בעבר הצליחו רגולציה וחדשנות טכנולוגית לצמצם חלקית את העומס על הסביבה. בשנים האחרונות מיושמת גישה כלכלית המתמקדת ביצירת חיבור בין סדר היום הסביבתי לבין המנגנונים המפעילים את המשק. גישה זו, הקרויה כלכלה ירוקה, עושה שימוש ברגולציה כלכלית ופיננסית, בעידוד מנופי-צמיחה ירוקים ובהפעלת כלים כלכליים בניסיון לתת ערך כלכלי למשאבי הסביבה ולנזקים בריאותיים הנגרמים כתוצאה מחשיפת האוכלוסייה לזיהומים. הכלכלה הירוקה, המבוססת על תקנות וחוקים לאומיים ובינלאומיים, עוסקת בסחר במכסות פליטה, באנרגיה נקייה, במחזור, בטיפול בפסולת, בצמצום חתימה סביבתית, במים, בחקלאות, בתחבורה ועוד. התחום זוכה לתשומת לב רבה, מרכז אליו משאבים הולכים וגדלים מצד ממשלות ותעשיות ומהווה מנוף מרכזי לצמיחה וליצירת משטר כלכלי-סביבתי גלובלי. תחום הכלכלה הירוקה רווי בחדשנות המקדמת שימוש בר קיימא במשאבים טבעיים, ייצור מודלים ארגוניים חדשים לשיפור יעילות סביבתית, ופתרון אתגרים טכנולוגיים, סביבתיים מקומיים וגלובליים.
