מיותר מלמדים ליותר לומדים: יזום והובלה של שינוי פדגוגי מערכתי במכללה אקדמית לחינוך |

בצילום: סטודנטים להוראה במסלול שבילים

מאמר זה מציג תהליך ייזום והובלה של שינוי מערכתי פדגוגי בהכשרה ופיתוח מקצועי של מורים ואנשי החינוך במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע. השינוי המתואר החל לרקום עור וגידים לפני כשבע שנים (2009). תרבות ההוראה במכללה הפכה לתרבות של חיפוש והתנסות מתמשכת בהוראה שמערבת ומפעילה את הסטודנטים בתהליכי הלמידה שלהם. חלק גדול מהמרצים והמדריכים הפדגוגיים שמלמדים ומנחים במכללה מתנסה בהוראה המאפשרת בחירה ומעורבות רבה יחסית של הסטודנטים בתכני הלימוד, בדרכי הלמידה, בדרכי ההצגה של הידע שהם בנו ובדרכי ההערכה שלו. פדגוגיות כמו למידה מבוססת פרויקטים ולאחרונה גם למידה מכוונת עצמי (היוטגוגיה) מיושמות ונחקרות בצורת שונות והופכות להיות מוקד למידה ומחקר של הסגל האקדמי מתוך ההתנסות שלו בהוראה כזו. הידע הנצבר הופך לידע המקצועי של המכללה בתחום הפדגוגיה שהיא תחום הדעת שלה. גם הידע של ייזום והובלת שינוי ארגוני נבנה כידע מקצועי של המכללה שהופכת להיות ארגון לומד (סנגג'י, 1998). מאגרי הידע האלו מעמיקים ומתרחבים גם בתוך המכללה וגם מחוצה לה לבתי ספר, מוסדות חינוך ומכללות אחרות. אנשי המכללה צוברים ניסיון מקצועי בהוראה והדרכה של פדגוגיות מתקדמות ומרחיבים את מעגלי ההשפעה. נשתמש בהצגה חלקית של ממצאי מחקר משותף שנערך על ידי קבוצות שונות מאנשי המכללה שחקרו היבטים שונים של שינוי זה מנקודות המבט של הסטודנטים, של המרצים, של המדריכים הפדגוגיים ושל אנשי ההנהלה. נתמקד בממצאי המחקר סביב תהליכי הייזום וההובלה של השינוי.          

השינוי מתחיל באדם אחד שחווה חוויה אחת

 לפי העדויות השונות הכל התחיל ממסע של איש סגל אחד,  ד"ר יצחק (איציק) קורן ז"ל. איציק נסע לסן דייגו שבמדינת קליפורניה בארצות הברית במסגרת ארגון חוויה משותפת של סטודנטים ערבים ויהודים מטעם פרויקט ג'יטלי. שם, באמצע העשור הראשון של שנות האלפיים איציק חווה מפגש עם בית הספר "היי טק היי- HTH" כשהתלמידים הבאים בשעריו לומדים בעיקר בדרך של למידה מבוססת פרויקטים. הפרויקטים בעיקרם עוסקים בשאלות רב-תחומיות (הומניסטיקה ומדעים) ובעיקר סביב סוגיות קהילתיות, סביבתיות וחברתיות. פרופ' לאה קוזמינסקי, נשיאת המכללה הנוכחית נפגשה עם איציק, עוד בטרם שימשה כנשיאה כשחזר מהמסע שהיה חוויה מכוננת עבורו וניסה להלהיב את עמיתיו ברעיונות הפדגוגיים שחווה ושהיו אז מאוד זרים, רחוקים ובלתי מוכרים לאנשי חינוך מישראל.  איציק החל להתנסות ביישום של מה שחווה ואף השתתף בכתיבת ספר שתיאר בפרק אחד ממנו מספר רעיונות שהתגבשו אצלו בעקבות הביקור (קורן, 2012). לאה שסוקרנה מהסיפור וההתלהבות נענתה להזמנה של איציק להגיע למפגש הוראה שלו כדי להתרשם במו עיניה מיישום הרעיון. היא מתארת את המפגשים ככאלו שהנביטו זרעים ראשונים של הרהור סביב מה ואיך צריכה להראות הוראה בהכשרת מורים. כשנתמנתה לאה לנשיאת המכללה החלה לגבש את המניע הראשוני ליצירת שינוי פדגוגי מערכתי ושיתפה אותו עם אנשי הסגל של המכללה. יותר מאוחר הצטרפה לאחת המשלחות הראשונות של אנשי חינוך שביקרו ברשת בתי הספר "היי טק היי" (שכבר הפכה לרשת ש שלושה בתי ספר בסן דייגו) וחוותה את מה שהיא כינתה "הברק בעיניים" של התלמידים ושל המורים בבתי הספר.

