יזמים על הבר: ממנהרת הרוח אל הביאנלה

"יש אנשים טובים. הרבה אנשים טובים. אם כל אחד בחלקת אלוהים הקטנה שלו יעשה את השינוי הקטן, ניצור שינוי גדול"

יזמים חדשים שעברו את מסלול מנהרת הרוח באגף מו"פ משתפים בחוויות מההשתתפות שלהם בביאנלה בבר המיזמים. אנחנו רק ליקטנו, חיברנו, ערכנו והתרגשנו …

"לא חווינו כזה דבר מעולם … עצם הידיעה שיש בכלל כזה תהליך מעורר בי הנאה גדולה כאזרח …"

"להיות חלק  מקבוצה גדולה של יזמים חינוכיים חברתיים, זה אומר, לגלות ולהבין  שלא נכון לוותר על הדרך החיפוש והאמונה … בגלל השחיקה הקשה של הקשיים והחסמים"

ממנהרת הרוח אל הביאנלה …

כדי להגיע לנקודה זו במסע היה עלינו לעבור תהליכי הבשלה, חלקם החלו לנבוט לפני שנים וחלקם קיבלו תוספת אנרגיה והאצה בהשתתפות ומפגש עם יזמים ורעיונות נוספים. במהלך המסע חידדנו את הכוונות, למדנו את הדרך שלנו ובחנו דרכים חלופיות… כשהגעתי למנהרת הרוח, באגף מו"פ פחדתי שיגידו לי שאני הוזה ושאי אפשר ושזה מסובך מידי או מרחיק לכת מידי. שאני לא מבין, שאני לא יודע ושאין כל ביסוס לאף טענה שאני מביא (ואפילו אני חשבתי שזה קצת נכון). כשהחלטתי להעז ולבקש להצטרף, אמרו לי– "בוא!". כשהצגתי את הרעיון ההזוי, אמרו לי "אולי אפשר!". וכך, התקדמתי במסלול, כל פעם רואה רק שלב אחד קדימה, משוכנע שיש לי משהו באמת טוב להציע אבל באותה המידה גם תמיד מכין את עצמי לאכזבה, לאפשרות שמישהו יעצור וישאל למה המשוגע הזה עוד איתנו ויזרוק אותי מכל המדרגות. מהרגע הראשון במסלול החממו"פ ועד הביאנלה, קיבלתי יחס של שווה בין שווים. הביאנלה הייתה בעצם המשך ישיר של המסלול שאפשר מפגשים רבים שהיוו זירה להגן על הרעיון. קיבלתי במה להציג את דבריי…   

ההכנות לביאנלה

השכם בבוקר שמנו פעמינו לביאנלה , נרגשות להשתתף שכן ההשתתפות מסמנת נקודת עצירה בה אפשר לקחת פסק זמן קצר, אוויר לנשימה ולבוא עם אמירה ברורה בשלב הזה בו החלום הופך למציאות… מאוד התרגשתי לקראת השתתפותי בביאנלה, הרגשתי שניתנת לי הזכות והאפשרות להשמיע קול של חדשנות ויצירתיות. ההכנות לקראת הביאנלה היו מאוד אינטנסיביות ומרגשות. החשיבה של איך להעביר את רעיון המיזם ב 2 דקות על מנת למשוך לקוחות פוטנציאליים לשיתופי פעולה איפשרה לי למקד ולהתמקד בגרעין היוזמה. ראיתי צורך להכין מיצג יצירתי שימחיש את המודל וימשוך עניין וסקרנות. העבודה על המיצג וכל תהליך ההכנה שכלל עיצוב וסידור הדוכן גרם לי להתרגשות ולכניסה לתוך החוויה. ברגע שהבנתי שזהו .. מתחילים, ההתרגשות גברה. נשמתי עמוק ועם חיוך על הפנים ואמונה בלב החלטתי שאני עושה את זה ובגדול. אני יוצאת למשימה לשכנע אנשים לראות במודל החינוכי החדשני שפתחתי הזדמנות לשינוי, לחדשנות, ליצירתיות ולרצון לשיתופי פעולה…

