סביבות למידה עתידיות יובילו לעיצוב מחדש של תפקיד המורה ולפיתוח של קשת התמחויות הוראה,[1] כגון מפתח פלטפורמות למידה, יועץ תכניות לימודים, חונך אישי, מאמן כושר ללמידה, עמית למידה, מארגן למידה רשתית ואירועי למידה, מנטור מסעי למידה, מומחה פדגוגי מכווין למידה, מעצב שיטות הערכה, מומחה בהוראה לשם הבנה, מנחה תחומי משמעות ועוד. לאור שינויים אלה, ייושמו תכניות הכשרה ופיתוח מקצועי על פי צרכים ורצונות אישים, שיכללו מאפיינים והתנסויות אישיות בכל ההיבטים הפדגוגיים והטכנולוגיים אותם מצופה מהמורים להעביר לתלמידיהם.[2] במקביל, שילוב של גורמים חיצוניים במשימות הוראה, כגון מומחים, הורים וגורמים בקהילה, יהפוך נפוץ יותר ויעשיר את יכולות ההוראה בבית הספר.
[1] Horizon report 2017: K-12 edition (2017), pp. 30-31.
[2] מזרחי סטלמן (2014). מחשבות על הכשרת מורים, על כניסתם לתפקיד ועל פיתוחם המקצועי בראי המחר: מגמות חדשות במאה ה-21 בישראל, עמ' 11.
