שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

היזמ/ים

יוזמה | המגדלור – קהילות מצוינות

מודל פעולה המאפשר למרכז המחוננים להיות משאב לטיפוח מצוינות במעגלים הולכים ומתרחבים, בסביבה שבה הוא פועל. המודל מצמיח מסביב למרכז המחוננים קהילות מצוינות, תוך יצירת שותפויות עם גופים בקהילה.
hidethisfield

תיאור היוזמה

hidethisfield

האתגר / הבעיה

מודל זה נועד להרחיב את מעגלי המצוינות הפועלים תחת חסותו של מרכז המחוננים, בהמשך לשאיפת האגף למחוננים ולמצטיינים להרחיב את מעגלי ההשפעה והשייכות בקהילה.

המודל מספק מענה למספר אתגרים הקיימים בתחום זה:

האחד – הגעה אל תלמידים שלא אותרו כמחוננים או כמצטיינים על ידי משרד החינוך, אך הם בעלי יכולות גבוהות ומשתייכים לחמישון העליון של אוכלוסיית התלמידים.

השני – הרחבת העשייה והלמידה של המחוננים אל תוך בתי הספר, בפעילות ובתודעה של המחונן בכיתתו, מתוך הבנה כי קיים צורך במענה מורחב לתלמידים המחוננים, מעבר ליום האחד בו הם מגיעים למרכז המחוננים.

השלישי – מענה לאתגר של החיבור בין מרכזי המחוננים לבין הקהילה בה הם נמצאים. מרכזי המחוננים שואפים להיות עוגן משמעותי ומשפיע בקהילה בה הם נמצאים, ולהפוך ממגדל-שן למגדל-אור עבור הקהילה.

קהל היעד

מודל זה נועד להרחיב את מעגלי המצוינות הפועלים תחת חסותו של מרכז המחוננים. ישנם מספר מעגלי הפעלה והשפעה למודל הנעים בין קהל היעד הישיר להפעלה לבין המעגלים הנוספים המרוויחים ממנו.

המשתמש העיקרי וקהל היעד הישיר הוא תלמידים בחמישון העליון:

  • תלמידים אשר לא אותרו על ידי משרד החינוך כמחוננים או כמצטיינים, אך הם בעלי כישורים גבוהים מן הממוצע בתחום אחד או יותר.
  • תלמידים מחוננים  ומצטיינים אשר אותרו על ידי משרד החינוך ומשתתפים בפעילות השוטפת של מרכז המחוננים.

מעגל משני המושפע מן המודל: צוותים ותלמידים בבתי הספר המזינים את מרכז המחוננים

  • מורים בבתי הספר אשר מלווים קהילות תלמידים, ואשר יש להם נגיעה לתחומי ההוראה ולתלמידים מחוננים ומצטיינים בבתי הספר. נוכחותם בתהליכי הפעלת המודל מאפשרת רכישת מיומנויות ופדגוגיות של טיפוח מצוינות אותן יוכלו לשלב בתהליכי ההוראה בתחום הדעת או בתחום העשייה שלהם בבית הספר.
  • מורים המגיעים במסגרת השתלמות אל מרכז המחוננים, על מנת ללמוד דרכי הוראה מגוונות, המספקות מענה לתלמידים מחוננים או מצטיינים בכיתות. במסגרת השתלמויות שונות, משולבים מפגשים המוקדשים למיומנויות ודרכי הוראה שונות ומותאמות למחוננים ומצטיינים בכיתתם.
  • תלמידים אחרים בכיתות ובבתי הספר של המשתתפים בקהילות המצוינות. המשתתפים מעבירים חלק מן התכנים, הידע והמיומנויות במסגרת פעילויות העשרה בכיתות האם ובמסגרות אחרות בבתי הספר מהם מגיעים. כך, גם תלמידים אחרים נחשפים ומועשרים ממה שקורה במרכזי המחוננים.

