צורכי המציאות המשתנה מניעים מגמות של עיצוב מחדש והתאמת תכניות הלימודים כדי לתת מענה לאתגרי העתיד. הלמידה הולכת והופכת יותר פרסונאלית, ממוקדת מיומנויות ומרכזה הוא הלומד.
תהליכי הגלובליזציה המתחוללים בכל רחבי העולם והסביבה הרב תרבותית הנפוצה במדינות רבות מצריכים פיתוח של כשירויות גלובליות
השפעת מקום הלמידה על הלומדים, מה שהם חווים, על רגשותיהם ודרכי החשיבה שלהם גדולה.
תוכניות לימודים ופרקטיקות הוראה המבוססות על המחקר המדעי העדכני אודות אופן הלמידה של המוח.
רמת המורכבות והדינמיות של האתגרים העומדים כיום בפני המנהיגים החינוכיים, מחייבת מציאת תשובות באמצעות קונצנזוס שנוצר באופן מודע, ובלוחות זמנים מתקצרים והולכים.
יצירת רשתות גלובליות של מחנכים ולומדים היוצרים קהילה לומדת בה כל חבר הוא צרכן ויצרן של רעיונות ושל ידע.
למידה על בסיס תוצאות למידה אחרת, פורמלית ואי-פורמלית, הנעשית במגוון סביבות.
המגמה המסתמנת היא של מעבר מתוכניות לימודים שמטרתן הכנת הלומדים לאקדמיה ותוכניות לימודים שמטרתן הכנת הלומדים לשוק התעסוקה, לתוכניות לימודים שמטרתן הכשרת הלומד להשגת שלומות.
בעידן של מציאות משתנה נדרשת אוריינות אתית שהיא יכולת התנהלות בשדה חדש ולא מוכר של ערכים ודילמות אתיות חדשות.
למידה מעורבת משלבת פרקטיקות למידה מקוונות ודיגיטליות ופרקטיקות למידה פנים מול פנים כדי להשיג למידה מיטבית.
סיוע ללומד לאתר, לזהות ולנצל הזדמנויות למידה במרחבי החיים השונים.
גישת המערכת האקולוגית החינוכית שואפת למקם את הלומד במרכז ולבסס למידה קהילתית לאורך החיים מבוססת על תפישת המערכת החינוכית כמערכת אקולוגית.
האופן בו יפעל בית הספר בעתיד יהיה שונה במגוון רחב של היבטים מזה הנהוג כיום.
סביבת למידה המייצרות הזדמנויות למידה שיתופית מתקדמות, אשר נתמכות במרחבים פיסיים ודיגיטליים.
תכניות הלימודים עוברות מהתמקדות רק בידע להתמקדות גם בכשירויות ומיומנויות המאפשרות לפתח את פעלנות הלומדים ולהכינם לעתיד באופן מיטבי.
לצד המיומנויות הקוגניטיביות, הרגשיות והחברתיות יידרשו הלומדים לרכוש מיומנויות פרקטיות שיסייעו להם בהתמודדות עם מגמות העתיד.
מעצימה את הלומדים והיא נתמכת על ידי סביבות למידה קשובות וגמישות.
למידה משותפת עם תלמידים תאפשר למורים אינטראקציות מקדמות ומעשירות עם תלמידיהם בחקר, פתרון בעיות, יצירה ויזמות ויצירה משותפת של תוצרים.
שימוש בדרכי חשיבה ופעולות חדשניות בהתבסס על יכולות של ראייה מערכתית רחבה, שיח מערכתי ועיצוב עתיד רצוי.
סביבות למידה עתידיות יובילו לעיצוב מחדש של תפקיד המורה ולפיתוח של קשת התמחויות הוראה.
העמדת הלומד במרכזה של מערכת אקולוגית חינוכית מתעוררת הכוללת תיחום רחב ומגוון יותר של הזדמנויות למידה בהשוואה למערכות חינוך מסורתיות.
תוכניות הלימודים מתמקדות בהקניית ערכים המהווים בסיס ללמידה במגוון דיסציפלינות שונות ואף ללמידה מולטי-דיסציפלינרית.
בעולם משתנה בצורה מהירה צריך לדעת להמציא את עצמך ולייצר ערך מוסף לעולם כדי להיות רלוונטי.
מחקרים בנושא הזיכרון האנושי הראו כי כאשר לומדים נושא בפסקי זמן קצרים עם ריווח ביניהם ישנה נטייה לזכור את המידע טוב יותר מאשר למידה במפגש למידה.
