון מציאות מדומה, עולמות וירטואליים מקבילים,[3] משחקי תפקידים המוניים ברשת (MMORPG),[4] קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים (MOOCs) ורשתות חברתיות שיאפשרו ללומד להצטרף ביוזמתו לקבוצות למידה, לחפש עמיתי למידה ולהיעזר במומחים בכל מקום וזמן כדי לקדם את למידתו האי-פורמלית.
עוזרים וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית יסייעו ללומד לאתר בכל עת ובזמן אמת הזדמנויות למידה, עמיתי למידה וכלי למידה התואמים את מאפייניו, מיקומו ומצבו הפיזי והרגשי ויאפשרו לו ללמוד באמצעות ממשקים חכמים בכל מקום, זמן ומצב. כך לדוגמה, ניתן יהיה ללמוד בעת נהיגה ברכב תוך כדי שימוש בטכנולוגיות של זיהוי קול ושפה טבעית כדי לתקשר עם המורה הממוחשב.
טכנולוגיות אחרות יאפשרו תמיכה של מערכות החינוך בלמידה האי-פורמלית כחלק מהלמידה הכוללת של הלומד. מערכות ניהול למידה וכלי ניתוח נתוני למידה יאפשרו הגדרת פרופיל דינמי של הלומד, שיגזור את הזדמנויות הלמידה האי-פורמליות המתאימות לו במרחבי החיים. מערכות קרדיטציה והסמכה מקוונות, המבוססות תגים דיגיטליים ומיקרו קרדיטים, יאפשרו ללומדים לקבל קרדיטציה והסמכה ממערכת החינוך או מספקי למידה מוכרים על ידע ועל כישורים שנצברו בלמידה אי-פורמלית.
[1] NMC Horizon Report: 2016 K-12 Edition, wiki. In: http://k12.wiki.nmc.org/Quantified+Self
[2] NMC Horizon Report: 2016 K-12 Edition, wiki. In: http://k12.wiki.nmc.org/Location+Intelligence
[3] ויקיפדיה, עולם וירטואלי
[4] ויקיפדיה, משחקי תפקידים המוניים ברשת
מסלולי הרצה | כיצד יזמים חינוכיים יישמו את עקרון האי-פורמליות במקום החינוך שלהם?
הקואופרטיב – הקמת עסק חברתי של חניכי בית הספר | מקיף חדש חריש
תכנית למידה אישית וקבוצתית, מכוונת עשייה משמעותית של הקמת עסק לא פורמלי במסגרת הבית ספרית בשיתוף גורמי קהילה וחוץ.
לגעת בעתיד | אולפנית אמי"ת, אור עקיבא
תכנית אישית לפיתוח לומדת עצמאית, במרחבי למידה דיגיטליים שמחוץ לאולפנית, המשלבת אקדמיה, סביבות למידה חדשניות ומפתחת כשירויות הסתגלות לסביבות משתנות.
חדר השראה – העולם בכיתה שלי | יסודי ממלכתי נווה עמרם, דימונה
חדר השראה בבית הספר, אליו מביאים התלמידים את ה"עולם" שלהם – שם הם חוקרים ממשבים ועורכים תהליכי רפלקציה אישית.