מעגל שלישוני המושפע מן המודל: הקהילה הסובבת את מרכז המחוננים 

  • משפחות התלמידים. במסגרת הפעילויות של קהילות המצוינות, מתקיימים מפגשים בהם משתתפים בני משפחה: הורים, סבים ואחים (ראו כלים ודוגמאות בהמשך המסמך). בני המשפחה מרוויחים העשרה, חשיפה לתכנים ופעילויות מטפחות. הפעילויות המשותפות מזמנות מפגשים עם בני משפחה של תלמידים אחרים, ובכך מתרחבת ההכרות עם אנשים מתרבויות ומקהילות שכנות אשר לא היו נפגשים אחרת.
  • ארגונים, מוסדות ומקומות בקהילה כגון: בתי ספר, מרכזים קהילתיים, מרכזי גיל רך, אגפים ברשות המקומית, פארקים עירוניים. המודל מייצר שותפויות עם ארגונים שונים בקהילה. חלקם שותפים ומעורבים בפעילות וחלקם מהווים מרחב ליישום תוצרים של קהילות המצוינות.

תפיסת היוזמה

תפיסת ההפעלה מודל המגדלור — קהילת מצוינות מתבססת על שלוש הנחות יסוד מרכזיות, מהן נגזר ה"אני מאמין" של המודל:

    • גישת הנכסים
    • חברתיותו של האדם
    • עקרון התמורתיות

גישת הנכסים

גישה זו גורסת כי בכל פעולה ותהליך יש לצאת מתוך מה שיש ולא מתוך מה צריך. ההבדל המהותי בין שתי גישות אלה הוא שגישת היש שואפת להוביל  תהליכי מצוינות והצטיינות שהם הרבה מעבר למתן מענה לצורך. מתוך הנחת יסוד זו ניתן לזהות את הנכסים והמשאבים של כל תלמיד, ארגון, מקום וקהילה. כך למשל:

ההון האנושי ברמת התלמיד: לתלמיד יש יכולות, מיומנויות ונטיות להצליח בתחומים המעניינים אותו ואשר אליהם הוא מתחבר מכח אישיותו והתוכן אליו נחשף. מבחני המיון של משרד החינוך הינם מנגנון פורמלי, המאפשר רק לכ- 8% מכלל התלמידים להגיע למסגרות מרכזי המחוננים והמצטיינים.
לצידם נמצאים תלמידים רבים שלא צלחו את המבחן ובתוכם תלמידים מחוננים ומצטיינים שלא אותרו ואינם זוכים למענה במסגרות הקיימות וכן תלמידים בחמישון העליון שעל טיפוחם אמון האגף למחוננים ולמצטיינים.

ההון הפדגוגי – מרכזי המחוננים הינם מרחבי למידה והתנסות בהם יש ידע, מיומנויות ותשתיות אשר יכולים לעמוד לטובת בתי הספר המזינים, וכן עבור הקהילה המקיפה את המרכזים.

ההון הקהילתי – בכל יישוב וקהילה המקיפה את מרכזי המחוננים ישנם מגוון משאבים: ארגונים, מקומות, תשתיות, אנשי מקצוע ותושבים, אשר יכולים להעשיר ולהרחיב את פעילות המרכז, תלמידיו ומוריו.

יוזמי מודל המגדלור זיהו כי קיים צימאון ורצון הן בקרב צוותי המרכזים והן בקרב בתיה"ס המזינים והקהילה, לחלוק ולשתף את המשאבים, ולפרוץ את הגבולות הפיסיים והתפיסתיים הקיימים בין בתיה"ס, המרכזים והקהילה הסובבת.

חברתיותו של האדם 

הפילוסוף אריסטו הגדיר את האדם כבר במאה הרביעית לפני הספירה כיצור חושב-מדבר וחברתי. מבחינת אריסטו, המיצוי המוחלט של האדם הוא בישיבה הקבוצתית יחד, כקהילה, והגדרה משותפת של המרחב הקהילתי.