במהלך הביאנלה

העבודה הייתה לא פשוטה ומאוד אינטנסיבית ודרשה ריכוז ומיקוד. למדתי על עצמי שאני מסוגלת לעמוד בלחץ ואינטנסיביות ולהישאר ממוקדת וחדורת מטרה, למדתי עד כמה חשובה היכולת באינטראקציה בין אישית ויחסי אנוש. למדתי שאני יודעת לשווק וליצור עניין ואכן מספר רב של אנשים התעניינו וחתמו על רצון לשיתופי פעולה… היה חם בחוץ אך היה גם חם בפנים בתוך הלב… מחמם את הלב לראות כזו עשיה חינוכית…

נהניתי מ …

הדרך החווייתית והמקורית בה הוצגו הדברים הייתה בעיני  walk the talk אמיתי ומגוון האוכלוסיות שאליהם פונים המיזמים ואיכות הרעיונות שהוצגו ולמרות החום… המציגים והמבקרים נדבקו ברעננות שנשבה מהביאנלה והאווירה הייתה מצוינת…

הביאנלה הייתה בעיניי כמו …

ארוחת שישי בערב כשכול המשפחה מתכנסת למפגש חברתי של אנשי חינוך וביחד יוצאים למסע למערכת חינוך אחרת, למקום בו רואים כיצד חלומות חינוכיים מתגשמים …

הביאנלה אורגנה ביצירתיות משמחת והייתה כמו מים צוננים ביום שמש חם … ממש יריד של אוצרות והפתעות.

ריגש אותי …

הכול היה חגיגה לעיניים. אנשים רבים עם ברק בעיניים, עם תשוקה לעשות, לחדש, לשנות ולהשתנות, עם מיזמים חכמים וחדשניים. מרגש כל כך…  

החוויה של הישיבה על הבר הייתה עבורי…

כשהגעתי, חשבתי שזו לא האינטראקציה הנכונה עבורי ועבור המיזם לפגוש מתעניינים כי יש כאן משהו זול שמרגיש כמו שוק או גן חיות. בפועל, זה היה מעבר לציפיות שלי. היו לי שיחות מעניינות וטובות עם אנשי חינוך מלאי תשוקה כלפי המקצוע שלהם. בעקבות הביאנלה פנו מספר אלי גורמים המעוניינים לאמץ את הרעיון ועל כך אני מברך… ראיתי כעמדתי על בר ההזנקים, עד כמה זה אפשרי, עד כמה אנשים רוצים לשנות ולחדש, להתאים ולהתקדם, ללמוד וללמד והכל למען חינוך טוב יותר, הכול למען עיצוב העתיד של הדור שינהל פה את המדינה בשנים הבאות…   שמחתי גם להכיר יזמים חדשים ומתרגשים, לעזור אחד לשני, לומר מילה טובה... אני נזכר שכששאלו פעם שותף שלי לדרך, במפגש דומה – we understand it's all about computers,  הוא ענה,  no, it's all about relations. אז העיקר הוא המפגש האנושי המעצים של קהילת היזמים, מפגש משמח ומעורר תקווה, קשר האישי עם יוזמות דומות ועם אנשים שהפכו כמעט מיד לשותפים לדרך…

היה כיף …

כי הייתה אוירה מטורפת של יצירה ויזמות בתחום החינוך, הייתה פתיחות, סקרנות ורצון לשנות.. הרעיונות הציתו שיחה שהתפתחה לשאלות והשאלות פתחו מרחבים עצומים שנחבאו מאחורי כל אמירה. וכך דרך למידה והעמקה, מתוך הבנת האתגרים הרבים ותיאור הפתרון הלכו המיזמים והתחדדו…

הביאנלה בשבילי …

הייתה חוויה עוצמתית. הזדמנות לראות, להכיר, לצאת מהקופסא שלנו ולפגוש כל כך הרבה יזמים ומיזמים מגוונים. להיפגש בגובה העיניים עם בעלי תפקידים במשרד החינוך. לספר ולעניין אותם במיזם שלנו. לאתגר את עצמנו כיזמיות, כנשות שיווק ומכירות של דרך חדשה בה אנו צועדות….

