שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest

כיכר הידע המשותפת של פדרצית המו״פ החינוכי

סדרי עדיפויות במערכת החינוך בצל הקורונה | מקינזי אפריל 2020

דו"ח מקנזי מספק תמונת מצב. מוזמנים לקרא!
hidethisfield

נכון לאמצע אפריל 191 מדינות סגרו את כל בתי הספר היסודיים והתיכוניים שלהן, דבר שמשפיע על כ-1.6 מיליארד ילדים.

המעבר ללמידה מרחוק לא היה שוויוני. חלק מהמערכות יכלו להדריך מורים, להתחיל למידה מרחוק ולהקים שירותי תמיכה בתלמידים תוך פחות משבוע. מערכות חינוך אחרות עדיין מתקשות ומוגבלות ע״י העדר גישה לטכנולוגיה ולמומחים.

בהינתן שבהרבה מדינות החינוך מהגן ועד כיתה י״ב הוא בעיקרו באחריות מקומית, תלמידים יכולים לגור קרוב יחסית זה לזה ועדיין להתמודד עם אפשרויות מאוד שונות.

ההתמודדות עם הפערים הללו בלמידה מרחוק מהווה אתגר מורכב. מערכות חינוך צריכות להתאים את עצמן בהיבטים רבים ולשרת תלמידים מרקעים מגוונים. פגיעות לובשת צורות רבות: תלמידים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, תלמידים מהגרים, מיעוטים אתניים או דתיים, תלמידים עם צרכים מיוחדים, תלמידים באזורים כפריים מרוחקים וכאלה שנמצאים בסיכון בבית – כולם זקוקים לאסטרטגיות תפורות למידותיהם. בכל מקרה סוגיות שקשורות לפערים – קרי הבטחת הצרכים של הפגיעים ביותר – צריכות להיות בראש סדר העדיפויות, במהלך הסגר ולאחר שהתלמידים חוזרים לבית הספר.

תלמידים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה נסמכים על בתי הספר לצורך תזונה בסיסית. לאחרים הבית הוא לא בהכרח מקום בטוח. והשילוב של דאגה מאיום המגיפה ושל בידוד חברתי מציב אתגר לבריאות הנפשית של תלמידים ומורים כאחד.

מערכות חינוך יכולות לסייע רבות. מחוזות רבים בארה״ב, כולל לוס אנג׳לס, ניו יורק וסיאטל, שינו את הייעוד של בתי ספר ומרכזים קהילתיים סגורים, על מנת להגיש ארוחת צהריים לתלמידים נזקקים. ממשלות בריטניה וספרד מנפקות ואוצ׳רים או אשראי לתלמידים. הצעד הבא הוא לעבוד עם ארגונים קהילתיים על מנת לספק תזונה ושירותים אחרים לכל המשפחה. תוכנית המזון העולמית (WFP) של האו״ם פועלת עם ממשלות במדינות מתפתחות כדי שתלמידים ומשפחותיהם יקבלו אוכל באמצעות מנות שלוקחים הביתה, אספקת ארוחות הביתה וואוצ׳רים.

בארה״ב ה-CDC והאיגוד הלאומי של פסיכולוגים בבתי ספר פרסמו חומרים לקריאה, כולל רשימת התנהגויות ותגובות שחשוב לשים לב אליהן, וכן שיטות להפחתת לחץ וחרדות. אם הצורך יגבר, ממשלות אולי ישקלו התקשרות עם ספקים פרטיים על מנת להגדיל את היכולת לתת סיוע נפשי. גם פעילויות לבניית הקהילה יכולות לסייע בשמירת קשרים חברתיים בין תלמידים. בית ספר יסודי אחד בקליפורניה יצר מסלול הליכה לאורך המדרכות כאשר תלמידים יכולים לקשט את המדרכה שלהן ולקבל מפה שבעזרתה הם יכולים להסתובב בשכונה ולהינות מהאומנות של חבריהם.

עם התיישבות העקומה ממשלות ומערכות חינוך צריכות לעשות בחירות קשות לגבי עיתוי ואופן פתיחת בתי הספר, לאילו תת-אוכלוסיות ועם איזה נהלי בריאות ובטיחות. בתוך כך קבוצה אחרת של סטודנטים פגיעים עשויה לצוץ – למשל אלה שגרים עם זקנים או במשפחות בסיכון אימונולוגי וכאלה שהם עצמם יותר רגישים למחלה. לפיכך, למידה מרחוק תצטרך להמשך בצורה כלשהי אפילו לאחר פתיחת בתי הספר מחדש. מורים מבוגרים יותר או כאלה שבסיכום יכולים אולי להמשיך לעבוד בביטחה מהבית על מנת לאפשר למידה מרחוק לתלמידים שאינם יכולים לחזור לבית הספר.

צרכי הבריאות של תלמידים וצוותי החינוך לא יגמרו עם הוירוס – בתי ספר צריכים לתכנן להתמודד עם בעיות בריאות נפשית ופיזית מוגברות זמן רב אחרי שהפנדמיה תשכח. במצב שבו הורים רבים מובטלים או בחובות, יתכן שבתי ספר יצטרכו להתמודד גם עם בעיות כלכליות רחבות יותר, ולהגיב באמצעות תוכניות ספציפיות לתלמידים חסרי בית וכאלה שחסרים להם בגדים.

הצורך כרגע הוא להגיע עם הלמידה מרחוק לכמה שיותר תלמידים, עם תשומת לב מיוחדת לתלמידים ולבתי הספר הפגיעים ביותר.

