בצילום: קורס ODT בתוכנית ״שבילים״
אתחיל מהסוף, או משני סיפורים קצרים מההווה שמדגימים חלקים מפאזל חיי…
השבוע הוזמנתי על ידי סטודנט לשעבר, בוגר התכנית "שבילים" במכללה האקדמית לחינוך ע״ש קיי להגיע לביקור והרצאה בנושא יזמות לתלמיד כיתות ח' בבית ספר בדרום הארץ. הוא ספר לי על תכנית שיזם ובה מתרחשת למידה חוויתית תוך שבירת הסדירויות הבית ספריות. התכנית בת שלושה שבועות של למידה מבוססת פרוייקטים בה כל שכבה ח' (8 כיתות) לומדת באמצעות הרצאות אורח שהשיג בהתנדבות מקהילת ההורים (למעלה מתשעים הרצאות…) בבית הספר. בעזרת סיורים של חמישה ימים שהמימון עבורם מטעם המועצה. הגעתי לבית הספר, העברתי את ההרצאה מסוג פאנל אורחים עם עוד ארבעה סטודנטים נוספים וראיתי את ההתלהבות והאתגר העצום שהסטודנט הוביל בבית הספר. כיצד רתם את רכזת השכבה, המורים, המנהלת, המועצה, ההורים וכמובן התלמידים להתלהבות שלו מנושא היזמות והקיימות וכיצד הילדים התייחסו ברצינות ורצון לנושאים ולפעילויות. הלמידה תימשך גם לאחר חופשת הפסח ולבסוף תגיע לשיאה ביום הצגת המיזמים של התלמידים בנושאי קיימות וטכנולוגיה כמענה לצרכים והזדמנויות.
סיפור שני…
בשבוע שעבר הדרכתי את הטיול השנתי בבית הספר של ילדיי אותו הקמתי לצד חמישה מדריכים נוספים שבחלקם הם הורים ובחלקם מורים. השתתפו בטיול כ350 משתתפים הכוללים את כל ילדי והורי בית הספר, אנשי צוות , מורים ומשפחותיהם, סבתות, בוגרים מכיתות ז'-ח'-ט' ועוד . הטיול הוא טיול משפחות הכולל לינה באוהלים, הכנת ארוחת ערב משותפת, פעילות ערב במדורה ומסלולי טיול.
אז מה הקשר בין הסיפורים?
שמי דפנה גרנית דגני , בת 40 , נשואה ואמא לשלושה ( 3,7,10) מתגוררת במושב שדה צבי בצפון הנגב. 'דרומית' מבחירה ואהבה. אני גולשת בים של יזמות, וכך גם אספר את ספורי.
הגל הראשון : עיצוב זהות מרובה תחנות
נולדתי וגדלתי בהרצליה למשפחה אוהבת ותומכת. עיקר ההתבגרות ועיצוב הזהות שלי התרחשו בין כותלי שבט הצופים "רשפים". שם הדרכתי, ראש"גדתי, ריכזתי את השבט והייתי פעילה במסגרות שונות. לאחר מכן יצאתי לשנת שירות מטעם הצופים, הייתי מורה חיילת במסלולים הירוקים בחברה להגנת הטבע ומשם לאחר טיולים בעולם ועוד כמה תחנות עברתי לבאר שבע כסטודנטית לחינוך וגיאוגרפיה. שם השלמתי תארים והפכתי לדוקטור לחינוך בהתמחות בחינוך סביבתי.
אני בוחרת לציין את פעילותי בשנות ההתבגרות כי הרבה מאוד ממה שאני יודעת להמשיג היום כלמידה התנסותית, מורטוריום, רתימת שותפים, הובלת תהליכי שינוי, למידה יוטאגוגית- כולם כולם התרחשו כבר אז בתנועת הנוער והובילו למה שאני היום…
במשך חמש שנים הובלתי את התכנית "ילדים מובילים שינוי בבאר שבע" של החברה להגנת הטבע. הכרתי לעומקם את בתי הספר בדרום, את התוכניות התוספתיות ואת הדינמיקה של חדרי מורים, השתלמויות , פסגות, הכשרות ועוד. זכיתי לראות הצלחות מרובות והתמודדות עם אתגרים מורכבים של בתי הספר.
