הרומן הארוך והמורכב בין ההורים למערכת החינוך
נושא ההורים והקשר שלהם עם מערכת החינוך נמצא בראש הרשימה של דברים הדורשים פענוח על ידי קברניטי מערכת החינוך בישראל.
נוכחות ההורים בשיח החינוכי בבתי הספר ובמרחבים השונים הם עובדה מוגמרת והמערכת, כמה צעדים אחרי, מנסה להבין, לתבנת, לפצח, לארגן ולהסדיר את הנוכחות הזו.
סקירות ספרותיות שונות מראות את שינוי עמדות ההורים בתמיכה בבית הספר לאורך השנים (משנות ה-80 ואילך, כשהחלו להיווצר בתי ספר ייחודיים בהובלת הורים כתוצאה ממדיניות האינטגרציה שנכפתה על הורים ורשויות מקומיות) והתייצבותם בעידן הנוכחי לצד ילדיהם כנגד המורים מסיבות שונות ומגוונות ( דור ה X/Y, ירידה בסמכות ההורית והמורית, ירידה באיכות המורים וההוראה, רלוונטיות יורדת של בית הספר, השכלת הורים גוברת, דימוי שלילי של הורים על מורים ולהיפך ועוד).
משרד החינוך עוסק בכתיבת מדיניות ברורה בנושא ההורים והבשורה שלו היא שיש לנהל את שותפויות ההורים ולהנחות את מנהליו ומוריו לניהול השותפויות עם הורים. נוצר מצב על פיו רשויות מתקדמות וחזקות שהבינו מזמן שיש לנהל את עניין ההורים חברו להנהגות ההורים והן מנהלות את הקשר הזה על ידי הקצאת משאבים לשיח קבוע עם הורים ומנהלים, ביחד ובנפרד ומייצרות עשייה משותפת הנותנת להורים את המעורבות בה הם מעוניינים בלי לוותר על מקומם של אנשי החינוך.
סוגיית ההורים מטרידה מאוד את מנהלי בתי הספר. חלק מהקושי בפרופסיה הזו הנה הניהול המעשי של השותפות של מנהל/צוות והורים. מנהלים רבים נכוו על ידי הורים שביקשו לסלקם מניהול בית הספר, הורים שרצו להשפיע על הפדגוגיה הבית ספרית או הרכב הצוות.
צדדים שלישיים, מרכזי הורים והעברת האחריות לניהול השותפויות מההורים לאנשי החינוך
הקונפליקטים הללו מנוהלים היום, לרוב, על ידי צדדים שלישיים המגשרים בין הנהלות בתי ספר לבין קבוצות הורים במטרה למצוא פתרונות לקונפליקטים הללו ( ישיבה שהורי התלמידים רוצים להיות שותפים בכתיבת חזון בית ספרי או בית ספר שבו הורים מעוניינים שהמנהלת תעזוב כיוון שהתגלה שאחד המורים שהועסק בעבר היה פדופיל). אנשים אלו נקראים לדגל על פי הרב על ידי מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות שמתבקשים על ידי ראשי הרשויות לטפל בנושא במהרה. ההורים הם מצביעים פוטנציאליים וכוחם ברשות המקומית הנבחרת הולך וגדל.
בעבר התפיסה המשרד חינוכית הייתה – מרכזי הורים המכשירים את ההורים להתמודדות עם המערכת או עם החינוך. יש/היו עשרות מרכזים כאלו ובעקבות מסקנות של שתי ועדות גדולות שהיו בשנים האחרונות בנושא ( האקדמיה הלאומית למדעים) הוחלט שיש להעביר את העיסוק בנושא מהורים לאנשי חינוך, כלומר יש ללמד את המורים על התנהלות עם הורים ולא להיפך. עקב כך העיסוק בתחום במשרד החינוך עבר מתחום המבוגרים אליו היה משויך לתחום הורים ומשפחה בשפ"י (שרות פסיכולוגי ייעוצי, מינהל החינוך). לאחרונה הוקצה תקציב כפול מהתקציב הנוכחי (5 מיליון) להטמעת התורה של ניהול השותפויות עם הורים.
