כיצד באות לידי ביטוי המגמות הסביבתיות שאפיינו ברמה המקומית במדינת ישראל. להלן נתונים על ההתפתחויות בתחומים אלו בישראל:
פליטות מזהמים – היעד הלאומי של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה, כפי שהצהירה הממשלה בספטמבר 2015, הוא כי עד שנת 2030 יופחתו הפליטות לנפש ב-26 אחוז לעומת שנת 2005, כך שהפליטה לנפש תהייה 7.7 טון פחמן דו-חמצני, לעומת 10.4 בשנת 2005.
מגוון ביולוגי – ישראל היא מדינה קטנה, ואף על פי כן יש בה מגוון ביולוגי גדול למדיי וסוגים רבים של מערכות אקולוגיות. מיפוי עולמי של המקומות בעלי המגוון הביולוגי הרב ביותר מראה כי ישראל היא מהמקומות החשובים ביותר, בעלי עושר ביולוגי רב ויוצא דופן ולכן הוגדרה כ"אזור חם" לשמירה על המגוון הביולוגי (biodiversity hotspot). בישראל בולטת בעיקר הפגיעה בענף הדייג. ממשלת ישראל משתתפת בוועידות האו"ם לשמירה על הטבע וחתומה על כמה אמנות לשמירה על המגוון הביולוגי, בהן אמנת ברצלונה ואמנת המגוון הביולוגי.
זיהום אוויר -מדירוג המדינות הכולל על פי מדידת חלקיקי אויר מזוהם באוויר, עולה כי בישראל איכות האוויר היא מהנמוכות גם ביחס לעולם בכלל. על פי נתוני 2016 דורגה ישראל במקום ה-4 בעולם המערבי בהיקף פליטות החנקן לנפש, ראוי לציין כי כמות הזיהום ירדה בשנת 2017[1].
ניהול מים – בדו"ח מבקר המדינה מאוקטובר 2018 נקבע כי רשות המים הזניחה את משק המים והביאה אותו לכלל משבר העלול לגרום למחסור במים. כדי להתמודד עם האתגרים השונים במשק, על רשות המים, לנקוט מדיניות תכנון בת קַיָימא שתאפשר אספקת מים באיכות, באמינות ובזמינות הנדרשות מחד גיסא, ותשמר את מלאי המים הטבעיים כמשאב חיוני של המדינה מאידך גיסא[2].
פסולת – המשרד להגנת הסביבה מעריך כי אדם בישראל מייצר כ-1.7 ק"ג פסולת ביום, לפי הבנק העולמי, ייצור האשפה הממוצע בעולם עומד על 1.2 ק"ג לאדם. קצב גידול הפסולת הביתית בישראל עומד על 2% בשנה. בסה"כ, מייצרים הישראלים 5.4 מיליון טון אשפה בשנה.
ישראל מכירה בחשיבות של מודלי כלכלה מעגליים. גם אם משאבי העולם לא היו נגמרים, המודל של הכלכלה המעגלית רלוונטי מאוד לישראל, במיוחד בשל מחסור במשאבים טבעיים.
אנרגיות מתחדשות – האנרגיה הירוקה בישראל אחראית כיום ל-2-4% מייצור החשמל בלבד[3]. היעד המרכזי שהגדירה הממשלה לפיתוח אנרגיות מתחדשות הוא "השתחררות מהתלות במקורות אנרגיה מתכלים ובראשם דלק פוסילי במטרה לקדם ביטחון ועצמאות אנרגטיים לישראל ולשמור על איכות הסביבה באמצעות צמצום פליטות גזי חממה וזיהום האוויר"[4]. בשנה האחרונה ישראל עשתה מעבר במשק האנרגיה משימוש בפחם ונפט לשימוש בגז. מבחינה בריאותית, שימוש בגז להפקת חשמל יגרום לזיהום אויר מופחת וישפר את איכות הסביבה אך כדי לשרוף את הגז בתחנות כח, קודם יש להפיק אותו ולשנע אותו- ושם עולות שאלות של סיכוני דליפות ותקלות חמורות[5]. בעתיד, תחנות סולריות בתוספת אגירת חשמל יהוו הפתרון הזול והסביבתי לייצור חשמל.
בנייה ירוקה – בישראל קיימים כ-400 מבנים העומדים בתקן הבנייה הירוקה הישראלי, נכון לסוף 2017. מרבית המבנים הירוקים הם מבני מגורים בבנייה רוויה, מיעוטם מבני משרדים, מבני ציבור וחינוך[6].
ניהול קרקע – בישראל קיים ״מדד הקומפקטיות״ המאפיין ומדרג עיריות ומועצות מקומיות בישראל לפי תבנית מרחבית של שטחים בנויים עירוניים. המדד פותח על ידי הלמ"ס ומפורסם מידי שנה. יישוב נחשב קומפקטי יותר, ככל ששטחים בנויים עירוניים שלו תופסים פחות מקום, ככל שיש בו פחות שטחים בנויים מרוחקים וככל שיש בו יותר רצף פנימי של שטחים בנויים. [7]
[1] https://finance.walla.co.il/item/3190577
[2] https://zalul.org.il/%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D/
[3] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001280704
[4] https://www.zavitaheret.com/%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%AA-%D7%A8%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%A8%D7%9B
[5] מעבר המשק לגז הוא מכשול למאבק בשינויי האקלים, The Marker
[6] http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/GreenBuilding/Pages/greenconstructionisrael.aspx
[7] https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%9E%D7%93%D7%93-%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA.aspx
