14 | לקסיקון חינוך 2030

חידוש מתחדש כרוך גם בשפה מתחדשת. לפניכם 120 מונחים הקשורים לחינוך מוטה עתיד, מתורגמים לעברית. המקור: לקסיקון החינוך של פרוייקט חינוך 2030 של ה OECD

מקור: OECD Education 2030 Gloassary

Entrepreneurship

המציאות המשתנה האי ודאית והמורכבת מחייבת את המין האנושי להתמודד עם אתגרים חדשים מחד ומייצרת עבורו הזדמנויות חדשות מאידך. יזמות וחדשנות היא כשירות חדשה המאפשרת להתמודד עם האתגרים ולנצל את ההזדמנויות באופן אפקטיבי. היזמות היא מערכת דינאמית של תכונות אישיות, מוטיבציה, קוגניציה, צרכים, רגשות, יכולות, למידה, כישורים והתנהגות הקשורות זו …

Mindfulness

מיומנות וגישה ליצירת מודעות מכוונת ולא שיפוטית המתקיימת בהווה ומסתמכת על שימוש עמוק בחמשת החושים כדי להבין וללמוד מחדש דברים. טכניקה שיכולה לעזור לאנשים לנהל את בריאותם הנפשית או פשוט ליהנות יותר מהחיים. נדרש מאמץ מיוחד להקדיש את מלוא תשומת הלב למתרחש ברגע הנוכחי – למה שקורה בגוף, במוח או …

Meta-learning skills, including learning to learn skills

מיומנויות התומכות בתהליך שבו הלומדים הופכים מודעים יותר לעצמם ומיישמים שליטה בהרגלים של תפיסה, חקירה, למידה, וצמיחה. להיות מודעים ללמידה ולשלוט עליה. מודעות והבנה של תופעת הלמידה עצמה לעומת ידיעת הנושא. על הלומדים להבין את הקשר הלמידה, כולל לדעת מהן הציפיות של הדיסציפלינה, והדרישות במשימת למידה נתונה. מטא-למידה תלויה בתפיסות …

Self-awareness/self-regulation/self-control

גישה וגם מיומנות, המייצגת תהליכי הכרה, הכוונה ושליטה עצמיים המאפשרים ללומד לשפר את יכולותיו. יכולת זו כוללת הכרה בחזקות בחולשות ובנטיות, זיהוי וויסות רגשות, ועמידה בפיתויים ושליטה בדחפים. היכולת לזהות במדויק רגשות ומחשבות ואת השפעתם על התנהגות. כולל גם להעריך במדויק חזקות ומגבלות, ולהיות בעל תחושת ביטחון ואופטימיות מבוססות.

Creativity/ Creative thinking/ Inventive thinking

מיומנות, המייצגת יצירתיות ומוגדרת כהפקה של יצירה הנשפטת כמקורית ובעלת ערך חברתי/ שימושי. פותח מודל הכולל חמישה עקרונות ליבה של המוח היצירתי, בו מודגשות דמיון, סקרנות, התמדה, שיתוף פעולה ומשמעת כתכונות מפתח של יצירתיות. חשיבה יצירתית היא חשיבה עם דמיון, היא מניבה רעיונות חדשים, דרכים חדשות להתבוננות בדברים, ומקשרת בין …

Self-efficacy/positive self-orientation

כרוך באמונה חיובית של אדם ביכולתו של עצמו לבצע את הפעולות הנדרשות כדי להשיג יעדים מסוימים, ובביטחון שאפשר להבין סוגיות, לבחור שיטות מתאימות לביצוע משימות, לנווט בהצלחה בין מכשולים ואתגרים חדשים, להשפיע על מה שקורה ולעשות הבדל בעולם. לפיכך, יעילות עצמית קשורה להרגשת ביטחון עצמי של האדם ביכולותיו. תחושת הערך …

Learning standards

תיאורים כתובים תמציתיים של מה שצפויים התלמידים לדעת ולהיות מסוגלים לעשות בשלב מסוים של השכלתם. תקני למידה מתארים יעדים חינוכיים, כלומר, מה התלמידים היו צריכים ללמוד עד לסוף קורס או כיתת הלימוד – אך הם אינם מתארים פרקטיקת הוראה, תוכנית לימודים או שיטת הערכה מסוימת.

Themes (in curriculum)

לעיתים קרובות ממוסגר הידע הבין-תחומי (אינטרדיסציפלינרי) תחת תמות צולבות בתכניות הלימודים, כתחומי עיסוק עכשוויים בחיים האמיתיים (למשל סוגיות סביבתיות, סוגיות הגירה, התקדמות טכנולוגית) המספקות הקשר אותנטי בו הלומד מפתח ידע רלוונטי ומשמעותי ותחומי כשירות אחרים (למשל מיומנויות, גישות וערכים) במצב בין-תחומי.

Experienced curriculum

האופן בו הילד מגיב, עוסק או לומד מאירועים, אנשים, חומרים והסביבה החברתית/הרגשית של הכיתה. הרעיון של תכנית לימודים נחווית אינו שם נרדף לתכנית לימודים מרוכזת בילד או לתכנית לימודים מרוכזת במורה. מחשבה על תכנית הלימודים הנחווית כאמצעי ללמידה של התלמידים מחייבת לקבוע את המשמעות ההוליסטית והנחווית שיש להשתתפות בכיתה עבור …

Implemented curriculum

פעילויות ההוראה והלמידה בפועל המתקיימות בבתי הספר בין הלומדים למורים וכן בקרב הלומדים. למשל, האופן בו מתורגמת תוכנית הלימודים המיועדת לפרקטיקה ומועברת בפועל.

Intended curriculum

מערכת מסמכים רשמיים המפרטת מה רשויות החינוך הלאומיות הרלוונטיות והחברה מצפות שהתלמידים ילמדו בבית הספר מבחינת ידע, הבנה, כישורים, ערכים וגישות שיש לרכוש ולפתח, וכיצד תתבצע הערכה להוראה וללמידה. זה בדרך כלל מגולם במסגרת של תכניות לימודים, מדריכים, סילבוסים, ספרי לימוד, מדריכי מורים, תוכן מבחנים ובחינות, תקנות, מדיניות ומסמכים רשמיים …

Personalised curriculum

תפירת תכנית הלימודים ושיטות ההוראה לצורכי התלמידים, כך שכולם יוכלו להתקדם, להשיג ולהשתתף. זה מחזק את הקשר בין הוראה ולמידה על ידי עירוב התלמידים והוריהם בלמידה.

Achieved curriculum

תכנית לימודים המצביעה על הכשירות, הידע, המיומנויות, הגישות והערכים אשר הלומדים משיגים בפועל כתוצאה מהוראה ולמידה, עפ"י הערכה באמצעים שונים ו/או הדגמה בפועל. עשוי להיות שוני בהשוואה לתכנית הלימודים המתוכננת ותכנית הלימודים המיושמת.

Subject-based curriculum

מודל של תכנית לימודים בה התוכן מחולק לנושאים או תחומים נפרדים ומובחנים, כמו שפה, מדע, מתמטיקה ולימודי חברה. המונח 'מבוסס-דיסציפלינה' או 'מבוסס-נושא' מכסה את כל מגוון המקצועות או תחומי הלימוד השונים, הן המסורתיים כמו מתמטיקה ופיזיקה והן תחומי הלימוד החדשים, כמו חינוך למדיה.

Competency-based curriculum

תכנית לימודים המדגישה מה שמצופה מהלומדים לעשות, על פני התמקדות בחומר אותו הם מצופים ללמוד. תכנית לימודים כזו ממוקדת בלומד ומתאימה עצמה לצרכים המשתנים של התלמידים, המורים והחברה. משמעותה היא שפעילויות הלומד וסביבת הלמידה נבחרות כך שהלומד יכול לרכוש וליישם את הידע, המיומנויות והגישות למצבים שהוא נתקל בהם בחיי היום-יום.

Elective curriculum

קורסים או נושאים אופציונליים מהם יכולים הלומדים לבחור על פי תחומי העניין והצרכים שלהם, המשלימים לתכנית הליבה החובה.

Core curriculum

גוף הידע, המיומנויות והגישות שמצופה מכל התלמידים ללמוד, לרוב קשור לסט של נושאים ותחומי לימוד שמשותפים לכולם, כמו שפות, מתמטיקה, חינוך גופני, לימודי מדע וחברה.

Hidden curriculum

נורמות, התנהגויות וערכים לא רשמיים שתלמידים לומדים בבית הספר ואינם בהכרח תוצר של כוונה מודעת. תוכנית הלימודים החבויה מכירה בכך שהלימודים מתקיימים בסביבה חברתית ותרבותית רחבה שיש לה השפעה על הלמידה. מכונה יותר ויותר כ"גורמים הקשורים לבית ספר".

Digital curriculum

מדיה דיגיטלית שמשמשת לצורך מעורבות, הדרכה, למידה והערכת תלמידים וצוות. זה מתבצע באמצעות משאבים אלקטרוניים המורכבים מוידיאו/שמע, שיתוף פעולה דיגיטלי בזמן אמת ורשתות למידה אישיות.

Curriculum

הסכם פוליטי, טכני ובהתאם למדיניות, בין מוסדות ובעלי אינטרס בתוך מערכת החינוך ומחוצה לה, בנוגע למדוע, מה, כיצד, מתי והיכן לחנך וללמוד. מדובר בסוכן מפתח של המדיניות החינוכית אשר תורם להגשמת סוג החברה המבוקש. תכנית הלימודים מכילה סדרה של חוויות הוראה ולמידה שיכללו מטרות למידה, תוכן, שיטות (כולל הערכה), חומר, …

Learning area

קיבוץ של נושאים נפרדים אך קשורים באופן מסורתי, במטרה מפורשת לשלב את הלמידה של התלמידים. לדוגמה, תחום הלמידה "מדעי החברה" יכול לכלול אלמנטים של גיאוגרפיה, היסטוריה, אזרחות, כלכלה/מסחר, פילוסופיה וסוציולוגיה.

Learning outcomes

מכלול הידע, הכישורים, הגישות והערכים שלמד התלמיד עם סיומה המוצלח של תוכנית חינוכית.

Learning content

נושאים, אמונות, התנהגויות, מושגים ועובדות, המקובצים לעתים קרובות בתוך נושא או תחום למידה תחת ידע, מיומנויות, ערכים וגישות, הצפויים להילמד ומהווים בסיס להוראה ולמידה.

