העמדת הלומד במרכזה של מערכת אקולוגית חינוכית מתעוררת הכוללת תיחום רחב ומגוון יותר של הזדמנויות למידה בהשוואה למערכות חינוך מסורתיות. מערכת אקולוגית חינוכית כזו יכולה לכלול בתי ספר, מועדוני ספורט, מועדוני למידה, ספריות, מרכזים אזרחיים,קורסים ופורומים מקוונים, יישומים סלולאריים, גאדג'טים, יישומי ריאליטי מועצמים, משחקים רבי משתתפים, אוניברסיטאות, תשתיות, כלים, פורמטים טכנולוגיים ומרחבים פיסיים רבים אחרים.
המערכת האקולוגית חינוכית אינה מכוונת להרוס ו/או להחליף את מערכת החינוך הקיימת, אלא להציע שדרוג למרחבים רב ממדיים שיכולים לספק מגוון חוויות למידה לכל סוגיה הלומדים, פרטים או קבוצות. מנקודת מבטו של הלומד, מרחבים רב ממדיים אלו נגזרים משני צירים, הציר מקומי – גלובלי והציר אדם-טכנולוגיה. הציר המקומי-גלובלי כולל חוויות למידה הנבנות סביב תוכן מקומי ומגע פיסי (כגון למידה עירונית או פרויקטים קבוצתיים מקומיים בבית ספר) או מבוססות על קשרים גלובליים ואינטראקציה מבוזרת (כמו פלטפורמות למידה גלובליות). הציר אדם – טכנולוגיה כולל חוויות למידה המבוססות על למידה מעמיתים ומנטורים, אך גם על חוויות למידה הנוצרות ומתאפשרות על ידי טכנולוגיות חינוכיות כמו מרחבי למידה מקוונים, משחקי וידאו ומכשירים לבישים. הגבולות שבין המרחבים הפיסי והווירטואלי מטשטשים והולכים ומרחבי למידה מסורתיים צפויים להשתנות למרחבי למידה וירטואליים או רבודים[1].
מגמות צפויות במסגרת תפישת המערכת האקולוגית החינוכית הן:
- בתי ספר ואוניברסיטאות, יתפתחו בהדרגה ל"צמתים מרכזיים" של מרחבי רשת חינוכית.
- פלטפורמות למידה גלובליות (מקוונות) יהפכו לספקיות אולטימטיביות של ידע ותוכן גלובלי.
- פורמטים של למידה עירונית ימשיכו להתפתח כדי לשרת מגוון גדול יותר של צרכים של לומדים לכל אורך החיים.
מרחבי למידה עתירי טכנולוגיה לכל החיים ייבנו סביב חוויות מותאמות אישית וחוויות קולקטיביות של אינטראקציה אנושית ויצירה משותפת.
[1] Global Education Futures Report, EDUCATIONAL ECOSYSTEMS FOR SOCIETAL TRANSFORMATION