המשמעות היא, בדומה לעקרון השיתופיות הלקוח מהפדגוגיה מוטת העתיד, כי פעולות ותהליכים רבים יהיו אפקטיביים ועמוקים יותר במרחב קבוצתי – קהילתי המאפשר יצירת שותפות. מרחב שכזה מזמן יצירת קשרים חברתיים ותחושת שייכות, הנדרשים לאדם בתהליכי התפתחות, צמיחה ולמידה. מתוך הנחה זו, ניתן להתבונן על הקהילה כזירת הפעולה, שיטת הפעולה ומטרת הפעולה.

עקרון התמורתיות

התמורתיות בחינוך, על פי הגדרות הפדגוגיה מוטת העתיד – עומדת על הגברת יכולתם של הלומד והמערכת לעצב לעצמם עתיד רצוי, להסתגל, לפעול ולשגשג במציאות מורכבת ומשתנה. התמורתיות מסייעת להתמודד עם אתגרי המציאות המשתנה ועם רלוונטיות החינוך. יישום עקרון התמורתיות מאפשר ללומד ולמערכת להגיב במהירות וביעילות לשינויים המתרחשים במציאות. כדי להתמודד עם אתגר התמורתיות על הלומד לרכוש וליישם ידע, גישות ומיומנויות שיאפשרו לו לפעול בעולם עתיר תמורות ולחולל תמורות אישיות בו עצמו. מודל המגדלור מאפשר תמורתיות וגמישות המציבה אותו כפלטפורמה יעילה להתמודדות בעולם עתיר תמורות ושינויים.

רציונאל / בסיס תיאורטי

קהילה לומדת ומתעלה

אנו שואפים לקהילה של אנשים לומדים, אשר יוצרים את עתידם במו ידיהם ובשיתוף. כאן נדגיש את עקרונות הקהילתיות ונאפיין את הקשר שלהם להצטיינות של ילדים מחוננים ומצטיינים. הקהילה תהא המצע המאפשר את יישום עקרונותיו של רנזולי ואת קריאתו של ויגוצקי "להתעלות" .

קהילתיות

האדם, במהותו, הוא יצור חברתי. מחקרים מראים כי נמצא קשר בין כמות ואיכות קשריו החברתיים של אדם לבין תוחלת חייו, בריאותו הנפשית והפיסית, רמת הכנסה והתעסוקה, רמת ההשכלה, תחושת המסוגלות עצמית ועוד. במילים אחרות, קשרים חברתיים הינם חיוניים והם משפיעים על תחושת המיטביות (wellbeing) ומיצוי היכולות של אנשים ואף של ארגונים. קשרים חברתיים אלה הם הנמצאים בבסיס המושג קהילה, אשר מוגדר כ"מה שקורה בין אנשים" (בן יוסף, 2018).

ההסכמה הגורפת היא כי התארגנות בקהילה וההשתייכות אליה עונות על הצורך האנושי למרחב שייכות, להשפעה ולהשתתפות רגשית ורוחנית (בן יוסף, 2010). המאפיינים והעקרונות של הקהילה כקבוצה חברתית (שדמי-וורטמן, 2010) מעלים כי ייחודיותה של הקהילה כקבוצה חברתית הוא בכך שהיא משלבת בין שני סוגים של קבוצות חברתיות: מחד, היא קבוצה ראשונית – חברתית: כזו הנוצרת ומתקיימת מתוך היחסים והקשרים בין חבריה; מאידך, יש בה ממדים של קבוצה משנית – משימתית: כזו הנוצרת מתוך משימה משותפת לחבריה ( Toennis, 1963). כלומר, מהות הקהילה היא החיבור שבין ההיבט החברתי – מה שקורה בין אנשים; ובין ההיבט המעשי – מה שאותם אנשים עושים ביחד למען מטרה מסוימת.

פועל יוצא של ההגדרה של המסגרת כקהילה הוא הפעלתה בגישת הפעולה הקהילתית, השמה דגש הן על הקשרים בין האנשים, והן על העשייה המשותפת – בין אם היא קידום משימה, פיתוח תחום דעת, למידה, חקר או פתרון של בעיה.

