היבטים רבים של ביצועי הלומדים, כמו ידע אפיסטמי וחשיבה מסדר גבוה, מיומנויות תוך ובין אישיות, מיומנות פיתרון בעיות וגישות כגון סקרנות, אינם נמדדים על ידי המבחנים הסטנדרטיים. נדרשת הערכה הוליסטית הכוללת פרקטיקות הערכה חדשות עבור כל סוגי תכני הלימוד.[1] דוגמה למגמה זו ניתן לראות במבחני פיזה השמים דגש הולך וגובר על הערכת מיומנויות כגון פתרון בעיות שיתופי, מיומנויות גלובליות ורב תרבותיות, ויצירתיות וחשיבה ביקורתית[2]. הערכת מיומנויות תתבצע על בסיס מדדי הערכה חדשים. כך למשל יוערכו מיומנויות אינטראקציה בין אישית ויכולת רגולציה עצמית של התנהגות במדדים המייצגים את יכולת הלומד לזהות רגשות שונים, לתת דוגמאות לקשרי גומלין בין רגשות והתנהגות ולרגולציית התנהגות, למצוא פתרונות לקונפליקטים, ולהציג דרכי התמודדות במצבי לחץ ומשבר[3].
[1] https://www.chalk.com/resources/five-trends-to-watch-for-in-the-future-of-assessments/
[2] Draft Literature review on aligning pedagogies and assessments with changes in Curriculum, OECD, 2019
[3] עיצוב תכניות לימודים למאה ה- 21 סקירה השוואתית בינלאומית, ד״ר לינור הדר והגב׳ ליאת צבירן