הוראה מרחוק המגשרת על מרחקים גיאוגרפיים מאפשרת להנגיש מורים מיומנים לאזורים בהם יש מחסור במורים איכותיים או בכלל.
לדמיין ולעצב את העתיד הרצוי בהקשר של הצרכים הקיימים והתרחישים העתידיים האפשריים.
בית ספר כארגון מודרני הנדרש לתהליכי תכנון ותזמון מורכבים, זקוק לתשתית ICT אמינה ולתמיכה דיגיטלית מקצועית.
למידה בין-תחומית משלבת בין מספר תחומי דעת דרך חקירת אתגרים, רעיונות גדולים, מציאת פתרונות לבעיות, ניהול פרויקט או ייצור מוצר.
יישום חשיבת עתיד הכוללת פעולות של סריקת מגמות, חיזוי, עיצוב עתיד רצוי ובניית תוכניות פעולה למימושו.
פועל יוצא של הצרכים, תחומי העניין של הלומדים והיא מעוצבת על ידי הערכים הפנימיים שלהם.
מדדי ופרקטיקות ההערכה מסייעים לשקף את תהליך הלמידה ואת היכולת של הלומד להשיג את יעדי הלמידה שלו.
מנהיגות מבוזרת משתפת ומבזרת סמכויות, וטווה רשת של יחסים בין אנשים, גופים ותרבויות בתוך הארגון ומחוצה לו.
במציאות העתידית החיבוריות עם הסביבה ומגוון הגורמים הפועלים בה תהפוך להיות מרכיב חיוני בלמידה והוראה אפקטיבית.
צמצום מספר מקצועות הלימוד בתכנית לימודים כדי למנוע עומס תכנים ולאפשר למידה מעמיקה והכללת תכנים נוספים ע"פ שיקול דעת מקומי.
כאשר מתפתחת חשיבה אוטונומית מתקיים למעשה מעבר מנקודת מבט המאופיינת במוחלטות, להבנה כי קיימות תפיסות עולם שונות וכי יש מקום לסובייקטיביות.
רחפנים שניתן לשלוט עליהם מרחוק ולבצע איתם משימות שונות כגון צילום תמונות ווידיאו, מייצרים הזדמנויות לפרקטיקות למידה חדשות במרחבי למידה שמעבר לכיתה.
נדרשת הערכה הוליסטית הכוללת פרקטיקות הערכה חדשות עבור כל סוגי תכני הלימוד.
מתמקדת בהיערכות מבעוד מועד לאתגרי המציאות המשתנה
קבוצות למידה הטרוגניות המורכבות מתלמידים בעלי מאפיינים ויכולות שונים, שיתרמו לקבוצה בהתאם ליתרונותיהם היחסיים.
המציאות המשתנה בקצב מואץ מחייבת שינוי תכוף יותר של תכניות הלימודים בהתאם למגמות והאתגרים וההזדמנויות הנגזרים מהם.
קשיבות היא סוג של תשומת לב שאפשר לפתח על ידי אימון ותרגול במעין מדיטציה פשוטה ביותר.
אירוע הגורם לפליאה, לדוגמת קשת בשמיים, יוצר חוויה שמעוררת עניין וסקרנות אצל הלומדים.
פרקטיקות חדשות יאפשרו הערכת תהליך הלמידה מעבר להערכת תוצרי הלמידה.
מתמקדת בעיצוב ארגון חינוכי זריז וגמיש המנטר באופן שוטף את השינויים המתחוללים במציאות בהווה והמסוגל להגיב אליהם באופן מהיר ואפקטיבי.
ביצוע הוראה שיתופית מולטי-דיסיפלינרית שתינתן לקבוצות תלמידים, פרויקטי למידה ותלמידים בודדים.
תכנית הלימודים מהווה את בסיס הידע עמו יוצאים בוגרי מערכת החינוך לעולם ולכן רצוי לשתף בעיצובה מגוון בעלי עניין, הן אלו שביכולתם לתרום לתוכנית והן ואלו שיצטרכו ליישם התוכנית.
מעורבות פעילה של הלומד ובריבוי טקסטים, מאפשרת לתלמידים לחלוק ידע, לדון ביחסי כוח ולהיות מודעים לצורות מרובות של אוריינות.
טכנולוגיות נתוני עתק ובינה מלאכותית מאפשרים להפיק תובנות חדשות לגבי האופן בו מתנהלת המציאות ומייצרות גישות ויכולות הערכה חדשות ומבוססות נתונים.