הגל השני: הגשמת גדול חלומותי | הקמת (דאז)בית ספר מרח"ב- לחינוך סביבתי ואומנויות בצפון הנגב
לאחר מכן, התגלגלה לידיי הזדמנות פז להגשים את גדול חלומותיי (דאז) ולהיות מנהלת בית ספר. עברנו למושב, פנו אליי קבוצת הורים וביחד לאחר שנה של מסע למידה מעמיק ומפרך בין אלטרנטיבות חינוכיות (מונטיסורי, דמוקרטי, אנתרופוסופי…) הקמנו בית ספר. הקמנו את בית ספר מרח"ב- לחינוך סביבתי ואומנויות בצפון הנגב.
עבורי היתה זו הזדמנות להגשים את כל מאוויי וחלומותיי. הערכים שהובלתי וגדלתי עליהם, השאיפות והרעיונות הגיעו לידי ביטוי בהקמת בית הספר. מ-מקום-חינוך סביבתי, ר- רוח– חינוך לאומנויות , ח-חברה – קהילת הורים, ב-בית -צפון הנגב. ארבע אבני הבסיס של בית הספר. בית הספר הוא יסודי, 6 שנתי, המונה כיום כ128 תלמידים. בית הספר פועל על פי המודל השלישי בחינוך- קהילות חשיבה , למידה פיביאלית (מבוססת תוצר), עם קהילת הורים חזקה ופעילה.
מטרתי בבית הספר היתה ליצור קהילה. קהילה שבליבה בית ספר. בחוגי הבית, בערבים שערכנו לגיוס הורים למהלך , הסברנו והדגמנו כיצד קהילה היא חיבור בין יכולות וצרכים. קהילה היא מערכת יחסים מורכבת, כמעט כאוטית שבה החיבורים הם לא סימטריים ולא הדדיים. הם בעוצמות שונות בזויות ודרכים מגוונות. בבית הספר הקהילתי שלנו רבים מילדי המורים הם תלמידים בבית הספר והורים מפעילים את בית הספר באמצעות עמותה. בית הספר קבל הכרה לפני שנתיים ממשרד החינוך כמוכר שאינו רשמי וכיום מהווה אבן דרך בחינוך האלטרנטיבי וגורם משיכה משמעותי באיזור. בבית הספר נעזרים במודלים פורצי דרך כגון: מרחבים פתוחים, חונך חניך, מרכזי למידה, ועדות תלמידים ועוד. אנשי חינוך רבים ממכללות, עמותות, ארגונים, רשויות מגיעים לבית הספר להכיר וללמוד על דרכי ההוראה הייחודיות והחווייתיות.
בית הספר זכה בתו תקן בית ספר ירוק מטעם המשרד להגנת הסביבה, בפרס "אות הנגב" על חדשנות חינוכית ועוד ועוד.
הגל השלישי: שבילים | הגדלת מעגלי ההשפעה
לאחר חמש שנים כמנהלת בית הספר, חבר יקר הציע לי להגדיל את מעגלי ההשפעה ולייצר הכשרת מורים ייחודית במכללה האקדמית המכללה האקדמית לחינוך ע״ש קיי בשיתוף המכון לחינוך דמוקרטי. כך החל הגל השלישי, האדווה השלישית במעגל חיי היזמיים…
לצד חבורת מרצים ומרצות נפלאים הקמתי את תכנית "שבילים". גף ניסויים הצטרף למהלך ממש מתחילת הדרך, תמך, ליווה וקדם את השותפות הייחודית בין הארגונים. התכנית "שבילים" מבקשת לאתר , להכשיר ולקדם אנשי חינוך פורצי דרך בדרום. לייצר קהילת עמיתים חינוכית בנגב ולהוביל לתהליכי שינוי במערכת החינוך בדרום.
התכנית נותנת תואר ראשון בחינוך (B.ed ) , תעודת הוראה בגיאוגרפיה או היסטוריה ותעודת עובד חינוך בנוער בסיכון או נוער וקהילה. הלימודים בתכנית מתרחשים לאורך ארבע שנים והם ברוח החינוך הדמוקרטי. אחד הקורסים המרכזיים ביותר נקרא: "החממה ליזמות חינוכית" בו הסטודנטים מתנסים בהפקת מיזם אמיתי בעולם על פי שביל ההשפעה שהם בוחרים: שביל חינוכי, שביל חברתי, שביל סביבתי, שביל אישי, שביל טיפולי ועוד.
