יוזמת ״התחביביה״ נשענת על תפיסת ״הפדגוגיה היצירתית״ של גישת רגיו אמיליה, הרואה את הקהילה כ״מחנך השלישי״ ואת הגננת/המורה כ״לומד משותף״ לילדי הגן/הכיתה. במוסדות החינוך הפועלים ברוח הגישה ישנו מרחב פתוח המוקדש לפעילות יצירתית (אטלייה, atelier) בו אומנים ומומחים מהקהילה מוזמנים ליצור ולפעול, וילדים פועלים לידם ובהשראתם. מחקר ֿבתחום הסוציולוגיה מעיד על כך שקשר בין-אישי מבוסס עשייה משותפת משמעותית, יכול לצמצם רגשי בדידות ולהגביר את החוסן האישי והקהילתי.
בני גיל הזהב הנם אוכלוסיה עם ידע, תרבות וזמן פנוי המבקשת קשר, חום ומשמעות בקרב הקהילה בה הם חיים. ה"תחביבאים" (פנסיונרים בעלי תחביבים) מתנדבים במוסדות חינוך באופן קבוע, לאחר בדיקה הדדית ותוך בחירה מושכלת. הפעילות מטפחת קשר אישי דו כיווני והתנסות חופשית ומונחית סביב התחביב.