בצילום: Garden BAy, הונג קונג

ההשפעה של תהליך העיור

מאז ומעולם^[1] נמשכו אנשים לערים, אל ההזדמנויות הכלכליות, החברתיות והיצירתיות שהן מציעות. ערים גדולות הן מטבען יצרניות ענק, המפיקות הכנסות גבוהות יותר מהון והן המקור לרוב הפטנטים. עם זאת, עיור מציב אתגרים לא פשוטים. הערים הצומחות בעולם מתקשות להתאים עצמן לצמיחה המהירה ונחנקות תחת עומס הנגרם מצפיפות אוכלוסין, תחבורה ועוני. בעולם המתפתח, התפשטות הערים עלולה להוביל לרמות של צריכה אישית של משאבים העולות על אלה של העולם המפותח. מחד, ערים מעצימות את האיומים העולמיים כמו שינויי האקלים, ביטחון אישי, אבטחת מזון ומים ומחסור במשאבים. מאידך, הן מספקות מסגרת להתמודדות עם אותם איומים.

זאת ועוד, הגידול האדיר באוכלוסייה עירונית, הכלכלה החדשה והגלובליזציה מטים את נקודת הכובד לטובת השלטון המקומי. יש הטוענים, שהערים הן המדינות החדשות^[2] מהיותן הרמה המיטבית למשילות, קטנות מספיק על מנת להבטיח תגובה מהירה ואחראית לכל דבר ועניין וגדולות מספיק כדי להוות כוח כלכלי ופוליטי. בישראל, באים השינויים לידי ביטוי בתהליך בחירה ישירה של ראשי רשויות בישראל, והגדרה מחודשת של מנהל החינוך ברשויות.

תהליך העיור משפיע על חיינו ישירות ובעקיפין, במידה מרובה או מועטה. על מנת להבין את מידת ההשפעה של המגמה ויחסי הגומלין בין עיור וחינוך אגף מו"פ ניסויים ויוזמות הפיק את המסמך "עיור וחינוך- דו"ח מגמות ואתגרים, 2017 " שיפורסם בשבועות הקרובים. בדו"ח  זה זוהו ונבחנו המגמות הבולטות המתלוות לתהליך העיור תוך התייחסות מיוחדת להיבטים החינוכיים והסוציואקונומיים. נבדקו ההשפעות של חדשנות טכנולוגית מחד והתחדשות עירונית (ג'נטריפיקציה – עִלוּת) מאידך, יחסי הגומלין בין תכנון אורבני, ארכיטקטורה וסגנונות חדשים של ערים ביחס לערי ענק (Mega Cities) מטרופולין, ערי עולם Global Cities)), ערי ראשה ((Primate City וערים חכמות. ונבדק כיצד עקרונות כמו כלכלה חדשה וחקלאות אורבנית באים לידי ביטוי בערים לסוגיהן.

האורבניזציה המהירה מחייבת אסטרטגיה חדשה

בשנות ה-90 החלה המהפכה הדיגיטלית לצבור תאוצה^[3], ופרשנים חברתיים חזו כי התוצאה תהיה מות הערים והמיקום הגיאוגרפי יהפוך לשולי. ההנחה הייתה שבני האדם יקיימו אינטראקציה בעיקר במרחב הדיגיטלי המתפתח .כיום, שני עשורים מאוחר יותר, מסתבר שהתחזיות התבדו וההפך הוא שקרה. אנשים ממשיכים לחיות בעיקר במרחב הממשי, ובתחילת המאה הנוכחית חצה העולם את נקודת הציון ההיסטורית כשיותר אנשים חיים בערים מאשר בכפרים ובפריפריה. כבר כיום^[4] מרבית אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים והאו"ם צופה כי בשנת 2050 64% מאוכלוסיית העולם המתפתח ו–85% בעולם המפותח יחיו בערים. כלומר שבעה (בעיר) לאחד (בכפר/פריפריה).

