תפישה מרכזית בגישת המנהיגות המערכתית היא פרוטופיה (Protopia)[1] שמשמעה לדמיין ולעצב את העתיד הרצוי בהקשר של הצרכים הקיימים והתרחישים העתידיים האפשריים[2]. היא מספקת אלטרנטיבה עדיפה לתפישות כגון הישרדות (דיסטופיה), שלמות (אוטופיה) או קוצר ראייה (מיופיה), שכן היא מעצבת עתיד רצוי מעורר השראה אופטימי, הניתן להשגה בהתבסס על פעולה אינדיבידואלית וקולקטיבית. היא מייצרת שינוי והתחדשות מתמידים על בסיס שיתוף פעולה רחב בתוך מערכות חברתיות מורכבות ומסתגלות. תפישת הפרוטופיה מקודמת באמצעות מערכות אקולוגיות חינוכיות התומכות בבניית יכולות מנהיגות וחדשנות באמצעות מגוון מקצוענים ובעלי עניין ומאפשרות פיתוח מרחב, גישות ופתרונות רדיקליים המותאמים לדור הלומדים לשם שינוי תכליתי של החינוך. על מנת שהחידושים, אבי-הטיפוס ושיטות העבודה המומלצות שנוצרות ברחבי העולם יהיו זמינים באופן נרחב ויקדמו שינוי מערכתי, תוך התגברות על מחסומים של תחרות ומחסור, יש ליצור חיבורים של קהילות, מעבדות, החלפה וטיפוח של חזונות ושיטות עבודה בהתבסס על גישת הקוד הפתוח. כך ניתן יהיה לייצר מאגר רעיונות ויישומים משותף לחדשנות ויצירתיות בתחום החינוך.
[1] https://wiki.p2pfoundation.net/Protopia
[2] Global Education, Futures Report, EDUCATIONAL ECOSYSTEMS FOR SOCIETAL TRANSFORMATION