לצד תכנית "שבילים", יצרנו בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית לחינוך ע״ש קיי גם את ה"חאן האקדמי" – לימודי תעודה, תכנית האקדמית "נתיבים- למנהיגות חינוכית בחברה הערבית" ואת "המרכז לצמיחה פדגוגית" המכשיר מנהלים, מפקחות, מורים, גננות .
כל התכניות וזירות הפעולה של המרחב הדרומי של המכון לחינוך דמוקרטי מבקשות להוביל לדיאלוג בין הפרט והקהילה, לאקטיביזם בקהילה, לבחירה, לקידום השתתפותיות- לקיחת אחריות והובלת שינוי בחברה.
מבט של ציירת אקוורל
אז מה הקשר לטיול השנתי ולסטודנט בוגר שיוצר למידה חווייתית? התשובה להערכתי היא יזמות וקהילה.
חדשנות נובעת מצורך או מהזדמנות, מבעיה או קושי או לחילופין אפשרות ופתח למשהו אחר, טוב יותר שמעורר השראה ומניע לפעולה. אני, כציירת, (באקוורל ושמן) מנסה להציע זווית התבוננות אחרת על המציאות. לא תמיד מה שרואים זה שמה שקיים. לא תמיד מה שקיים זו הדרך היחידה לראות את הדברים. תמיד יש אפשרויות נוספות.
תודה עמוקה לשותפים שאיתי בדרך.
☺ דפנה
על המיזם: מהיכרות עם העצמי לאקטיביזם בקהילה- שבילים להשפעה בחינוך ובחברה
תכנית "שבילים" במכללה האקדמאית לחינוך ע"ש קיי בשיתוף המכון לחינוך דמוקרטי
התכנית "שבילים" היא תכנית לחינוך סביבתי חברתי שהתקבלה כתכנית ניסויית על די גף ניסויים של משרד החינוך בשנת 2012. התכנית פועלת כשבע שנים ולומדים בה כיום, בשנת הלימודים תשע"ח כ230 סטודנטים בארבעה שנתונים. הסטודנטים לומדים לתואר ראשון B.ed בחינוך בשתי התמחויות: חינוך בלתי פורמאלי, היסטוריה או גיאוגרפיה לבחירתם. כל הסטודנטים לומדים הכשרה והתנסות ברוח החינוך הדמוקרטי.
מכללת קיי היא מכללה ותיקה בת למעלה מ60 שנה להכשרת מורים בנגב. המכללה בחרה להוביל שינוי חינוכי משמעותי בדרום והיא מהווה בית אקדמי להכשרת צוותים חינוכיים של מורים וגננות יהודים ובדואים בנגב.
המכון לחינוך דמוקרטי הוא עמותה חברתית המבקשת לקדם תרבות דמוקרטית באמצעות חדשנות חינוכית. חיבור ערכי רב נוצר בין שני הגופים והוביל ליצירת תכנית ייחודית לתואר ראשון בחינוך בדגש תחומי החברה- סביבה .
את התכנית מוביל צוות המונה 13 מרצים ומרצות המבקשים לקדם חדשנות חינוכית ולהוות דוגמא חיה להוראה אחרת ולחוויית למידה שונה עבור הסטודנטים המוכשרים להוראה. מודלים חדשניים כגון: PBL-למידה מבוססת פרויקטים, ועדות סטודנטים (ועדת מערכת, ועדת עיתון, ועדת תרבות, ועדת משוב דיאלוגי, ועדת אקטואליה ועוד…), פרלמנט סטודנטים, למידה מבוססת מקום PBE, למידה התנסותית במרחב האקולוגי ועוד מהווים קרקע עשירה לצמיחה והגשמה של ערכי הדיאלוג, השתתפותיות, קהילה ואקטיביזם.
אחת הפרקטיקות המרכזיות בתכנית נקראת "חממה ליזמות חינוכית" ועליה נרחיב במאמר הנוכחי.
החממה ליזמות חברתית
"בשבילים למדתי על עצמי, על החזון החינוכי שלי וכיצד אני יכולה לעשות שינוי במסגרת העבודה שלי עם נוער וקהילה. ראיתי כל מיני דוגמאות ליוזמות והצלחות וזה נתן לי השראה לנסות בעצמי."
הסטודנטית שיר יפה
צוות התוכנית מבקש לפתח תודעה חברתית מעמיקה בקרב הסטודנטים. העיקרון שעומד בבסיס התהליך החינוכי הוא כי מתוך הדיאלוג הפנימי של הפרט עם העצמי ועם "חדר המראות" של קבוצת השווים, דרך התבוננות ביקורתית על המציאות ואיתור פערים, מתפתחת התפיסה הקהילתית והשאיפה להובלת שינוי חברתי בקהילה.
