״יום גרוע לאגו הוא טוב לעצמנו כי הוא עוזר לנו לפתח אמפתיה ופרספקטיבה שתאפשר לנו חיים עמוקים יותר עם תחושת אמון ופתיחות.״
— מייק רובינס
היוזמה באה לעמוד בפני אתגר שיפור אקלים בתי הספר עם המדדים הנמוכים, במיוחד לשיפור יחסי מורה תלמיד, למורים שמבקשים לבנות תרבות ואקלים מבוסס אמפתיה במרחבם האישי והמקצועי, לתלמידים המחפשים להכיר את רגשותיהם וצמאים ליחס חם ומבין ומכבד.
קופר( 2011) מדגישה את נחיצות האמפתיה במסגרת יחסי מורים-תלמידים ובמיוחד מה שהיא מכנה "אמפתיה עמוקה" להתפתחות שלמה של התלמידים. באמפתיה עמוקה נבנים יחסים קרובים ועמוקים בין מורים לתלמידים. הכוונה היא להתבוננות בתלמיד בדקדקנות ובזהירות תוך מתן תשומת לב לסימנים המילוליים והלא-מילוליים לכן אנו נתמקד במפגשים בקבוצות קטנות עם המורה, בשעה פרטנית.
אמפתיה עמוקה נחוצה לבניית סביבת למידה בטוחה ומשמעותית, שתאפשר את התפתחות הלומדים כיחידים בעלי מיוחדות, לחיזוק דימויים העצמי ולסייע להם למצוא משמעות בחיים. החובה המוסרית להתפתחות הכוללת והשלמה של כל תלמיד נגזרת מרעיון הדאגה האכפתית של נל נודינגס (Noddings, 2003) והיא צריכה לקבל ביטוי בתנאי העבודה של מורים, שיאפשרו להם לבנות ולקיים יחסים טובים ואמפתיים עם התלמידים. הדבר יתבצע בעזרת הנהלת בית הספר, בבניית מערכת שעות מותאמת למורים ולתלמידים, תכנית לימודים גמישה,הכנת סביבת למידה נוחה לכלל האוכלוסייה בבית הספר
לפי קופר (Cooper, 2011), מצבים שונים בחיי הלומדים והמורים מגדילים או מצמצמים את שימוש המורים באמפתיה, אותם היא מכנה "אילוצים אמפתיים". קופר דנה בעיקר בגורמים הבולמים אמפתיה ומחלקת אותם לארבע קטגוריות:
גורמים הנעוצים בתלמיד:על מנת לצמצם אותם גורמים אנו נעבוד עם קבוצות קטנות של תלמידים, נתאים את תכניות ותכני הלימוד, הלמידה תהפוך להיות יותר חוויתית ומשמעותית לתלמיד כך שתתאים לצרכיו, גורמים הנעוצים במורה, נערוך סדנאות ומפגשים קבוצתיים ואישיים עם המורים, נספק להם כלים לוויסות רגשות וחשיבה רפלקטיבית על מנת שתתמוך בהם ותעזור להם לפתח אמפתיה ביחסם לתלמיד,גורמים הנעוצים בתכנית הלימודים וגורמים הנעוצים בהֶקשר, כדוגמת עיצוב סביבת בית הספר שתשרה אווירה נוחה ומהנה לכלל התלמידים והמורים.
חולוד שנבור — יזמת ראשית של המודל, אשת חינוך, בעלת תואר שני בחקר החינוך האלטרנטיבי ודוקטורנטית לחקר אמפתיה ביחסי מורה תלמיד בחברה הערבית בישראל, הובילה יוזמות חינוכיות מרובות ובתחומי דעת שונים ובמיוחד בתחומי האומנויות במוסדות חינוך שונים בעיר חיפה, מייסדת את החינוך המשותף יהודי ערבי בעיר אשר היווה ניצן לבית הספר הדו לשוני היחיד בעיר.
חולוד בנוסף להתמחויות ולעשייה החינוכית שלה הינה אדריכלית התומכת במוסדות חינוך שונים בחברה הערבית לקידום תכניות M21 ועיצוב סביבות למידה מקדמות שיפור אקלים בית ספרי.
פאדיה סויד — מורה למדעים בבית ספר אחווה, בעלת תואר ראשון במדעים וטכנולוגיה, רכזת זה"ב בבית הספר ומחנכת כיתה.
איאד עוואד — מורה לספורט בבית ספר אחווה, בוגר המכללה האקדאית במכון ווינגיט, תואר ראשון בחינוך גופני ותכנון אירועי ספורט, ממתכנני אירוע היורו 2013 לנוער שנערך בישראל, מדריך חדר כושר ומציל שחייה בבריכות, מקדם את החינוך הגופני במסגרות חינוך לא פורמליות בחברה הערבית.
מתכון מנצח לכל בית ספר שמעונין להפוך את צוות ההוראה, לקבוצה של מנהיגים פדגוגיים יוצרי תוכן, סקרנים, המלמדים מתוך הנאה.
הכלי מתבסס על צילום הדדי, שמאפשר לחברי קבוצות לבטא כיצד הם תופסים איש את רעהו, ולחוות כיצד הם נראים בעיני אחרים. הצילום מאפשר להם לייצג …
צילום כאמצעי המסייע לתלמידים (ולמורים) לבטא את 'קולם', לחוות הקשבה, ולהשפיע על חייהם – בבית הספר ומחוצה לו.