תהליך האורבניזציה מתרחש במהירות, חלק ניכר מהאנושות כבר מתגורר במגה ערים – ערים בעלות אוכלוסייה של 10 מיליון תושבים ומעלה.  ועד שנת 2025 צפויות להיות כ-37 מגה ערים עם יותר מ-10 מיליון תושבים, כאשר 22 מתוך 37 הערים יהיו באסיה. המצב החדש מחייב את הערים לגבש אסטרטגיה חדשה לניהול עתידי של ערים גדולות ומגה-ערים, והמציאות הזו מציבה אתגרים רבים: אספקת אמצעי קיום (מזון, מים, אנרגיה, תעבורה) מתן שרותי תברואה, שיטור, בריאות חינוך שירותים סוציאליים ואחרים. ההתפתחות המהירה של הערים דורשת פיתוח מהיר של תשתיות שתוכלנה לענות לצרכיהם העתידיים של התושבים המודרניים. המורכבות של הנושא גדילה בעת גידול מהיר של ערים קיימות, החסרות תשתיות מתאימות, מיבנים, משאבים פיסיים וכלכליים ורזרזות קרקע שאינן מותאמות לקצב הגידול. מציאות זו דורשת מהרשויות השלטוניות להבטיח שליטה ובקרה יעילה יותר על המערכות העירוניות לצד שקיפות מוחלטת. נדרש פיקוח קפדני על הגידול והפיתוח המואץ, ע"י תכנון צירי הסעת המונים, תכנון אורבני המשלב מגורים, תעסוקה, מסחר, ובידור, הפקת אנרגיה וניצול משאבים באמצעות צמצום, שימוש חוזר ומחזור של משאבים.

הערות שוליים:

• [1]  מתוך מבט לעתיד: אלה המגמות שיובילו את התפתחות הערים. פורסם: ינואר 31, 2016 , מאת: city & country branding,
• [2]  מתוך Trends Shaping Education 2016
• [3]  מתוך מבט לעתיד: אלה המגמות שיובילו את התפתחות הערים. פורסם: ינואר 31, 2016 , מאת: city & country branding,
• [4]  מתוך: ערים חכמות לצפייה לחץ!

תהליךהאורבניזציה המואץ

תהליך האורבניזציה מתרחש במהירות, חלק ניכר מהאנושות כבר מתגורר במגה ערים – ערים בעלות אוכלוסייה של 10 מיליון תושבים ומעלה.  ועד שנת 2025 צפויות להיות כ-37 מגה ערים עם יותר מ-10 מיליון תושבים, כאשר 22 מתוך 37 הערים יהיו באסיה. המצב החדש מחייב את הערים לגבש אסטרטגיה חדשה לניהול עתידי של ערים גדולות ומגה-ערים, והמציאות הזו מציבה אתגרים רבים: אספקת אמצעי קיום (מזון, מים, אנרגיה, תעבורה) מתן שרותי תברואה, שיטור, בריאות חינוך שירותים סוציאליים ואחרים. ההתפתחות המהירה של הערים דורשת פיתוח מהיר של תשתיות שתוכלנה לענות לצרכיהם העתידיים של התושבים המודרניים.

המורכבות של הנושא גדילה בעת גידול מהיר של ערים קיימות, החסרות תשתיות מתאימות, מיבנים, משאבים פיסיים וכלכליים ורזרזות קרקע שאינן מותאמות לקצב הגידול. מציאות זו דורשת מהרשויות השלטוניות להבטיח שליטה ובקרה יעילה יותר על המערכות העירוניות לצד שקיפות מוחלטת. נדרש פיקוח קפדני על הגידול והפיתוח המואץ, ע"י תכנון צירי הסעת המונים, תכנון אורבני המשלב מגורים, תעסוקה, מסחר, ובידור, הפקת אנרגיה וניצול משאבים באמצעות צמצום, שימוש חוזר ומחזור של משאבים.

יחסי הגומלין בין החינוך לעיר

בליבת הדו"ח מתוארים יחסי הגומלין ופוטנציאל ההשפעה ההדדי בין המגמות שזוהו למערכות החינוך בארץ ובעולם. זאת תוך התייחסות לתהיות ושאלות מאפיינות שעלו בתהליך הסריקה, כמו: האם יש לחינוך תפקיד במציאות משתנה זו ואם כן מהו? מה תהיה ההשפעה של מגמת העיור המתפשטת על אופי בתי הספר, חיי המשפחה והקהילה? האם טכנולוגיות חדשות באמת משנות באופן בסיסי את הדרך בה הילדים לומדים וחושבים? נראה כי בה בשעה שהמגמות ברורות ובשלות, השאלות הנוגעות לחינוך הינן יותר נרמזות ופחות מוחשיות.