בינתיים השטח מתנהל בין מקרי קצה המשתקים את המערכת לבין יוזמות לוקאליות מבורכות של צוותי חינוך. תהליך כזה קרה גם אצלנו, בישוב באר יעקב.
התשתית להקמת מרכז יזמות ישובי בבאר יעקב
הרחבת אפשרויות היזמות במערכת החינוך של באר יעקב עלתה כצורך של הורים לאורך השנים בהקשרים שונים ולאחרונה היא עולה שוב לשולחנו של ראש המועצה.
בשנים האחרונות הוטמעו במערכת החינוך היישובית מספר מהלכים שמרחיבים את האוטונומיה למורים ולבתי ספר כמו המהלך לניהול עצמי, למידה משמעותית ויישום עקרון היבחנות 30/70). מהלכים אלה נועדו לאפשר למנהל בית הספר וצוותו קבלת החלטות אשר יקדמו שיפור בהישגי התלמידים, תוך ניהול תקציב ותכנון חינוכי ולחיזוקו כמרחב מאפשר הוראה מותאמת לקהילה החינוכית.
ביוזמת מנכ"ל משרד החינוך ומנהלת המחוז החל במהלך שנת תשע"ח לפעול בישוב צוות מקצועי שהורכב משותפים בניהול מערכת החינוך (פיקוח, מנהלות ורשות מקומית) ונציגים מהאקדמיה (בית ברל). צוות המיקוד בחן (ועדיין בוחן) דרכים לשיפור הישגים לימודיים ופיתוח צוותים חינוכיים בישוב , תוך התאמת מנגנוני הליווי, התמיכה, הבקרה ובניית מארג היחסים בין הגורמים השונים במערכת. בנוסף לכך, התקיים לאחרונה תהליך שבו התבקשו בתי הספר לפתח ייחוד בית ספרי.
כל המסקנות והתובנות של המהלכים המוזכרים לעיל מהווים את התשתית ליציאה לקמת מרכז יזמות יישובי במטרה לקדם שתי מטרות עיקריות
- קידום תרבות ארגונית המבוססת אמון, שותפות, אחריות ואחריותיות של כלל השותפים לעשייה החינוכית בישוב (כולל הורים)
- שיפור תוצאות והישגים של מערכת החינוך בישוב.
התחלנו להזיז את הסלע…
בחודש ינואר, התכנסנו קבוצת הורים (עדי מור, ליאור, רונן, דנה, שחר וגלעד גולדמן – מנהל אגף החינוך) שהחליטה להוביל תהליך חדשנות ורענון החינוך ביישוב שגדל ומתפתח בשנים האחרונות ואוכלוסייה חזקה איכלסה אותו. בהיותנו מאמינים בשיתוף פעולה ועבודת צוות, צרפנו למהלך את גלעד גולדמן, מנהל מחלקת החינוך.
אחרי הרכילות היישובית הרגילה דיברנו קצת על התהליך האינטנסיבי הצפוי לנו בחודשיים הקרובים, על הנכונות והצורך להתגייס לפגישות שבועיות במרתון הקצר הזה בן החודשיים.
קיימנו סבב בין המשתתפים על החלומות / יוזמות שלהם
עדי מור – "בוגרים מלמדים קטנים". תפיסת הבוגר הראוי – אחריות כערך מרכזי -> תלמידי כיתה ג'/ד'/ה' מלמדים תלמידים קטנים יותר א'/ב' חשבון למשל. בא לענות על הצורך בתרגול. מדובר בשעות "צבועות" במערכת ובאופן כיתתי. השפעה ישירה על האקלים החינוכי הבית ספרי.
