"חשיבה מיחשובית" – מאתגר אישי ליזמות חינוכית

תמונה מסדנת אנשי חינוך מהעולם אותה עברתי באמצעות מרכז עופרי של מש"ב. בסדנא למדו על חינוך טכנולוגי עם דגש על פיתוח תוכנה בישראל.

התחלתי לחשוב: כיצד אוכל לנתב את שעות המסך הרבות של בני ללמידה משמעותית

כשבני הבכור למד בבית ספר יסודי, שמתי לב שהוא וחבריו, כדרכם של ילדים, יושבים מספר שעות לא מבוטל מול המסכים ומשחקים. הם מאוד נהנו, אבל מבחינתי כהורה הרגשתי שאפשר לנצל את הזמן מול המסך טוב יותר. באותו זמן הייתי הייטקיסט בתחום התוכנה, משקיע ומחוייב לעבודתי המתגמלת, והתחלתי לחשוב כיצד אוכל לנתב את שעות המסך הרבות של בני ללמידה משמעותית. מכיוון שהוא כל כך אהב משחקים בחרתי ללכתי בכיוון הזה – תיכנות משחקים. יצאתי לחפש אחר סביבת פיתוח מתאימה לילדים ולבסוף מצאתי כלי לפיתוח משחקי מחשב שאינו מצריך כתיבת קוד טקסטואלי, ובמקום זאת  מאפשר תכנות באמצעים ויזואליים. בני ואני ישבנו שעות ביחד. במהלכן, זכינו בזמן איכות משותף ותוך כדי גם לימדתי אותו תחום חדש. הוא נהנה, למד ושילב יצירתיות ולוגיקה בפעילות המהנה. הוא אפילו לא הבחין בכך כי בדרך זו הוא הפך למעשה מצרכן של טכנולוגיה ליצרן של טכנולוגיה. לצערי, מטבעם של דברים, כאשר אני הפסקתי לשבת אתו, גם הוא הפסיק לעסוק בפיתוח. ניסיתי לחשוב מה יגרום לו להתמיד וקיוויתי שחברת ילדים אחרים שיפתחו משחקים ביחד תהיה הגורם המדרבן. הבנתי גם שחשוב שיהיו בדרך הרבה הצלחות קטנות. פניתי למנהלת בי"ס היסודי בו למד וביקשתי להתנדב בבית ספר כמורה לפיתוח משחקי מחשב. לשמחתי והפתעתי המנהלת הסכימה. כך מצאתי עצמי מלמד תלמידי בי"ס יסודי פיתוח משחקי מחשב. השקעתי מספר שעות הוראה בשבוע בבית ספר, המון שעות בהכנה לכל שעור וזאת במקביל לעבודתי כאיש תוכנה. 

גיליתי את עולם ה״חשיבה המחשובית״

במהלך 2014 פנה אליי הורה של תלמיד בבית הספר ושאל מדוע לא אלמד פיתוח אפליקציות. באותו זמן כבר לימדתי שעור פופולארי בתחום של פיתוח משחקי מחשב בבית הספר. הרעיון קסם לי מהרגע הראשון מכיוון שפיתוח אפליקציות מאפשר ליצור תוכנה שיוצאת מתחום המכשיר עצמו לעולם האמיתי, דרך חיישנים וקישוריות לאינטרנט. המכשולים היו רבים וכללו סוגיות הקשורות לציוד, בשלות כלי הפיתוח, בשלות הילדים לתיכנות מתקדם, וגם שאלות על הנאה הגורמת למוטיבציה ללמידה בתחום שדורש חשיבה – תיכנות. שאלתי את עצמי אילו תוכנות אפשר לפתח למסך כל כך קטן שילדים יאהבו. על אף החששות והקולות הבולמים שעלו בתוכי, האתגר והפוטנציאל שראיתי בכך הובילו אותי קדימה. שוב יצאתי למסע חיפוש בין סביבות הפיתוח הרבות הקיימות כדי למצוא את האחת שתתאים להוראה לילדים. בשלב זה חקרתי את התחום התאורטי הקיים בעולם בכל הקשור ללימודי תכנה. התוודעתי למושג "חשיבה מחשובית" (computional thinking) אשר מדבר על סל כלים ומיומנויות חשיבה אשר ניתן לפתח באמצעות לימודים של פיתוח תכנה. הבנתי עם הזמן שפיתוח התכנה הוא למעשה האמצעי לפיתוח מיומנויות חשיבה אפקטיביות הנדרשות מכולנו במאה ה-21.

