ויוה ארגנטינה

מסתבר שכאשר יוצאים לממד הגלובלי – לומדים הכי טוב את מה שיש בלוקלי

במאי 2019 התקיים בבואנוס איירס שבארגנטינה, סמינר מיוחד במינו. המרצות בו היו ישראליות, עובדות של ועבור משרד החינוך בישראל, באגף מו"פ, ניסויים ויוזמות. שר החינוך הארגנטינאי ד"ר אלחנדרו פינוקיארו פתח את הסמינר ואמר: באנו ללמוד מהאנשים המיוחדים שבזמן קצר הפכו אבני בזלת ליין משובח, מדבר ומלח לפירות וירקות, ובנו מדינה מרשימה. באנו ללמוד מאחינו הבוגרים איך עושים שינוי בשדה החינוך, כי השיטה המסורתית כבר לא יעילה.

בסמינר, דיברו הנציגות הישראליות  עם הנהלת מטה משרד החינוך הארצי הארגנטינאי ובסטרימינג למשרדי החינוך בפרו, פרגואי ואקוודור.  הנושא: מתודה ומדיניות לעידוד חדשנות ויוזמות חינוכיות. הגישה: קוד פתוח.

כל המצגות הייעודיות לסמינר והסרטונים שהורדו על מנת להמחיש את הרעיונות השונים, כל המאמרים והמסמכים של אגף מו"פ – הכל נשלח לכולם בוואטסאפ. מי שרק ביקש. המסר היה: אם וכאשר תפתחו אתם חלק מה"אלגוריתם" שחסר לנו – נשמח ללמוד מכם.

פעם פערי התרבות היוו מחסום. היום יש תרבות גלובלית שמגשרת בין אנשים משני קצוות תבל. השפה החסרה לא הפריעה, הגינונים (פרט לנשיקות הרבות של הארגנטינאים) לא כל כך שונים, האוכל – תמיד מוצאים מה ואיך. דילגנו מכנס לישיבה עם צוות מנהל החינוך של עיריית בואנוס איירס, להרצאה בבית ספר אורט, בבית ספר תרבות, לארוחת ערב עם אח"מים ופגשנו עניין וצימאון, שאלות משותפות ושיח מקצועי.

מירב זרביב, מנהלת אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות: "סיפרנו למארחים שלנו על מנגנונים שנוצרו באגף כגון האסדרה הדינמית, רשת מחוללי חדשנות, החממו"פ והצגנו את העקרונות של פדגוגיה מוטת עתיד. הדברים עוררו כל כך הרבה עניין שנתבקשנו לחשוב על דרכים להמשיך את השיח".

טל שריר, מנהלת היחידה לאסדרה דינמית: "מצד אחד זה כבוד גדול לייצג את המדינה ואת המשרד ואת אגף מו"פ בהקשר של למידת עמיתים מעבר לאוקיינוס. יחד עם זה, זה הרגיש כמו דבר טבעי מאוד, וגם אנחנו למדנו על עצמנו בזכות המפגשים".

ד"ר עדית קמחי, יועצת אקדמית של אגף מו"פ: "לפני שנה הוזמנתי להרצות בארגנטינה. אחרי ההרצאה ביקשו ממני הצעה לסמינר. שלחתי הצעה והיא התקבלה. דבר הוליד דבר וכך התגבשה הנסיעה. אנחנו חיים מציאות המשתנה בקצב מואץ ובלתי צפוי, מתמודדים עם דברים חדשים, מאתגרים ומורכבים. אם אנחנו יכולים לעזור מעבר לים – זה משמח וזו זכות ענקית לעשות את זה בשם ישראל. אנחנו לא רק דיברנו על פדגוגיה מוטת עתיד, אלא עשינו את. הדגמנו הסתגלות ויכולת לראות תמונה עתידית, עבדנו עם קולגות מיבשת אחרת, שיתפנו בידע, ניסיון ומנגנונים מעשיים, יצרנו איתם שיח מקצועי – עשינו את ולא רק דיברנו על".

כאשר אדם מבקר בישראל, הדבר הראשון שהוא קולט, וזה משהו שאני חושב שעלינו ללמוד אותו, כל הארגנטינאים, וזה ערך הרצון.

דבריו של שר החינוך הארגנטינאי, מר אלחנדרו פינוקיארו, בפתח הכנס לחדשנות חינוכית בבואנוס איירס, 19.7.18

"בוקר טוב לכולם, תודה לשגריר ישראל בארגנטינה, לארגון במה ולאורחים שלנו היום.