Curriculum reform processes

שינויים שהוכנסו בתכנית הלימודים כדי לשפרה או להתאימה לנסיבות או לסדרי עדיפויות חדשים. ניתן לעשות זאת לאורך הספקטרום הבא: התאמות קלות שאינן משפיעות על מבנה תוכנית הלימודים; מודרניזציה כדי להבטיח שתכנית הלימודים תישאר עדכנית ורלוונטית, משקפת התפתחויות חדשות בחברה ומכינה את הלומדים כראוי לחיים; חדשנות שמביאה גישות ופתרונות חדשים; ורפורמה …

Emotional control

שמירת הרגשות, מצב הרוח, המזג והנטיה ההפכפכה תחת שליטה, תוך שימוש באסטרטגיות מתאימות לוויסות כעסים וגירוי, ושמירה על שלווה ושליטה עצמית אל מול תסכולים.

Self-control

היכולת לעכב סיפוקים, לשלוט בדחפים, לכוון ולמקד את תשומת הלב, לנהל רגשות ולווסת התנהגויות.

Subjective well-being

מצב נפשי טוב, כולל ההערכות החיוביות והשליליות שאנשים מבצעים לגבי חייהם והתגובות הרגשיות שלהם לחוויותיהם. קיימים שלושה יסודות של שלומות סובייקטיבית: הערכת חיים – הערכה רפלקסיבית של אדם לגבי חייו; ריגוש – מצב רגשי, בדרך כלל בנקודת זמן מסוימת; ושגשוג – תחושת משמעות ותכלית בחיים.

Well being

איכות חייו של האדם המתייחסת לאופן בו מרגישים ומתפקדים בתחומים מרובים, לרבות שלומות קוגניטיבית, רגשית, חברתית, פיזית ורוחנית.

Assessment methods

טווח של אמצעים המשמשים להעריך את התקדמות הלומד ולאמת את ההישג שבתוצאות הלמידה: מבחנים, פרויקטים, הופעות, פרזנטציות ותלקיטים, מקוונים ושאינם מקוונים, בכתב, בע"פ ובפועל. שיטות ההערכה כוללות: משוב מהמורה, ביקורת עמיתים בקבוצה, עבודה בכתב ובע"פ, פיתוח תלקיט ומבחנים.

Teaching Methods

מערך אמצעים המשמש את המורה על בסיס עקרונות דידקטיים וגישות פדגוגיות המאפשרים למידה והתפתחות של התלמידים, בניית מערכת ערכים בריאה, טיפוח גישות חיוביות והשגת יעדים חינוכיים אחרים.

Self-reflection

כרוכה במודעות לתהליכים פנימיים ולחוויות סובייקטיביות, כמו מחשבות ורגשות, ויכולת להרהר בחוויות כאלה ולנסח אותן (מטה-קוגניציה).

Reflection

תהליך המחבר בין חוויה נוכחית לבין למידה קודמת. כולל גם הפקת מידע קוגניטיבי ורגשי מכמה מקורות: חזותי, שמיעתי, קינסתטי ומישוש. כדי לבצע רפלקציה עלינו לפעול ולעבד את המידע, לסנתז ולהעריך את הנתונים. רפלקציה פירושה גם ליישם את מה שלמדנו להקשרים מעבר לסיטואציות המקוריות בהן למדנו אותו.

Multiperspectivity

ניתוח והצגת מצבים, אירועים, פרקטיקות, מסמכים, ייצוגים בתקשורת, חברות ותרבויות, תוך התחשבות במספר נקודות מבט בנוסף לזו של הפרט. ההנחות הן: הכרה בכך שכולם מחזיקים בתפיסות חלקיות ומוטות אשר נקבעות על פי רקע תרבותי, חינוכי ומשפחתי, היסטוריה אישית, אישיות, ותהליכים קוגניטיביים ורגשיים; הכרה בכך שנקודות המבט של אנשים אחרים עשויות …

Self-regulation

היכולת לנהל את הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של האדם והיכולת להציב ולהשיג יעדים.

Plurilingualism

היכולת של אדם להשתמש בכמה שפות מרצון ו/או באופן יעיל, ברמת היכולת שיש לו בכל אחת מהן.

Curriculum coherence

מאפיין של תכנית לימודים המציין ת המידה שבה מטרות הלימודים והתוכן, כמו גם ספרי הלימוד, שיטות הוראה וההערכה – כולם מתואמים ומחזקים זה את זה. ארגון התכנים מתקיים בהתאם לרצף ולהמשכיות הלמידה בתחום ידע נתון או נושא נתון לאורך זמן, והיקף ושילובם של תכני הלימודים מתחומי ידע שונים ברמת כיתה …

Responsible Decision Making

היכולת לבצע בחירות בונות לגבי התנהגות אישית, אינטראקציות חברתיות וציפיות מבית הספר ומהחיים, בהתבסס על התחשבות בסטנדרטים אתיים, חששות בטיחותיים, נורמות חברתיות, הערכה מציאותית של השלכות פעולות שונות ושלומות העצמי ואחרים.

Decision making

תהליך קוגניטיבי המבוסס על היכולת לשלב מידע, להשתמש בשיפוט, לזהות אלטרנטיבות אפשריות, לבחור את הדעה, המהלך או הפתרון האופטימליים בין מספר אפשרויות חלופיות, על בסיס הערכים וההעדפות של מקבל ההחלטות, ולהעריך את ההשלכות.

Extra-curricular activities

מגוון פעילויות ללומדים המאורגנות מחוץ ליום הלימודים הרגיל, תוכנית הלימודים או הקורס. פעילויות אלה יכולות לעזור ללומדים להיות מעורבים יותר בבית הספר או בקהילה שלהם ויכולות לעזור להם לפתח מיומנויות חברתיות ולקדם שלומות. פעילויות אלו יכולות לכלול אתלטיקה, ספורט, עבודה התנדבותית, צילום, דרמה, מוזיקה וכו'.

Out of school learning activities

חוויות למידה מחוץ לסביבת בית הספר בהתאם לתכנית הלימודים, מחוצה לה, ושלא בהתאם לתכנית הלימודים. פעילויות אלה בדרך כלל אינן מאורגנות על ידי בית הספר אלא הקהילה או התלמידים עצמם, למשל, באמצעות פעילויות אישיות.

Teacher professional development

צמיחה מקצועית של מורים. יכול לכלול הכשרה פורמלית, תרגול שיתופי, אימון, חונכות, ביקורת עמיתים, תרגול רפלקטיבי, תרגול חקר, חקר פעולות וכו'.

Values

אמונות עמוקות על הדברים החשובים בחיים. באים לידי ביטוי באופן שבו אנשים חושבים, מגיבים ומתנהגים. ערכים הם גם עקרונות מנחים שעל פיהם אמונות, התנהגויות ומעשים מסוימים נחשבים לטובים, כמו שוויון, חופש, צדק, כבוד, סולידריות, סובלנות, שלום וביטחון, פיתוח בר-קיימא וכו'. הערכים מציעים סטנדרטים או קריטריונים לביצוע הערכות; הצדקת דעות, עמדות …

Aesthetic interests

מתן ערך לאמנות ויופי אשר עשויים להחוות או להתבטא באמצעות מוזיקה, כתיבה, חזותי, בניה, איור, ציור, אמנויות הבמה, או צורות נוספות של ביטוי עצמי.

Curriculum (content) overload

הרחבת תכניות הלימודים והיווצרות צפיפות, הנגרמות כתוצאה מהתגברות דרישות וציפיות חדשות של הורים, אוניברסיטאות ומעסיקים כלפי התכנים של החינוך. נחשב בעייתי כיוון שזה בדרך כלל גורם למורים ותלמידים לכסות באופן שטחי נושאים רחבים. כתוצאה מכך מתקיימת "יותר למידה" ולא "למידה עמוקה".

Teamwork

שיתוף פעולה של קבוצת פרטים שיש להם זהות משותפת והם תלויים זה בזה בכדי להשלים משימה או להשיג מטרה משותפת.

Life satisfaction

מודד כיצד אנשים מעריכים את חייהם בכללותם ולא את רגשותיהם הנוכחיים.

Standard

אלמנטים שתוכנם מוגדר על ידי שחקנים בעלי אינטרס. קיימים כמה סוגים של סטנדרטים: סטנדרט כשירות – מתייחס לשילוב של ידע, מיומנויות, גישות וערכים הקשורים לפרקטיקת העבודה; סטנדרט חינוכי – מתייחס להצהרות על יעדי הלמידה, תוצאות למידה צפויות, תוכניות הלימודים, דרישות הכניסה והמשאבים הנדרשים כדי לעמוד ביעדי הלמידה; סטנדרט תעסוקתי – …

Tolerance

שלוש השקפות עיקריות ביחס לסובלנות כגישה של אנשים: 1) ההפך של חוסר סובלנות, קבלה ופתיחות, להיות מי שאתה מבלי לכפות את דרכך על האחרים. 2) גישה מתנשאת, הקשורה לאטימולוגיה הלטינית שלה: להשלים עם משהו שאנחנו לא אוהבים או אפילו שונאים. זה קשור לרוב לפועל "לסבול", שמרמז על מערכת יחסים לא …

Data

עובדות, מדידות, הקלטות, רישומים או תצפיות על העולם שנאספו על ידי מדענים ואחרים, עם מינימום פרשנות קונטקסטואלית. הנתונים עשויים להיות בפורמטים שונים: כתבים, תווים, מספרים, סמלים, טקסט, תמונות, סרטים, וידאו, הקלטות קול, תרשימים, תרשימי זרימת עבודה, רשומות סטטיסטיות וכו'.

Monitoring

תהליך שיטתי של איסוף, ניתוח ושימוש במידע כדי לעקוב אחר התקדמות תוכנית לקראת השגת יעדיה, וכדי להנחות החלטות פדגוגיות. ניטור מתמקד בדרך כלל בתהליכים, כגון מתי ואיפה מתרחשות פעילויות, מי מקיים אותן ולכמה אנשים/גופים הן מגיעות.

Self-management

היכולת לווסת את הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של האדם במצבים שונים. כולל דחיית סיפוקים, ניהול מתח, שליטה בדחפים, הנעה, הגדרה ועבודה להשגת יעדים אישיים ואקדמיים.

