המערכת הגלובלית של היום מאופיינת בתחרות, ואחת הדוגמאות האקטואליות לכך היא מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין הבאה לידי ביטוי גם בהאשמות פרועות המתייחסות להפצת וירוס הקורונה. על פי הוועידה הכלכלית העולמית[1], סין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, היצואן הגדול ביותר ובעלת יתרות החליפין הגדולות בעולם. נראה כי יחסי ארה"ב וסין מתוחים יותר ויותר ככל ששתי המעצמות מסתבכות במרוץ להשגת עליונות החל מתחום החלל ועד לטכנולוגיות G5. למרבה האירוניה, סין יוצרת מערכת יחסים עם רוסיה כעת (כאשר ארה"ב התקשרה לראשונה עם סין בשנות השבעים, זה היה כדי לבלום את עליית רוסיה) ובמהלך היפוך תפקידים זה, רוסיה וסין משתפות פעולה בסוגיות מדיניות, כולל אנרגיה וביטחון[2]. מאבקים אלו צפויים לגרום להפרדה בעולם לשלוש מרכזי כובד מעצמתיים מרכזיים כאשר המחסומים הבין-תרבותיים יהיו יותר גדולים וכל מרכז כובד ינסה להגיע לעליונות בתחום החשוב ביותר, המידע, על בסיס אקולוגיית מידע משלו (כדוגמת גוגל ופייסבוק האמריקאים ומקביליהם הסיניים). החינוך הישראלי מוכוון לתרבות הגלובלית המערבית (לומדים אנגלית ושימוש בכלים מערביים), אך צריך לקחת בחשבון גם עולם גלובלי שונה בעל מספר מרכזי כובד.
[1] https://www.conference-board.org/data/globaloutlook/index.cfm?id=27451
[2] https://www.vistage.com/research-center/financials/economic-future-trends/20181210-political-trends-affecting-business-in-2019/