אז לפעמים הכל מתחיל מאדם אחד שחווה חוויה אחת.

המניע שהתגבש- החזון שנבנה

המניע לשינוי התגבש והתארגן יותר ויותר למספר עקרונות ובמיוחד לשלושה מרכזיים:

א. הרצון לייצר "ברק בעיניים" של הסטודנטים ושל אנשי הסגל של המכללה.

ב. זיהוי הצורך לצמצם את הפער בין  הפדגוגיה שמדברים עליה במכללה כהלכה ותיאוריה, לבין ההתנסות בפדגוגיה כזו למעשה ובפועל. למשל, אם סטודנטים יחוו למידה חווייתית דרך הרצאה על למידה חווייתית ולא דרך התנסות בלמידה כזו בעצמם כלומדים, אז הסיכוי שהם יזמנו למידה חווייתית עבור תלמידיהם יקטן.

ג. זיהוי הצורך לקדם את העשייה והחקר המקצועי של הפדגוגיה כתחום הדעת של מכללה אקדמית לחינוך שבה נבנה הידע המשמעותי, הרחב והעמוק ביותר בתחום דעת זה.  המניע הזה נחשף ונדון במפגשי הסגל.

הלמידה הראשונית (מלמעלה למטה- אבל בל להכריח)

הלמידה הראשונית ביוזמת הנהלת המכללה ביחד עם מספר אנשי סגל שביקשו להיות שותפים בפיתוח הוראה ללמידה מבוססת פרויקטים (e.g. Krajcik, Czerniak, & Berger, 1999) שילבה בין כמה ערוצים.

ערוץ אחד הוקדש למפגשים עם סיפורי הצלחה של מורים/ות מבתי ספר שהובילו תהליכים של למידה מבוססת פרויקטים.  ערוץ אחר כלל יציאה החוצה לביקורים בבתי ספר שמתנסים בלמידה כזו, כמו בבית הספר "מבואות הנגב", "עמק חפר" ו"שער הנגב". בערוץ נוסף הוזמן כל מי שהתעניין מרצונו החופשי ללמוד על למידה מבוססת פרוייקטים לסדנה שכללה גם מפגשים עם בעלי ניסיון בחקר והנחיה של למידה כזו (כמו למשל עם צבי לירז, איל רם ושרמן רוזנפלד) וגם התנסויות ראשוניות מינוריות בלמידה כזו.

עידוד ההתנסויות הראשוניות

בשלב מאוחר יותר יצא קול קורא מטעם ההנהלה לסגל האקדמי המזמין מרצים להתנסות, לתכנן ולהפעיל קורסים של למידה מבוססת פרויקטים.  בקול קורא אפילו עודדו את אלו שקפצו לעגלה בשנה הראשונה דרך תוספת נקודת זכות. במפגשי סגל שונים ובהצגות תוצרי למידה בסוף השנה הוצגו דוגמאות של תוצרים ותהליכים שנבנו בקורסים האלו. ומאז בכל סוף שנה מזמינים מורים שונים את עמיתיהם לצפות בתוצרי הלמידה השונים שנבנו בקורסים שונים ומגוונים.

