חינוך מחדש – של המערכת

מיזם הגוגיה מאפשר הצמחת מנהיגות מורים פנים בית ספרית שתהווה יד ימינו של המנהל ותהיה שותפה להובלת השינוי מתחילה הדרך. היא מתבססת על התבסס על ההבנה כי רפורמה שנכפית מלמעלה למטה לא תוכל להצליח. רק רפורמה שהמורים מעורבים בתכננונה וביישומה, כזו המסתמכת על הכישורים והיכולות שלהם ונותנת מקום למומחיות הקיימת בשטח, תוכל להצליח ולחולל את השינוי המצופה.

לארי קובן, פרופ' אמריטוס באוני' סטנפורד ומומחה חינוך, חקר לאורך השנים רפורמות שונות במטרה למצוא את המתכון להובלת רפורמה בחינוך – ולהצליח בה. אחת המסקנות המרכזיות שהגיע אליהן לאחר שנות מחקר רבות, היא כי רפורמה שנכפית מלמעלה למטה לא תוכל להצליח. רק רפורמה שהמורים מעורבים בתכנונה וביישומה, כזו המסתמכת על הכישורים והיכולות שלהם ונותנת מקום למומחיות הקיימת בשטח, תוכל להצליח ולחולל את השינוי המצופה.

תפיסה זו היוותה את אחד מעקרונות היסוד של פיתוח מיזם הגוגיה; הצמחת מנהיגות מורים פנים בית ספרית, שתהווה יד ימינו של המנהל ותהיה שותפה מתחילת הדרך להובלת השינוי. הצורך בשינוי ברור היום לכל מי שליבו בחינוך; זוהי אחת מהנחות היסוד עליהן מושתת מגזין זה, ואין צורך להכביר במילים. כולם יודעים לדבר על המהפכה התעשייתית, מהפכת הידע, הרובוטים שמאיימים להחליף את כולנו, ומכירים את הבדיחה )העצובה( על בעלי המקצוע שקמו לתחייה ולא מצאו את עצמם – להוציא את המורה שהגיע לאותו מודל ארגוני שעזב. אבל את הנוסחה והדרך להובלת השינוי הזה – אף אחד עדיין לא פיצח, ועל כולנו לשתף פעולה כדי להצליח ולקפוץ על הרכבת לפני שיהיה מאוחר.

בארץ ובעולם נערכו ניסיונות שונים, וקמו ארגונים שונים במטרה לתת מענה לשאלת הפיכתו של בית הספר לרלוונטי; בדרך כלל מושם הדגש על פיתוח מתודות למידה שונות ושילוב טכנולוגיות בחינוך. מיזם הגוגיה, אשר פותח – וממשיך להתפתח – ברשת אמי"ת, מבקש להוביל שינוי תרבותי הוליסטי, שינוי המתבסס על כלל מרכיבי בית הספר, ומובל באמצעות עקרונות אשר אנחנו מאמינים – מתוך למידה ומחקר – שיוכלו לסייע לו להצליח.

שינוי תרבותי הוליסטי המתבסס על זהות בית ספרית

אחד המודלים המקיפים בתורת הניהול הארגוני הוא מודל ה s7 של מקינזי. המודל מושתת על ראייה הוליסטית של הארגון, ומשווה את הארגון לגוף האדם אשר יכול לתפקד רק כשכל האיברים עובדים בסינרגיה. המודל מדבר על כך שארגון צריך לזהות את הליבה שלו, להציב אותה במרכז, ולבדוק באופן תמידי שיתר המרכיבים בו מתכתבים איתה, לא עומדים בסתירה אליה, ורצוי – משרתים ומקדמים אותה.

כדי לפשט את זה אתן דוגמה; בבית חולים אחד הוחלט שהליבה היא מקצועיות ואילו באחר הוחלט שהליבה היא איכות השירות. אנשי המקצוע, המיומנויות הנדרשות, האסטרטגיה, המבנה הארגוני – כל אלו יהיו שונים בין בית חולים א' לבית חולים ב'.

העולם הוא לא שחור לבן וודאי שלכל ארגון ישנם מספר ערכים, אבל צריך לזהות את המרכזיים שבהם ולוודא שיתר המרכיבים "מדברים" איתם. אנחנו ברשת אמי"ת אימצנו את המודל לטובת מיזם הגוגיה, ומבקשים לחולל שינוי הנוגע בכל מרכיבי בית הספר – המתבססים על תורתם של פרופ' פרקינס ופרופ' יורם הרפז: זהות וערכים, אקלים ושיח, תכני למידה, דרכי למידה, דרכי הערכה, ארגון וסדירויות.

את המרכיב הראשון – זהות וערכים – הצבנו במרכז, כליבת בית הספר, ואת יתר המרכיבים מסביבו ככאלו שצריכים לשרת ולקדם אותו. הבירור הוא לא קל ואפילו קשה. בבתי ספר רבים החזון הבית ספרי הוא זהה ומכיל ערכים ותפיסות שונות – שכולן טובות ויפות ולכן הצוות הבית ספרי לא רצה לוותר על אף אחת מהן ושילב בו את כולן. אבל כדי להשתנות צריך מצפן – וקו צפון – מדוייק ככל שניתן, כזה שיוכל להנחות אותנו בדרך ולסייע לנו להתאים את בית הספר עבורו, ולסייע לצוות בדיוקו של תהליך השינוי – כיון שהמתודות והטרנדים רבים, והסיכון בהתפזרות הוא גבוה. ולכן בגוגיה בירור הוא השלב הראשון. הוא כואב, הוא קורע, הוא מעמת, אבל בסוף גם מאמת, ומחבר את הצוות למקום הכי אמיתי שלהם .