Civic mindedness

תחושת שייכות לקבוצה או קהילה, מודעות לאנשים אחרים בקבוצה, מודעות להשפעת מעשיו של אחד על אנשים אלה, סולידריות עם חברים אחרים בקבוצה, ותחושת חובה אזרחית כלפי הקבוצה. קבוצות/קהילות לדוגמה הן אנשים החיים באזור גיאוגרפי מסוים (שכונה, עיירה, עיר, מדינה, קבוצת מדינות כמו אירופה או אפריקה, או העולם כולו כ"קהילה גלובלית"), …

Grit

התמדה בשילוב רצון עמוק להשיג יעדים ארוכי טווח, כרוכה בהתעקשות מול אתגרים, שמירה על מאמץ ועניין ללא קשר לכישלונות או נסיבות לא רצויות שעלולות להתרחש.

Cross-cutting themes

תוכן חשוב בתכנית הלימודים שיש לעסוק בו בין נושאים (או דיסציפלינות או תחומי למידה), ולא ללמד וללמוד אותו בנושא אחד מסוים. תוכן כזה יכול לחבר תכנים מעבר לגבולות של דיסציפלינות, להעשיר את תכנית הלימודים מבלי להעמיס עליה נושאים חדשים, ולאפשר חשיבה אינטרדיסציפלינרית ולמידה שיתופית.

Access to education and training

תנאים, נסיבות או דרישות (כגון הכשרה, רמת חינוך, מיומנויות או ניסיון תעסוקתי, רקע חברתי (כלכלי, תרבותי, וההון החברתי המשפחתי) וכד'), השולטים בקבלה למוסדות או תכניות חינוך והכשרה ובהתחנכות בהם. למשל, התנאים הקובעים את הקבלה לאוניברסיטה.

Self-discipline

נחישות (Grit), התמדה ושליטה מאומצת הם מושגים קשורים הכרוכים במיומנויות ריכוז: היכולת למקד את תשומת הלב למשימה הנוכחית ולהימנע מהסחות דעת על מנת להשיג יעדים אישיים. היכולת לדחות ולהתגבר על דחיינות, הרגלים רעים ודחפים, לקבל החלטה ולדבוק בה. הביטחון הפנימי והיציבות הפנימית המתגברים על ההתנגדות לנקוט בפעולה. לכן זו אחת …

Personal discipline

תהליך של עידוד שגרתי של ילדים להקפיד על עולם חוויות החושים שלהם, להיות חופשיים להבין לעצמם את מה שיש לו ערך ולבחון את הערך האובייקטיבי של אנשים אחרים. משמעת אישית אינה נכפית על ידי סמכות העלולה לגרום לדיכוי המחשבה או קונפורמיות ההורסת מעיינות של חשיבה אמיתית, אלא היא משמעת שמתגלה …

Discipline

מערכת של כללים, פיקוח, סנקציות ותגמולים המיושמים על ידי אנשי בית הספר מתוך כוונה לעצב את התנהגות התלמידים ולקדם את התפתחותם החינוכית והמוסרית, על פי הערכים והנורמות הקיימים בחברה.

Conscientiousness

היכולת לקבוע מטרות ארוכות טווח ולעמוד בהן, לשקול את הבחירה או לנהוג באימפולסיביות, ולקחת ברצינות התחייבות כלפי אחרים.

Qualification system

כל הפעילויות הקשורות להכרה בתוצרי למידה ומנגנונים אחרים הקושרים חינוך והכשרה לשוק העבודה ולחברה האזרחית. פעילויות אלה כוללות הגדרת מדיניות ההסמכה, תכנון והטמעה של הכשרה, הסדרים מוסדיים, מימון, אבטחת איכות; הערכה, אימות ואישור של תוצאות הלמידה.

Engaging with others

היכולת לתקשר, לשתף פעולה. היכולת לפנות לאחרים, ליזום ולקיים קשרים חברתיים, לעבוד בצוות, לתקשר, לדבר בפומבי ולהרגיש בנוח סביב אנשים, להיות עם אומץ להשמיע דעות, יכולת לקבוע רצון משלך להשגת מטרות מול התנגדות, והתלהבות לפעול באנרגיה ותשוקה.

Curriculum framework

מסמך עיקרי המקיים חלק או את כל הבאים: מציב הצהרות חזון לאומיות, פיתוח כלכלי ומדיניות חינוך בהקשר של תכניות לימודים; מציב מטרות ויעדים רחבים של תכנית הלימודים בשלבי הלימוד השונים; מסביר את הפילוסופיה החינוכית העומדת בבסיס תכנית הלימודים וגישות ההוראה, הלמידה וההערכה הבסיסיות לאותה פילוסופיה; מתווה את מבנה תכנית הלימודים, …

Qualification framework

מכשיר לפיתוח וסיווג של הסמכות (למשל ברמה הלאומית או המגזרית) על פי מערכת קריטריונים החלים על רמות מוגדרות של תוצאות למידה. ניתן להשתמש במסגרת הסמכה כדי לקבוע סטנדרטים לאומיים של ידע, מיומנויות ויכולות; לקדם את איכות החינוך; לספק מערכת תיאום ו/או שילוב הסמכות ולאפשר השוואה בין הסמכות על ידי קשירתן …

Goal Orientation

לקבוע סטנדרטים גבוהים לעצמך ולעבוד קשה כדי לעמוד בהם. מוסר עבודה גבוה, מאמץ עקבי ורמות פרודוקטיביות גבוהות.

TransversalTransferable skills

מיומנויות שלא נחשבות בדרך כלל כקשורות ספציפית למשרה, משימה, תחום אקדמי או תחום ידע מסוים, אלא כאלה שניתן להשתמש בהן במגוון רחב של מצבים והגדרות עבודה. הביקוש למיומנויות אלה עולה בהדרגה בקרב הלומדים כדי להסתגל בהצלחה לשינויים ולנהל חיים משמעותיים ופרודוקטיביים.

Emotional & social skills

יכולות היוצרות מסגרת לתקשורת רגשית וחברתית בינאישית, משלבות את מהות הכישורים הרגשיים כיכולת לבטא, לקרוא ולהבין במדויק רגשות, המתמקדים באופן שבו רגשות מועברים בין או בקרב אנשים באינטראקציה חברתית. בנוסף, המיומנויות החברתיות כיכולת לבטא את עצמך באינטראקציות חברתיות, יכולת "לקרוא" ולהבין מצבים חברתיים שונים, ידיעת תפקידים חברתיים, כישורי פתרון בעיות …

Math skills

מיומנויות הנרכשות עם ההתפתחות המתמטית של הלומד. מיומנויות אלה כוללות: החלה ופתרון בעיות; תקשורת והבעה; שילוב וחיבור; נימוק; יישום; הבנה וזכירה.

Relationship Skills

היכולת ליצור ולקיים קשרים בריאים ומתגמלים עם אנשים וקבוצות מגוונות. זה כולל תקשורת ברורה, הקשבה פעילה, שיתוף פעולה, התנגדות ללחץ חברתי בלתי הולם, משא ומתן על קונפליקט באופן קונסטרוקטיבי, ופנייה לעזרה בעת הצורך.

Meta-cognition/Meta-cognitive skills

היכולת להכיר את הידע של עצמך; ולהפעיל חשיבה המאפשרת הבנה, ניתוח וויסות של תהליכי חשיבה

Motor skills

מאפשרות שליטה בתנועת גוף רצונית כדי להשיג מטרה. דפוסי תנועה המופיעים בגיל הרך ומספקים את הבסיס ללמידה של תנועות מורכבות.

Information and communication technology (ICT) skills

כוללות מיומנויות ICT מקצועיות – יכולת להשתמש בכלי ICT מתקדמים, ו/או לפתח, לתקן וליצור כלים כאלה; מיומנויות ICT יישומיות – יכולת להשתמש בכלי ICT פשוטים בהגדרות כלליות במקום העבודה (בעבודות שאינן IT); כישורי ICT בסיסיים או "אוריינות ICT" – יכולת להשתמש ב-ICT למשימות בסיסיות וככלי למידה.

Cognitive skills

סט של מיומנויות חשיבה ואסטרטגיות אשר מאפשרות להשתמש בשפה, מספרים והגיון כמו גם לרכוש ידע. סט זה מרכיב מיומנויות מילוליות ולא מילוליות, מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, שימוש אפקטיבי בפונקציות ניהוליות (במיוחד זיכרון עבודה) ואסטרטגיות פתרון בעיות.

Interdisciplinary skills

יכולת לחשוב ולהשתמש בפרספקטיבות דיסציפלינאריות שונות בפתרון בעיות בין-תחומיות, ויכולת ליצור קשרים על פני תחומים אקדמיים.

Subject-specific education goals

הצהרות ספציפיות בנושא או תחום למידה מסויימים, שקובעות הציפיות ניתנות למדידה למה שלומדים צריכים לדעת ולהיות מסוגלים לעשות, ומתוארות במונחים של תוצרי למידה רחבים (מה מצפים מהלומדים ללמוד), מוצרים או ביצועים (מה הלומדים ידעו לייצר כתוצאה מפעילות למידה) או תהליכים (מה המוקד של פעילויות הלמידה).

Research

פעילות שיטתית יצירתית המתבצעת על מנת להגדיל את מלאי הידע. המחקר מחולק לשתי קטגוריות: א. מחקר בסיסי, עבודה ניסיונית או תיאורטית המתבצעת בעיקר על מנת לרכוש ידע חדש ביסודות הבסיסיים של תופעות ועובדות ניתנות לצפייה, ללא כל יישום או שימוש מסוים. ב. מחקר יישומי, הוא חקירה מקורית המתבצעת על מנת …

Societal motivation

המוטיבציה של מישהו לתרום לחברה שלו נובעת מקשר חברתי, אך כוללת את הסקרנות או פתיחות, עניין בחוויות חדשות ותשוקה לקיים התנהגויות פרו-חברתיות.

Motivation (for learning)

התהליך בו מתחילות ומתקיימות פעילויות מכוונות-מטרה. על פי המודל המפצה (expectancy-value theory), המוטיבציה תלויה בציפייה להצלחה ובערך הנתפס. תיאוריית הייחוס (Attribution theory) מתמקדת בייחוס הסיבתי שהלומדים יוצרים כדי להסביר את תוצאות הפעילות, ומסווגת את אלה מבחינת המיקום שלהם, היציבות והשליטה בהם. התיאוריה החברתית-קוגניטיבית (Social-cognitive theory) מדגישה את היעילות העצמית כגורם …

Social Awareness or Societal bonding

היכולת לנקוט בפרספקטיבה של אחרים מרקעים ותרבויות מגוונות ולהזדהות איתם, להבין נורמות חברתיות ואתיות של התנהגות, ולזהות משאבים ותמיכה במשפחה, בבית הספר ובקהילה. זה מתייחס ליכולת להתחבר למשאבים זמינים, להעריך תרבות ומגוון, ולהבין את נקודת המבט של אחרים.

