מעבדת אוטונומיה

חברה יכולה להתמודד עם שינויים, אתגרים ולנצל הזדמנויות רק אם ליחידים ניתנת האפשרות, תוך מגבלות מסוימות, לחשוב ולהעלות רעיונות חדשים

אמיל דורקהיים

המשימה

אתגר האוטונומיה במערכת החינוך הוא אחד היעדים שמובילים שר החינוך ומנכ"ל המשרד והוא נתמך על ידי מספר  תהליכים שהובילו להקמת המעבדה:

תפיסת הפיתוח

אופן הפעולה במעבדה נשען על יצירת תשתית למידה עשירה מתוך התנסויות מבוקרות בדגמים שונים של מבנים שיתופיים הכוללים את משרד החינוך, הרשות המקומית ובתי הספר. 
מטרת המעבדה להציע למטה משרד החינוך מדיניות כוללת לסוגיית מארג היחסים והסמכויות.

לצורך כך המעבדה יוצרת תהליך פיתוח משותף לשטח, מטה ואקדמיה שכולל 4 שלבים:

  1. בירור הצרכים והבעיות המערכתיות בהקשר לסוגיית מארג היחסים.
  2. גיבוש תפיסה משותפת לכלל השחקנים להתמודדות עם האתגרים המערכתיים.
  3. התנסויות בשטח במבנים שונים של מארג יחסים וסמכויות שצפויות להניב מבנים ומודלים אפשריים להעברת סמכויות והתאמת הרגולציה.
  4. מערך תובנות מבוסס התנסויות, שישמש את המטה לגיבוש מדיניות כוללת.

מפת הידע

למה אוטונומיה? היכן השטח דורש יותר אוטונומיה? מהן שאלות היסוד? כיצד פועלת המעבדה?

מפת הידע מציעה תשובות לשאלות אלו.

תיאוריית השינוי

הובלה, ניהול והפעלה של משאבי חינוך יישוביים במבנים ארגוניים חדשים, שכוללים את מטה משרד החינוך, המחוז, הרשות המקומית ומוסדות החינוך (להלן 'מארג'), אשר ייצרו שיפור במערך החינוך ולתוצאות טובות יותר ברשות.

השינוי יבוא לידי ביטוי בשלושה צירים שזורים:

  • אמון: המארג יופעל באמצעות הסתמכות הדדית למימוש משותף
  • פדגוגי: המארג יקדם שינוי והטמעה מערכתית של פדגוגיות מקומיות ומתקדמות
  • מבני: המארג יתבסס על תשתיות ארגוניות בנות קיימא שתומכות בציר הפדגוגי ובאמון.