1. איתור צרכים שעולים בסביבה (בבית הספר ובקהילה)
דוגמה לצורך בבית הספר: התלמידים מבקשים לממן פעילות חברתית וצריכים לגייס תקציב. דוגמה לצורך בקהילה: מבקרים בבית הספר רואים תוצר שהתלמידים מכינים ומעוניינים לרכוש אותו.
2. העלאת רעיון למענה והמשגתו
הקמת קואופרטיב תלמידים לשם ייצור מוצר אשר עלה בו צורך מהסביבה, לאחר הקדשת זמן מוגדר ללמידה על רעיון הקואופרציה והתפתחותו כמענה למצוקות בשוק העבודה הגלובלי. העמדת ההצעה לבחירת החניכים.
3. גיבוש חבורה מובילה
גיבוש קבוצת תלמידים להובלת האתגר מתוך הבנה שמקדישים זמן, מאמץ ועבודה, גם מחוץ למסגרת שעות הלימוד.
4. התארגנות, למידה ויצירת מבנה ארגוני
הפיכת הרעיון למעשה. על בסיס הידע החדש שרוכשים, מעלים רעיונות למבנה ארגוני לקואופרטיב, שיאפשר לעבור לשלב הביצוע. במידה ויש חברים בקהילה שיוכלו לקחת חלק בהקמת הקואופרטיב (הורים העוסקים בשיווק, פרסום, יזמות, הקמת עסק וכו'), חשוב לשתפם כחלק משמעותי מהקשר לקהילה ולצרכיה.
5. יצירת הממשות ושגרת הפעולה של ייצור המענה
קביעת השם, הלוגו, אופני העבודה ועוד. אלה ייצרו את הממשות של הקואופרטיב. חשוב לסייע לתלמידים בבחירת תפקידים בקואופרטיב כך שיתאימו למשתתפים וגם שתינתן אפשרות הוגנת לכלל התלמידים לקחת חלק בנעשה. חשוב שכל חברי הקואופרטיב יבינו מה תפקידם, איך פועלים, מתי עובדים ומהן שגרות הפעולה.