Curriculum structure

הדרך בה מאורגנת תכנית הלימודים, כולל המודולים, המקצועות או תחומי הלמידה, תכנון מתי ובאיזו סדר הם צריכים להלמד. כל אלה תלויים ב: ידע, מיומנויות וגישות אותם יצטרכו הבוגרים, דרכי ההוראה המתאימות לנושא בצורה הטובה ביותר, הזמן הקיים לפעילויות שונות שהתלמידים צריכים לשלוט בהן, ושילוב בין נושאי ליבה ובחירה. זה עשוי …

Standardized achievement test

מבחנים הניתנים ומתקיימים בתנאים אחידים (סטנדרטיים). הם מעריכים את ההתקדמות וההישגים של הלומד ביחס לרמת ההישגים של קבוצת השווים לו ו/או ביחס לדגימה של אוכלוסיה דומה.

Personalised (tailor-made) learning

מגוון רחב של תכניות חינוכיות, חוויות למידה, גישות פדגוגיות ואסטרטגיות תמיכה אשר נועדו לתת מענה לצורכי הלמידה, תחומי העניין, הסגנונות, השאיפות או הרקע התרבותי הייחודיים של התלמידים הבודדים. נתפסת בדרך כלל כאלטרנטיבה לגישה המכונה "מידה אחידה", בה מורים עשויים, למשל, לתת לכל התלמידים בקורס את אותה הדרכה, אותן מטלות, ואותן …

Formal learning

למידה המתרחשת בסביבה מאורגנת ומובנית (למשל במוסד חינוך או הכשרה או בעבודה) ומוגדרת במפורש כלמידה מבחינת יעדים, זמן או משאבים. למידה פורמלית היא מכוונת מבחינת הלומד. בדרך כלל היא מובילה לתיקוף והסמכה.

Blended learning

שילוב של הכשרה פנים-אל-פנים והכשרה מקוונת (מורכב מחומרי קריאה, מצגות, סרטונים, מבחני הערכה עצמית והדרכה בדוא"ל) שיכולה להתרחש באופנים שונים: למידה מקומית או מרחוק, סינכרוני או א-סינכרוני, מקומות לפגישה פנים-אל-פנים, תערוכות, לוח לבן, שיחת וידאו, הודעות טקסט, אינטרנט, אולפן וירטואלי ועוד.

Work-based learning

רכישת ידע, מיומנויות, גישות וערכים באמצעות ביצוע משימות ורפלקציה עליהן בהקשר מקצועי, בין אם במקום העבודה (כמו הכשרה לסירוגין) או במוסד חינוך והכשרה מקצועי.

Lifelong learning

כל פעילויות הלמידה המתבצעות במשך החיים, ותוצאתן היא שיפור הידע, הידע הפרקטי (know-how), מיומנויות, כשירויות ו/או כישורים, מסיבות אישיות, חברתיות ו/או מקצועיות.

Life-wide learning

למידה, בין אם פורמלית, בלתי פורמלית או אי-פורמלית המתקיימת על פני כל טווח פעילויות החיים (האישיות, החברתיות או המקצועיות) לאורך כל שלבי החיים. למידה במרחבי החיים היא ממד של למידה לאורך החיים.

Non-formal learning

חינוך שממוסד, מכוון ומתוכנן על ידי ספק חינוך. חינוך בלתי פורמלי הוא תוספת, אלטרנטיבה ו/או השלמה לחינוך הפורמלי במסגרת תהליך הלמידה לאורך החיים. לרוב הוא ניתן כדי להבטיח חינוך לכל. זה מתייחס לאנשים בכל הגילאים אך לא בהכרח מיישם מבנה של מסלול רציף; זה עשוי להימשך זמן קצר ו/או בעצימות …

Informal Learning

למידה הנובעת מפעילויות יומיומיות הקשורות לעבודה, משפחה, קהילה או פנאי. היא אינה מסודרת או מובנית מבחינת יעדים, זמן או תמיכה בלמידה. למידה אי-פורמלית לרוב אינה מכוונת מנקודת מבטו של הלומד. תוצאותיה בדרך כלל אינן מובילות להסמכה אך עשויות לקבל אישור ותיקוף במסגרת הכרה בתכניות למידה קודמות; מכונה גם למידה חווייתית …

Learning

תהליך שבאמצעותו אדם משיג ידע, מיומנויות, גישות וערכים. הלמידה מתרחשת דרך רפלקציה אישית, שחזור ואינטראקציה חברתית. הלמידה עשויה להתקיים במסגרות רשמיות, בלתי פורמליות או אי-פורמליות.

Intercultural competence

שילוב של גישות, ידע ומיומנויות המיושמים באמצעות פעולה המאפשרת לאדם להבין ולכבד אנשים הנתפסים כבעלי זיקה תרבותית שונה ממנו; להגיב בצורה מתאימה, יעילה ומכבדת כאשר באים במגע ומתקשרים עם אנשים כאלה; ליצור קשרים חיוביים ובונים עם אנשים כאלה.

Competency

הנחישות והיכולת לזהות, לבחור ולהניע ידע, מיומנויות, גישות וערכים כדי להתמודד עם אתגרים ודרישות בהקשר ספציפי. לדוגמה, הנחישות והיכולת לתקשר באופן אפקטיבי זו כשירות שעשויה להשתמש בידע השפות של הפרט, מיומנויות טכנולוגיות מידע פרקטיות, רגשות, ערכים וגישות כלפי אלה איתם מתקשרים. כשירות מפותחת באמצעות פעולה ובתהליך איטרטיבי.

Curriculum objectives

חידודים של מטרות תכנית הלימודים ושלבים לוגיים להשגתם. היעדים מציינים תקני ביצוע, את המיומנויות והידע שמצופה מהתלמידים להיות מסוגלים להפגין, את מידת השליטה; והתנאים שבהם הביצוע יתקיים. היעדים מגדירים ציפיות מדידות למה שהלומדים צריכים לדעת ולעשות, ומתוארים במונחים של תוצרי למידה, מוצרים או ביצועים כתוצאה מפעילות למידה, או תהליכים המתארים …

Persuasiveness

המטרה העיקרית של למידה משכנעת היא לגרום ללומדים לרצות לסיים את הקורס ולהשתתף באופן פעיל, ולא לעשות בהם מניפולציות כדי שיגיעו לכך.

Social approach and connection

מסוגלות לפנות לאחרים, חברים וזרים כאחד, ליזום ולקיים קשרים חברתיים; מיומנות בעבודת צוות, כולל כישורי תקשורת ודיבור בציבור.

Curriculum implementation

תהליך הוצאת תכנית הלימודים הרשמית לפועל. במקרה של תכנית לימודים חדשה או מתוקנת תהליך זה כולל באופן אידיאלי תהליכי פיתוח ושיפור בבתי ספר; טיפוח מנהיגות ואתוס בתי ספריים; הכשרת מורים תוך כדי עבודה ופיתוח ספרי לימוד חדשים, חומרי לימוד והוראה ומשאבים, וכן הנחיות.

Practical knowledge

לדעת איך; ידע על מה לעשות או כיצד לבצע משימה/פעילות מסוימת. סוג זה של ידע כולל, למשל, כיצד להשתמש במחשבים או בציוד טכני אחר, כיצד להשתמש בספריה, מתן עזרה ראשונה, כללי משחק וספורט מסוימים, בישול, תיקון בית, כישורי חיים וכו'.

Declarative knowledge

הכרת עובדות שניתן לציין וניתן לבטא במילים ובסמלים אחרים. בתוך רשתות סמנטיות ניתן ללמוד ולשמר ידע הצהרתי באמצעות חיזוק הקשרים כתוצאה משימוש תכוף.

Disciplinary knowledge

כולל מושגי מפתח במסגרת הדיסציפלינה, שאת משמעותם, רוחבם ועומקם צריכים התלמידים להבין, להעריך, לזכור, לחקור ולעשות בהם שימוש מנקודות מבט שונות כולל גם ידע נושאי מפורט בתחומים ספציפיים.

Subject specific knowledge

באופן מסורתי התלמידים צברו ידע בעיקר באמצעות נושאים מבוססי דיסציפלינה, כמו מתמטיקה ושפה או נושאים חדשים יותר כמו הנדסה ותכנות. ידע מבוסס-דיסציפלינה כזה משלב הבנה מושגית וידע פרוצדוראלי בתוך דיסציפלינות והוא מסווג כ"ידע מומחים" או "ידע דיסציפלינרי".

Inter-disciplinary knowledge

בעיות ההופכות מורכבות יותר ויותר מחייבות יישום של ידע משניים או יותר מתחומי הבסיס, ומחייבות את הכשירות להעביר ידע על פני תחומים. ידע מסוג זה מוטמע בדרך כלל ביותר ממקצוע אחד ומשמעותו שילוב של הבנה קונספטואלית וידע פרוצדוראלי על פני תחומים.

Knowledge

עובדות, מושגים, רעיונות ותיאוריות על היבטים מסוימים בעולם שבוססו. זהו גוף המידע המפורש שיש בידי בני אדם וקשור קשר הדוק לתפיסת ההבנה. בחינוך הידע נתפס כמרכיב חיוני בתכנית הלימודים ומקיף את המרכיבים החיוניים שהאנושות צברה במשך הזמן, ואיזה בית ספר אמור להעביר אותו לדורות חדשים כדי להתפתח בהבנת העולם ובהתקדמות …

Information and communication technology (ICT)

טכנולוגיה המספקת קלט אלקטרוני, אחסון, אחזור, עיבוד, שידור והפצת מידע.

Systems thinking

היכולת לחשוב על מערכת כולה, ולא להתייחס רק לחלקים באופן פרטני. חשיבה זו תופסת את העולם כמערכת מורכבת ותומכת בהבנה של קשרי הגומלין והיחסים ביניהם.

Analytical thinking

התהליך המנטלי של פירוק בעיות מורכבות לרכיבים בודדים שניתן להתמודד איתם, זיהוי דפוסים בין מצבים שאינם קשורים לזה לזה בבירור, ומציאת הנושאים החשובים או הבסיסיים במטרה לפתור בעיות.

Self-compassion

נקיטת גישה מודעת, אדיבה ומקבלת כלפי עצמך, במקום להיות ביקורתי מדי או עם האשמה עצמית.

