גל השריפות הנוכחי הזכיר לי עד כמה עזה היא תכונתו של העשן. הענן הסמיך, המעורפל, החודר כל חריר בלא לבקש את רשותם של האנשים, אשר מצדם עושים כל מאמץ לסלקו ולאטום את הפתחים במבנה הבטוח. יש את אלו המנפנפים לפזרו ויש את אלו העוצרים נשימתם עד כלות, אך לצדם יש לכודים המבינים כי הדרך היחידה להמשיך להתקיים היא לשאוף נשימה עמוקה ולפרוץ את הפתחים, לצאת אל הענן, ולגלות שזו אינה אלא ערפילית נעימה, אשר וודאי תשקע ותהפוך שוב לחלק מן האדמה.

כך נראה בעיניי ניסיון המאבק של מערכת החינוך להישאר חסינה מפני המציאות המאיימת להשתלט עליה. הכוחות הבולמים מבחוץ ומבפנים, אשר אינם מאפשרים לחלקיקי האמת לחדור אליה ולהתמזג עם המגמות החברתיות, הכלכליות, הטכנולוגיות והסביבתיות המערערות את הסטטוס קוו. אך ישנם בתי ספר שהתמזגות עבורם היא דרך ההישרדות הטובה ביותר. כל זעזוע מחיה אותם ומתורגם להזדמנות להשתפר.

מודל למידה רבודה במציאות משתנה

בית-הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת בתל-אביב, הנו על-יסודי שש שנתי וכולל גם מכללה טכנולוגית. בביה"ס לומדים כ- 850 תלמידים (כולל המכללה), מרביתם בני עולים ועולים ממדינות חבר העמים לשעבר. כ-80% מתגוררים מחוץ לתל-אביב, בפריפריה של אזור המרכז. ביה"ס מעודד מצוינות בתחום המתמטיקה, המדעים והטכנולוגיה וכן קיים בו מרכז אמנויות ומרכז יזמות.

בית-הספר מקיים עם המציאות והסביבה מערכת יחסי-גומלין, כמערכת פתוחה אשר גבולותיה חדירים. המטרה החינוכית היא "לבחור ולשלב מסורות באופן בררני, ללקט את אותם היבטים בעבר ובהווה הנראים כנוגעים ביותר לעניין שעל הפרק" (Jencks, 1987, p.7 בתוך  דול, 1999 עמ' 14) ולפעול כשחקנים המשפיעים בקהילות הרלוונטיות לתפקודם וחוזר חלילה. תהליך מעגלי זה של תפקיד בית-הספר ודמות הבוגר הרצוי, מתואר בתרשים 1 להלן, מודל 'למידה רבודה בסביבה משתנה':

תרשים 1: 'למידה רבודה בסביבה משתנה' – עקרונות התהליך החינוכי בעידן פוסט-מודרני בבית-הספר הניסויי שבח מופת

על פי המודל המוצג בתרשים, הפעילות החינוכית בבית-הספר מושתתת על תהליך שכולל את השלבים:

(א) השתלבות – המתבטאת ביכולת של הלומד לפענח את המציאות האקלקטית, הדינאמית והפלורליסטית ולהבין אותה כדי להצטרף למעגלי שייכות רלוונטיים.

(ב) אימוץ, פרשנות ובחירה- היכולת לבחור מתוך העבר וההווה את הראוי לשימור, ולאמץ את המסורות והערכים שמתאימים ללומד ולהשקפותיו. בניסוי זה התמקדות בערכים מובילים: בחירה מושכלת, יצירתיות, פרואקטיביות, אחריות, שייכות, אוטונומיה (שכטר ועירם, 2002).

(ג) יצירה ותרומה – ביטוי הקול האישי באמצעות פעילות יצירתית ויוצרנית פרואקטיבית, המבנה תוצרים בעלי השפעה חיובית על המציאות בה הלומד חי ומתנהל, על קהילות השייכות ועל החברה. כפי שכתב ג'נקס (Jencks, 1987), ה'חדש' נבנה על ה'ישן'. העתיד אינו ניתוק מן העבר או אנטיתיזה לעבר, אלא השתנות שלו. ההווה שזור בעבר ובעתיד (Jencks, 1987; דול, 1999). היכולת להפיק סינתזה מרשימה של מסורות תלויה בהצלחתנו בבחירה ושילוב והחינוך צריך לעסוק בהכשרה לבחור וליצור.

