פותרים אתגרים גלובליים בשיטת TING

"החינוך הוא תנאי בסיסי להתפתחות חברתית. התכונות של אזרחי המדינה ורמת ההשכלה שלהם יקבעו את האיכות ואת קצב ההתפתחות החברתית שלה. "- האו"ם

הקדמה

לאן מועדות פני האנושות? הדמוגרפיה המשתנה של העולם המודרני היא ללא ספק אחד השינויים העמוקים ביותר המשפיעים על המדינות, על מערכות החינוך ועל מקומות העבודה כיום. במציאות מתהווה, דינאמית ומורכבת שכזו כיצד יכולים בתי ספר ואוניברסיטאות להכין את התלמידים לבאות? לאילו מקצועות לכוונם? אילו כישורים עליהם לטפח? 

הייתכן וחלק מהפיתרון נעוץ ביכולתינו כחברה או כמסגרת מחנכת להסתכל גם על הקולקטיב וגם על האינדבידואל כמערכת אחת? הייתכן והשאיפה להשיג את יעדי הקיימות הגלובאליים היא היא מקור הפתרון? האם דרכה יוכלו התלמידים למצוא את תחום עיסוקם ולבוא על סיפוקם בעתיד הנראה לעין?

במאמר הנוכחי אני חושף את הצעתי לפתרון סוגיות מורכבות מעין אלה ומציע שיטה ייחודית המבוססת על משחק חוויתי. דרכו ,יכולים תלמידים להיחשף לעולם החדש, להבין, לנווט, לשאול ואף להפוך לבעלי רעיון, פתרון ואולי מקצוע חדש אימתי שרק ייתקלו בבעיה. 

כיצד נטרפו לנו הקלפים מבלי שנשים לב ומה קרה לפתע שהעתיד הרבה פחות נהיר וודאי?

ממתי ההגדרה הבסיסית למילה חינוך כבר לא כל כך מובנת מאליה אם מבחינת מטרות ואם מבחינת מתודולוגיה? האם נכונה התחושה כי לא משנה מה נלמד את ילדינו ובאיזה אופן כל עוד איננו יודע לאן פניהם מועדות בבחינת עיסוק עתידי?

בקצרה אומר כי נכון להיום, מרבית התלמידים והמורים במרבית מוסדות החינוך לא באמת מודעים למקצועות הקיימים כיום בשוק. במקרה הטוב, תלמידים מסיימים תיכון כשהם מכירים רק את המקצוע של הוריהם ושל מעגל חבריהם המצומצם. אם תלמידים לא יודעים אילו מקצועות קיימים כיום, כיצד יידעו אילו מקצועות יהיו מחר כאשר קצב טכנולוגיות חוד החנית מתקדם בצעדי ענק? 

ובכלל, …"מה אני כבנאדם רוצה להיות כשאהיה גדול? מהו צו מצפוני? "….

אחת שהסכמנו על הבעיה, ברור לכל כי הצורך לארגז כלים ללמידה והבנה של המקצועות הקיימים סביבנו  כמו גם אלו שיווצרו בעתיד גדול מאוד. יתירה מזאת, אם נגדיל לחבר מקצועות אלו ונסתכל עליהם כמקור לפתרון אתגרי העתיד נוכל אף להבטיח את סיכויינו להפכם לברי מימוש לעוד שנים רבות.

גם אם לחלקכם שאלות עתידיות אלו גורמות להרמת גבה בטוחני כי לחלק הארי והמבולבל קו מחשבה זה לא נופל על אזנים ערלות ושוק העבודה העתידי אינו נראה כמגרש משחקים ידידותי למשתמש. 

מחשבות אלו הן שהיוו את הבסיס לפיתוח התכנית הנקראת טינג גלובאל. תכנית המוצאת הלימה ברמה הערכית בין סוגיות הרות גורל בתצורת אתגרים גלובאליים העומדים לפתחנו כחברה וצו מצפנו של האדם כאינדיבידואל. אותו מצפן אשר דרכו יצטרך לנווט בכדי למצוא את תחום עיסוקו בעתיד כאדם בוגר.

ההנחות העומדות בבסיס תפיסה זו קיבלו השראה מהפילוסוף ואיש החינוך האמריקאי, ג'ון דיואי[1] הטוען באופן עקבי כי חינוך ולמידה הינם הליכים חברתיים ואינטראקטיביים, ולכן בית הספר עצמו הוא מוסד חברתי אשר דרכו ובאמצעותו צריכות רפורמות חברתיות להתרחש. עוד האמין כי תלמידים צומחים בסביבה בה הם מעורבים בתוכנית הלימודים שלהם, וכי לכל התלמידים צריכה להינתן הזדמנות לקחת חלק בתהליכי הלמידה שלהם – ולגדול. 

היכולת לגשר בין האתגרים הגלובאליים המורכבים והאינדיבדואל בגילאים כה צעירים מבוססת על משחקי חשיבה והפשטה תוך שימוש בתהליכים קוגניטיביים ברמות שונות בהתאם לטקסונומיה של Bloom [2]. בהובלת סגל ההוראה ייחשפו התלמידים לתכנית ארבע שלבית אשר בסופה יוכלו לפצח ביתר קלות סוגיות מורכבות ולהבין יותר טוב את המערכות סביבם נכון להיום ובעתיד הנראה לעין. 

ארבעת שלבי התכנית

1. גירוי מחשבתי
2. חשיבה מעמיקה וביקורתית 
3. ניצוץ – 'טינג מומנט'
4. יצירת נרטיב מוטה SDG

השלב הראשון: גירוי מחשבתי 

אם לתלמיד הצעיר ואם לאדם הבוגר הגירוי המחשבתי יכול להיות משחק מהנה או בעיה אמיתית בה נתקל. בזכות הכוונה ומיקוד יוכל התלמיד לחשוף ולשתף עם חבריו את תחומי העניין האישיים ואולי אף יימצא שותפים לדרך. שלב זה מבוסס בעיקר על הכישור הקוגניטיבי הראשוני, זכרון ושינון (Remember) ומושפע לא מעט מהסביבה ואורחות החיים אליהם רגיל ונחשף עד היום. 

השלב השני: חשיבה מעמיקה וביקורתית

שלב זה הינו פועל יוצא של רמת הגירוי. קרי, ככל שהנאת המשחק או התיסכול מהבעיה יהיו יותר משמעותיים, הרצון להבינם ולחוותם לעומק יילכו ויאמירו. זאת ועוד, אחת שנוכל לעמוד על חשיבותה של ההתעמקות בתחומי העניין, ידבק הרצון הכן ואמיתי להמשיך ולחקור את מהותם וגבולותיהם. לצורך כך יידרש  התלמיד להבין (Understand), לסווג, לתאר ולהסביר רמות שונות וממשקים של שלושה תחומי עניין ויהפוך אט אט מבעל עניין לבעל ידע. ידע הנרכש באופן טבעי על ידי יצירת שאלות פתוחות רחבות לצד עמוקות והניסיון לתת להן מענה. בשלב זה ייתבקש לציין ולהגדיר בתמציתיות את תחומי הידע על גבי תרשים טינג (תמונה 1).