Special needs education

פעילות ותמיכה חינוכית שנועדה לתת מענה לצרכים ספציפיים של ילדים מגוונים או של ילדים שלא מצליחים בבית הספר מסיבות רבות אחרות, שידועות כמכשילות התקדמות מיטבית.

Moral education

כולל פיתוח של כבוד לאחרים והבנה של אמונות ומנהגים השונים משל התלמיד; בוחן ומבסס ערכים כמו חוכמה, צדק, חמלה ויושרה ועוסק בפיתוח והשתקפות בערכים המוסריים של התלמיד; מפתח אמונות, גישות, ערכים ומנהגים באמצעות רפלקציה, גילוי והערכה ביקורתית; מפתח כישורי רפלקציה, הבחנה, חשיבה ביקורתית והחלטה כיצד לנהוג בעת קבלת החלטות מוסריות; …

Human rights education

חינוך, הכשרה, העלאת מודעות, מידע, פרקטיקות ופעילויות, שמטרתם – על ידי מתן ידע ומיומנויות ללומדים ופיתוח עמדותיהם – להעצים אותם כדי לתרום לבניית תרבות אוניברסאלית של זכויות אדם בחברה והגנה עליה, מתוך ראייה שמטרתה קידום והגנה על זכויות אדם וחירויות יסוד. חינוך לזכויות אדם כולל שלושה ממדים: למידה על זכויות …

Drama education and theatre

שילוב של טכניקות דרמה ואלמנטים של אמנות תיאטרונית המותאמת למטרות חינוכיות, על מנת להקל על התפתחות התלמיד, כמו גם הלמידה הקוגניטיבית, הפיזית, החברתית והרגשית שלו. זאת, במקביל לניצול המצבים הבדיוניים המאפשרים לתלמידים לפעול כדמויות במצבים בדיוניים כאילו הם אמיתיים. עצם האפשרות להעמיד פני מישהו אחר והדרמה, מאפשרים לתלמידים לשחק בבטחה …

Visual arts education

מונח על הכולל את תחומי האמנות, המלאכה והעיצוב, תוך שימוש במדיומים כמו צילום, יצירת אמנות דו-ממדית ותלת מימד, ציור, רישום או פיסול והערכה של אמנות.

Dance education

חינוך באמצעות המדיה של הריקוד, יצירת ריקוד והערכה של ריקוד באמצעות כוריאוגרפיה וביצוע. התלמידים חוקרים ועושים שימוש בגופם, שהופך למכשיר העיקרי לייצוג רעיונות, להעברת מחשבות ורגשות.

Subject renewal

הכנסת נושאים חדשים, ארגון מחדש, שילוב או הסרת נושאים, איזון של ידע מיוחד מול ידע רחב/כללי. זה מתבצע למשל כדי לספק את צרכי הכשירות העתידיים של התלמידים בחיי העבודה והחברה.

Innovation

יצירת משהו חדש: ערך, דרישות, מקומות עבודה, מוצרים, שירותים, כלים, תהליכים, דרכי חשיבה, דרכי חיים וכו'.

Instruction time

משך הזמן בו התלמידים מקבלים הדרכה ממורה בכיתה בהקשר בית ספרי. זמן ההדרכה אינו כולל חגים או ימי פיתוח מקצועי של מורים, בהם לא צפויים התלמידים להיות בבית הספר; הפסקות במהלך יום הלימודים; או זמן שהושקע בלמידה מחוץ לבית הספר (למשל שיעורי בית, שיעורים פרטיים). זמן ההדרכה המיועד מוגדר בדרך …

Emotional regulation

להתנגד ללחץ ולווסת חרדה לפתרון בעיות בשלווה; לחשוב על החיים ועל העצמי בצורה אופטימית ובטוחה; לשלוט על רגשות ומצב רוח; לקבל ולהעריך את עצמך באופן חיובי; להיות בעל גישה אכפתית ורכה כלפי עצמך; להאמין שדברים ואנשים יכולים להשתפר ולהשתנות לטובה; להשתחרר מפחד מאושר.

Learning progression

עלייה ברמות הקושי והמורכבות ברכישת ידע, מיומנויות, גישות וערכים. משתמע מכך שלמידה היא תהליך של קושי ומורכבות גוברים, ולא גוף תוכן שיש לכסות בכיתות מסוימות.

Task initiation

היכולת להתחיל במטלה או מטרה, על פני דחיינות מתמשכת. כלומר להשאיר מטלות קשות לשלב מאוחר יותר, לעומת להתמודד איתן מי).

Curriculum alignment

תהליך שמטרתו להבטיח קוהרנטיות ועקביות בין התוצאות המיועדות כמצוין בתכנית הלימודים הרשמית לבין שיטות ההוראה, משימות ההערכה ופעילויות הלמידה בכיתה.

Relationship harmony

לחיות בהרמוניה עם אחרים ולהעריך קשרי גומלין בין כל האנשים; להכיל אחרים שיש להם רקע, מנהגים ואמונות שונים.

Assessment for learning

(גם הערכה מעצבת Formative assessment) תהליך שבו הערכה משמשת ככלי בתהליך הלמידה בידי מורים ותלמידים, כדי להתאים את שיטות ההוראה, במטרה לתמוך ולשפר את תוצאות הלמידה של התלמידים. מדובר בהערכות תכופות ואינטראקטיביות של התקדמות והבנת התלמידים, כדי לזהות את צרכי הלמידה ולהתאים להם את ההוראה. המטרה היא לענות על הצרכים …

National assessments of student achievement

תרגיל, משימה או פעילות שמבוצעים על ידי תלמידים באופן ארצי ונועדו לקבוע או למדוד את הישגיהם בתחום מסוים בתוכנית לימודים. לרוב באופן מצטבר בכדי לספק הערכה של רמת ההישגים במערכת החינוך בכללותה בגיל או בשכבת גיל מסוימת.

Assessment

התהליך והאסטרטגיות המשמשים לזיהוי הישגי הלומד בהתאם לקריטריוני איכות מסוימים. ההערכה כוללת המשגה של תהליך ותוצאות הלמידה, מדידה, ניתוח ופרשנות. הקריטריונים הם הסטנדרטים שמגדירים את ההישגים, התהליכים והתוצאות המצופים של הלמידה. ההערכה מודדת את הקריטריונים הללו אשר צריכים להיות מוגדרים מראש ולהתאים למה שנלמד בכיתה.

Certification of learning outcomes

תהליך הנפקת אישור, תעודה או תואר המאשרים פורמלית שתוצאות למידה שהושגו בידי פרט עברו הערכה ותיקוף בידי גוף מורשה, בהשוואה לסטנדרטים שנקבעו מראש. ההסמכה יכולה לתקף למידה שהתרחשה בצורה פורמלית, בלתי פורמלית ואי-פורמלית.

Formal qualification

התוצאה הרשמית (רישיון, תעודה או תואר) של תהליך הערכה ותיקוף המתקבל כאשר גוף מוסמך קובע כי אדם השיג תוצאות למידה בסטנדרטים מסוימים, או הינו בעל יכולת נחוצה לבצע עבודה בתחום ספציפי. הסמכה מעניקה הכרה רשמית בערך של תוצאות הלמידה בשוק העבודה, בחינוך והכשרה.

Curriculum guidelines

מסמכים אשר מספקים הדרכה למורים ולמדריכים לגבי גישות ונהלים לתכנון והטמעה מוצלחים של תכנית הלימודים, ברמה המקומית או הארצית. הנחיות יכולות להתמקד בתחום לימודים או נושא ספציפי (למשל הנחיות לבריאות), בשלב חינוך מסוים (למשל הנחיות לחינוך לגיל הרך), קבוצה ספציפית של לומדים (למשל לומדים עם צרכים חינוכיים מיוחדים, מיעוטים, עולים) …

Music training and music education

פעילויות המפתחות את היכולת להבחין בין מרכיבי המוזיקה (למשל קצב, מלודיה וגוון מוזיקלי) וליצור אותם עם גופנו או לתאר אותם במילים; היכולת לשיר בכוונון ולשמוע מוסיקה (למשל לשמוע צלילים באופן פנימי); היכולת ליצור מוסיקה על כלי חיצוני לגופנו (למשל תוף או כינור); יכולת לקרוא מערכת סמלים המייצגת צלילים; והיכולת ליצור …

Assimilation

מונח מתיאורית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה. מתאר כיצד אנו מסתגלים למידע חדש וכיצד אנו משלבים אותו בידע הקיים. ההטמעה מתקיימת כאשר אנו משתמשים בידע הקודם כדי לפרש את המידע החדש.

Discipline

נושאים המספקים תוכן ומבנה לתכניות הלימודים. דיסציפלינות הן בעלות מטרה מסוימת של מחקר; בעלות גוף ידע מצטבר של מומחים הספציפי להן ולא משותף עם דיסציפלינות אחרות; כוללות תיאוריות ומושגים שיכולים לארגן ביעילות את הידע שנצבר; משתמשות במינוחים ספציפיים או בשפה טכנית ספציפית; פיתחו שיטות מחקר ספציפיות בהתאם לדרישות המחקר הספציפיות …

Intercultural dialogue

חילופי דעות פתוחים, על בסיס הבנה וכבוד הדדיים, בין יחידים או קבוצות התופסים את עצמם כבעלי קשר תרבותי שונה זה מזה. נדרשים יכולת וחופש להתבטא, וגם נכונות ויכולת להקשיב לדעותיהם של אחרים. דיאלוג בין תרבותי מטפח מעורבות, מגשר על פערים תרבותיים, מפחית חוסר סובלנות, דעות קדומות וסטריאוטיפים, תורם להשתלבות פוליטית, …

Malleable

בהקשרים חינוכיים ופסיכולוגיים הגמישות מתייחסת לתפיסה כי האינטליגנציה או היכולת אינם קבועים אלא גמישים, דינאמיים ונתונים לשינויים, בתגובה להתערבויות חינוכיות וחוויות חיים.

Attitude

תגובה מעריכה כלפי אובייקט (פוליטיקאי, סחורה, ספר, סרט וכד'). התגובות יכולות להיות התנהגותיות (תפילה, הצבעה), רגשיות (גועל, פחד, כעס) או קוגניטיביות (אמונה כלפי האובייקט). ניתן להחזיק במס' גישות שונות כלפי אותו אובייקט בהזדמנויות שונות.