בעקבות ההוראה הגיעה התובנה שתלמידים, אפילו המצטיינים ביותר, הם שונים ובעלי יכולת למידה בקצב שונה. כדי למצות את הפוטנציאל האישי של כל אחד פיתחתי חומרי לימוד שבהם כל אחד יכול להתקדם בקצב שלו. הרבה ניסוי וטעייה היו בתהליך הזה עד שמצאתי את המפתח להצלחה שכלל גם למידה קונסטרוקציוניסטית ומעט הנחייה פרונטאלית. אני זוכר שבתחילת דרכי נהגתי להדפיס את חוברות הלמידה, אך ככל שהן התרבו הבנתי שעליי להעבירן להיות אונליין. כך קם אתר U-IN-GAME, אשר היום הנו מאושר משרד החינוך לצורך לימוד פיתוח תוכנה במגוון סביבות וגילאים ומו״פיע בקטלוג החינוכי של משרד החינוך. כל חוברות הלמידה לתלמידים נמצאות באתר זה. הן מאפשרות לכל ילד היושב מול מחשב להתקדם בקצב האישי שלו, ללא לחץ "לרוץ" אחר ילדים זריזים או "לעצור" כדי לחכות לאחרים. בדרך זו גם התאפשר לתלמידים להרחיב את הלמידה מחוץ לכתת הלימוד, שכן כל חומרי הלימוד פתוחים לתלמידים גם מהבית.

האסימון נופל – לפיתוח תוכנה יכולה להיות משמעות מהותית נוספת מעבר לפיתוח החשיבה

לפעמיים היו מגיעים אליי תלמידים נרגשים ומספרים לי איך בבית פיתחו משחק או אפליקציה, הציגו אותה בכיתה ויצרו עניין רב. לפעמים אלה היו אפליקציות הקשורות לתחום דעת אחר כמו מדעים ותנ"ך. פה נפל לי האסימון שלפיתוח תוכנה יכולה להיות משמעות מהותית נוספת מעבר לפיתוח החשיבה – העשרת תחומי דעת אחרים. למעשה התלמידים יכולים ללמוד פיתוח תוכנה כדי לדעת לתכנת – Learning to code ואז להשתמש בידע הזה כדי להעמיק בלמידה בכל תחום דעת אחר – Coding to learn.

די מוקדם זיהיתי שלקראת סוף השנה תלמידים צריכים מטרה גדולה כדי להמשיך את המומנטום החיובי של הלמידה והעשייה וכך הקמתי את תחרות פיתוח התוכנה UINGAME. זוהי תחרות על טהרת ההתנדבות אשר השנה זו תהיה השנה החמישית שלה. התחרות מאפשרת לכל אחד לבטא את עצמו בתחום היצירה הטכנולוגית. בכל שנה יש לתחרות תימה חברתית. באופן זה הידע של התלמידים כיצרני תוכנה משרת את ההומאניזם. לשמחתי התחרות גדלה משנה לשנה בכמות המשתתפים והפרויקטים המוגשים לצורך שיפוט, עד כדי כך שאולם שלם באשכול הפיס לא הצליח להכיל את כל המשתתפים בשנה האחרונה לטקס הסיום המרגש.

