קרן המטבע העולמית, הבנק העולמי וארגון הסחר העולמי מהווים מעין שלטון גלובלי של מוסדות כלכליים ללא ממשל פוליטי גלובלי. מוסדות אלו פיתחו מדיניות המכּונה "קֹונְסֶנְזּוס וֹושינגטון", מדיניות שקבעה כי המדינות המבקשות סיוע בין-לאומי חייבות לאמץ צעדים שונים כתנאי לקבלת הסיוע, לדוגמת, משמעת תקציבית, צמצום ההוצאה הציבורית וכיוב׳. אולם הדרישות שהציבו ארגונים אלה למדינות החלשות לא תמיד הביאו לתוצאות הרצויות ולשיפור הכלכלה במדינות אלה, ולעתים אף גרמו נזקים.[1] לכן, המגמה הנוכחית היא מתן חשיבות לאינטרסים המקומיים לעומת הגלובליים. מאידך, במערכת החינוך, המוסדות הגלובליים לדוגמת מערכת החינוך של ה-OECD, ממשיכים להשפיע על המדיניות וההחלטות החינוכיות במדינות השונות, דרך המבחנים הבינלאומיים (פיזה, טימס וכיוב׳) ודרך מודלים אוניברסאליים לחינוך כגון חינוך 2030.
[1] https://citizenship.cet.ac.il/CETHandler.ashx?n=CetEntities.FileViewer&i=7b6c26a9-ffd0-426d-b508-19d6c9d151f1&id=19800