הזהות הבית ספרית יכולה להיות תכנית לימודים אישית לכל תלמיד, ויכולה להיות זהות נשית דתית. אלו שתי דוגמאות משני בתי ספר שונים ששותפים במיזם, והמבקר בהם יוכל להרגיש וגם לראות את התהליך שעבר הצוות, ואיך לאט לאט כל יתר המרכיבים בבית הספר משתנים על מנת להתאים לליבה ולקדם את הזהות והערכים הנלווים לה.

עקרונות השינוי

תהליך השינוי מתבסס על מספר עקרונות, המהווים את הפלטפורמה להובלת השינוי בתוך בית הספר. הגוגיה לא נותנת את התשובות – כי התפיסה היא שלא יכולה להיות תשובה אחת נכונה לבתי ספר שמתקיימים בערים שונות, עם קהילת תלמידים, מורים והורים ייחודית, צרכים מגוונים וקונטקסט מקומי אחר; כל בית ספר צריך לעבור את תהליך הבירור האישי שלו ולהתקדם לקראת השינוי התרבותי המתאים לו, בקצב שלו.

עיקרון ראשון הוא, כאמור, היות השינוי שינוי תרבותי, הוליסטי – הנוגע בכל באי בית הספר ובכל מרכיביו. העיקרון השני, הוא עיקרון הצמיחה מהשטח – תוך מפגש עם חזית הידע: אנחנו בגוגיה מאמינים כי השינוי יתהווה רק מלמטה, באמצעות המורים, וכי המומחיות נמצאת שם – אצל המורים אשר פוגשים את התלמידים יום יום בכיתה, מכירים את האתגרים, את החלומות, את ההתמודדויות, וכי רק כשהמורים יהיו מגויסים, )וכבונוס יקבלו אופק התפתחותי( ויאמינו בשינוי נוכל לפרוץ דרך ולחולל אותו.

לכן בכל בי"ס מוקם צוות מחקר ופיתוח, המורכב ממספר מורים אשר מעוניינים לפרוץ דרך, מבינים את הצורך בשינוי ורוצים להיות שותפים למהפכה. מורי המו"פ מקבלים את הזמן והיכולת ללמוד, לחקור, לבקר בארגונים ובבתי ספר חדשניים, לחשוב, לברר, למקד את הזהות הבית ספרית ולסמן את השינוי ותמונת החלום הבית ספרית. בתחילת הדרך הצוות מתנסה בעצמו, ובהמשך מנחה את כל חדר המורים בתהליך הבירור, ההתנסות והשינוי כך שכל המורים יהיו שותפים בצוותי פיתוח, בתהליכי למידה ויישום.

שלושה עקרונות נוספים – הנגזרים מקודמם, הם עיקרון הלמידה ההתנסותית, המנהיגות המאפשרת, ועיקרון ההלימה התרבותית. כדי שמורים יעזו לנסות, לחלום, לפרוץ דרך, הם צריכים את האישור להתנסות, לתהות ולטעות; וכדי שהם יאפשרו גם לתלמידים שלהם לעשות זאת, הם צריכים להיות מנהיגים מאפשרים – ושהמנהל שלהם יהיה כזה, והוא בתורו צריך מפקח ומנחה כזה, מנכ"ל רשת כזה, מנהל מינהל חינוך כזה.

והעיקרון האחרון – העולה מכל השאר – הוא יצירת רשתיות וקהילתיות; קהילות חינוכיות לומדות. רק כשכל באי בית הספר ירגישו טוב בבית הספר, ירגישו שותפים לחלום ולמהלך, ואליהם תצטרף הקהילה העוטפת את בית הספר; הורים, משרד חינוך, רשות מקומית, מגזר שלישי – יחד ניתן יהיה להגשים את החלום.

הובלת תהליך הנובע מתוך ובשיתוף השטח זה דבר קשה, מורכב, ואין ספק שהוא ייקח זמן רב יותר מהנחתה של רפורמה מלמעלה למטה; אבל כבר אמרו חכמים מאיתנו "אם אתה רוצה ללכת מהר, לך לבד. אם אתה רוצה להגיע רחוק – לך ביחד". שנצליח, כולנו, למען תלמידינו.

 

*מקור הצילום: הסרטון על גוגיה המוצג בפוסט זה.

 

על הכותבים

הכותבת היא ראש תחום מו"פ פדגוגי וטכנולוגי ברשת אמי"ת, ומנהלת תוכן במתחם הגוגיה* *מתחם הגוגיה הוא מתחם המדמה את בית הספר העתידי, מזמן חווית למידה מודולרית בהרכבים משתנים ובחללים מגוונים, ומיועד לשמש מקום מפגש להשראה, שיתוף ולמידה של אנשי חינוך.

קטגוריות