Self-confidence

ציפיות חיוביות ואופטימיות לעצמי ולחיים; ציפייה להצלחה בפעולות שבוצעו; הלך רוח של מסוגלות (מרגיש בטוח, נוח עם עצמי).

Ethics

עקרונות מוסריים המשפיעים על האופן בו אנשים מקבלים החלטות ומנהלים את חייהם. האתיקה עוסקת במה שטוב ליחידים ולחברה ומתוארת גם כפילוסופיה מוסרית. מכסה את הדילמות הבאות: כיצד לחיות חיים טובים; זכויותינו ואחריותנו; שפת הנכון והלא נכון; החלטות מוסריות – מה זה טוב ורע?

Organizing

מיומנות לתכנן לטווח הארוך והקצר למען השגת מטרות והשלמת עבודה. כולל שמירה על סדר, קביעת יעדים וסדרי עדיפויות, ובחינת ההתקדמות.

Learning strategies

הדרך של האדם לארגן ולהשתמש במערך מיומנויות מסוים על מנת ללמוד תוכן או לבצע משימות אחרות בצורה אפקטיבית ויעילה יותר בבית הספר וגם במסגרות לא אקדמיות.

Data gathering

תהליך איסוף מידע, דעות או עובדות ומדידת משתנים ממוקדים באופן שיטתי ומבוסס, תהליך המאפשר לענות על שאלות מחקריות, לבחון השערות ולהעריך תוצאות על בסיס מתודולוגיה מפורטת מדעית.

Emotional intelligence

היכולת של אדם לזהות ולבטא, לעשות שימוש ולנהל את הרגשות שלו ושל אחרים, כדי לסייע ולהקל על חשיבה, פתרון בעיות וקידום צמיחה רגשית ואינטלקטואלית.

Global Citizenship Education

נטילת תפקיד פעיל במסגרת התמודדות עם אתגרים עולמיים, לתרום ולפעול למען עולם שליו יותר, סובלני, כוללני ובטוח יותר.

Literacy

היכולת לקרוא, לכתוב, לדבר ולהקשיב בצורה שמאפשרת לאנשים לתקשר ביעילות ולהבין את העולם

Multi-cultural literacy

היכולת לפתח מודעות, הבנה, ידע וכבוד חוצי תרבויות כקשרים ותהליכים. הדבר יעשה על ידי ידע המובא מאתרי למידה הטרוגניים (משפחה, קהילה, מדיה ובית ספר), בהערכה למורשת האינטלקטואלית העולמית.

Reading literacy

היכולת להבין, להשתמש, לצפות ולעסוק בטקסטים כתובים, כדי להשיג את יעדיו, לפתח את הידע והפוטנציאל שלו ולהשתתף בחברה.

Environmental literacy

היכולת לפעול בהצלחה בחיי היומיום מתוך הבנה של התיחסות האנשים זה לזה ולמערכות טבעיות, וכיצד ניתן לעשות זאת באופן בר קיימא. זה דורש מודעות, ידע, מיומנויות וגישות מספיקים על מנת לשלב שיקולים סביבתיים מתאימים בהחלטות יומיומיות בנושא צריכה, אורח חיים, קריירה ואזרחות, וכן לעסוק בפעולה אישית וקולקטיבית.

Data literacy for teaching

היכולת להפוך מידע לידע ופרקטיקות הדרכה הניתנות לפעולה על ידי איסוף, ניתוח ופרשנות של כל סוגי הנתונים (הערכה, אקלים בית ספרי, התנהגותי, תמונת מצב, אורכית, רגע לרגע וכו') כדי לסייע בקביעת שלבי ההדרכה. היא משלבת הבנה של נתונים עם סטנדרטים, ידע ופרקטיקות דיסיפלינריים, ידע תכנית לימודים, ידע תוכן פדגוגי, ידע …

Data literacy

היכולת לאסוף, לנהל, להבין, להעריך, לתקשר, ליצור וליישם נתונים באופן ביקורתי לחקר בעיות אותנטיות בתהליכים יומיומיים בכל המגזרים והתחומים התומכים בקבלת החלטות מבוססת ראיות.

Math Literacy

היכולת לזהות ולהבין את התפקיד שממלאת המתמטיקה בעולם, להשתמש בה ולעסוק בה להשגת מענים לצרכי החיים. אוריינות זו עוסקת ביכולתם של התלמידים לנתח, לנמק ולהעביר רעיונות בצורה יעילה כאשר הם מציבים ומנסחים פתרונות לבעיות מתמטיות במגוון מצבים.

Scientific Literacy

היכולת להבין כיצד ידע על מדע משפיע על האופן בו אנו מתנהלים בעולם ואת הדרכים בהן אנו יכולים להשתמש בו כדי לבצע משימות. אדם בעל אוריינות מדעית יכול לנהל שיח מנומק על מדע וטכנולוגיה הדורש יכולת להסביר תופעות באופן מדעי, להעריך ולעצב חקירה מדעית, לפרש נתונים וראיות באופן מדעי.

Media literacy

היכולת לגשת, לנתח, להעריך ולייצר תקשורת במגוון צורות: מה שרואים, שומעים וקוראים בספרים, עיתונים, מגזינים, טלוויזיה, רדיו, סרטים, מוסיקה, פרסום, משחקי וידאו, אינטרנט וטכנולוגיה חדשה.

Digital literacy

היכולת להשתמש במגוון כלים ומשאבים טכנולוגיים המשמשים להעברה, אחסון, יצירה, שיתוף או החלפת מידע, באמצעות מחשבים, אינטרנט, שידור חי, שידור מוקלט וטלפוניה.

Civic literacy

ידע, גישות ומיומנויות פעולה שמאפשרים לפרט להשתתף בהצלחה ולהשפיע על תהליכים פוליטיים וחברתיים. לדוגמה, ידע על המוסדות הפוליטיים ותהליך הבחירות, גישות להערכת נושאים פוליטיים ומדיניות, ומיומנויות להשתתפות בארגונים אזרחיים, איגודי עובדים, הצבעות, מחאות, דיונים או מפלגות.

Character

התהליכים הפסיכולוגיים אשר מטפחים את המוסריות והסגולות של אינדיבידואל. בין התכונות: פעלנות, גישות, התנהגויות, נטיות, הלכי רוח, אישיות, מזג, ערכים ומיומנויות חברתיות ורגשיות.

Courage

יכולת התלמיד להשמיע דעות, צרכים ורגשות, להפעיל השפעה חברתית, יכולת לעמוד על דעתו ולהשיג מטרות למול התנגדות.

Autonomy/independence of judgment and self-construal

יכולת התלמיד לחשוב בעצמו, לבסס את האמונות, הגישות והערכים על ניתוח ביקורתי באמצעות מחשבה עצמאית; ולפעול בעצמו ללא תלות בדעות של אנשים אחרים, בסביבה או בנסיבות.

Global competence

רבים מן האתגרים הניצבים בפני החברה האנושית במאה ה-21 הם אתגרים גלובליים במהותם שהתמודדות עמם מצריכה שיתוף פעולה גלובלי כגון שינויי אקלים, קונפליקטים, עוני, רעב וסוגיות של הון עצמי וקיימות. מערכות חינוך צריכות להשקיע בפיתוח תודעה גלובלית ואזרחות גלובלית בקרב הלומדים כדי שיוכלו לפעול לפיתוח ויישום פיתרונות לאתגרים הגלובליים ולתרום …

Financial literacy

היכולת לעבד מידע כלכלי ולקבל החלטה מושכלת על תכנון פיננסי, צבירת עושר, חוב ופנסיות. במציאות כלכלית גלובלית, דינמית ומורכבת, שבה מתכווצות מערכות תמיכה ציבוריות ופרטיות, משתנים פרופילים דמוגרפיים כולל הזדקנות האוכלוסייה ומתחוללות התפתחויות נרחבות ומהירות בשוק הפיננסי, נדרשת אוריינות פיננסית כבר בגיל צעיר כדי לשרוד ולשגשג. צעירים עומדים בפני החלטות …

ההתמודדות עם חידוש, שינוי, גיוון, עמימות חוסר וודאות ומורכבות בדרך אחראית מניחה שהאדם יכול לחשוב על עצמו באופן ביקורתי ולעבוד עם אחרים. היכולת לקחת אחריות היא ליבת התחושה של פעלנות הלומד ותנאי מוקדם לפיתוח יכולות יצירת ערך חדש ויישוב מתחים ודילמות. יצירת ערך חדש ויישוב מתחים ודילמות מחייבים יכולת לשקול …

בעולם של מציאות משתנה, אי ודאית מורכבת ועמומה נדרש הפרט לעצב עתיד רצוי ובר קיימא של שלומות עבור עצמו ועבור החברה. מצפן הלמידה של חינוך 2030 מגדיר שלוש כשירויות לעיצוב עתיד רצוי במציאות משתנה להם זקוקים התלמידים כדי לעצב עתיד רצוי של שגשוג לעצמם ולחברה במציאות משתנה: יצירת ערך חדש, …

השינויים החברתיים, הטכנולוגיים, הכלכליים, הסביבתיים והפוליטיים במאה ה-21 מייצרים אתגרים חדשים עבור הלומדים כגון: הגלובליזציה, שינויי אקלים ואיכות הסביבה, המחשוב והאוטומציה, מורכבות המערכת הכלכלית ושינויים מתמידים בכל היבטי המציאות. התמודדות עם אתגרים אלו של המאה ה-21 מחייבת פיתוח כשירויות חדשות כדוגמת הכשירות הגלובלית, האוריינות הפיננסית, החשיבה המחשובית, היזמות והחדשנות, והאוריינות …

כשירות זו מתייחסת ליכולתו של אדם לחדש ולפעול באופן יזמי על ידי נקיטת פעולות מושכלות ואחרות ליצירת עתיד רצוי טוב יותר. הערך החדש שנוצר הוא לא רק כלכלי, אלא גם חברתי ותרבותי. יצירת ערך חדש יכולה להתבטא בהיבטים כגון יצירת מקומות עבודה, עסקים ושירותים חדשים וגם בפיתוח ידע, תובנות, רעיונות, …

בעולם של תלויות הדדיות, ומול הצורך להתמודד עם אתגרים גלובליים, נדרשת היכולת ליישב מתחים ודילמות ולאזן בין רעיונות ועמדות סותרים לכאורה כגון: הוגנות וחירות; אוטונומיה וסולידריות; יעילות ותהליכים דמוקרטיים; אקולוגיה ומודלים כלכליים; גיוון ואוניברסאליות; וחדשנות והמשכיות. כשירות ליישוב מתחים ודילמות מתייחסת ליכולתו של אדם לקחת בחשבון קשרי ויחסי גומלין רבים, …