סרטון: תחרות UINGAME 2017. הנושא הפעם: ״בעלי חיים ובני אדם – ברית עולם״

 כאשר עבדתי בהייטק ראיתי את הערך המוסף הגבוה שיש להורה מתנדב גם עבור עצמו וגם עבור ילדיו. הפידבק מהסביבה הוא מעצים בצורה מדהימה. לא סתם אומרים שהתנדבות תורמת לאריכות חיים. ברוח זו הקמתי תוכנית אשר בה הייטקיסיטים מתנדבים בבתי הספר בהוראת פיתוח משחקים ואפליקציות. כך אותם אנשים תורמים לקהילה, תורמים לעצמם, והמעסיקים – חברות ההייטק, מעודדים פעילות כזו אשר קרובה לליבה העסקית שלהם. המפתח להצלחה הוא חומרי הלימוד אשר מאפשרים לכל אחד ללמד באופן מקצועי כי תפקידו הוא בעיקר להנחות.

ככל שהפידבקים גברו כך גדל גם התיאבון. ככל שנכנסתי יותר לבתי"ס ראיתי כמה עוד רחוק אפשר להגיע – אפילו ברמה הלאומית. לשמחתי, ההזדמנות הראשונה הגיעה – להוביל פרויקט עירוני ביבנה בו כל תלמידי כיתה ג' לומדים במשך שעתיים בשבוע את תחום התקשוב המתקדם – פיתוח תוכנה דרך משחקי מחשב. הייחודיות בתוכנית היתה התאמתה לכלל התלמידים בכל בתיה"ס בעיר כשעור מערכת. אם עד אותו הרגע התכנית הועברה בעיקר לאוכלוסיות קצה (מצטיינים, מחוננים או בתיס מתקשים בהם יש תכניות תגבור) – הפעם ראש העיר התחבר למטרות הטכנולוגיות ורצה להעניק שוויון הזדמנויות לכולם. התוכנית עוררה ספקות בקרב אנשים שונים, גם בתוך מערכת החינוך, אשר חששו שאולי מוקדם ללמד תכנות בכתה ג, הילדים גם ככה מבלים הרבה זמן מול המסכים, אין מספיק מחשבים בבתי הספר ועוד. במשך חודשים ארוכים השלמתי את התאמת חומרי הלימוד לתכנית. שופרה תשתית המחשבים והאינטרנט בבתי הספר השונים ויצאנו לדרך. היום אנחנו בשנה השניה של התכנית העירונית, והיא זוכה להצלחה רבה. ישנם סיפורים רבים של הורים ותלמידים אשר מעידים על שינוי בתפיסת המסוגלות העצמית, המשך תכנות בבית ואפילו על מחשבות מה יעשו הילדים כשיהיו גדולים.

סרטון על המיזם שלי,    UINGAME. שיחה על הרציונאל של חשיבה מחשובית

הגיע שלב שבו הייתי צריך לבחור כיוון

ראיתי לנכון לוותר על החיים הנוחים והבטוחים בהייטק ולעבור באופן מלא לתחום החינוכי. הרגשתי שאני רוצה לעשות את הדברים נכון, ללמוד מהידע הקיים ולפתח אותו בהתבסס על נתונים ושיטות מחקר. כך הגעתי למסלול לדוקטורט בחינוך טכנולוגי באוניברסיטת ת"א. במקביל אני ממשיך לפתח את סביבת התוכן UINGAME. המעבר היה מלווה בהרבה הרמת גבות מצד הסובבים, הרי משרה טובה בהייטק היא דבר מאוד נחשק היום. בנוסף היו לבטים אישיים לגבי היכולת לספק פרנסה ואיך אני מגדיר את עצמי. גם ילדיי הצטערו ונזכרו שבתקופת ירי הטילים עלינו הם באו לקייטנה בעבודה של אבא שניתנה לכל העובדים באזורים המו״פגזים. אני זוכר אותם שואלים: "אבא, מה אם תהיה עוד מלחמה?".

