פער המצוי בין המוסד החינוכי למארג הקהילתי השיתופי וההון האנושי הסובב אותו, משפיע על התפתחות הילד שעלול לגדול ולהיות אזרח מנותק מהקהילה. דבר זה עלול להוביל לראייה מצומצמת ריכוזית ואגוצנטרית.
הצורך הנו בשינוי ההגדרות והבידוד של מוסדות החינוך מהקהילה המורחבת. רצוי לאפשר לילדים לפתח תרבות פנאי סביב תחביב באמצעות פעילויות משותפות עם דמויות מהקהילה, פעילות המשנה עמדות על הגיל השלישי ומתן משמעות ומקום לגיל השלישי בתוך מוסדות החינוך.
מי יכול להפעיל את היוזמה?
מי מרוויח מהיוזמה?
בני גיל הזהב הנם אוכלוסיה עם ידע, תרבות וזמן פנוי המבקשת קשר, חום ומשמעות בקרב הקהילה בה הם חיים.
מוסדות החינוך אמונים על מתן ביטוי ומענה לכל תחומי האישיות של הילדים, תוך בחירה אישית לכל ילד וילדה וחיבור לדמויות מהקהילה, מענה אינדיבידואלי, עידוד יוזמות אישיות, גילוי עצמי, למידה במרחבי למידה מגוונים ותחומי דעת בלתי פורמליים.
כך מתארת גליתה, גננת ויזמית מובילה, את הפנסיונרים מטעם הקהילה המגיעים ללמד תחביבים לילדי הגנים האזוריים במסגרת "התחביביה".
יוזמת ״התחביביה״ נשענת על תפיסת ״הפדגוגיה היצירתית״ של גישת רגיו אמיליה, הרואה את הקהילה כ״מחנך השלישי״ ואת הגננת/המורה כ״לומד משותף״ לילדי הגן/הכיתה. במוסדות החינוך הפועלים ברוח הגישה ישנו מרחב פתוח המוקדש לפעילות יצירתית (אטלייה, atelier) בו אומנים ומומחים מהקהילה מוזמנים ליצור ולפעול, וילדים פועלים לידם ובהשראתם. מחקר ֿבתחום הסוציולוגיה מעיד על כך שקשר בין-אישי מבוסס עשייה משותפת משמעותית, יכול לצמצם רגשי בדידות ולהגביר את החוסן האישי והקהילתי.
ה"תחביבאים" (פנסיונרים בעלי תחביבים) מתנדבים במוסדות חינוך באופן קבוע, לאחר בדיקה הדדית ותוך בחירה מושכלת. הפעילות מטפחת קשר אישי דו כיווני והתנסות חופשית ומונחית סביב התחביב.
כאשר ילדים ותחביבאים פועלים ביחד סביב תחביב, כולם מרוויחים.
ברמת הילדים:
ברמת התחביבאים:
המיזם צמח מתוך רצון להסיר את ה'גדרות' והמחיצות בין מוסדות החינוך לקהילה, ורצון לתת לאנשים מהקהילה מקום ומשמעות. בד בבד, על רצון להניח על סדר היום את תרבות הפנאי במסגרת המערכת הפורמלי,. כל זאת במטרה לעודד אכפתיות ופעלתנות אצל הילדים.
גליתה שמלץ סקל, גננת גן שקד, קיבוץ אפיקים
מרווה לופר-עידו, סייעת בגן שקד, קיבוץ אפיקים
מעיין כהן, מנהלת בית ספר אפיקי ירדן, קיבוץ אפיקים
שלי גרוס, מחנכת כיתות יסוד בית ספר אפיקי ירדן, קיבוץ אפיקים
לאה פיין, גננת גן הדר, קיבוץ אפיקים
מוסדות החינוך באפיקים רואים בשילוב הקהילה בחינוך אמצעי לחינוך, הוראה ולמידה איכותית.
מערכת החינוך אחראית לפתח עמדה חיובית לגיל השלישי, ולאפשר לבני הגיל השלישי להיות משמעותיים עבור ילדי הישוב. המוסד החינוכי מהווה חלק בלתי נפרד מהקהילה, והקהילה מהווה חלק בלתי נפרד מהמוסד החינוכי.
אנשי גיל הזהב ישולבו כחלק ממעגלי החיים ודרך חיים, תוך השפעה יחסי גומלין והדדיות דו כיוונית מתמשכת. בכך תינתן האפשרות לפתח ילד הגדל להיות אדם בעל רגישות, אחריות חברתית ומסוגלות לפתח קשרים עם חלקים שונים בקהילה. במקביל, מוסדות החינוך רואים חשיבות רבה בתרבות הפנאי בכלל ובתחביב אישי בפרט, אמצעי לצמיחה, מימוש ופיתוח סגנון אישי ייחודי.
מפקחת גני הילדים – יעל קורן
מפקחת בית הספר- מלכה אליאס
מנהלת מחלקת חינוך מועצה איזורית עמק הירדן – צביה בהלול
רכזת החינוך – ניצן שפירא
רכזת גיל הרך – עדי ששון לבקוביץ
פיתחה את המשחק עצמון ואבירי השולחן – מאיה פרידמן
מתכון מנצח לכל בית ספר שמעונין להפוך את צוות ההוראה, לקבוצה של מנהיגים פדגוגיים יוצרי תוכן, סקרנים, המלמדים מתוך הנאה.
הכלי מתבסס על צילום הדדי, שמאפשר לחברי קבוצות לבטא כיצד הם תופסים איש את רעהו, ולחוות כיצד הם נראים בעיני אחרים. הצילום מאפשר להם לייצג …
צילום כאמצעי המסייע לתלמידים (ולמורים) לבטא את 'קולם', לחוות הקשבה, ולהשפיע על חייהם – בבית הספר ומחוצה לו.