התפתחות המחשוב מייצרת הזדמנויות חדשות ליצירת אסטרטגיות התמודדות עם פיתרון בעיות בעולם המתבססות על תהליכי וכלי עיבוד מידע וחישוב חדשים. חשיבה מחשובית היא היכולת להבין את העולם באמצעות יישום שיטות חישוביות לפיתוח אסטרטגיות לפתרון בעיות. זאת באמצעות טכנולוגיות מבוססות מחשב ובהתבסס על יכולות של קידוד ותכנות בעיות. חשיבה מחשובית הוא …

בעידן המודרני ההשפעה המשולבת של הפעילות האנושית על הסביבה הטבעית והאנושית של כדור הארץ היא מהותית ומציבה בפני אנושות אתגר משמעותי של חיים ברי קיימא בטווח הארוך. אוריינות לפיתוח בר קיימא מתארת את הכשירות של אדם לפעול בהצלחה בחיי היומיום מתוך הבנה רחבה של האופן בו אנשים וחברות קשורים זה …

Hope

ערך, המייצג רצון שתתגשם במציאות התרחשות שהאדם רוצה בקיומה. התקווה כוללת רגש של ציפייה ורצון להתרחשותו של דבר מה חיובי. זוהי משאלה שמונעת על ידי צרכים מורגשים או מידה מסוימת של חרדה או דאגה, בניגוד לפנטזיה או לתקוות שווא (wishful thinking); מה שמקווים לו הוא משהו טוב; מטרתה היא אירוע …

Purpose

ערך, המייצג כוונה יציבה וכללית להשגת דבר שהוא בעל משמעות מיידית לפרט ותוצאתי אל העולם שמעבר לפרט. על הפרט להיות בעל תחושת מטרה ברורה המניעה אותו לעבוד כדי להשיג משהו גדול ממנו. זוהי תחושת מכוונות שמעוררת את יעדי האדם, מנהלת את התנהגותו ומעניקה תחושת משמעות אחת. תכלית היא כוונה רחבה …

Growth mindset

גישה, המייצגת אמונות של אנשים שיכולותיהם הבסיסיות ביותר יכולות להתפתח ולהשתפר באמצעות מסירות ועבודה קשה. תודעת הצמיחה מבוססת על הרעיון שבאמצעות מאמץ, יכול הלומד להגביר את יכולותיו, כי מכשולים הם חלק מתהליך למידה נורמאלי, שמאמץ ישפר את העתיד האישי שלו.

Equity and equality

ערך, המייצג את אחד הרעיונות החברתיים השנויים ביותר במחלוקת. שוויון יכול להתייחס להיבטים שונים כגון שיוויון זכויות, שיוויון במידת החופש, גישה שווה לסחורות ולמעמד חברתי או שוויון הזדמנויות. בחינוך המונח equity מתייחס לעיקרון ההוגנות. אף שלעתים קרובות מחליפים בינו לבין עקרון השוויון הקרוב אליו, הוגנות מקיפה מגוון רחב של תוכניות, …

Conflict resolution

פתרון סכסוכים עוסק בהבנת הסיבות והדינמיקה של סכסוך, ויישום הבנה זו במסגרת תהליכי הבניית שלום. תהליכים אלו מכוונים להגעה להסכם בדרכי שלום, ולהעמקת שיתופי פעולה ואמון בין הצדדים לטובת שימורו של ההסכם, תוך כוונה למצוא פתרונות אופטימליים שיהיו מוסכמים על כל הצדדים. יש להבחין בין קונפליקטים בין-אישיים, בין-קבוצתיים ובינלאומיים.

Problem Solving

מיומנות, המתייחסת ליכולתו של אדם לעסוק בעיבוד קוגניטיבי כדי להבין ולפתור מצבים שבהם שיטה או פתרון אינם ברורים. תהליך פתרון הבעיות עשוי לקחת זמן, לכלול מספר שלבים הדורשים תת-תחומי מיומנויות שונים, ולהתבצע באופן יחידני או שיתופי.

Open mind-setOpenness

גישה, המייצגת נכונות לשקול רעיונות שונים, ביקורות, אתגרים ודעות, כמו גם לנסות חוויות חדשות ולהיות בקשר עם אחרים, בייחוד אלה שעשויים להיות מרקע שונה. פתיחות מכירה בחשיבות של הטעות ובחשיבות של יצירת ושמירה על אמונות המבוססות על ראיות וטענות. כמו כן, פתיחות מכירה בהשפעת גורמים רבים כגון הקשר, תרבות, היסטוריות …

Curiosity

גישה המייצגת נטייה להכיר ולחפש ידע וחוויות חדשים. עניין ברעיונות ואהבת למידה, הבנה וחקירה אינטלקטואלית. קיימים שני סוגי סקרנות: סקרנות רגעית שהיא חיצונית לפרט ומתמקדת בחקר תופעה חיצונית ותכונת הסקרנות שהיא פנימית לפרט ומניעה אותו ללמידה לאורך החיים.

Risk management

מיומנות, המייצגת את יכולתו של היחיד העוסק בקבלת החלטות, לזהות, להעריך ולנהל את מגוון הסיכונים המיוחסים להחלטה והשלכותיהם על היחיד והסביבה. קביעת דרך הפעולה הטובה ביותר תחת חוסר וודאות, על ידי זיהוי, הערכה, הבנה, פעולה בנושא ותקשורת של נושאי סיכון. זה כולל הערכת סיכונים (אופי הסיכונים, הגורמים להם וההשלכות הפוטנציאליות) …

Respect

ערך, המייצג את ההערכה של העצמי ושל אחרים, מתוך התחשבות ברגשות, רצונות, או זכויות של עצמי ואחרים. גישה כלפי מישהו או משהו (למשל, לאדם, אמונה, סמל, עיקרון, פרקטיקה וכו') שבה המושא הוא בעל חשיבות, שווי או ערך כלשהו אשר מבטיח יחס והערכה חיוביים. הכבוד עשוי ללבוש צורות שונות מאוד (כבוד …

Integrity

שמירה על אמות מידה אתיות ונורמות מקובלות חברתית של פרטיות, יושר, כבוד, אחריות, כבוד האדם ושמירה על העקרונות גם כאשר קשה לעשות זאת. ליושרה יש מתאם חיובי עם הערכה עצמית וסיפוק מהחיים, כמו גם מדדים רחבים של רווחה פסיכולוגית, כולל מצב רוח חיובי, פתיחות לחוויה, אמפתיה, מימוש עצמי, מצפוניות, ותיאום …

Critical thinking

תהליך סדור מבחינה אינטלקטואלית שבו מבוצעים באופן אקטיבי ומיומן המשגה, יישום, מיזוג ו/או הערכה של מידע אשר נאסף או נוצר מתצפית, ניסיון, רפלקציה, היגיון או תקשורת, כהדרכה לאמונה או פעולה. מיומנות המייצגת את התהליכים המנטליים, האסטרטגיות וייצוגים בהם משתמשים אנשים על מנת לפתור בעיות, לקבל החלטות וללמוד מושגים חדשים. חשיבה …

Compassion

נדיבות ואכפתיות לאחרים נובעות ממבט ודאגה אמפתית לשלומות שלהם, ומובילות להערכה של מערכות יחסים קרובות והשקעה בהן. ערך, המייצג יכולת להרגיש, ואת הרצון להקל על סבלם של אחרים. זהו מבנה רב-שכבתי הכולל ארבעה מרכיבים עיקריים: 1) מרכיב קוגניטיבי שבו אדם מודע לסבל של אחר 2) מרכיב רגשי שבו אדם חווה …

Resilience/stress resistance

גישה, המייצגת יכולת להתמודד עם מצבי דחק ומשבר, ולהסתגל לנסיבות החיים המשתנות שנגרמו בעקבות מצבים אלו. היכולת להתמודד באופן הולם עם העמימות, השינויים והאתגרים שמביאות עימן נקודות מבט וחוויות שונות, ולהיות בעל יכולת לשמור על הזהות ו/או להתפתח באופן אישי למרות או כתוצאה ממפגש עם נקודות המבט והחוויות השונות.

Gratitude

הכרת תודה מייצגת את היכולת להכיר בתועלת שהתקבלה או תתקבל מאחרים ולהביע הכרה זו בפניהם, כולל תחושת פליאה או תודה עבור תועלות אלו. ניתן לראות בהכרת תודה מצב רגשי, תכונת אישיות, הרגל ו/או גישה. רגשות של שמחה ושל סיפוק מהחיים, ונטייה של רצון טוב כלפי אחרים. חווית הכרת התודה היא …

Empathy

גישה, המייצגת את היכולת להבין את מצבו הנפשי של האחר, מחשבותיו, אמונותיו ורגשותיו, ולהעביר אליו את התחושה ש״מרגישים יחד איתו״, לראות את העולם מנקודות מבטו. אנשים מגלים יותר אמפתיה לאנשים הדומים להם ולאנשים הנמצאים עימם באינטראקציה לעיתים קרובות. האמפתיה היא חיונית לצורך יצירת הבנה של שיוך תרבותי, השקפות עולם, אמונות, …

Responsibility

גישה, המייצגת התייחסות ראויה של אדם לדבריו, למעשיו ולאמון הניתן בו כולל הנכונות לקבל את ההשלכות של התנהגותו, ותחושה של מחויבות כלפי אחרים. כולל רפלקציה כלפי מעשיו, כיצד לנהוג בדרך מתאימה מוסרית, לבצע פעולות באופן מצפוני, ולשאת באחריות לתוצאות הפעולות.

Sense of belonging

גישה, המייצגת את 'תחושת ההתאמה' או 'תחושת הקבלה' שהיחיד מרגיש לקהילתו. הצורך להשתייך הוא צורך אנושי אוניברסאלי המניע את היחיד לייצר ולתחזק יחסים בינאישיים מתמשכים, חיוביים ומשמעותיים.

Global mind-set

גישה, המייצגת זהות חברתית החורגת מגבולותיו התרבותיים, הלאומיים או האתניים של האדם. מבחינים בין שלושה ממדים של אזרחות גלובלית: ממדי האחריות החברתית (הבנת הקשר ההדדי והאמפתי) ממדי היכולות הגלובליים (תקשורת בין-תרבותית, ידע עולמי) וממדי ההתחייבות הגלובלית (אקטיביזם אזרחי עולמי).