ההרחבה בתוך תוכניות קיימות ובהקמת תוכניות חדשות: כשמלמטה למעלה ומלמעלה למטה נפגשים

בשלב זה החלו לצוץ ולהופיע יוזמות של אנשי סגל  שונים (מלמטה למעלה). בחלק מהתוכניות אנשי סגל בודדים קידמו קורסים כאלו מיוזמתם, כמו למשל קורס שעסק במשחקי פנאי שבו כל קבוצת סטודנטים הפיקה משחק פנאי שתרגל מיומנויות הדרושות למשחק ידוע (כמו כדורסל, כדורגל, כדורעף, כדור בסיס ועוד) או קורס בתואר שני שעסק בעבודה עם תלמידים עם לקויות למידה (קישור לאחד הסרטונים שהפיקה קבוצת סטודנטים כתוצר הקורס). יש לציין שלתוצרי הסטודנטים ישנה השפעה על הקהילה בתוך המכללה ומחוצה לה ולראייה בסרטונים שהופקו והועלו ליוטיוב כמו זה שבקישור צפו אלפי תושבים בישראל.

היו ראשי תוכניות שעודדו את אנשי הסגל שלהם להתנסות ויזמו סדנאות למידה משלהם. היו תוכניות שהתאימו למידה כזו למסגרת קיימת, כמו למשל בתוכנית שח"ף (שיתוף חינוכי פעיל) להסבת אקדמאים לתעודת הוראה הותאמה יחידת הזמן שהוקדשה לקורס "קהילה לומדת" ללמידה קבוצתית מבוססת פרויקטים עם הפנים לקהילה. למשל,  מיזם שאיחד בין שתי תנועות נוער ליצירת אירוע קהילתי, מיזם להדרכת נשים בדואיות מבוגרות בקריאה והבנה של שלטים בקופת חולים ומיזם שכלל תכנון, ארגון וביצוע מסיבת פורים לקשישים בבית אבות הסובלים ממחלת האלצהיימר. כל מיזם כזה דרש למידה סביב תכנים ומיומנויות שונות.

במהלך הזמן המכללה יזמה את ההקמה של תוכנית "שבילים" בשיתוף עם המכון לחינוך דמוקרטי. "שבילים" היא תוכנית להכשרת מורים לגיאוגרפיה עם דגש על לימודי סביבה בבית הספר העל יסודי, המוכשרים גם להיות אנשי חינוך בלתי-פורמלי במגמות של קידום נוער (עבודה עם נוער בסיכון) ונוער וקהילה. התוכנית פועלת בסדירויות מיוחדות המעודדות את הסטודנטים לעסוק בחינוך פורמלי ובלתי-פורמלי אינטנסיבי במהלך הלימודים. התוכנית מקיימת הרבה מאוד קורסים בלמידה מבוססת פרויקטים ולמידה מבוססת מקום (e.g. Sobel, 2008; Glassner & Zoran-Eran, 2015). המקום שעליו מבוססת הלמידה הוא מקום גיאוגראפי כמו עיר, ואדי, שכונה, רחוב, מבנה, מגרש וכל מרחב אחר. בשנה האחרונה, תשע"ז התוכנית התרחבה גם להכשרה של מורים להיסטוריה ושילשה במשך 4 שנים את מספר הסטודנטים המצטרפים אליה מכל קצות הארץ, כ- 60 סטודנטים בכל אחד מהמחזורים האחרונים.

הרחבת והעמקת הלמידה במכללה

בתוך המכללה, אנשי סגל והנהלה יזמו סדנאות שונות, בהתחלה לכל דורש ואחר כך באופן ייעודי יותר, למשל, למדריכים פדגוגיים לפי תוכניות שונות להכשרת מורים (למשל של היסודי) או לאנשי תחום דעת מסוים ( כמו אנגלית או מתמטיקה). יוזמות שונות של אנשי סגל והנהלה ילדו פורומים ללמידה משותפת שהזמינה אנשי סגל מעוניינים להשתתף בהם באופן וולונטרי, כמו למשל: פורום "פורצי גבולות" בהכשרת מורים ופורום למידה היוטגוגית (למידה מכוונת עצמי) ( Hase &Kenyon, 2007; Blaschke, 2012).