אנחנו מדינה שעדיין מצויה בשלב ההתבגרות בהיבטים רבים. למשל, אנחנו בגיל ההתבגרות ביחס לדמוקרטיה, גם לאחר 200 שנות היסטוריה. המאה העשרים שלנו הייתה מורכבת מאוד ורק היום אנחנו מתחילים לחשוב באיזה אופן הארגנטינאים, כל אחד לחוד וכולנו יחד נוכל לפתח את העידן הדמוקרטי עם פחות ופחות פלגים מפרידים, ואנחנו גם מעצבים מחדש את מערכת החינוך. מרכיבים רבים בה מתנגדים לשינוי, אבל בכל זאת כולנו כבר הבנו שעלינו לחדש. הסיבה לכך היא שהשינוי קורה ואינו מחכה שארגנטינה תחליט להיפתח אליו. על כן התחלנו כבר להכניס אמצעים טכנולוגים לתוך הכיתות ועכשיו גם על בסיס רציונאל חינוכי, כולל קורסים מקווים להכשרת מורים למתמטיקה, תכניות מקוונות לחינוך מיני, תלמידים שמפתחים משחקים דיגיטליים,

אנחנו מפתחים את המודל הארגנטינאי להוראת המדעים שעד כה לא היה לנו ואנחנו עדיין מלמדים באופן טכני ומכני, שאף אחד אינו יודע בשביל מה אנחנו צריכים את זה, ויתרה מזה, תוך דיכוי של היצירתיות. תלמיד שיאמר למורה שלו שיש לו דרך אחרת לפתור את הבעיה, יתקל בביטול. המורה ידרוש ממנו לעשות מה שהוא לימד. לאור המציאות הזו אנחנו בונים מודל ארגנטינאי משלנו שמתאים לנוהג המקומי. אבל אנחנו מתבוננים באלה שיודעים. חקרנו את השיטה הסינגפורית להוראת מתמטיקה, חקרנו את השיטה הפדגוגית הצרפתית עליה מבוססת מערכת החינוך שלנו, האיטלקית, הקנדית, הפרויקטים שהם עושים, השיטות שהם מפתחים. אנחנו עובדים לעידוד החדשנות.

היום אנחנו נסתכל על ישראל. אני ביקרתי שלוש פעמים בישראל. פעמיים למשך 17 יום. כאשר אדם מבקר בישראל, הדבר הראשון שהוא קולט, וזה משהו שאני חושב שעלינו ללמוד אותו, כל הארגנטינאים, וזה ערך הרצון. הרצון הנחוש של מדינה להתקדם ולהתפתח. ישראל היא מדינה שחלקה הצר ביותר אורכו אך ורק 14 ק"מ. זה המקום היחיד במזרח התיכון שאין לו טיפה אחת של נפט. יש להם קושי עם מים. למרות כל אלה אני ראיתי במדבר יהודה חממות חקלאיות. ברמת הגולן שהיא כולה עשויה סלעים הייתי ביקב בו מייצרים יין משובח. ביקרתי בטכניון שם ראיתי את הפיתוחים בידי צעירים שזה עתה סיימו תיכון למען קידומה של מדינתם. כל זה בתוך אקלים דמוקרטי חופשי.

 יש לנו הרבה מה ללמוד מכל המדינות שעושות את הדברים נכון. היום נקשיב למומחים ישראלים. נקשיב בצניעות כי יש לנו עוד הרבה מה לשפר ועלינו לאמץ את ההיגיון שהמאמץ מתגמל. לשם כך מספיק להסתכל על מדינת ישראל.

 אנחנו הארגנטינאיים, חואן, פדרו, מריה, קלאודיה וכולם, עלינו להבין שעלינו לעשות מאמץ, לא כמו אמרו פעם – מאמץ למען הדורות הבאים, אבל בעיקר בשבילנו עכשיו, בשביל ילדינו, שיזכו להיות חופשיים בשל חינוכם כאזרחים, בשל ערכיהם וכך יוכלו להיות מאושרים ולחיות בחברה יותר טובה בשביל כולנו.  כמו שמייסדיה של ישראל הבינו לפני 70 שנה כאשר הקימו את מדינתם, כך עלינו להבין היום שאת המאמץ הזה עושים ביחד, מלוכדים, כי רק כך אפשר ורק כך ראוי.

לסיום, ישראל היא דוגמא, כאשר אתם מתהלכים בעיר מודרנית כמו תל אביב, עלינו לעשות עבודה לתוך הערך של המגוון והשונות. בואו ונלמד לא כיצד מפתחים סובלנות לאחר, זה לא זה, צריך להתנתק מהפועל הזה, כי מי שסובלני חושב את עצמו עליון, בואו ונלמד לכבד את השונות ואפילו לשמוח בה ולאהוב את השונות: מי שמתפלל לאלוהים אחר, מי שנטייתו המינית שונה, מי שדעותיו אחרות, שצבע עורו שונה, מנהג אחר, כולנו לומדים מזה, וכאשר אנחנו לומדים אנחנו מתעשרים. לעתים אני מרגיש ששכחנו מאיפה באנו אנחנו הארגנטינאים. כאן היו אנשים לפני שהאירופאי הגיע, ואנחנו צאצאים של האיטלקים, הספרדית, הפולנים, היהודים, הרוסים, הגלשים, וכולנו ביחד בונים את המדינה ואת המערכת הציבורית. תודה רבה. "