צמיחת הכלכלה המעגלית[1]ככל שהעולם הופך ליותר מאוכלס, עירוני ומשגשג, עולה הביקוש לאנרגיה, מזון ומים. העלייה בדרישות לעומת ההיצע המוגבל של משאבי הטבע, דוחקת את כדור הארץ אל מעבר לגבולות יכולתו. המודלים הקיימים של ייצור וצריכה רחוקים מלספק פתרון ויש לקדם מודלים מקיימים לשם פיתוח כלכלה עולמית בת קיימא. מודל כמו, כלכלה מעגלית, מבטיח שימוש חוזר מקסימאלי בכל משאב לפני תום תפקידו ומהווה אלטרנטיבה למודל הליניארי של "לקחת, לצרוך, לזרוק". כמו כן מנתק המודל את הקשר בין ההתפתחות הכלכלית, לבין צריכת משאבים ממקורות מתכלים, ובכך ממקסם יעילות, וממזער נזקים, השפעות וסיכונים כלכליים ואקולוגים במרוץ להשגת צמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה. כלכלה מעגלית משלבת תפיסות, כמו: "מעריסה לעריסה[2]" משמע עיצוב מקיים, הכולל טכניקות ייצור יעילות יותר, ללא זיהום, ללא פסולת וללא דלדול משאבים מתכלים. אקולוגיה תעשייתית[3], תפיסה מערכתית, הלוקחת בחשבון אילוצים אקולוגיים, ורווחה כלכלית, חברתית ואקולוגית, ועושה שימוש בתהליכי "לולאה סגורה", בה פסולת של גורם אחד הופכת למשאב עבור גורם אחר. ולבסוף, כלכלה כחולה, המקדמת פתרונות מדעיים שייטיבו עם הכלל. בשנת 2012 זוהה עקרון ה"שיתופיות" (Mesh)[4], כ"דבר הבא" בתחום העסקי ותרם לפיתוח הכלכלה המשתפת או כלכלת עמיתים ([5]Shared Economy או WEconomy), קרי פעילות עמיתים (P2P) העוסקים ברכישה, מתן או שיתוף גישה לסחורות ושירותים באמצעות פלטפורמה מקוונת מבוססת קהילה. כלכלה זו מונעת על ידי עקרונות של אחווה והיא מפוקחת באמצעות אמון הדדי ומוניטין אישי, בניגוד לכלכלת המחסור התחרותית. צריכה שיתופית (collaborative consumption) כחלק מכלכלה משתפת, מאפשרת ללקוחות "שימוש" במוצרים ושירותים במקום "בעלות". כלכלה משתפת מקדמת גם תופעות כמו “עבודה מהצד” אשר זכתה בצדק או לא, בכינוי גנאי “כלכלת חלטורה[6]” (gig economy). הכוונה לעבודות לטווח קצר, של מיקרו-משימות המתבצעות על ידי עצמאים, לעיתים כעבודה נוספת או הכנסה צדדית. ההשפעה של כלכלה זו על שוק התעסוקה הוא עצומה, מחד היא מאפשרת התאמה טובה יותר של היצע וביקוש ופירוק תפקידים למשימות באמצעות חוזים קצרי טווח. מאידך, נראה שהנשכרים העיקריים הם המעסיקים מאחר והם אינם מחויבים ביחסי עובד מעביד. גם השכר שבעבר התבסס על השוואה בין עסקים באותה מדינה/סקטור מושווה במציאות הגלובלית לשכר נמוך המקובל במדינות מתפתחות. פיתוח וקידום מודלים של שיתופיות ומעגליות בעולם התעסוקה ובכלל, דורשים חשיבה שונה מסדר גבוה, לצד מגוון מיומנויות ייעודיות כמו עבודת צוות, פתיחות, הקשבה, גמישות מחשבתית, חוסן, התמודדות, מוטיבציה לשינוי ועוד. מערכת החינוך, נדרשת לפתח בקרב הלומדים בה את היכולות הללו על מנת להבטיח את ההישרדות והשלומות של הפרט כמו של הקהילה והעולם כולו.
[1] ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA
[2] "מעריסה לעריסה" (Cradle to Cradle) מאת הכימאי הגרמני פרופ' דר' מיכאל בראונגרט והארכיטקט והמעצב האמריקאי ויליאם מק'דונו (2002) https://ecowiki.org.il/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94_%28%D7%A1%D7%A4%D7%A8%29
[3] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA
[4] ספרה של ליסה גנסקי "מש – מדוע עתיד העסקים הוא בשיתופיות" ורייצ'ל בוטסמן בספרה "מה ששלי – שלך" (2012)
[5] https://www.investopedia.com/terms/s/sharing-economy.asp
[6] כלכלת חלטורה – המספרים מאחורי ההייפ https://israel-trade.net/oecd/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A4/
