מעבדת המחונן בכיתתו
הקליקו על האיקונים
השאלה המרכזית והגדרת הצורך
כיצד ניתן להעניק מענה מלא והולם לצרכי התלמיד המחונן
שלומד בכיתה רגילה?
האגפים המזמינים
האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים
מנהלת המעבדה
גליה רטנר
בתי ספר השותפים למעבדה
בתי הספר היו שותפים אתנו בפיתוח התפיסה, בגיבוש ההתנסויות ובתהליך הלמידה:
- בי"ס ניל"י, זכרון יעקב
- בי"ס ממ"ד משואת נריה, מודיעין
- בי"ס אלון, קריית ענבים
- בי"ס מצפה ברנע, אשקלון
- בי"ס בית אלחכמה, רהט
- בי"ס ממ"ד קול יעקב, ירוחם
תפיסת המעבדה
יעד כללי: במסגרת המענה למחונן בכיתתו, נחתור לפתח אצלו תפיסה ואורח חיים של מצוינות אישית – הצבת רף עצמי גבוה במגוון תחומים. חתירה מתמדת לשיפור ולצמיחה, המשולבות בהישגים גבוהים במגוון תחומים.
תחומי המענה: המענה יכלול התייחסות לתחום האינטלקטואלי/פדגוגי, לתחום הרגשי ולתחום החברתי; בכל אחד מתחומים אלו הוא יינתן בהתאמה למאפיינים ולצרכים הייחודיים של מחוננים ומצטיינים.
רמות המענה: המענה יינתן בכמה רמות:
- מענה בהקשר הטרוגני – בתוך כיתת האם. יש לחתור למצב בו התלמיד מקבל מענה באופן שלא מנתק אותו אלא רותם אותו לתהליך הלמידה בכיתה, מאפשר לו להיות מגויס, עובד ופעיל. גם כאן החשיבות היא לאור מצב נפוץ במסגרתו תלמידים מחוננים יושבים בכיתה אך לא מקבלים מענה לצרכיהם ולפיכך מנותקים מהמתרחש בה.
- מענה בקבוצה הומוגנית מבחינת היכולות – קבוצת מחוננים ו/או מצטיינים. מתוך הכרה בכך שמענה מלא לצרכי התלמיד לא יכול לבוא רק בהקשר ההטרוגני. השליפה לקבוצה הטרוגנית אמורה להעניק מענה לצרכים ובכך לאפשר גם חזרה רגועה יותר לכיתה, אפשרות להשתתף גם בפעילויות הכלליות.
- מענה פרטני אשר מעוצב בשיח עם הילד ועם גורמים נוספים, ראו סעיפים הבאים.
בתוך הרמות שהוזכרו לעיל, המעבדה מזמינה את משתתפיה לחשוב מחדש על מושג ההוראה הדיפרנציאלית. להשתמש בכותרת הזו ולבדוק כיצד ניתן ליצוק לה תוכן ומשמעות חדשים, בהלימה לצרכינו.
מיהו המחונן?
תלמידים מחוננים מהווים בממוצע כ-2% מאוכלוסיית התלמידים הכללית ומאותרים במערכת החינוך כבר בשלבי הגיל ביסודי (כיתות ב' – ג'). ה"מחוננות" באה לידי ביטוי ברמת אינטליגנציה גבוהה בהרבה מהממוצע, לצד מאפיינים רבים נוספים המיוחדים לאוכלוסייה ומשפיעים מאד על האופן שבו צריך לטפל בילדים, להתאים עבורם דרכי הוראה ולמידה, הורות וכדומה.
למרות שמדובר בתופעה הקיימת אצל אחוז קטן מאד באוכלוסייה, הרי שבפועל, משמעות הדבר היא שבכיתות רבות בכלל בתי הספר לומדים תלמידים מחוננים – לעיתים אחד, שניים או כמה ספורים בכל כיתה המהווים חלק מהמרקם ההטרוגני של הכיתה ומטבע הדברים לא פעם מהווים סמן ימני בתחום ההישגים הלימודיים לצד מורכבויות חברתיות ורגשיות שונות. בתוך סבך ההתמודדויות שחווה מורה בכיתה הטרוגנית כזו, לכאורה – זהו סוג התלמידים שהכי קל להניח לנפשם מתוך תפיסה שהם כנראה "יצליחו ממילא", יגיעו להישגים מרשימים גם אם לא יקבלו יחס או מענה מיוחד. היות שאוכלוסיית המורים הכללית ברובה לא עוברת הכשרה מיוחדת לעבודה עם תלמידים מחוננים בכיתה הרגילה, פעמים רבות – תפיסה זו היא המתקיימת בפועל.
אולם מה בעצם קורה עם התלמיד המחונן הלומד בכיתה רגילה? אילו תגובות מתעוררות בו, כאשר לאורך זמן הצרכים הייחודיים שלו כמחונן – לימודית, אינטלקטואלית, קוגניטיבית, רגשית וחברתית – לא מקבלים מענה הולם? אילו השפעות יש לדבר עליו כתלמיד וכאדם? על תפקודו במערכת? על השיעורים ועל שאר תלמידי הכיתה?
רעיון? בקשת מידע? נושא אחר?
מוזמנים לכתוב לנו, ונשתדל לענות בהקדם