ההערכה היא שזיהוי והבנה של נטיות עולמיות יוצרים גירוי ומעודדים חשיבה ביחס למגמות שהינן בעלות פוטנציאל להשפיע על החינוך; ולהיפך, מזוהות מגמות שלחינוך פוטנציאל להשפיע עליהן. בפרק זה נסמך במידה רבה על דו"ח מגמות העולמי של ה – OECD  משנת 2016. בפרק זה קיימת גם התייחסות למקומה של החדשנות בעיר כמקדמת חינוך, רווחה ותורמת למצב הסוציואקונומי של האוכלוסייה העירונית.

מגמות עולמיות, גם אם הן תחת קטגוריה חברתית, כמו העיור, אינן עומדות בפני עצמן. הן מקיימות יחסי גומלין ישירים ועקיפים והן שזורות האחת בשנייה לבלי הפרד. לכן, במסגרת הדו"ח קיימת התייחסות למשמעות התפתחות הכוח הכלכלי של הערים ולמבחר פתרונות קיימים לתהליכי עיור בעולם. לדוגמא, בניינים רב תכליתיים, פתרונות תעבורה, חקלאות אורבנית ועוד, תוך הבנה שפני הכלכלה המשתנים ויכולות הייצור של העיר תופסים מקום משמעותי בכלכלה העולמית ומשפיעים בכך על תפקיד החינוך.

אגף מו"פ ניסויים ויוזמות עוסק במרחב המוניציפלי מאז תחילת יישום התכנית "מרחבי חינוך – אזורי בחירה מבוקרת וייחודיות בית ספרית". מרחב זה משפיע על החינוך המקומי באמצעות:

• שימוש בנכסים המקומיים וחיבור שלהם לגורמים במערכת החינוך ברשות. זאת, מתוך הרצון למוסס את קירות ביה"ס והתפיסה של עיר כבי"ס, להבדיל מבי"ס בעיר.
• המשילות החינוכית המקומית, שמשפיעה ומניעה את מערכת החינוך ברשות ויש לה את הפוטנציאל לקדם גם תפיסות פדגוגיות.

חדשנות עירונית

באשר לחדשנות והתחדשות בארץ ובעולם, מספק הדו"ח דוגמאות לסוגי ערים בארץ ובעולם אשר החינוך מהווה משתנה משפיע מאוד בכל אחת מהן. הן מתוך חיבור לתהליכי מיתוג והן מתוך תפיסות מערכתיות אחרות. לדוגמא, ניתן לזהות כיצד מונח כמו "למידה לחיים" (Longlife Learning) מקבלים משמעות פרקטית. כמו כן, מתוארות בדו"ח יוזמות עירוניות ופעילויות חינוכיות, כגון: מערכת החינוך העירונית של העתיד The Urban School System of the Future)  – TUSSF), ערי לימוד Cities) Learning) ועוד.

בשדה החינוך משחקות הרשוייות המקומיות והשלטון המרכזי

הדו"ח מכיל התייחסות לתפקידן המתפתח של הרשויות, לקונפליקט המובנה מול המערכת השלטונית, והתייחסות למקומן של הרשויות המוניציפליות בחינוך המקומי ובכלל. הדו"ח מתבסס על מחקרים רבים, ביניהם של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, בתחום החברה, המרחב והממשל.

הדו״ח המלא

לסיכום, הדו"ח מכוון לספק מענה רחב ככל האפשר לשאלה "איך יראו ערי העתיד ומה יהיה תפקיד החינוך בן, כמשפיע ומושפע?" וזאת על מנת לספק לגורמים באגף ומחוצה לו, מידע מתאים על מנת שיוכלו להגדיר ולבנות בעצמם כיווני פעולה, הליכים וכלים ליישום.  

הדו״ח המלא יתפרסם בקרוב במגזין זה ובבמות נוספות. כדאי להמתין להשקה.