אנשי סגל והנהלה יזמו הקמת מרכזי מחקר ועשייה פדגוגית מתקדמת כמו למשל, המרכז לחדשנות פדגוגית והמרכז למוטיבציה והכוונה עצמית. אנשי סגל יזמו קורסים חדשים המחברים לדוגמה בין למידה של שיטות מחקר לבין למידה מבוססת פרויקטים שנדרשת לחקר. הפקת פרויקטים נזקקה ללמידה המשתמשת בכלים מחקריים, איכותניים וכמותיים שונים. שיתופי פעולה  תוך מכללתיים ובין מכללתיים בקורסים שונים היו גם הם תוצאה ישירה של תרבות החיפוש וההתנסות.

הרחבת מעגלי ההשפעה של המכללה על החינוך מחוצה לה

במרוצת הזמן אנשי סגל מעוניינים אורגנו בסדנאות המתקיימות במסגרת המרכזים שהוזכרו כדי להכשירם להיות מנחים בהשתלמויות בית ספריות הנוגעות ללמידה מבוססת פרויקטים וללמידה עצמית, גם בבתי ספר יסודיים וגם בתיכונים בכל מרחב מחוז דרום. המרכזים ממשיכים לפעול למען הרחבת הלמידה הפנים מכללתית להבניית הידע המקצועי. גם בית הספר לפיתוח מקצועי במכללה והיחידה לכניסה להוראה מנחים את המשתתפים בסדנאות בשילוב של למידה מבוססת פרויקטים ולמידה עצמית (ולמידה להכוונה עצמית).

מכללות לחינוך שונות הגיעו לבקר וללמוד על השינוי שנעשה במכללה וללמוד ממנו. ביוזמת אנשי המכללה הוקמה ופועלת קבוצת חשיבה רב- מכללתית לקידום תרבות של למידה פעילה ומערבת בהכשרת מורים במסגרת מכון מופ"ת. הקבוצה קיימה כנס ייחודי בשנה שעברה במכון מופ"ת וממשיכה לקיים כנסים גם השנה במכללת קיי בבאר שבע ובמכללת  גורדון בחיפה.

כלל המעגלים האלו ממשיכים להתרחב ולהעמיק ביוזמת אנשי סגל בודדים, תוכניות והתמחויות. הם מעידים על שינוי ממשי בתרבות המכללה לכיוון של אקטיביזם מתמשך בתוך מעגלי חיפוש, התנסות ומחקר פדגוגי.

מקורות

קורן, א. (2012). תקשוב- דלת פתוחה בהכשרת מורים. בתוך: "ראש החץ" ו"היד החמה"  (זה לא סיפור אינדיאני): סיפורים על תקשוב בהכשרת מורים.  (א. גלסנר, עורך) תמה. מכון מופ"ת. תל אביב ( 73-102).

סנג'י, פ' מ' (1998) הארגון הלומד.מתרגם מאנגלית ברוך קורות. תל אביב: מטר.

Blaschke, L. M. (2012). Heutagogy and lifelong learning: A review of heutagogical practice and self-determined learning. International Review of Research in Open and Distance Learning, 13(1), 56–71.

Glassner. A., & Zoran-Eran, Y. (2015). Place Based Learning: Action Learning in MA program for Educational Practitioners. Action Learning: Reseach and Practice. 13, (1) 23-37.

Hase S., Kenyon C., (2007) Heutagogy: A child of complexity theory. Complicity; An International Journal of Complexity and Education. 4 (1) 111-118

Krajcik, J. S., Czerniak, C. M., & Berger, C. F. (1999).  Teaching science: A project-based approach. McGraw-Hill College, New York

Sobel, D. (2008). Children & Nature-Design Principles for Educators Stenhouse Publishers, Porttland Maine