מנוע החיפוש

עולם החינוך מושפע באופן משמעותי מהמציאות המשתנה הבאה לידי ביטוי בהשפעת מגמות גלובליות ומקומיות בכל תחומי החיים על עולם החינוך. בפרק זה מוצג תיאור עדכני של מגמות כלליות וחינוכיות, המופיעות ברמה הגלובלית או המקומית הישראלית, העשויות להשפיע על מערכת החינוך בישראל. השפעת המגמות על מערכת החינוך בישראל מוצגת על ידי תיאור של אתגרים הנגזרים מהמגמות עמם צריכה מערכת החינוך להתמודד והזדמנויות הגלומות במגמות אותן היא יכולה לנצל לקידום החינוך.

מהי מגמה

"מגמה" (trend)^[1] משמעה "כיוון כללי של שינויים או התפתחויות" או בהרחבה "התפתחות כללית או שינוי במצב או באופן בו אנשים מתנהגים". העתידן הורקס^[2] (Horx) מגדיר מגמות כ"גורמי שינוי חברתיים המקננים בקוד המקור של עולמנו ומשנים רצונות, הרגלים, שווקים ומוסדות". כדי שניתן יהיה להסתכל קדימה, יש להבין את השינויים בהווה באמצעות זיהוי, תיעוד ומתן שם למגמות. חקר מגמות תופס לאחרונה מקום של כבוד בשיח הציבורי בכלל ובמדעי העתיד בפרט. אמנם אין הוא נתפס כתחום מדעי בעולם^[3], אך נמצא כי הגדרת מגמות ושיח עליהן, מקדמים יכולת הכרה בשינוי ומפתחים במוח האנושי חללים סמנטיים (מרחבי משמעות במוח במונחי שפה). חקר מגמות, מאפשר סובייקטיביות וטכניקות נרטיביות, אך הוא גם מוטה בקלות, על ידי אינטרס עצמי, משאלת לב, והטיות קוגניטיביות. חקר המגמות בחשיבת העתיד עוסק בשתי קטגוריות מגמות עיקריות^[4]. מגמות שכבר "נולדו" ומגמות שטרם נולדו המכונות "מגמות בעיבור". זיהוי מגמות שרק החלו לבצבץ מתבצע באמצעות זיהוי "אותות חלשים" המסמנים את שלבי התפתחותן מאפשר הערכות מראש ומוכנות לקראתן.

עתידנות הוליסטית וחקר מגמות

חקר המגמות הוא חלק מתחום הנקרא עתידנות הוליסטית העוסק בהבנת העולם כמערכת מורכבת מסתגלת. תחום זה עוסק בהבנת הלוגיקה הלא-לינארית של  הכללים הבסיסיים בהם העולם משתנה, וכולל טכניקה מנטאלית המאפשרת "להביט אחורה קדימה ולראות את ההווה בעיניים של העתיד". אין הכוונה שכל אירוע או תוצאה צפויים מראש, אלא הבנה שגם בסביבות מורכבות וכאוטיות לכאורה קיימים כללים, הסתברויות וכיוונים לפיהם המערכת צפויה להתפתח והמוח המאומן יכול להבין ולפענח אותם. עתידנות הוליסטית מנסה לצמצם טעויות והטיות של חיזוי באמצעות הסתייעות בדיסציפלינות חדשות של מדע, כמו: תורת ההסתברות ומדע הסיכויים והסיכונים; תורת המערכות, המבוססת על מערכות המפתחות כללים, על פי דפוסים מסוימים; תורת המשחקים אשר יצרה את מערכות הניבוי החזקות ביותר במונחי התנהגות אנושית; הכלכלה החברתית המשלבת את הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ומאגרי ענק (Big Data) במודלים כלכליים; תיאוריית האבולוציה, אשר מושתתת על דפוסי שינוי, מוטציה, בחירה ומאפשרת, בשילוב חוקים של תיאוריית המערכות, זיהוי ומדידה של קשרים סותרים ו/או סימביוטיים בין התרבות האנושית לבין הטכנולוגיה; והעתידנות החדשה(Neurofuturism), הנעזרת ביכולות המוח האנושי כ"מכונת חיזוי", מאחר והאבולוציה מבטיחה מוכנות לסכנות כמו לסיכויים.

מקורות

[1] מילון אוקספורד

[2] https://www.horx.com/en/biography/

[3] https://www.horx.com/en/futurism-today/understanding-the-future/

[4] אוורסט   — מגאזין לשעות הפנאי של המנהל  8 # טור  2002 פברואר: ביצה שעוד לא נולדה, כיצד ניתן לזהות מגמות כלכליות ארוכות טווח הנמצאות בעיבור file:///C:/Users/וuser/Downloads/8-ConceptionTrends-Everest-Feb2002.pdf