הרחבה של למידה מרחוק יכולה להיעשות במהירות, אך מחייבת בקרה ושיפור תמידיים. על פני ציר הזמן יש לגבש תפיסה ברורה ולייצר את התנאים להצלחה (יום יומיים), לקבל החלטות לגבי הפלטפורמות, התכנים והכלים (יומיים שלושה), להתניע בשלבים למידה מרחוק למורים ותלמידים (יומיים שלושה) ולשפר כל הזמן בתגובה למשובים.

במקומות מסוימים ציידו אוטובוסים של הסעות תלמידים ב-WiFi. בפורטוגל הממשלה מקדמת שותפות עם הדואר כדי לשלוח דפי עבודה לתלמידים שאין להם גישה לאינטרנט. במקום שאין גישה למכשירי קצה ופס רחב יש להתאים את הלמידה מרחוק לטכנולוגיה שכן קיימת – טלביזיה, רדיו או משלוחי קבצי ניירות קשיחים.

מתן גישה לכולם זאת רק ההתחלה. יש תלמידים שזקוקים לתמיכה נוספת, למשל בגלל קשיי שפה, הורים שעובדים או לקויות למידה ומגבלות פיזיות. כדי לצמצם פערים אלה צריך להפנות משאבים בצורה לא שוויונית לאלה עם הצרכים הגדולים ביותר. תמיכה בהורים היא חלק קריטי בפאזל הזה. הורים רבים צריכים לתמרן בעצמם בין עבודה מרחוק לבין סיוע לילדיהם בלימודים. אחרים נאבקים לשרוד כלכלית. בית הספר יכול לעזור ע״י פישוט הדברים להורים: הנחלת מסרים ברורים לגבי הצפוי והנדרש והנחיות צעד אחר צעד מאוד עוזרים.

על מנת לספק תמיכה ישירה יותר לתלמידים בתי ספר יכולים להתחיל בעצמם אבל עם הזמן יתכן שיהיה צורך להיכנס לשותפויות עם ספקים חיצוניים וארגונים שלא למטרות רווח. בארה״ב, רשת עזרה בלימודים שלא למטרות רווח בשם UPchieve הרחיבה את הגישה לשיעורי עזר במתמטיקה לתלמידי תיכון ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, והספריה הציבורית של ניו יורק עובדת עם רשת וירטואלית לעזרה בלימודים באנגלית ובספרדית. גם הורים יכולים להיות חלק מהמענה. מערכת החינוך בלוס אלטוס קליפורניה הקימה צוותים טכנולוגיים בכל בית ספר לספק תמיכה טכנית לתלמידים והורים.

ההחלטה לגבי שיטת הציונים לא תהיה קלה ומערכות חינוך עושות ניסיונות עם אופציות שונות. בריטניה הודיעה שתלמידים יקבלו ציונים מחושבים על בסיס הישגיהם הקודמים והערכות המורים. ארה״ב פטרה את המדינות מבחינות פדרליות עד סוף השנה האקדמית הנוכחית. באוסטרליה, מדינת New South Wales מקיימת את מבחני הבגרות אך מעניקה יותר גמישות לבתי ספר להחליט איך יבוצעו ההערכות.לא חשוב איזו גישה מאמצים, סוגיית הפערים חייבת להיות חלק מהתהליך, בין היתר משום שמספר מחקרים הראו שמורים נותנים באופן שיטתי הערכות נמוכות יותר לתלמידים בני מיעוטים.

העומק והרוחב של הפערים יתברר כאשר התלמידים יחזרו לבית הספר. השלמות יהיו מאתגרות במיוחד אם תקציבי בתי הספר יקוצצו בגלל צמיחה כלכלית מואטת והכנסות נמוכות ממיסים.

יש דרישות רבות ממורים, שרבים מהם צריכים לטפל גם בילדים קטנים משל עצמם. הם זקוקים וראויים לתמיכת מערכת החינוך שלהם. סוג התמיכה הדרושה תלוי ברמת הבשלות של מערכת החינוך. מורים במדינות עם ציוני PISA נמוכים יחסית יזדקקו ליותר הנחיה ותכנים שיסופקו לתלמידים מלמעלה, ואילו הגישה השיתופית עשויה להתאים יותר למורים במדינות עם ציונים גבוהים יותר. בדרום קוריאה שירות המידע לחינוך ומחקר מציע פלטפורמה אינטרנטית למורים לשיתוף בחומרי לימוד. בארה״ב פלטפורמות קיימות לשיתוף פעולה בין מורים כולל Teachers Pat ו-BetterLesson משתפים בטיפים לגבי הוראה מרחוק.

מערכות חינוך צריכות להתחיל לתכנן לתרחישים אפידמיולוגיים וכלכליים שונים ולהיות מוכנים להסתגל אם תקציביהן יקוצצו. יש דברים שבתי ספר יכולים לעשות כבר עכשיו. למשל לבדוק איפה אפשר לחסוך בתחומים כמו חשמל ומים ותחבורה, ולבקש הנחות מספקים. אבל יש גבול למה שבתי ספר ומחוזות יכולים לעשות לבד. רבים יצטרכו להשיג כספים נוספים על מנת לעזור לתלמידיהם להתאושש, בין אם מממשלות, תורמים בילטראליים או פילנטרופים.

משברים יכולים להוביל לפתרונות יצירתיים. תחת הלחצים של מגיפת הקורונה מערכות חינוך יכולות לנצל את ההזדמנות לחשוב מחדש על דרכי העבודה המסורתיות שלהן. עם יציאתן של מערכות חינוך מהמגיפה יהיה זה חשוב לזהות חידושים שניתן לשמר במצב הנורמאלי החדש שיתהווה ובתוך כך לחשוב בדרכים אינטגרטיביות על איך לתמוך בתלמידים הנזקקים ביותר. ע״י גיבוש דרכים לצמצום פערים מערכות חינוך יכולות לשחק תפקיד חשוב בסיוע לחברות להתאושש ולא להיפרם.