"שבילים" היא תכנית המיועדת להכשיר אנשי חינוך שתופסים את החינוך כאמצעי לתיקון עולם ופועלים בשדה החינוכי להגשמת תפיסה זו"
ד"ר אמנון גלסנר- מרצה בתכנית
עשייה חברתית משמעותית בקהילה יכולה לנבוע מתוך זיהוי של חוסר נחת אמיתי ואותנטי לפרט: בעיית הפלייה, עוני, מחסור, אלימות, נשירה, פגיעה בזכויות ועוד. כולם מעוררים את הצורך להוביל לשינוי ולהיטיב את המצב. מזווית אחרת, עשייה חברתית יכולה לנבוע ממפגש בהזדמנות. לאדם יש רעיון ייחודי, חלום, יזמה, וכאשר נקרית בדרכו הזדמנות או צצה האפשרות לקידום הרעיון ולפיתוחו בדרך שאינה גובה מחיר רב, הוא יפעל.
עשייה חברתית-סביבתית בתחום החינוך מתאפיינת בדרך כלל בכמה שלבים מקדימים שיכולים להתקיים בסדר זה או בכל סדר אחר: פליאה – התרגשות– גילוי (של בעיה, של צורך או של הזדמנות), העמקה ולמידה על הנושא, בירור, איסוף מידע, בדיקת היתכנות ומחקר כללי בנושא. לאחר מכן – גיבוש של הרעיון המרכזי ויציאה לפעולה.
בתכנית "שבילים" הסטודנט מתנסה בתהליך בן ארבע שנים, ובהן הוא עונה על חמש שאלות : מאין באתי? היכן אני היום? (שנה א'- שנת חיפוש) לאן אני רוצה להגיע? (שנה ב'- שנת העמקה) כיצד אגיע לשם? איך אדע שהגעתי? (שנה ג'- שנת הפקה), ולאחר מכן – כיצד אפיץ את העשייה לשדות חינוכיים חברתיים נוספים? (שנה ד'- שנת הפלגה). הסטודנט עובר תהליך אישי וקבוצתי במקביל. תהליכי רפלקציה וקידום במשימה היזמית מתרחשים בדיאלוג עם ה"חומם" (חונך אישי מצוות המסלול המוביל את החממה) וכן בתהליך הקבוצתי (קבוצות בנות 14-12 סטודנטים הנקראות "חממות"). הסטודנטים זוכים לליווי משמעותי ומפגש עם מומחים בתחום היזמות, כלכלה, עמותות חברתיות ועסקים חברתיים במגזר השלישי.
הסטודנטים לומדים חינוך בלתי פורמאלי ומתבקשים לעבוד בחינוך מרגע הצטרפותם לתוכנית. בכל שנה לפחות 120 שעות הדרכה\הוראה\ליווי קבוצתי\הנחייה בתחום החינוך הפורמאלי או הבלתי פורמלי ההנחה היא שאדם בעל ניסיון חינוכי עשיר, ראיית עולם ביקורתית ורחבה שמקבל כלים להובלת יזמות ויצירתיות יצליח להפיק תוך שלוש שנים מיזם משמעותי בקהילה.
כאמור לאחר שנת החיפוש, והעמקה מגיעה שנת ההפקה. הסטודנטים איתרו נושא שמעניין אותם ותחום לפעולה בעולם ויוצרים מיזמים להשפעה ושינוי בקהילה לפי "שבילים".
