דו"ח חשיבה מחשובית – אחת מששת האשכולות של פדגוגיות חדשניות
דיגיטציה שינתה את חיינו לחלוטין, עד כדי כך, שאנחנו כבר יכולים (אולי אפילו צריכים) "לחשוב כמו מחשב" – או יותר נכון, לגשת לפתרון בעיות, כמו שניגשים לתכנות.
חשיבה מחשובית או חישובית (Thinking Computational) מציעה גישה שיטתית לפתרון
בעיות בתחומי ידע רבים ולא רק במדעי המחשב,
מיומנות חיונית לכל אדם באשר הוא אדם, לשם
פיתוח אישי או מקצועי. פיתוח מיומנות של חשיבה מחשובית הכרחית עבור תלמידים ומחנכים
. יותר מ- %56 מהתלמידים כיום, עתידים לעבוד בעבודות שעדיין אינן קיימות, לאור זאת 16 כאחד
תפקידה של מערכת החינוך לפתח בקרבם מיומנויות מובילות אשר יבטיחו את יכולתם לשגשג
בכל היבט במציאות המשתנה.
פמ״ע מהדורה ראשונה 2016: מתווה מדיניות מו״פ לפדגוגיה מוטת עתיד | מגמות, אתגרים, עקרונות והמלצות
1200 תובנות שניסחו 150 א.נשים 181 מגמות עתידיות 55 אתגרים חינוכיים 32 המלצות מעשיות 20
פמ״ע מהדורה שניה 2019: פדגוגיה מוטת עתיד – מצפן מערכתי במציאות משתנה
שואלים אותנו לא פעם מדוע הפדגוגיה שעיצבנו מכונה ״מוטת״ עתיד. “מוטה”, כי אנחנו נמצאים בהווה ונוטים קדימה לעתיד, כי אנחנו פורשים מוטת התבוננות רחבה ומתקדמת לעולמות נוספים ככנפיים של ציפור.
פמ״ע מהדורה שלישית 2020: פדגוגיה מוטת עתיד: מגמות, אתגרים, עקרונות והמלצות
המהדורה השלישית בסדרת ספרי פדגוגיה מוטת עתיד (פמ״ע) מתאר מודל משותף ומעודכן של תפישת הפמ״ע ותפישת חינוך 2030 של ה OECD.
דוח פרוייקט: חינוך 2030
פרויקט חינוך 2030 של ארגון ה-OECD, יותר פריצת דרך בעלת משמעויות ארוכות טווח במציאות מורכבת ועמומה. זוהי הפעם הראשונה שבה מציע ארגון בין-לאומי תפיסה גלובלית הוליסטית, שעל פיה החינוך הוא אמצעי להשגת יעד על – השלומות (well-being) וקהל היעד שלה הוא האנושות בכללותה. תוצרי הדוח מיועדים למערכת החינוך כולה, לגופי המטה והשטח, במיוחד למוסדות חינוך, לרשויות מקומיות, לגופים ולגורמים במשרד החינוך כולל אנשי הוראה, לגופי המגזר השלישי, לאקדמיה ולציבור הרחב (תלמידים, הורים וקהילות).
משחוק בחינוך: הגדרות, דרכי יישום, מגמות עתיד והמלצות | דו״ח דיגיטלי-משחקי
המשחוק הוא גישה המשלבת הנעה מתוך הנאה ומיקוד בחוויית המשתמש (התלמיד או התלמידה בהקשרנו). לדעתנו, אנו עומדים לראות את השינוי הרדיקלי ביותר בחינוך מאז המצאת הכתיבה
דוח עיור וחינוך: מגמות, אתגרים והמלצות לפיתוח
קצב השינויים בערים, ובכללם פתרונות עירוניים חדשניים, הולך ומואץ.עד כמה משפיעים שינויים אלה כבר היום על החינוך? כמה ישפיעו בעתיד? כיצד לעצב מחדש את החינוך כך שייתייחס לשינויים אלה ואף ימנף אותן? הדו״ח החדש ״עיור וחינוך״ את המגמות העיקריות שישפיעו על התפתחות הערים ואת הקשר בין העיור לחינוך.
