אחד התפקידים המרכזיים שממלא השלטון המקומי הוא אספקת שירותי חינוך. לוקליזציה של החינוך היא תהליך שנוצר בשל החקיקה המאפשרת מעבר של תחומי אחריות ועשייה אל הרשויות המקומיות לצד הסדרה של סל תלמיד מינימאלי שכל תלמיד זכאי לו. התהליך מתקיים הלכה למעשה על ידי רשויות מקומיות שהכירו בחשיבות החינוך לתושבים. תהליך הלוקליזציה של החינוך עלול לייצר אי שוויון הזדמנויות על בסיס טריטוריאלי, שעלול לפגוע במוביליות הכלכלית, החברתית והתעסוקתית של אזרחים שווי זכויות. האתגר שמונח לפתחם של משרדי החינוך והפנים הוא לייצר איזון אופטימלי בין צרכים מקומיים לבין תפיסה מערכתית לאומית של חינוך, באמצעות שילוב המרכז לשלטון המקומי ואיגוד מנהלי אגפי החינוך בתהליכי עיצוב מדיניות החינוך בישראל[1].
