הגיליון הראשון של מגזין השפעה: מו״פ.ניסויים.יוזמות.חדשנות עוסק בהשפעה על המציאות.
למלה העברית ״השפעה״ יש שתי משמעויות -שתיהן קשורות זו לזו, שתיהן רלוונטיות לחילול שינויים במערכת החינוך ושתיהן עומדות במוקד של גליון זה. הראשונה (influence) עוסקת בשינוי עמדות המוביל לשינוי התנהגויות. רגשותיו, דעותיו או מעשיו של האחד, עשויים לחולל שינוי אצל האחר – יחיד או קבוצה. זו התחלת ״השפעה״ מהסוג השני – שינוי מציאות (impact).
ארגונים ואנשים רבים הפועלים בשדה החינוכי – בישראל כמו גם בעולם – משקיעים הרבה מאד במאמצים להשפיע. הם מנסים לשנות לטובה את המציאות החינוכית, את החווייה של התלמיד, את התוצאות של המעשה החינוכי, את הרלוונטיות של החינוך לתלמידים ולחברה בהווה ובעתיד. מושקעים בכך משאבים כלכליים ענקיים, תשוקות של החינוכאים מתוך ומחוץ למערכת, כשרון, דמיון, מחוייבות, יצירתיות, עבודה קשה.
ובכל זאת, ההצלחה חלקית.השינויים מוגבלים ולא תמיד מגיעים לתלמיד עצמו. אין הלימה בין המאמצים הגדולים לבין השפעה החינוכית בפועל.
מדוע?
הגיליון יציג מספר זוויות לשאלה זו, ולצידן יתאר תאוריות השפעה, שיטות חדשניות שעשויות להשפיע, סיפורי הצלחה. את מי תפגשו בגליון?
הנה כמה מהכותבים:
- פרופ' עמר, נשיא מכללת אוהלו, הציע לשאלת ההשפעה מספר רמזים במאמרו- ״תהליכי השפעה וחשיבותם להובלת שינויים משמעותיים במערכת החינוך״.
- יעל דורון דרורי, מחברת גוגל ישראל, מציעה שלוש אסטרטגיות השפעה: ״חפשו רעיונות בכל מקום, שתפו הכל, התמקדו במשתמש״.
- ד"ר בת חן ויינברג מעמותת מפרש ציירה פרופיל של דמות היזם המשפיע.
- מירב זרביב וד״ר איתי אשר כותבים על מאמץ מערכתי להגביר את האוטונומיה בית ספרית – אולי אחת ההזדמנויות הגדולות יותר להשפיע על המציאות הבית ספרית.
- פרופ׳ יורם הרפז מציע מציע הגדרה חדשה של האדם כהומו אימפקט- האדם המושפע. הוא טוען שבליגת הסביבות המשפיעות אפשר לדרג את בית הספר במקום נמוך למדי – ושאפשר לשנות מצב זה.
- כמה מהמאמרים מתייחסים למורה עצמו כדמות משפיעה. טל שרירי כותבת הגננת שלה שיצרה משקע והשפעה ארוכת שנים על תלמידתה הצעירה באמצעות " האצבע המופנית". מורה טוב, ואולי דווקא בעידן זה של תמורות הוא "המורה הרגשי" – מודל שמציעה ד"ר מירב חן. מיזם חינוכי מרתק העוסק בשחרור "רגשות כלואים" מציגה בוסיינה מבי"ס הניסויי אל עומרייא בלוד.
- קבוצת מאמרים עוסקת בחשיבת עתיד בחינוך – הוא כבר כאן, והוא משתנה ללא הרף. ד"ר עופר מורגנשטרן טוען שמערכת חינוך מורכבת מסתגלת תאפשר תהליך התאמה אפקטיבי ומהיר יותר למציאות המשתנה מאשר המערכת ההיררכית הקיימת. הפודקסט של נועם מנלה וד"ר אושי שוהם מציע תפיסה חדשה של המוסד החינוכי – "בית הספר הפייסבוקי". ד״ר רון דביר ויעל שוורצברג מספרים על סדנת מאסטר-שף שהתקיימה בדצמבר ובמהלכה בישלו המשתתפים מודל של רשת מרכזי חדשנות חינוכית בישראל בהשראת מרכזי עתיד אירופאיים.
בגליון תפגשו כותבים רבים נוספים שיאפשרו לכם, הקוראים, להיחשף לזויות נוספות של שאלת ההשפעה – דילמות ואף פתרונות.
התפצלנו
אנחנו חושבים ששאלת ההשפעה בוערת בימים אלה באקו-סיסטם של החדשנות החינוכית בישראל. בתגובה לקול קורא בנושא זה, קיבלנו מאמרים רבים כל כך – ששמחנו לפצל את גליון ההשפעה לשניים. הראשון מוגש לכם כעת, והשני ישלח לכם בעוד מספר שבועות.
אתם מוזמנים להציע לנו מאמרים נוספים בנושא השפעה.
מערכת המגזין מאחלת לכם קריאה מעניינת ופוריה
עורכים: רבקה קרן ורון דביר
חברי מערכת: איריס פינטו, חיה אבני, טל שריר, יוסי לבנון, מיה שכטר, ניצן שוקף, ריקי נחום , תמיר הופמן