מתמקדת בעיצוב הארגון החינוכי ותהליכי הובלת השינוי כדי לייצר ולהטמיע שינויים ברי קיימא השורדים לאורך זמן.
דוגלת בהסרת המחיצות בין בית הספר לסביבה החיצונית מהרמה המקומית ועד לרמה הגלובלית.
לאפשר יכולת התאמה של תוכניות לימודים על ידי בתי ספר ומורים הלוקחים אחריות על ההתאמה אופן יישום של תוכנית הלימודים הלאומיות.
יישום גובר של פרקטיקות של למידה מותאמת אישית המבוססות על התאמה אישית של מאפייני הלמידה למאפייני הלומד הכוללים רקע, צרכים, יכולות ושאיפות של הלומד.
פרקטיקות הערכה מתמשכת מתוכננות להשתלב באופן טבעי ומתמשך במארג הפעילות בכיתה.
מספקת הזדמנות למידה במקום העבודה, ומהווה חלק מתוכנית הלימודים בבתי ספר לעסקים רבים ומשמשת גם להתפתחות מקצועית של מנהיגות מורים.
תשתיות ויישומי Web 2.0 מקדמים פתיחות, שקיפות ואת יכולת המשתמש לייצר ולשתף תכנים ולקיים שיתופי פעולה ברשת.
מגמת הפרסונליזציה תניע מעבר הדרגתי לתוכניות לימודים המותאמות אישית למאפייניו, ליכולותיו ולרצונותיו של כל לומד.
פרקטיקות של למידה מכוונת עצמית, המאפשרות ללומד ללמוד באופן עצמאי ולנהל את למידתו, יאפשרו לו לבנות מיומנויות למידה, להתאמן בבחירה ובניהול הלמידה ולהניח את הבסיס ללמידה מכוונת עצמית לכל החיים.
מורים יכולים לתכנן חוויות למידה מעניינות ורלוונטיות מאוד באמצעות טכנולוגיות מגוונות, בדרכים התואמות את האינטרסים של הלומדים ומשיגות את יעדי הלמידה שלהם.
כלי ניתוח אוטומטיים יספקו ללומד, למורה ולמערכת תובנות מהירות וממוקדות לצרכי הפקת לקחים ושיפור תהליכי הלמידה וההוראה.
התמורות במציאות המשתנה והמורכבות הגוברת של מערכות החינוך מגבירות את החשיבות של תכנון וארגון מערכות החינוך.
החיבוריות בין אדם ומכונה נשענת על יכולות טכנולוגיות המאפשרות רב-התנסות.
שילוב פלטפורמות שונות ממשחקים במדיה חברתית ועד פלטפורמות מציאות מדומה, ליצירת מסלולים למידה חדשים באופן פרטני ובקבוצות.
פרקטיקות וסביבות למידה המאפשרים לקבוצת לומדים לבצע משימה משותפת להשגת יעדים משותפים להם אחראים כל חברי הקבוצה.
ישנן דרכים רבות ושונות לתמוך בלמידה משחקית הכוללות גישות מבוססות משחק להוראה, תכנון משחקים דיגיטליים ללמידה בחללים המאפשרים ניסויים וכישלון חיובי.
פרקטיקות אלו המתמקדות בסוגי שאלות משופרים כוללות תגובות גרפיות של ציור, הזזה, סידור או בחירת אזורים גרפיים ועוד.
מושתתת על הקיום של מגוון שטפי למידה אפשריים בכל מרחבי החיים המתבססים על מגוון ספקי ומשאבי למידה.
שילוב של טכנולוגיות אלו מאפשר איסוף נתונים מתמיד על תהליכים המתחוללים בלמידה, בהוראה בהערכה ובניהול הארגוני של החינוך.
למידה המתבצעת מחוץ למסגרות חינוך פורמליות של הלומד במרחבי החיים השונים, מתוך סקרנות או צורך אישי, ובאופן בלתי תלוי במסגרות חינוך פורמליות.
עוזרים וירטואליים יכולים לעזור ללומד להבין נושא בו הוא מתקשה, ולסייע למורה במתן תגובה מהירה לשאלות שכיחות או בהערכת הלומד.
שימת דגש על התאמת ממשקי הערכה לצרכי הלומד בהיבטים של שפה, מענה למוגבלויות של ראייה ושמיעה וכד'.