רבות נכתב על קהילות בהקשר של בתי ספר ותהליכי למידה. בהיבט זה, יש להבחין בין בית ספר או קבוצת לומדים המתנהלים כקהילה, לבין בית ספר המתנהל בקהילה (שדמי-וורטמן, 2010).

המשמעות של בית ספר כקהילה היא כי הארגון, או הקבוצות בתוכו, מתנהלים על פי העקרונות עליהם מושתתת הקהילה. עקרונות אלה הם בעיקר: חיזוק והעמקה של קשרים בין אנשים בתוך מרחב חברתי או מקצועי בו הם פועלים ויצירת בסיס משותף להזדהות. חיזוק הקשרים וביסוסם משפיע על  תחושת המשמעותיות, השייכות והמחויבות של אדם לקבוצה, ארגון או מקום. עוד משפיע חיזוק הקשרים על האמון וההדדיות בין אנשים, ותורם לתחושת ביטחון ורווחה. אנשים זקוקים פעמים רבות לאחרים על מנת לצמוח, להתפתח ולהגיע לתחושת המיטביות (שדמי-וורטמן, 2010). שימוש בקהילות בהקשר של קבוצות תלמידים או תהליכי למידה כפי שנעשה ביוזמה זו,  הינו מוכר פחות.

על מנת שקבוצה תפעל כקהילה, יש צורך במידה רבה של אמון בין חברי הקהילה ובינם לבין מוביל הקהילה; במחויבות שמקורה במוטיבציה פנימית ובתחושת שייכות; בחיבור של כולם לסיפור משותף ובתחושת מיטביות כללית של חברי הקהילה, שהיא: שביעות רצון, תחושת מסוגלות עצמית וביטחון בעצמם ובסביבתם. יוזמת המגדלור מאמצת עקרונות אלה.

המגדלור מכוון מעצם מהותו אל הקהילה ושואף להגדיל את מעגלי המשתתפים באורו מתוך הקהילה. ברוח התמורתיות תפעלנה הקהילות  במתכונת לומדת וגמישה במטרה ליצור התאמה  לעולם דינמי שבו גם הקהילה וגם צרכיה משתנים תדיר.

כפי שניתן יהיה לראות בהמשך, מודל המגדלור מדבר על קהילות מצוינות הן כקהילה, דבר הבא לידי ביטוי בקבוצות התלמידים ובקבוצות המורים המוקמות ופועלות במסגרת המודל והן בקהילה כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהובלת קהילות מצוינות ביישוב ובמפגש בין תושבים וקבוצות חברתיות באותה ביישוב.

אידיאל ההצטיינות

רנזולי כותב:

Gifted behavior consists of thought and action resulting from an interaction among three basic clusters of human traits—these clusters being above average general and/or specific abilities, high levels of task commitment, and high levels of creativity.

Children who manifest or are capable of developing an interaction among the three clusters require a wide variety of educational opportunities, resources, and encouragement above and beyond those ordinarily provided through regular instructional programs.

את דבריו ניתן להמחיש באמצעות מבנה זה:

המשימה שלוקח על עצמו צוות המגדלור היא לשלב את מאפייני התנהגות המחונן והמצטיין בעקרון השיתופיות, ולאפשר הגדלת היקף הפעילות של המרכז מבלי לפגוע במענה הניתן לתלמידים המחוננים והמצטיינים בהתאם למרכיבי המודל של רנזולי.

רנזולי מניח כי יש לזמן לתלמידים למידה שאינה נכללת בתוכנית הלימודים הרגילה. המודל מורכב משלושה סוגי העשרה:

חשיפה – פעילויות כלליות שנועדו להפגיש את התלמידים עם מגוון רעיונות ותחומים שלא נלמדים בדרך כלל בתוכנית הלימודים הרגילה.

העמקה – פעילויות המעמיקות את ההבנה בתחום הדעת , הבנה כיצד מתקיים תחום הדעת בעולם האמיתי.