הנה כמה דוגמאות למיזמים של סטודנטים לפי שבילי השפעה שונים:
- מיזמים בשביל ההשפעה בתחום החינוכי: כתיבת תכנית לימודיים ייחודית, הקמת מסגרות חינוכיות לילדים עם צרכים מיוחדים או תחומי עניין משמעותיים כגון פנימייה טיפולית, קורס מנהיגות פוליטית בתנועת נוער עירונית, הקמת גן הורים קהילתי בישוב, הקמת כפר נוער לאומנויות בפריפריה ועוד
- מיזמים בשביל ההשפעה הסביבתי : הקמת קואופרטיב צרכני לתושבי העיר, יצירת תיקים אקולוגיים מפסולת גי'מבורי, הקמת חנות יד שנייה לבגדים וצעצועים, הקמת גינה קהילתית בשכונה
- מיזמים בשביל ההשפעה החינוכי- טיפולי-: יצירת תכנית חינוכית לטיפול בבעלי חיים ללא התעללות, אתר אינטרנט להורים לילדים על ספקטרום האוטיסטי מתוך ניסיון החיים של הסטודנט בתחום, הקמת עסק חברתי לנערי בסיכון כעובדי משלוחים בפיצה, סדנא לכישורי חיים עבור נפגעי נפש, יצירת ספר מתכונים לבישול תרפויטי לנערות בסיכון
- מיזמים בשביל ההשפעה החברתי – הובלת מאבק לזכאות לדיור ציבורי, יצירת תכנית לקירוב בין תרבויות באמצעות צילום, יצירה אומנותית של פסלים מעיסת נייר על עמודי אינפוזיה למען ילדים חולים, תכונית הכשרה למורים בנושא "חרם כיתתי"
- מיזמים בשביל השפעה האישי- כתיבת ספר שירים בנושא הפרעות קשב וריכוז, יצירת ערב ניגונים בביצוע הופעה חיה של שירים כחולת סכיזופרניה, תערוכת תמונות בנושא התפתחות אישית ועוד…
בכל אחד מן השבילים, הסטודנטים מתנסים ביצירת מיזם אותנטי בעל תרומה אמיתית לקהילה. בשנה ד' הסטודנטים מתבקשים להפיץ ולהפליג עם הרעיון שלהם לאופקים נוספים, עוד קבוצות, עוד שכונות, עוד מסגרות פעילות למען הרחבת ההשפעה.
"ההפקה שלי נמצאת ב"שביל" החברתי-חינוכי ומטרתה ליצור שינוי תפיסתי בקרב החברה ולתת שוויון הזדמנויות לילדים ובני נוער עם צרכים ייחודיים. תפיסת התכנית ומודל העבודה הינם ייחודיים וחדשנים בגישתם ביחס לילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הבלתי פורמלי. פיתחתי את מודל העבודה החדשני והתפיסה החינוכית לאורך שנות לימודיי בתוכנית."
סטודנט שנה ג' ברק בן ימין
"במסגרת הלימודים בתכנית, התחלתי יוזמה של יצירת גן כ"גן קהילתי" בישוב שלי. גן קהילתי הוא גן השואף להיות חלק הרמוני בקהילה המשקף את ערכי הקהילה אורחות חייה והנורמות הנהוגות בה. הקמת הגן הקהילתי היא תהליך של בירור מה זה אומר בדיוק. התהליך מרתק ומאתגר מאד והחממה שלי היתה שותפה בהרבה לבטים והתייעצות״
סטודנט שנה ג' נועם מדואל.
" ההפקה שלי במסגרת לימודיי שזורה בסיפור חיי. כעולה חדשה המשתכרת בשכר נמוך ואם חד הורית לשלושה ילדים נזקקתי לדיור ציבורי. למרות מצבי הכלכלי נמצאתי לא זכאית לדיור ציבורי, והחלטתי לצאת למאבק על קורת גג קבועה לי ולילדיי. הצטרפתי למאבק ארצי וייסדתי את קבוצת הנאבקות למען הדיור הציבורי ומחוסרי קורת גג בדימונה שפועלת בהובלתי למען שינוי מדיניות. אני גם חברת הנהגה בתנועת הפריפריות הפועלת לצמצום פערים, חיבור בין אוכלוסיות, ומקדמת בימים אלו תקצוב דיפרנציאלי בחינוך בפריפריה. בזכות התכנית והמפגש האנושי בה, את קווי חוסר הסיכוי הצלחתי להפוך לקווים של תקווה ושינוי."
סטודנטית שנה ג' אביגיל ביטון
מעבר להשפעה של הסטודנטים כפרטים, אנו כצוות התוכנית מנסים לגבש, להתנסות ולהוביל פדגוגיות חדשות, מתקדמות ולהשפיע על הקהילה החינוכית בדרום. באמצעות הלמידה המעורבת ופעילה של המוכשרים להוראה שמתנסים בפדגוגיות אלו, אנו שואפים לשינוי חווית ההוראה והלמידה והפיכתה למשמעותית יותר בקרב תלמידי הנגב.
ד"ר דפנה גרנית דגני
מנהלת המרחב הדרומי של המכון לחינוך דמוקרטי
ראש תכנית "שבילים"
