שמ"ש (שותפות, מסוגלות ושייכות) בכיתות ההתנהגותיות – רגשיות בבתי ספר בעיר רמלה

"פעמים רבות שאלתי את עצמי מי מכיל את המורים, אני חושבת שזה לא יכול לעבוד אם אנחנו מסתכלים רק על הילדים…."  מנהלת בית ספר

התחלנו כך….

התחלנו לחקור ולהעמיק מה ניתן לעשות כדי לסייע לצוותים חינוכיים של כתות התנהגותיות-רגשיות בבתי הספר הרגילים בהתמודדותם המאתגרת ובהפחתת תחושת הבדידות והמצוקה שלהם.

מן המחקר מצאנו שקיים קשר ברור בין תחושת המסוגלות של המורה לדרכי תגובה והתמודדות  עם תלמידים להם בעיות התנהגות.

מורים עם תחושת מסוגלות גבוהה יותר:

• גורמים לתלמיד להאמין יותר בעצמו וביכולותיו
• נותנים יותר סיוע ותמיכה לתלמידים
• קשובים יותר לצרכי התלמיד
• משתמשים בטכניקות יעילות לניהול התנהגות
• משתמשים פחות באיומים ובעונשים

שאלנו את עצמנו מה משפיע על תחושת המסוגלות? כיצד נתן לסייע לצוות הגרעיני של הכתות תוך הסתכלות מערכתית על כל עשר  הכתות בעיר? 

הרכיבים שמצאנו כאפקטיביים ומשפיעים על תחושת המסוגלות של הצוותים בבתי הספר הם:

"חדר מורים עירוני" – מנגנון ייחודי

אחד המנגנונים המשמעותיים אשר פיתחנו במהלך הניסוי היה "חדר מורים עירוני", חדר מורים עירוני מאפשר יישום הלכה למעשה של הרכיבים שנמצאו אפקטיביים ומשפיעים על תחושת המסוגלות של הצוותים.

מנגנון פעולה ייחודי שפיתחנו הינו "חדר מורים עירוני" שבו מתקבצים אחת לשבועיים כל הצוותים הגרעיניים (מחנכים, סייעות ומטפלים בהבעה ויצירה) של כל כיתות  ההתנהגותיות במתי"א ניסויי רג"ב.

"חדר המורים העירוני" שובר פרדגימה מקובלת ע"י מעבר מתרבות של התייחסות נפרדת לכל כתה וכתה לתפיסה עירונית .

"חדר מורים עירוני" אינו "סתם" חדר מורים .. הוא מרחב המאפשר לקדם את תחושת המסוגלות, השותפות והשייכות בעזרת  למידת עמיתים, יצירת שפה משותפת,  הרחבת ידע מותאם אוכלוסייה, מתן כלים מותאמים להתמודדות וחיזוק חיבורים במעגלים השונים ולא פחות חשוב מתן מקום לאוורור רגשות ואמפתיה הדדית.

לאחר חמש שנים של קיום "חדר מורים עירוני"  התגבש צוות עירוני בעל ידע מעמיק בתחום, המתמודד עם התלמידים באופן מותאם ויעיל יותר, נוצרה שפה משותפת בין כל הצוותים, נפרץ מעגל הבדידות ונוצר רצף פדגוגי מכיתות א- ט בעיר.

מהו "חדר מורים עירוני" עבורכם? – דברים בשם אומרם:

• בית הכי אמיתי והכי פשוט
• תחושה של ביחד ודאגה אחד לשני
• מעין "גאוות יחידה"
• צוות מתי"א המכיל – אתם עושים את המפגשים לכל כך משמעותיים עבורי

למידה רגשית בתכנית לימודים – ייחודיות בתוכן

במהלך הניסוי התחדד הצורך ללמידה רגשית אינטנסיבית יותר המשולבת בתוכנית הלימודים ובמקצועות ההוראה השונים. הניסיון בשטח הראה ששימוש בגישות התנהגותיות לצורך השגת משמעת נותן מענה חלקי בלבד ולעיתים אף מביא להחמרה אצל חלק מהתלמידים. במקביל ראינו שחלק גדול מקשיי הוויסות  מקורם בהעדר או במיעוט יכולת עיבוד והמללה של רגשות ומחשבות. בתהליך חשיבה מתמשך ביססנו תפיסה אינטגרטיבית (קוגניטיבית-רגשית-התנהגותית) אצל הצוותים.

בבואנו ליישם זאת התבססנו על מספר הנחות יסוד:

• יש ליצור הזדמנויות רבות ככל האפשר ללמידה רגשית לצורך עיבוד, הפנמה והכללה
• יש לשלב עבודה על תכנים רגשיים בהוראת מקצועות שונים, כחלק משיגרת היום ובאופן אינטגראלי. אין להגבילה לשיעורי כישורי חיים, מפתח הלב או שעת חינוך, והיא אינה באחריותם הבלעדית של המטפל בהבעה ויצירה, היועץ או הפסיכולוג
• התמודדות עם ה"הדחיה" – עבודה רגשית על טקסט (או סרטון או תמונה) המתווך בין האדם לבין עולמו הפנימי, מסייעת בהתמודדות עם התנגדות ודחייה של הילד/הנער לעסוק באופן ישיר עם רגשותיו (דבורה קובובי)
• עבודה על תכנים רגשיים בקבוצה עשויה לתגבר את תחושת הזהות והשייכות של חברי הקבוצה ולחזק לכידות קבוצתית

השלב הראשון במימוש הגישה שהוצגה הוא הגדרת התמות הרגשיות העיקריות וכישורי החיים אותם יש לקדם או לחזק בכתה. בוצעה סריקה של תוכניות הלימודים במקצועות השונים ואותרו החומרים המתאימים לעיבוד רגשי-קוגניטיבי. לאחר מכן הוגדר ציר מארגן והוספו התנסויות חוויתיות.

למידה רגשית בשיעור שפה

למידה רגשית בשיעור תנ"ך

ובשיעור מדעים….

מעגלי השפעה

במהלך חמש שנות הניסוי נבחנה השפעת הניסוי על כלל השותפים. בחינה זו נעשתה באמצעות מגוון כלי מחקר, אלו כוללים: שאלונים, תצפיות בשיעורים, איסוף מסמכים וראיונות קבוצתיים ואישיים עם כל השותפים.  ממצאי המחקר מצביעים על השפעה של מודל שמ"ש במספר רמות:  

שותפים לעשייה

אגף החינוך והנוער בעיר רמלה, אלונה קליינמן -מנהלת האגף ושרון עמית – מנהלת מחלקת פרט וחינוך מיוחד

הפיקוח על החינוך המיוחד- מלכה כאוי

צוות הניסוי מתי"א  רג"ב: יעל שושן – מנהלת מתי"א, תמי דורון, עליזה מרגוליס ונעמי שכטר  

ליווי מטעם אגף ניסויים ויזמות – ריבי ארצי ולימור מלר-קינן

ליווי אקדמי – ד"ר איריס מנור-בנימיני, ראש המגמה להפרעות רגשיות והתנהגותיות, אוניברסיטת חיפה  

מנהלי בתי הספר בעיר  וצוותי החינוך המיוחד- חט"ב "שחקים", ביה"ס "בן גוריון", ביה"ס "אחווה", ביה"ס "רעות"  וביה"ס "אומנים"