חקר מכוון תוצר – חקר עצמאי של התלמיד על סמך ההכרות עם תחום הדעת ומיומנויות למידה שנרכשו בשלבי החשיפה והעמקה. מהות המגדלור מבוססת על  הגישה של רנזולי.

השילוב בין הגדרת המחוננות וההצטיינות של רנזולי עם ההרחבה ברוח השיתופיות באה לידי ביטוי בטענתו של ויגוצקי (Vygotsky 1985) , הטוען כי הלומד יממש את מירב הפוטנציאל רק כאשר הוא יתבקש "להתעלות" מעבר לרמת היכולת הנוכחית שבה הוא מתפקד. תפקידו של המורה הוא להנחות את הלומד להתמודד עם מטלות מאתגרות, ולספק לו את התמיכה הרגשית והקוגניטיבית הדרושה לו על מנת להגיע לרמת היכולת המרבית שלו.  מודל המגדלור מספק את רכיב  ההתעלות למחוננים ולמצטיינים מעבר ליום ההעשרה השבועי שלהם במרכז ולתלמידי החמישון העליון בכלל.

השינוי הצפוי בטווח הקצר

טיפוח "החמישון העליון" על כל רבדיו

הרחבת המענה לתלמידים המחוננים והמצטיינים, מעבר ליום היחיד בשבוע בו הם לומדים

הפיכת מרכז המחוננים והמצטיינים לציר מרכזי בטיפוח הצטיינות בקהילה ובקידום המצוינות כערך

החזון / השינוי הצפוי בטווח הארוך

יצירת מארג קהילתי המטפח מצוינות תחת חסותו של מרכז המחוננים והמצטיינים, תוך ביסוס שותפות מתמשכת עם גורמי חברה וקהילה

מידע נוסף

מה נדרש לשם הפעלת המודל?

א. הקמת צוות מו"פ במרכז המחוננים אשר יערוך מיפוי וילווה את הפעילות, תוך עדכון מתמיד של תחומי הפעילות במטרה לשמור על רלוונטיות. הצוות יורכב ממורים במרכז ממגוון תחומי דעת, יש לבחור במורים המתאפיינים ביוזמה, מעוף וחדשנות.
יש לדאוג מבעוד מועד למבנים ארגוניים מתאימים אשר יאפשרו את התכנסותו של הצוות, כמו למשל פינוי זמן במערכת ויצירת מנגנוני תגמול מתאימים למורים.
כמו כן, יש להגדיר את מטרות הקמת הצוות, יעדי פעולה אופרטיביים הנגזרים מכך ובהתאם את חלוקת תפקידים בין חברי הצוות.

ב. מיפוי פנימי וחיצוני והתאמה ביניהם

  1. מיפוי פנימי — בדיקת הכוחות הקיימים במרכז המחוננים מבחינת משאבים אנושיים ופיזיים, פדגוגיות ייחודיות, תחומי חוזקה, ייחודיות ועוד.
  2. מיפוי חיצוני —  מה הכוחות איתם ניתן לבנות שותפויות מחוץ למרכז? גופי חברה וקהילה, מערכת החינוך, הרשות המקומית המגזר העסקי וכו'
  3. איתור תחומי פעולה חדשים אשר להם עדיין לא ניתן מענה בשטח
  4. התאמה בין הנתונים העולים מן המיפוי הפנימי והחיצוני

ג. יצירת שותפויות מתמשכות עם גופי חברה וקהילה, מגזר עסקי, רשות ועוד לצורך בניית הקהילות.
ביצוע מעקב ובקרה לאורך התהליך, אילו קהילות פועלות? מה מידת הרלוונטיות שלהן ? מה מצב השותפויות, האם הן תורמות ומקדמות את הקהילות?

ד. בנייה והפעלה של קהילות המצויינות סביב תחומי עניין משתנים, בהתאם לעיקרון התמורתיות.

ה. גיוס תקציבים – תשלומי הורים, תקצוב רשות, תקצוב עצמי של המרכזים מתקציבים המיועדים לפעילות עם בתיה"ס והקהילה (במרכזים שזה קיים), תקצוב אגף שח"ר במקומות העומדים בקריטריונים.

