כיצד הצתה של בית הספר הולידה את תכנית "נאמי" להעצמה אישית | פתינה חגלה

עוד בהיותי פרח הוראה ידעתי שאני רוצה להטביע חותם אישי ייחודי משלי על ביה"ס והקהילה. צמחתי מתוך משבר חמור. כתוצאה ממריבה עם הורים הוצת ביה"ס. הבנתי שהתפקיד כמנהלת בית ספר ערבי הוא לשנות את התדמית של החברה הערבית באמצעות ייצוג בית הספר מהמקום החזק, מהמקום הפרואקטיבי.

 

עוד כשלמדתי הוראה נהגתי לשאול את העצמי מה תהיה התרומה האישית שלי לבית הספר? מה אוכל להוסיף מהאופי שלי, מדרך החשיבה שלי, ממי שאני? השאלות האלו ליוו אותי גם כשמוניתי למנהלת בבית ספר מוסתקבל בג'לג'וליה. ידעתי שכמנהלת אני יכולה להתוות מסלול חינוכי חדש ורציתי שהמסלול הזה לא יישאר רק בין כתלי בית הספר אלא גם יחלחל לתוך הקהילה.

בשנה השלישית לתפקידי כמנהלת בית הספר, פרץ סכסוך עם אחד מההורים. בעקבות הסכסוך הייתה הצתה בבית הספר. זו הייתה תקופה קשה מאוד עבורי, מאחר שהמקרה הזה התרחש כחודשיים לאחר שיוסף חג' יחיא ז"ל מנהל בית ספר עמל בטייבה נרצח במשרדו. בדיעבד אירוע זה הוא שבעטיו נולדה תכנית "נאמי" להעצמה אישית.

אנחנו הערבים אומנם מיעוט בחברה, אבל אנחנו לא קורבנות אלא אנשים פרואקטיביים שלוקחים את גורלנו בידינו

בזכות התמיכה שקבלתי ממשרד החינוך, מאנשי המקצוע ומהסביבה הקרובה אליי ובזכות הבחירה של משרד החינוך בבית ספר אלמוסתקבל כמייצג את המחוז כולו, הבנתי שהתפקיד שלי כמנהלת בית ספר ערבי הוא לשנות את התדמית של החברה הערבית באמצעות ייצוג בית הספר מהמקום החזק, מהמקום הפרואקטיבי. כלומר, אנחנו הערבים אומנם מיעוט בחברה, אבל אנחנו לא קורבנות אלא אנשים פרואקטיביים שלוקחים את גורלנו בידינו.

באותה תקופה עמותת "תובנות בחינוך" בחרה להוסיף את בית הספר שלנו למיזם שלה, וזכינו לאחר את נציגי אוניברסיטת הווארד שביקרו אצלנו.  שני המקרים האלו נטעו אצלי את התובנה שבית הספר נבחר על סמך ההצלחות שלו ולא בגלל החולשות. ההסתמכות על החוזקות שלנו ועל ההצלחות שהיו מנת חלקנו, גיבשו אצלי את תובנה, שהפכה להיות עקרון בסיסי אצלי, וקו מנחה בכל פועלי החינוכי. עקרון זה, בין אם הוא מופעל בהיקף בית ספרי או אישי, משמעה שעל ידי התמקדות בנקודות החוזק והעצמה אישית של כל תלמיד ותלמיד יאפשר לחולל שינוי אמתי. הרעיון שעומד מאחורי התכנית להעצמה אישית הוא פשוט – להכין את התלמיד לחיים ולעתיד המשתנה וחסר הוודאות. כשאני מדמיינת את הבוגרים שלנו, אני רואה אנשים פרואקטיביים, שמודעים לעצמם ומאמינים ביכולותיהם ולהוביל להצלחה ביודעם שיש להם כלים שעוזרים להם להתגבר על הקשיים בדרך להגשמת היעדים האישיים.

צוות בית הספר ואני התחלנו לחשוב כיצד אפשר לחנך את הילדים לפרואקטיביות. הבנו שמדובר בסטארט-אפ חינוכי שצריך להתאים לכול הגילאים. רצינו שבזכות השינוי בתפיסה – בכול גיל ובכול מצב ועבור כל יעד, יהיו לתלמיד, לנער, לבוגר, הכלים והמיומנויות לנהל את עצמם כדי להשיג את היעדים שאליהם הם שואפים.