במשרד החינוך  יש כיום אוסף יוזמות אשר מעודדות אנשים עם אוריאנטציה חינוכית להעז, להציע ולהתנסות במעבדה אמתית – ביה"ס.  עם ליווי של אנשי משרד החינוך ובי"ס אחד נהדר אנו מיישמים תכנית בכיתות ג–ו, בה לוקחים חלק 300 תלמידים אשר לומדים פיתוח משחקים ותכנות אפליקציות. גם במקרה זה מדובר בכלל תלמידי השכבות הללו ללא יוצא מהכלל. כאן מלמדים המורים מצוות בית הספר, ולא מדריכים חיצוניים, וזו המהפכה האמתית. ללמד מורים שמגיעים מתחומים שונים עם רקעים טכנולוגיים מגוונים – ולהצליח לקרב אותם לתחום התכנה. בעזרת סביבת התוכן וחומרי הלימוד – האתגר נתפש בעיניהם כבר עשיה, והם מלמדים את התלמידים בעצמם פיתוח תכנה. כמו כן, משלבים את הכלים החדשים שהתלמידים רוכשים בלמידה ובישום של מקצועות לימוד נוספים. כך למשל, משלבים את הנושא בלמידת תחום המדעים, אנגלית, אוכל בריא וספורט. בנוסף, יציגו התלמידים את התוצרים בתערוכה בנושא 70 שנה למדינת ישראל. ביה"ס כבר זוכה לביקורים של אנשי חינוך מהארץ ואף קבוצה בינ"ל אחת התארחה בו ועברה פעילות הדומה לזו שהתלמידים עוברים (ראו תמונה בהמשך).

אני מאמין שתלמיד ומורה צריכים לדעת לדבר דיגיטלית

מבחינתי מדובר בידע לתכנת ולהיות בעל סט המיומנויות הנקרא "חשיבה מחשובית" (Computational thinking). אין הכוונה שכולם יהיו מתכנתים בעתיד, וגם לא שכל המורים צריכים להיות מומחים בתחום. אני כן חושב שנכון הוא שהמורים יכירו את העולם וידעו להנחות תלמידים בפעילות כזו, עם התאמתה לכל תחום דעת. דרך פיתוח תוכנה אפשר לצמצם פערים בחברה, לצמצם פערים בין הנדרש בצבא ובשוק התעשייה לבין המיומנויות שרוכשים בביה"ס, לצמצם פערים בין הפריפריה הגאוגרפית והמרכז, לצמצם פערים בין מגדריים. לדוגמה, חומרי הלימוד שפיתחתי בתחום של פיתוח אפליקציות משמשים את פרויקט משה"ח בקידום חינוך טכנולוגי לבנות כיתה ט', ואני משקיע גם בהכשרות מורים במגרת פסג"ה במגזר הערבי – טייבה ובמגזר הבדואי – תל שבע.

פעילויות נוספות שאני עוסק בהן בתחומי הן הובלת תוכנית במסגרת החממו"פ של אגף מו"פ במשרד החינוך בבית ספר בבאר שבע. במקביל, אני משתתף במסלול של הדסטארט של מנהל מדע וטכנולוגיה לקידום לימודי אלקטרוניקה ותכנות בחטיבות הביניים בישראל, ותורם גם מניסיוני בוועדה לגיבוש תוכנית חדשה בתחום האלקטרוניקה לחטיבות הביניים.

המפתח להובלת סביבת ביה"ס להיות רלוונטית לעולם התלמידים הדיגיטלי הוא המורים. השינוי מתרחש במדינות אחרות וטוב שבישראל נעשים צעדים כאלה גם כן. כדי לרכוש את הידע בצורה המתאימה יש לבחון הכשרות מורים שאולי יהיו אחרות מהמקובל כיום ובנוסף וליווי מקצועי למורים. שנה שעברה העברתי הכשרות מורים במרכזי פסגה לכ-400 מורים בתחום של "פיתוח אפליקציות ככלי בהוראה".

לפני עוד הדרך ארוכה. מחקרים מראים שיש 5 מפתחות להצלחה של החדרת טכנולוגיה מתקדמת בחינוך. על כך בפעם אחרת…

תמונה מסדנת אנשי חינוך מהעולם אותה עברתי באמצעות מרכז עופרי של מש"ב. בסדנא למדו על חינוך טכנולוגי עם דגש על פיתוח תוכנה בישראל.

טלפון: 544486268

מייל: info@uingame.co.il