פרקטיקת הוראה 1: הוראת חקר פרויקטאלית ואי פורמלית
- בוחרים נושא קבוצתי – המורה מציג בפני התלמידים את מסגרת ושיטת הלימוד במסגרת היוזמה: חקירת נושאים בתושב"ע והצגתם בסוף המחצית מול מליאת הכיתה. התלמידים יבחרו נושאים שהם מוציאים כמעניינים ורלוונטיים לחייהם. התוצר: מטרות ודרך העבודה ברורות לתלמידים, והם מבינים את האפשרות שניתנה להם לעבור ממקום של לומד פסיבי לשותף בתהליך הלמידה וההוראה.
- מגדירים שאלת מחקר – המורה יסייע לתלמידים לבחור נושא שמעניין אותם מתחומי התושב"ע. הוא יסייע להם להגדיר את השאלות שיחקרו בנושא. התלמידים יצאו לדרך עם נושא מוגדר ושאלות שמעניינים אותם, ועם מוטיבציה לתהליך הלמידה החדש.
- מאתרים מקורות מידע – המורה יכוון את התלמידים למקורות מידע: ספרים, אתרי אינטרנט, מכוני מחקר, מומחים וכדומה. המורה יעמוד לרשות התלמידים לעזרה בפיענוח טקסטים קשים.
- משלבים אי פורמליות בלמידה – התלמידים יפנו ללמידה לא פורמלית: עבודה עצמאית שלא במסגרת שיעור פרונטלי בכיתה. כל קבוצת עבודה תעבוד על איסוף חומרים ממגוון מקורות שונים: ספרים, שיחות עם אנשים, מקורות דיגיטליים, יצירות אמנות וכדומה. הם יתרכזו בלימוד המקורות ובפיענוחם, ויאספו ידע נוסף בכל דרך רלוונטית. הם ירכשו מיומנות של עבודת חקר עצמאית – משלב הגדרת השאלה ועד שלב הפתרון. כתוצאה מכך תתחזק בהם תחושת המסוגלות. המורה ילווה אותם בעבודתם העצמאית.
- נערכים לתוצר – המורה ילווה את תהליך הסקת המסקנות ויצירת התוצרים ויכוון את התלמידים ליצירת תוצר שלם וברור, שהם יכולים להציג בפני חבריהם לכיתה. בסיום התהליך, לתלמידים יהיה תוצר קוהרנטי, ברור ורציני, שהם יצרו בעצמם ושהוא בעל חשיבות בעיניהם.
פרקטיקת הוראה 2: המורה כלומד יחד עם תלמידיו
ישיבה בכיתה במעגל, האזנה משותפת לפרזנטציות התלמידים של תוצאות עבודתם העצמאית.
- המורה כלומד – המורה יאפשר לתלמידים לבחור נושאים שהוא אינו מכיר לעומק בעצמו. התלמידים יחקרו נושאים מגוונים, מעבר לגבולות הידע של המורה.
- חיפוש משותף – המורה יסייע לתלמידים להגיע למקורות מידע, גם כאלו שהוא טרם למד בעצמו.
- קבוצת השווים – המורה ישמע עם כל תלמידי הכיתה את תוצאות המחקר והלמידה של קבוצות הלמידה. התלמידים והמורה יחד ישתתפו בקבוצת למידה שוויונית ומכבדת, המבוססת על רצון וסקרנות, ולא על סמכותיות.
פרקטיקת למידה 1: למידה שיתופית באמצעות כלי הוראה
כל תלמיד (או קבוצת עבודה) יְלָמֵּד בתורו את הכיתה את הנושא שבחר להעמיק בו מהתכנית השנתית. בלמידה שיתופית, התלמידים ישמעו זה מזה על מה שלמדו.
- הדגמה – המורה ידגים כלי הוראה שונים בכיתה: שיעור פרונטלי, למידה עצמאית, למידה בקבוצות וכו'. התלמידים יכירו כלי הוראה מגוונים ויבחינו ביניהם.
- סדנת התנסות – התלמידים יעברו סדנת התנסות בשימוש בכלי ההוראה. הם ילמדו כיצד להפעיל כלי הוראה שונים ויידעו את היתרונות והחסרונות של כל כלי הוראה.
- מזקקים ידע – התלמידים ילמדו את הנושא שבחרו באופן מעמיק. הם ירכשו בסיס ידע בו ויוכלו להעביר אותו לחבריהם לכיתה.
- בוחרים כלי להצגה – התלמידים, בליווי המורה, יכינו מערכי שיעור על הנושא שחקרו. הם יעבירו אותם בכיתה, וילמדו את חבריהם מה שלמדו בכוחות עצמם. התלמידים יקבלו אחריות ללמידה שלהם וירגישו שהם מסוגלים וצריכים לשאול ולהגיע לתשובות.