Collaboration

מיומנות וגישה, המייצגות תהליך חברתי של בניית ידע, שבו אנשים עובדים כצוות המבוסס על תלות הדדית לקראת מטרה ברורה של השגת מוצר סופי, הסכמה או החלטה. קיימים שישה היבטים של תהליך משותף: תלות הדדית חברתית, הצגת רעיונות חדשים, שיתוף פעולה, הגדרת משימה, פתרון סכסוכים, שיתוף משאבים ותקשורת .

Justice

ערך המייצג אחריות להיות הוגן והגיוני בעת קבלת החלטות לגבי טוב ורע, כולל הגנה על זכויות האדם ונקיטת פעולה מוסרית בתגובה ליחס בלתי הוגן כלפי אחרים.

Perspective taking and cognitive flexibility

מיומנות וגם גישה. פרספקטיבה היא היכולת לשקול את המחשבות, הרגשות והפעולות של אחרים. הגמישות הקוגניטיבית היא המודעות לדרכי חשיבה אלטרנטיביות, והנכונות להסתגל באופן גמיש למצב תוך שינוי אופן החשיבה.

Pro-activeness

גישה וגם מיומנות, של יזימת ונקיטת פעולה מבעוד מועד כדי להתמודד עם אתגרים, צרכים ושינויים לפני התרחשותם. אדם פרואקטיבי יוזם ומתכנן פעולות לטיפול באירועים לפני שהם קורים בניגוד לאדם פאסיבי המגיב לאירועים לאחר שקרו.

Manual dexitrity

היכולת לתפעל ידנית חפצים באופן מיומן, כפי שנדרש ברוב הפעילות היום יומית. יכולת זו שייכת לתחום הפסיכו-מוטורי הכולל יכולות מוטוריות גסות ועדינות כגון עיסוק בקדרות וציור, שימוש בכלים, כתיבה ביד, והדפסה. יכולת התפעול הידנית דורשת אינטגרציה של קלט חזותי ושמע עם מידע הנוגע לחלקי גוף שונים (כגון תיאום עין – …

Manual skills related to the Arts and Craft, Music, Physical Education

אחר ומיומנויות שימושיות הקשורות לאמנויות, אומנות, מוסיקה, וחינוך גופני הן מרובות פנים, נדרשות הגדרות מרובות. מיומנויות הקשורות לאמנויות, מלאכות, מוסיקה ולחינוך גופני, מאפשרות ביטוי עצמי עם אחרים. באמנות ובמלאכה, המיומנויות השימושיות הן השימוש המודע במיומנות ובדמיון יצירתי להפקת חפצים אסתטיים. במוסיקה המיומנויות הן נגינה, שירה, הלחנה, קריאת תווים ויצירת מוזיקה …

Goal orientation and completion (grit, persistence)

גישה המייצגת היכולת לבחור ולהגדיר מטרות ותוצאות ולהשיג אותן. נחישות משקפת את מידת המאמץ שמוכן הלומד להשקיע בהתמודדות עם יעדים מאתגרים ואילו התמדה משקפת את יכולתו של הלומד לעסוק בעקביות במשימות מאתגרות מבלי לאבד את המיקוד או להתעצבן בנוכחות הסחות דעת פנימיות וחיצוניות.

Motivation

גישה המייצגת תהליך פנימי, מצב או כוח שמניע אדם לפעול. לעתים קרובות הפרט חווה כוח זה כרצון או נכונות לעסוק בפעילות מסוימת או להמשיך במטרה מסוימת.

Reflective thinking/ evaluating/ monitoring

מיומנות, המייצגת חשיבה על החשיבה שלנו, הנקראת גם חשיבה מסדר שני או מטא-קוגניציה. משמש בדרך כלל להתייחסות לתהליכי הבחירה והבקרה, וכן לפעילויות כלליות יותר של החשיבה וההנחיה של החשיבה האישית. הערכה וניטור הם סוגים ייחודיים של חשיבה רפלקטיבית. הערכה היא מונח כולל לקבלת מידע אודות הלמידה של תלמיד והשיפוט לגבי …

Adaptability/ Flexibility/ Adjustment/ Agility

מיומנות המייצגת את הצורך של ארגונים לפעול במהירות ומתוך גמישות ולגלות סתגלנות לשינויים בשוק. יכולת הסתגלות היא היכולת והנכונות ללמוד מהניסיון, ולאחר מכן ליישם את הלמידה כדי לפעול בהצלחה במצבים חדשים. גמישות היא היכולת להסתכל על דבר מזוויות שונות וליצור זרם של רעיונות תוך שינוי כיוון או תיקון מידע. ההתאמה …

Identity/ Spiritual identity

ערך המגדיר את היחיד באמצעות אמונתו, ערכיו ודרך הקבוצות החברתיות שהוא חש שייכות אליהן. קבוצות חברתיות אלו יכולות לכלול קהילות דתיות או רוחניות, ארגונים חברתיים וכן ישויות פוליטיות )קהילות מקומיות, קהילות אזוריות, קהילות לאומיות וקהילה גלובלית( . זהויות של קבוצות חברתיות יכולות להיקרא גם זהויות אזרחיות.

Trust

גישה, המייצגת מצב נפשי שבו אדם מרגיש שהוא יכול לסמוך על עצמו, על אחרים ועל מוסדות. שבע אבני בניין הוגדרו כחשובות לפיתוח אמון במערכת הבית ספרית: נדיבות, כשירות, כנות ויושר, פתיחות ושקיפות, אכפתיות לאחר, אמינות ועקביות וכבוד.

Collaborative problem solving

יכולת הפרט להשתתף באופן אפקטיבי בתהליך שבו שני סוכנים או יותר מנסים לפתור בעיה, באמצעות הבנה ומאמץ משותפים הנדרשים להגעה לפתרון, ולעשות שימוש בידע, מיומנויות ומאמצים כדי להגיע לפתרון הזה.

פמע 3

דילוגי חשיבה | חשיבה דרך מורכבות

01 | מבוא

מהו האתגר בהכשרת הדור הבא לעתיד? כיצד התגלגלה ההיסטוריה של פדגוגיה מוטת עתיד? וכיצד תוכלו להשתמש בספר זה?

02 | מודל פדגוגיה מוטת עתיד [פמ״ע]

תפיסת פמ״ע מסייעת לעיצוב מתמיד של עתיד פדגוגי רצוי וישים, מתוך התייחסות לאתגרים ולהזדמנויות הנגזרים מהמגמות הכלליות והחינוכיות המתחוללות במציאות

03 | שלומות כמטרת החינוך

מטרת החינוך על פי תפישת הצמיחה הכוללת הוא שלומות (Well-Being), כלומר שגשוג ורווחה ברמה האישית והקולקטיבית, בכל ממדי החיים בהם פועלים הפרט והחברה.

04 | פעלנות

כדי להשיג את השלומות, שהיא מטרת החינוך, על כל גורם במערכת החינוך, החל מגופי המטה דרך מפקחים, מנהלים, ומורים וכלה בתלמידים, להפגין פעלנות, כלומר לעצב בעצמו את העתיד החינוכי שלו ושל תחומי אחריותו במערכת.

05 | מגמות ואתגרים לחינוך הנגזרים מהן

אילו מגמות, בכל תחומי החיים, ישפיעו וישנו את המציאות המשתנה בכלל וישפיעו על עולם החינוך בפרט?

06 | עקרונות פדגוגיה מוטת עתיד

עקרונות הפעולה של מודל פמ"ע 2030 הם פרסונליות, שיתופיות, אי-פורמליות, גלוקליות, תמורתיות ותכלול. הם מייצגים דרכים כלליות וגלובליות להתמודדות עם המציאות המשתנה במגוון תחומים, כולל בתחום החינוך.

07 | השלכות

טבלת עקרונות/היבטים מציגה את אופן הביטוי של עקרונות הפדגוגיה מוטת עתיד בכל אחד מהיבטי שדה הפעולה החינוכי:

08 | שדה הפעולה החינוכי

יישום של פרקטיקות שנועד לתת מענה לאתגרים ולנצל את ההזדמנויות הנגזרות ממגמות העתיד שדה הפעולה החינוכי הוא המקום בו מיושמות …

09 | הלומד בעידן של מציאות משתנה

ניסיון להציג תפישה שלמה, כוללת וקוהרנטית של מאפייני דמות הלומד הנובעת ממאפייני העולם של מציאות משתנה ומטרת הלמידה הנגזרת ממנו.

10 | ארגון חינוך מוטה עתיד

השינוי המואץ בכל רבדי המציאות מחייב ארגוני חינוך להתאים עצמם באופן מתמיד למציאות המשתנה כדי לספק חינוך רלוונטי.

11 | המלצות

את חלק מהמלצות ליישום פדגוגיה מוטת עתיד בשדה החינוכי בוודאי פגשתם כבר בפרקים הקדומים. כאן אנו מרכזים את כולן. בין היתר: אטונומיה של מוסדות חינוך, המפקח כמטפח, למידה מותאמת אישית, שימוש מקיף בטכנולוגיה ככלי לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, ועוד ועוד.

12 | סיכום וצפי למהדורה הבאה

המהדורה הבאה צפויה להתמקד בתפישות לגבי דמות המורה מוטת העתיד, דמות בית ספר מוטה עתיד, מתווה תוכנית לימודים עדכני, תפישת שלומות רחבה , תפישת פעלנות רחבה, הרחבה בנושא פרקטיקות תומכות פמ"ע 2030 ועוד.

13 | מיומנויות, גישות וערכים | פמע 2030

קבוצת מונחיםמיומנות (15)גישה (17)ערך (8) אחריות Responsibility גישה, המייצגת התייחסות ראויה של אדם לדבריו, למעשיו ולאמון הניתן בו כולל הנכונות …

14 | לקסיקון חינוך 2030

חידוש מתחדש כרוך גם בשפה מתחדשת. לפניכם 120 מונחים הקשורים לחינוך מוטה עתיד, מתורגמים לעברית. המקור: לקסיקון החינוך של פרוייקט חינוך 2030 של ה OECD

15 | ספרים וחוברות על פמ״ע

16 | מסלולי הרצה

32 יוזמות שפותחו בבתי ספר בהשראת עקרונות פדגוגיה מוטת עתיד.

17 | מסלולי הרצה פמע | גלריית סלפי סקול

23 סרטוני 2 דקות הפרקטיקה של פדגוגיה מוטת עתיד ב-23 מיזמים פדגוגיים