בהשמנת יתר בקרב ילדים, כנגזרת משינויים דמוגרפיים ואורח החיים. ארגון הבריאות העולמית קושר את תופעת ההשמנה ישירות לצפייה מוגזמת במסכים,

משקל החרדים והערבים יגדל, ומשקל היהודים האחרים ובני משפחותיהם, שהם הרוב הדומיננטי היצרני, יקטן.

פער ההכנסות בין עשירים לעניים הולך ומתרחב והעוני היחסי גדל במדינות רבות ומייצר השלכות מסוכנות.

פערים בפרט בין הערבים, החרדים, ויוצאי אתיופיה לשאר מגזרי החברה.

אנשים מבלים יותר ויותר זמן בעבודה, אך הם עדיין זקוקים לזמן פנאי איכותי, התורם מעבר לרווחת הפרט גם לרווחת משק הבית כולו.

שיעורי הגירה גבוהים, בעיקר של אוכלוסיות צעירות וחזקות, מהפריפריה לאזור המרכז מטעמי תעסוקה ואיכות חיים.

ביטחון הוא זכות בסיסית (ההכרזה לזכויות האדם ב-1948). למרות ירידת כמות הסכסוכים המזוינים בעולם, נראה שאתגרי הביטחון הופכים למורכבים ומגוונים יותר. שינוי האקלים מביא לעליית מפלס הים ולאירועי מזג אוויר מסכני חיים תכופים.

בדור הקרוב כמחצית מהעם היהודי יתגורר בישראל ובכלל זה כשליש מהאוכלוסייה הצעירה, דבר שימצב את ישראל כמרכז הכובד הדמוגרפי של העם היהודי.

מאידך, במדינות מפותחות, בהן חינוך הוא לרוב חובה עד גיל 16, הילדים הופכים לעלות כלכלית, מה שמהווה תמריץ לצמצום גודל המשפחה.

תמיכה וחיזוק התחושה האישית בהיבטים השונים הנוגעים לחיי הפרט.

החל מסוף המאה ה -18, דמוקרטיות מודרניות מרחיבות בהדרגה את זכויות האזרח לקבוצות שהודרו במקור, כמו נשים ומיעוטים אתניים. הן נלחמות בדעות קדומות ואפליה, שואפות לטיפוח סובלנות והבנה בין תרבותיות ולקידום יחסים הוגנים בין כל האזרחים.

הצורך האנושי בתחושת שייכות והרצון למעורבות אזרחית אינו נעלם אלא משתנה בלבד. הם משתקפים בריבוי הרשתות החברתיות והיוזמות הבינלאומיות הגורפות המובלות על ידי אקטיביסטים דוגמת גרטה טונברי

מגוון רחב של סוגי משפחות מתפתח כנגזרת משינויים בכלכלה, בטכנולוגיה, ובערכי החברה.

עיצוב מדיניות חינוכית מחייבת התייחסות למגמות עולמיות לצד תיאום בין תחומים מרכזיים בחינוך

עלייה במספר האנשים השרויים בדיכאון בעשור האחרון. אוכלוסיית הצעירים והאימהות הצעירות, אך גם בני 60 פלוס, במיוחד בקרב נשים.

דורש השקעות ותמריצים לאוכלוסיות בסיכון ולתלמידים מוחלשים כדי להבטיח שתלמידים ירכשו כשירויות רלוונטיות לשגשוג בחיים

ההתפתחויות הטכנולוגיות והגלובליזציה תורמות לצמיחה כוללת ולהתפתחות כלכלה משותפת המאפשרת גישה טובה יותר למוצרים ושירותים. גורמים אלו תורמים לעלייה בשביעות הרצון של האנשים מחייהם

מדינה יכולה לנצל את המגוון כדי להעשיר את הלומדים ולפתח אצלם מיומנויות גלובליות ורב תרבותיות

במדינות מפותחות שיעור הילודה יורד בין השאר בשל העלות הכלכלית של החינוך.

אנשים, עמותות וארגוני מתנדבים מגמישים את השריר האזרחי ומשתמשים במדיה וטכנולוגיות כדי לגשר על פערים מול הממשל, להגדיר מחדש את המעורבות האזרחית ולהעלות אמון בין הרשויות והאזרח

אנשים רבים בעולם חיים יותר ויותר במנותק מהשייכות הלאומית, ותחושת השייכות המסורתיות לקהילה, לכנסייה או למקום העבודה מצטמצמת.

בריאות טובה, פיסית ונפשית, היא תנאי הכרחי לרווחה במיוחד בתקופה של עלייה בתוחלת החיים. בריאות טובה תורמת בהיבטים של: חינוך, תעסוקה ופעילויות בחברה, מגדילה יצרנות ומקטינה עלויות שירותי בריאות ורווחה, והמכלול משפיע על רווחת הפרט.

ענישה גופנית אשר היוותה נורמה התנהגותית עד העשורים האחרונים, הפכה לטאבו.

הגלובליזציה והטכנולוגיה, שינו לחלוטין את איכות החיים והרווחה האישית של רוב אוכלוסיית העולם ביחס בעשורים האחרונים. אך בה בעת מסתמנים איומים חדשים ולא צפויים שמן הראוי להתייחס אליהם בהקדם.

שיפור הבטיחות בכבישים באמצעות תכנון טוב יותר ושיפור תקני בטיחות של כלי רכב, מגבלת מהירות, חוקי נהיגה לגבי הסחות דעת ובעיקר שילוב כלי רכב אוטונומיים במארג התחבורתי.

האינטרנט הפך פעילויות נפוצות שבעבר דרשו קשר גופני או אינטראקציה חברתית לקשר מקוון

מגמת ההזדקנות של האוכלוסייה צפויה להביא לגידול מהותי בגירעון ולהגדלת העומס על משלמי המיסים, לצד ירידה באיכות השירות הציבורי.

מדינת הלאום אשר נתפסה בעבר כ"ריבון", מתחרה עם מוסדות בינלאומיים ושחקנים שבעבר נתפסו כחברות בת של המדינה, דוגמת הערים. המדינה עדיין נתפסת כאחראית לשלום אזרחיה אך אלו מפגינים ירידה באמון כלפי גופי השלטון ועלייה בתסיסה הפוליטית וחברתית.