מודל זה מעודד חקירה וגילוי של פעילויות ביוזמת הילדים עצמם
תשתיות פיזיות ווירטואליות מייצרות, יחדיו ובאופן משולב, סביבות למידה חדשניות ומוטות עתיד.
התמקדות ברכישת סוגי ידע שונים, פיתוח מגוון מיומנויות והקניית מגוון של גישות וערכים.
הלומדים יוצרים ידע, תכנים ומוצרים משלהם באופן המטפח גישות ומיומנויות מגוונות כגון יצירתיות, חדשנות, יזמות, פתרון בעיות, ניהול פרויקטים, שיתופיות ועוד.
הגדרת תקני מיומנויות מוכרים המאפשרים הערכה והשוואה של לומדים על בסיס מיומנויות שצברו.
מודל שבו לוקחים ההורים אחריות על חינוך ילדיהם.
ההתפתחויות הטכנולוגיות תורמות ליצירת מרחבי למידה פיזיים ווירטואליים חדשים התומכים בהזדמנויות למידה חדשות.
פרויקט חינוך 2030 של ה-OECD מגדיר כשירות כתמהיל סינרגטי של ידע מיומנויות גישות וערכים המייצר יכולת להתמודד באופן אפקטיבי עם אתגרים מורכבים בעולם של מציאות משתנה.
למידה המשלבת מרכיבי משחק (כדוגמת תגים, נקודות, השגים וכיוב׳) ומייצרת חווית למידה שונה ומעוררת מוטיבציה ועניין.
קבוצת מורים הטרוגנית מתארגנת כדי לספק מעטפת הוראה תומכת, אינטגרטיבית וגמישה.
התמודדות עם המורכבויות דורשת עיצוב מחדש של החינוך, שינוי אופן הלמידה, ופיתוח מנהיגות המקדמת ומטפחת בקרב הלומדים פעלנות, יכולות למידה לכל החיים ויכולות להשגת שלומות אישית וקולקטיבית.
נשען על פדגוגיה לפיה תלמידים משתמשים בידע ומיומנויות אקדמיות ואזרחיות כדי לתת מענה לצרכים קהילתיים אמיתיים.
נתמכת על ידי טכנולוגיות של למידה מרחוק באמצעות האינטרנט ולמידה ניידת, המבוססת תקשורת סלולארית ומכשירים ניידים.
יכולת להגדיר מטרות, ליזום, לקבל החלטות ולבצע באופן עצמאי ואחראי את הפעולות הנדרשות לשם השגת המטרה.
גישה לעבודה צוותית המתמודדת עם בעיות אמתיות ומידיות שפותחה בעולם העבודה ונמצאת כעת בשימוש נרחב יותר.
קידום יכולתו של הלומד להפעיל ידע וכישורים חדשים בגמישות ובאופן הולם בהקשרים חדשים.
תזוזות ברמה על-לאומית, המשולבות עם עלייתם של כוחות גלובליים חדשים, מזעזעות את המנהיגות החינוכית הקיימת ברחבי העולם.
בבית הספר הווירטואלי לומדים באופן מקוון תלמידים מכל רחבי המדינה, באופן מותאם אישית, ומקבלים קרדיטציה על הקורסים שהם לומדים לצורך הסמכה לסיום הלימודים.
גישה מרובת פנים לתכנון וניהול של מרחבים ציבוריים, כולל נכסים, השראה ופוטנציאל של הקהילה המקומית.
מגמות המציאות המשתנה בתחומי החברה, הטכנולוגיה הכלכלה, הסביבה והפוליטיקה מייצרות אתגרים והזדמנויות רבים עבור מערכות חינוך.
כחלק מההתמודדות עם מציאות מורכבת עמומה ומשתנה יידרש הלומד לפתח מיומנויות רגשיות וחברתיות.
מספקת לתלמידים חוויות של התמודדות עם אתגרים ומצבים בעולם האמיתי שיסייעו להם לרכוש מיומנויות וכישורי חיים רלוונטיים.
חיבור בין הלומדים לבין עצמם ובחיבור הלומדים לתהליכים ולגורמים חיצונים בקהילה.
מאפשרת לפרטים בודדים ועצמאיים ליצור חידושים מערכתיים, משבשי מערכות קיימות, בלא לבקש אישור מאליטות.
בתי הספר יאפשרו התארגנויות של מורים ושל לומדים, בעלות נגישות למשאבים ארגוניים.
פארקים ייעודיים המעוצבים בהתאמה לצרכי הלומדים מרחיבים את מגוון החוויות הזמינות לציבור הלומדים.