פרקטיקת למידה 2: למידה עצמית מוכוונת לומד (יוטגוגיה)
כל תלמיד יחקור היבט של הנושא הנלמד שהוגדר באופן כללי על ידי תכנית הלימודים והמורה. למשל – היבט של המסורת היהודית.
א. בוחרים – כל חברותא (קבוצת למידה) תבחר נושא שמעניין אותה לחקור בתחומי התושב"ע. לפני התלמידים יונח מאגר נושאים לבחירה, והם גם יוכלו להציע נושא אחר שמעניין אותם. לכל קבוצה יוגדר נושא לעבודה וללמידה – כזה שהתלמידים מרגישים קשר ושייכות אליו.
ב. מגדירים – התלמידים יגדירו את שאלות המחקר המעסיקות אותם ביחס לנושא הנבחר.
ג. חוקרים – בליווי המורה ובהנחייתו, התלמידים יחפשו מקורות מידע כתובים, סרטים, מוצגים במוזיאונים, אנשים שיכולים לספר להם – שיכלו לקדם אותם בלמידת הנושא.
ד. מעלים על הכתב – התלמידים ילמדו את הנושא לעומק ויבנו מענה לשאלה שבחרו לחקור. הם יכינו עבודה בכתב, המסכמת את השאלות והתשובות שהגיעו אליהם.
התלמידים ילמדו להגיע למסקנות מתוך מקורות שנמצאים לפניהם. משום שהגדירו את הנושא ובחרו בו כי הוא מעניין אותם, תחושת הסיפוק שלהם מעבודתם תגבר, וכך גם תחושת ההזדהות עם החומר הנלמד ושייכות למסורת היהודית.
פרקטיקת למידה 3: למידה אותנטית במעגלים קהילתיים
התלמיד ישלב בעבודתו ידע ממעגלי משפחתו/הקהילה שלו על הנושא שהוא חוקר, ואשר קשור למורשת האישית שלו.
- מרחיבים מעגלים – בהתאם לנושא הנבחר, התלמיד יפנה לדמויות מהמשפחה, הקהילה, העדה לקבלת מידע רלוונטי. כך הלימוד של התלמיד נובע מתוך ההקשר האמיתי של חייו. הלמידה תהיה אותנטית, קשורה לחיים, כחלק ממפגש עם דמויות משמעותיות בחייו.
- מדווחים – בפרקי זמן שיקבעו מראש, התלמידים ידווחו על התקדמותם ויציגו תוצרי ביניים. התלמידים יוכלו לעקוב אחרי התקדמותם ולוודא שהם עומדים בדרישות.
פרקטיקת הערכה 1: הערכה מעצבת באמצעות שאלוני הערכה
א. היערכות לרפלקציה – בעזרת מומחה לנושא, המורה יכין שאלוני רפלקציה למעקב אחרי התהליך הלימודי. התוצר יהיה סל של כלי הערכה לתהליך.
ב. שאלון פתיחה לבחינת הזיקה לנושא – כל תלמיד ימלא שאלון פתיחה שימפה את הידע שלו בתחום הנלמד ואת זיקתו אליו. בעזרת השאלון התלמיד והמורה יקבלו תמונת מצב לגבי נקודת המוצא של התלמיד בטרם הלמידה.
ג. שיחת משוב – המורה יערוך עם התלמידים שיחות משוב שעוסקות בדעות האישיות שלו על החומר. כך הוא יעודד את התלמיד להביע דעות אישיות על החומר הנלמד ולהפוך אותו למרכיב בזהות האישית שלו.
ד. שאלון סכום תהליך – כל תלמיד ימלא שאלון רפלקציה על תהליך הלמידה וההוראה הקבוצתית. השאלון נועד להעלות את מודעות התלמיד לתהליך הלימודי שעבר ולהשפעתם של התהליך ושל החומר שנלמד עליו.
פרקטיקת הערכה 2: הערכה של מיומנויות איסוף מידע ושיתופי פעולה קבוצתיים
א. שיתוף פעולה – במהלך השנה המורה יעקוב אחר הקבוצות וייתן להן הערכה על תהליך העבודה השיתופית. התלמידים ילמדו להשקיע גם בתהליכי העבודה הקבוצתיים ולשתף פעולה ביניהם.
ב. ביצוע משימות – במהלך השנה המורה יעקוב ויעריך את הקבוצות על ביצוע המשימות.
ג. איסוף מידע – התלמידים יגישו בסיום הלימוד עבודה מסכמת, שגם היא מקבלת הערכה.
