בימינו החשיבה הסביבתית מתרכזת ביחסי הגומלין שבין האנושות לכדור הארץ ובין אדם לסביבתו הקרובה. כלכלה ירוקה קושרות בין כלכלה, חברה ושימור הטבע והסביבה[1]ומתמודדת עם האתגרים הסביבתיים. מודלים כלכליים מקיימים המתפתחים כיום, ונמצאים במגמת צמיחה, מתבססים על אקולוגיה תעשייתית, השואפת לשלב רווחה כלכלית עם רווחה חברתית ואקולוגית. מודל אחד הוא הכלכלה המעגלית השואפת לניתוק הקשר בין ההתפתחות הכלכלית, לבין צריכת משאבים ממקורות מתכלים. היא מבוססת על הרעיון שאין בזבוז חומרים בתהליך הייצור והמכירה ואף משתמשים בחומרים מחדש לאותו תהליך ייצור או לתהליכים אחרים. הכלכלה המעגלית מצריכה שינויים מבניים בדפוסי הכלכלה הנחוצים על מנת להשיג שיטות ייצור וצריכה ברי קיימא. מודל נוסף באקולוגיה זו הוא הצריכה השיתופית (collaborative consumption), המשפרת יעילות שימוש במוצרים אלקטרוניים ומשאבים, אשר בה המשתתפים רוכשים זמן שימוש במוצרים ושירותים במקום בעלות על המוצר. הצריכה השיתופית היא חלק ממודל הכלכלה המשתפת (Shared Economy או WEconomy) השייך גם הוא לאקולוגיה זו. הכלכלה הירוקה מתמקדת במספר צירי פעילות מרכזיים:
מחזור – תעשיית המחזור הולכת ומתפתחת ודוגמא טובה לכך הינו תחום הפסולת הפלסטית המעוררת דאגה רבה. רוב הפלסטיק הולך לאיבוד, נזרק, נטמן או נשרף ולכן גורם לזיהום סביבתי בנחלים, באוויר ובאוקיינוסים. מחזור הוא פתרון מפתח בכלכלה המעגלית כי לפלסטיק יש פוטנציאל מחזור רב פעמי תוך שמירה על הערך שלו. בכלכלה המעגלית, חומרים וערכם נשארים במעגל, במקום לגמור באשפה כפי שקורה במודל ליניארי. כדי לבצע מעבר זה הכלכלה חייבת לעבור מפעולה ליניארית למעגלית.[2]
בנייה ירוקה – מבנים מהווים גורם מרכזי בפליטות מזהמים לאוויר וצריכה של משאבי טבע ואנרגיה. הבנייה הירוקה מסייעת לצמצם את השפעת המבנים על הסביבה וזאת ליצירת סביבה בנויה העונה על צרכי הדור הנוכחי מבלי לסכן את יכולות הדורות הבאים לספק את צורכיהם. בפרויקט של מבנה ירוק נהוג להתייחס למספר מרכיבים ביניהם: סוגיות הקשורות בבחירת אתר הפרויקט, צפיפות הבנייה, חסכון בצריכת האנרגיה, חסכון במים, טיפול במי נגר, פיתוח השטחים הלא בנויים של האתר, אקולוגיה, שימוש בחומרים ירוקים בבנייה, ניהול אתר הבנייה ואיכות הבניין עבור דייריו- נגישות לאור טבעי, נוף, אוורור החללים הפנימיים ועוד[3].
ניהול מים – מים הם משאב הטבע החשוב ביותר לקיומם של בני האדם. עד שנת 2030, העולם עשוי להתמודד עם פער של 40% באספקת המים לעומת הביקוש. תעשיית ניהול המים עוסקת בניהול משאבי מים לטווח הארוך בדגש על תכנון, פיתוח, הפצה וניהול השימוש האופטימאלי במשאבי מים. תחום זה כולל תעשיות של התפלה, מחזור מים, השקיה חסכונית ועוד.
פיתוח מואץ של אנרגיות מתחדשות – בעקבות גידול האוכלוסייה, צריכת האנרגיה העולמית צפויה לא רק לעלות, אלא גם לייצר דרישה לייצור אנרגיה באמצעים חדשים, אשר יתרמו לשינויי אקלים נוספים. דו"ח ה- STI מעריך כי אספקת האנרגיה תהיה מורכבת מ-33.5% מהאנרגיות המתחדשות, כולל שימוש הולך וגדל באנרגיית רוח ואנרגיה סולארית ב -2040.
תחבורה נקייה – התחבורה היא המקור העיקרי לזיהום האוויר בערים, וכמחצית ממקרי התחלואה והתמותה מזיהום אוויר נובעים מתחבורה. לשם הפחתת הזיהום מתכננים מסלולי נסיעה יעילים של כלי רכב, רכבים בעלי ניצול בעירת המנוע בצורה מיטבית, רכבים חשמליים ותאי דלק ללא פליטת פחמימנים. שווקי רכב אלו עשויים להשתנות על ידי טכנולוגיות מידע וכן על ידי מגמות חברתיות ודמוגרפיות.
אריזות חכמות וידידותיות לסביבה – לצד חשיבות הולכת ועולה של מוצרים טריים יותר ומזון שאינו מעובד, ישנה עלייה בדרישה לאריזות ידידותיות לסביבה. כחלק מהמודעות לאיכות הסביבה, אנשים מחפשים יותר ויותר אריזות שניתן למלא מחדש ואריזות בהן מכניסים אלמנטים ״חכמים״ כדוגמת אריזות עם תגים חכמים, שיוכלו לתקשר ברשת, מצייני חום, או תגים למעקב טריות המוצר[4].
[1] כלכלה ירוקה, The Marker
[2] https://israel-trade.net/oecd/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%98%D7%95%D7%91/
[3] https://ilgbc.org/build_articles/what-is-green-building/
[4] https://www.calcalist.co.il/conference/articles/0,7340,L-3743936,00.html