הרגשתי גאווה להיות שותפה לעיצוב מערכת החינוך בישראל …

אנחנו מבינים שיש מקום לחדשנות חינוכית ומציעים יוזמות חדשניות ולא מסורתיות בתחומים שונים … אנחנו כבר בשטח!… ואילו אני, כמי שאינו מתוך תחום החינוך, מרגיש שנפלה לידי זכות לקבל במה מכובדת ביותר להציג ולהגן על המיזם שלי שכולו עשייה של עיצוב החינוך. כל שלב של התקדמות העמיק את תחושת המשמעות שבעשייה שלי והביאנלה היוותה בעיניי את שיא התהליך. התמיכה, הפירגון והתחושה שאני עושה משהו נכון, שמפיחים רוח במפרשים…

הייתה לי הפתעה …

פגישה מרגשת התרחשה בביאנלה כאשר הראשונות שניגשו אלי היו המורות והמנהלת מבית-הספר הממוקם בבית-חולים. עבורי, זאת הייתה סגירת מעגל מכיוון שבני, היום חייל, היה מאושפז בגיל 9 במחלקה ונהנה מביה"ס בזמן המחלה שעבורו היה נקודת אור בתוך התקופה הלא פשוטה של חברים שנותרו מאחור והרבה כאב. אני בטוחה שהצוות החינוכי העובד בבית הספר מאפשר חוויות דומות גם לילדים המאושפזים כיום. הקמת מטבח חינוכי – טיפולי בביה"ס הזה תהיה עבורי סגירת מעגל של הכרת הטוב.

הביאנלה שינתה את היחס שלי למערכת החינוך  …

גיליתי כי במערכת החינוך במדינת ישראל יש מקום ובית המאפשר לפעול בייחודיות הנדרשת בחברה, במקום, בזמן, תוך אמון מוחלט ועידוד כדברי השר: "לכו על זה!"… למדתי שלמרות שהמערכת מסועפת וסבוכה יש אצל רבים את ההבנה החד משמעית שצריך לבוא שינוי… שמחתי לראות כי יש אפשרויות מגוונות במערכת להוביל, לשנות, ליזום ולקדם מיזמים חדשים ועדכניים, חלומות של אנשים. האמירות הנשמעות שוב ושוב כי אין אופציה אחרת, אין אפשרויות לשינוי שייכות לעבר. היום, צריך רק לחלום, צריך מעט אומץ ניהולי ויכולת לסחוף את הסובבים איתך והרבה הרבה אמונה ותשוקה… אמנם, הדרך עוד ארוכה אבל כשאני מביא רעיון נכון בזמן נכון, השילוב של פתרון ותזמון מהווים הזדמנות גדולה להצלחה ונותנים תקווה…

היה חדש עבורי …

התחושה שעושים מאמצים עצומים להכשיר את מערכת החינוך לצרכים העכשוויים והעתידים

רוצה להגיד תודה…

 כמו בכל מסע האנשים לצידך הם שעושים את הדרך למעניינת. תודה לכל מי שהיה חלק במסע שלנו, כל שיחה, שותפות, ערעור והרהור הוסיפו לתהליך הגיבוש, התמיכה לאורך כל השנה המעודדת צמיחה. תודה על ההזדמנות. על ההזדמנות לזקק את החלום, לשמוע חלומות של אחרים לחבור ולהתחבר… אנחנו מתחילים להרגיש בבית וכעת אנו נכונות "להיכנס החוצה" עם חלום שלנו!

ובסוף …

סיימתי את היום עייפה אבל מלאה בהמון תקווה ואופטימיות להמשך עשייה ופיתוח … מחכה ומצפה להמשך… התהליך והביאנלה יחד העצימו את הרצון שלנו ליזום ולחדש, ולהוציא מן הכוח אל הפועל… אני מרגישה צורך ורצון להעז ולעשות שינוי במערכת החינוך ולהתאים אותה לצרכי ההווה והעתיד …

 

הכירו את 33 ההזנקים החדשים שהוצגו בבר

הקליקו על התמונה או כאן

 

תרמו לכתבה: מולי אפרת, איילת אלמגור; יפעת בלאיס; אסנת ברגר; מירב אפלויג; אביבית ארוויץ; רונה דולמן; משכית הודסמן; ניב הורוביץ; שירלי וינר;  רועי טל; דניאל יהל; צבי לירז; קרן מור ארואסטי; הדר מלטר; אורי סיוון; שרה פנחסי; שבתאי קמינר; חגי קרקו; איל רוזנטל; אלון רם; גליתה שמאלץ סקאל; גלעד שמיר; אורון אזולאי  

ערכה ליקטה וחיברה: טליה בירקאן