לדרכים בהן יושגו המטרות החינוכיות המוצגות בתרשים קראנו "פדגוגיה של למידה רבודה". המדובר בתהליך הוראה-למידה-הערכה המבוסס על האפיונים הבאים:

כל אחד מאפיונים אלה משפיע על רכיבי בית-הספר: תכנית הלימודים, סביבת הלמידה, פדגוגיה, מבנה ארגוני והגדרת תפקיד המורה. להלן דוגמאות של חלק מהתשומות והשינויים שבוצעו בבית-הספר לצורך ביצוע הניסוי: התפתחות מקצועית של מורים – מפגשי מו"פ לעבודה משותפת על עקרונות הניסוי והובלת פרויקטים שובצו בתוך מערכת השעות הבית ספרית. כמו כן, יציאה להשתלמויות ב- Hi-Tech High בסאן-דייגו בקולג' בארד (Bard) בניו-יורק; מקבץ מקצועות הומניסטיים נלמדו באופן מרוכז לאורך 4 ש' ברצף, פעמיים בשבוע; 'חבר ביקורתי'- מתן תמיכה מקצועית ורגשית למורה באופן בלתי פורמלי, במודל זוגי של מורה חניך-מורה חונך; הגדרה מחודשת והטמעה של תפקיד המורה כמוביל תהליכי למידה מבוססי פרויקטים (PBL); יצירת שיתופי פעולה עם גופים חיצוניים, מומחים ומנטורים מחברות הייטק; רכישת ציוד טכנולוגי מתקדם ועוד.

דוגמא ללמידה רבודה: פרויקט שרונה

דוגמא לפרויקט שבו יושם מודל הניסוי הוא 'פרויקט שרונה'. זהו מיזם תיירותי דיגיטלי, המבוסס על דגם של למידה מבוססת מקום ומציאות רבודה הנקרא 'Cell-Aviv'.  המיזם נולד כדי להיענות לצורך מן המציאות- תלמידי בית-הספר בנו מסלול סיור מתוקשב ונגיש לבעלי מוגבלויות במתחם הפנאי והבילוי שרונה, המכיל מגוון רבדים של מורשת והיסטוריה. המסלול מאפשר סריקת קודים (QR) באמצעות טלפון נייד ולקבל מידע דיגיטלי עשיר, סרטונים ומפות מונגשות, גם לבעלי מוגבלויות, אודות תחנות שונות במסלול. במקרה זה התקיים שיתוף פעולה עם תלמידי בית ספר 'און' לחינוך מיוחד. בית-הספר זכה בפרס על יזמות וחדשנות חינוכית בזכות פרויקט זה וגם בפרס רקנאטי קופ רש"י על מיזם 'Cell-Aviv' .

מצגת פרוייקט שרונה. 

דוגמא נוספת: ״ניבים יוצאים מהכלים״

דוגמא נוספת למיזם Cell-Aviv היא "ניבים יוצאים מהכלים". בפרויקט יצרו התלמידים מסלול תיירות דיגיטאלי מונגש לבעלי מוגבלויות במוזיאון ארץ בשיתוף תלמידי בית ספר און  לבעלי מוגבלויות. הפרויקט    שואב מן העבר ועונה על הצורך של שימור השפה והתרבות. התלמידים בוחנים את הניבים הלשוניים בסיפורי האבות שנולדו מתוך חיי היום יום של האבות בארץ ישראל בתקופת המקרא ומשתקפים בתרבות החומרית. תחנות המידע מעניקות למבקרים ראיונות עם אוצרי התערוכות במוזיאון, סרטונים מונגשים לבעלי מוגבלויות, הסברים על הסיפורים, על הניבים הלשוניים ועל הכלים השונים.

מצגת פרוייקט ״ניבים יוצאים מהכלים״

סיכום

לסיכום, המודל של 'למידה רבודה בסביבה משתנה' מאפשר לתלמידים לבחון באופן ביקורתי את הערכים החברתיים בסביבתם הקרובה, לבחור מתוכם את המתאימים ולהבנות תהליכי למידה המתורגמים לעשייה פרו-אקטיבית המכילה הן את קולם הייחודי האישי והן השפעה על הקהילה. על מנת להאיץ ולהעריך את תהליכי ההטמעה פיתחנו מחוון שיהווה כלי עבודה של כל מורה, אשר משקף את שלושת העקרונות של מודל 'הלמידה הרבודה'.

נסיים בבית אחד מתוך השיר 'הפתעות' המשקף נאמנה את עקרונות התהליך החינוכי בבית הספר:

"כל החיים שלך הם קבץ הפתעות 
תדרוש לקלוט אותם כמו ילד שמשתוקק ללמוד 
רק תשתדל להישאר בהשפעה 
כי שם שוכנת השכינה והקדושה 
ואז תראה את העולם באור אחר 
שינוי הוא רק בתדר שאתה בוחר 
ותאמין לי שהוא שם , הוא משדר"

מתוך: הפתעות/ארקדי דוכין

מקורות

דול, ו' (1999). השקפה פוסט-מודרנית על חינוך. תל-אביב: ספרית הפועלים.

שכטר, מ' ועירם, י' (2002)מבית ספר – לבית חינוך: קווים מנחים להתערבות חינוכית לגיבוש זהות אישית וקולקטיבית בחברה דמוקרטית. בתוך נ' מסלובטי וי' עירם (עורכים).  חינוך לערכים בהקשרים הוראתיים מגוונים. עמ' 449-474. תל-אביב : רמות

Jencks, C. (1987) Post-Modernism: The New Classicism in Art and Architecture, Academy Editions, London.