ידעתי שהשינוי הזה בתפיסה, חייב לקרות בדרכי נועם ומתוך הבנה שכולנו שותפים למסע הזה: מורים, צוות חינוכי, תלמידים והורים. כדי ליצור את השותפות הזו, החלטתי להפוך את הקונספט הגדול למשהו נגיש ומובן לכולם. כך נולד הילד נאמי שיוצא למסע ועל הגב שלו ילקוט שבו הוא יוכל להשתמש כדי לצלוח אתגרים שונים.

הפירוש של השם "נאמי" בערבית הוא צומח. "נאמי" הוא אדם פרואקטיבי עם מיקוד שליטה פנימי שמאמין בעצמו וביכולתו להתמודד עם מכשולים. הוא מודע לעצמו לדברים שהוא אוהב יותר ולדברים שהוא אוהב פחות. הוא מכיר את התכונות החלשות שלו ולומד כיצד להיעזר בתכונות החזקות. בילקוט של נאמי יש כלים שמסייעים לו במהלך המסע האישי, כמו למשל תכנון והצבת מטרות, פתרון בעיות, ניהול זמן.

הרעיון של נאמי היה סוג של אינסטינקט שנולד בעקבות רצף האירועים.

כדי ליצור תכנית פעולה אפקטיבית, התחלנו להעמיק בנושא ובדקנו תיאוריות כמו למשל התיאוריה של פרופסור קרול דואק, חמשת משאבי התודעה של רשת ברנקו וייס וכדומה. קבלנו מטעם עמותת תובנות בחינוך ליווי של פסיכולוגית וגם עבדנו עם מאמנת אישית. ליישום הראשוני של התכנית בחרנו מספר מחנכות שראינו שהן מגויסות להצלחה ואכן הן עברו את המסע בעצמן בהצלחה רבה. לאחר מכן התכנית עברה לשאר המורות, לתלמידים ולמורים.

כיום כלי האימון שרכשנו מונגשים, באמצעות תכניות שונות, לכול התלמידים. זה מתחיל בכך שהתלמיד בוחר יעד שבו הוא רוצה להצליח (היעד אינו חייב להיות יעד לימודי), לאחר מכן התלמיד בונה תכנית פעולה להגשמת היעד. תכנית הפעולה מחולקת להתנהגויות שונות, כדי שהתלמיד ילמד לקחת אחריות על ההתנהגות שלו ויידע להשתמש במשאבי התודעה שעומדים לרשותו. התלמידים מפתחים שגרות חשיבה חדשות שמאפשרות להם לבחון את עצמם בכול זמן נתון, ללמוד ממה שהם עשו בעבר, להסיק מסקנות ולשנות את ההתנהגות כדי להצליח יותר בעתיד.

אני מאמינה שאת הכלים האלו שהתלמידים רכשו אצלנו הם יצליחו ליישם גם באוניברסיטה, גם בעבודה ובעצם בכול תחום אחר שהם ירצו להגשים.

השינוי בתפיסת המחשבה הזו שמחלחל מהצוות אל התלמידים ואל ההורים, יוצר בעצם אתוס חדש בבית הספר אתוס של התחייבות ומחויבות לרוח החדשה. כשאני מסתכלת קדימה אני רואה את אלמוסתקבל כבית ספר לשאר בתי הספר בארץ. אני רואה את בית ספר אלמוסתקבל כדוגמה למערכת שמחנכת לפרואקטיביות, בית ספר לחיים שמעניק לתלמידים מיומנויות וכלים שמלווים אותם בכול שלב שהם עוברים.

אני שמחה שההורים שלי הכריחו אותי ללמוד הוראה

ובנימה אישית יותר, אני שמחה שההורים שלי הכריחו אותי ללמוד הוראה. התאהבתי במקצוע הנפלא הזה, אני מודעת לחשיבות הגדולה שלו ביצירת מהפך חברתי ותרבותי. אתגרים רבים עדיין עומדים בדרכנו אבל אני בטוחה שבזכות השינוי בתפיסת המחשבה נוכל לצלוח את כולם.