דנה פרי– מתעניינת במרחבי השפעה של הורים בבית הספר. התחילה במחשבה על מעורבות ההורה והשפעתו על המערכת האישית של בנו/בתו, תהליך שיאפשר תפירת חליפה אישית. נכון לעכשיו, מתעניינת בכיוון של "בטיחות באינטרנט". קיים צורך בהפיכת ההורים ליותר אקטיביים בכל הקשור לנושא – מעוניינת לקדם אפליקציה, פעילויות כיתתיות הסברתיות בנושא.
רונן שמילביץ – "ארגז כלים להורה". קידום מרכז עירוני/בית ספרי שיתן מענה מגוון לכלל ההורים בתחומים שונים: שיח עם בית ספר, שיח עם המתבגר, סמכות הורית ועוד. הורה יוכל להגיע למפגשים אישיים/קבוצתיים/הרצאות ולאט לאט ירחיב את ארגז הכלים ההורי שלו.
ליאור – "מגמות בבית הספר היסודי". המגמה היא מקום משמעותי מאוד עבור תלמידי התיכון. לימודי הליבה בבית הספר היסודי לא מאפשרים לילדים למידה המותאמת לתחום אותו הם אוהבים באופן אישי או שהם טובים בו במיוחד כמו גם הלמידה עיונית בלבד, ואיננה מספיק מעשית.
שחר פ. – "הקמת חממה/HUB ליזמות משותפת להורים- מורים- תלמידים". הנושא המעניין אותי הוא שותפות הורים- מערכת. המטרה היא להקים מרכז עירוני שיאפשר להורים לקדם יוזמות חינוכיות ביישוב ( בבתי הספר וברחבי העיר כולה). ההורים יוזמנו לתהליך שיובל על ידי גורם ברשות, בשלב מסוים יצטרפו צוותים חינוכיים ודרך התהליך היזמי( כפי שאנו חווים עכשיו) יתקיים שיח על היחסים בין ההורים למערכת ויבנה אמון סביב עשייה חיובית ולא דרך הקונפליקטים הרגילים. גלעד ואני חולקים רעיונות מאוד דומים.
גלעד ג. – "הצעה להקמת מרכז יזמות להורים בבאר יעקב". הרעיון לצרף קבוצת הורים מבאר-יעקב לתוכנית "מנהרת הרוח" היה במקור רעיון ללמוד יחד כיצד מקימים בבאר יעקב מודל "מנהרת הרוח" משלנו המאפשר לגבש יוזמות ולממש אותן בישוב. הכוונה פלטפורמה יישובית המעודדת יוזמות הורים ומאפשרת יישום היוזמות גם בתקציבים. את הפלטפורמה תבנה קבוצת הורים משותפת של יזמים אשר יחד תפעל עם נציגות המועצה. תהליך בניית הפלטפורמה מבוסס על שני שלבים: שלב פיתוח אותו תעשה כקבוצת הורים במסגרת "מנהרת הרוח" של משרד החינוך. שלב שני הוא שלב ההפעלה אשר יופעל בהתאם למודל שיבנה בישוב.
דילמה: יוזמה אחת או ריבוי יוזמות?
הסכמנו שכל היוזמות מעניינות ומאחורי כל אחת מהן יש חולם ועל כן התחלנו לבחון ערוצים אפשריים לפיתוח המיזמים שהוצעו. כמו כן הסכמנו שכל יזם יבדוק עם עצמו עד כמה הוא מוכן/פנוי להוביל יוזמה לבדו בשלב זה או שהוא מעוניין להצטרף לאחד המיזמים האחרים.
- יתרונות מיזם קבוצתי אחד – העומס וההשתתפות במפגשים יתחלקו בינינו, עבודה קבוצתית פורייה
- חסרונות המיזם הקבוצתי – צריך להחליט על רעיון אחד, ויתור על "חלומות אישיים", קושי בתיאום.