השתתפות במימיון הפעילות ע"י הגופים השותפים, מתנ"ס, מרכז לגיל הרך ועוד.

תולדות היוזמה

יוזמת המגדלור נובעת ממספר מקורות אשר חברו זה לזה ויצרו מודל פעולה המגדיר מחדש את מקומו של מרכז המחוננים והמצטיינים במרחב החינוכי והחברתי.

ראשית, גיבוש התפיסה כי למרכזי המחוננים והמצטיינים הפרושים לאורכה לרוחבה של הארץ, תפקיד מרכזי בהוצאת מדיניות האגף למחוננים ולמצטיינים מן הכוח אל הפועל. תפיסה זו הובילה למחשבה כי על המרכז להרחיב את השפעתו ולספק מענה מותאם לתלמידי החמישון העליון, על כל רבדיו.

שנית, המחויבות העמוקה לחברה, המתבטאת  בשאיפה להרחבת מעגלי ההשפעה והשייכות של מרכז המחוננים והמצטיינים בתוך הסביבה שבה הוא פועל, הובילה אותנו לחפש מודל מתאים אשר יבטא מחויבות זו, הלכה למעשה.

בנוסף, התמורות הטכנולוגיות והחברתיות המאפיינות את העידן בו אנו חיים, מרחבי אינטרנט הנגישים לכל, רשתות חברתיות וריבוי ערוצי מדיה, הובילו אותנו לתמורות מהותיות בחשיבה על תהליכים חינוכיים. תמורות אלה גרמו לנו להסתייג מהאילוץ הפרקטי שמביא אותנו לטפח את הילדים המחוננים והמצטיינים ביום מסוים בשבוע, בשעות קבועות ומסוימות. המציאות החדשה המתקיימת מסביבנו מאפשרת פתיחת הגבולות המסורתיים ומזמנת אפשרויות חדשות, הבאות לידי ביטוי במודל המגדלור.

הכלים היישומיים הנכללים ביוזמה

hidethisfield

על היזמ/ים

איריס ששון, מנהלת מרכז מחוננים ומצטיינים, ישי, כפר סבא

אבישג עידן, מנהלת מרכז מחוננים ומצטיינים, חלו"ם, רמלה (עד תשע"ט)

מנהלת תכנית "קדם עתידים", האגף למחוננים ולמצטיינים, משרד החינוך

על זירת הפיתוח (המוסד בו פותחה היוזמה)

מרכז מחוננים ומצטיינים ישי, כפר סבא (ס״מ 416768)

מרכז מחוננים ומצטיינים חלו"ם, רמלה (ס״מ 416321)

שותפים למיזם

  • האגף למחוננים ולמצטיינים, משרד החינוך
  • מכון שדמה לבינוי קהילה, המכללה האקדמית "אורנים"
  • אשכול הפיס למדע טכנולוגיה ואומנויות, רמלה
  • המרכז לגיל הרך, רמלה
  • בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ברמלה
  • הפארק העירוני כפר סבא
  • רשת המתנ"סים, רמלה

סיכום המיזם

hidethisfield

כלים שפותחו ביוזמה

מודל 40-40-20 בית ספר מבוסס בחירה

מתכון מנצח לכל בית ספר שמעונין להפוך את צוות ההוראה, לקבוצה של מנהיגים פדגוגיים יוצרי תוכן, סקרנים, המלמדים מתוך הנאה.

אינטראקציה ויצירת מרחב מאפשר באמצעות צילום | הקול בתמונה

הכלי מתבסס על צילום הדדי, שמאפשר לחברי קבוצות לבטא כיצד הם תופסים איש את רעהו, ולחוות כיצד הם נראים בעיני אחרים. הצילום מאפשר להם לייצג …

יוזמה | הקול בתמונה

צילום כאמצעי המסייע לתלמידים (ולמורים) לבטא את 'קולם', לחוות הקשבה, ולהשפיע על חייהם – בבית הספר ומחוצה לו.