ההחלטה המעשית הראשונה שקבלנו הייתה שכל יזם מאתנו, יצטרף למצוא צוות הוראה/בית ספר שיסכים לקדם את היוזמה יחד אתו, שכן איננו מורים ומי שיפעיל את היוזמה בסופו של יום אלה מורים
במסגרת החממו״פ, התחלנו לפתח את המודל של מרכז יוזמות הורים
קיימנו מפגשי עבודה סדנאיים עם צוות הפיתוח של החממו"פ (חממות פדגוגיות) של אגף מו"פ ניסויים ויוזמות. חידדנו, התגברנו על מכשולים, למדנו על עקרונות פדגוגיה מוטת עתיד מגמות ושינויים בעולם המשפיעות על הרלוונטיות של מערכת חינוך עבור ילדינו.
מרכז יזמות להורים הוא מסלול לפיתוח מענים לסוגיות המעסיקות ההורים ואת מערכת החינוך בבאר יעקב. המרכז יקדם תהליכי פיתוח המפגישים את ההורים, הרשות המקומית וצוותי החינוך בבתי הספר לצורך בניית דיאלוג משותף נטול היררכיות שתקדם את המערכת החינוך היישובית ובה בעת מהווה יעד בפני עצמה. מרכז היזמות מפגיש את כל בעלי העניין במרחב החינוכי הרשותי ומקדמת התנסויות מבוקרות של יוזמות חינוכיות, במטרה לבחון באיזו מידה ובאילו תנאים מביאה היוזמה לאפקטיביות ותוצאות פדגוגיות טובות יותר בבית הספר.
המטרה לקדם יוזמות הורים בשיתוף מורים מתוך מערכת החינוך ומחוצה לה ומאפשר לכל אחד שרואה את עצמו מעורב בחינוך ובעל חלום, לפתח מוצר חינוכי, כמענה חדשני לאתגר בראיית עתיד.
מסלול הפיתוח מיועד לקידום יוזמות חינוכיות הבאות מהשטח שיש בהן מענה לצרכים בעלי פוטנציאל ליישום. המרכז מתאים למעוניינים לפתח חדשנות הנובעת מצורך פדגוגי, אתגר או חלום של היזם.
מרכז היזמות נמצא בתווך – בין הצורך בעדכון ובהתחדשות פדגוגית מתמדת, בצד הצורך בעיגון השינוי ובהטמעתו בתהליכים מוסדיים.
המרכז מספק מענה המאפשר בחינת מודלים חינוכיים חלופיים בקנה מידה קטן מבלי לטלטל את המערכת כולה.
הצעדים הבאים: מהלכים מעשיים ומדדי הצלחה
- בניית צוות פיתוח להקמת המיזם אשר יפעל לאורך זמן באופן מגובש ויגבש תוכנית מוסכמת להקמת המרכז
- גיבוש הסכמה רחבה של מועצת הישוב, מנהלות בתי הספר, והפיקוח לקדם הקמת מרכז מסוג זה, לתקצב אותו, ולהיות שותפים בהפעלתו.
- איתור מקום בו מרכז היזמות יכול לפעול כולל תשתיות הנדרשות להפעלתו.
- בניית מסלולי פיתוח המאפשרים ליזמים לפתח מוצרים חינוכיים וליישום תכניות במערכת החינוך של היישוב.
- הקמת מנגנון מקצועי לרגולציה של המרכז כולל תהליכים לאישור תכניות ותקצובן
- הפעלת יוזמות חינוכיות שפותחו במרכז בהיקף ובכמות שתוכננה בתהליך הפיתוח
- הקמת מנגנון הערכה ובקרה על יישום יזמות ואפקטיביות שלהן במערכת החינוך במטרה ליצור שיפור מתמיד בתהליכי התפעול
אנחנו נחושים בהחלטתנו, בטוחים בצדקת דרכנו ומאמינים שנצליח
