מדינת ישראל עומדת בפני משימות לאומיות רחבות היקף, הדורשות השקעה בתשתיות מחקר ובהון אנושי באקדמיה לצד השקעה במו”פ בתעשייה ושיתופי פעולה חוצי מגזרים ומשרדי ממשלה. אך ללא פיתוח אוריינות טכנולוגית ברמה גבוהה לכל, בלא הבדל מגדר, אזור מגורים, דת או מעמד חברתי לא ניתן יהיה לעמוד באתגרים שצוינו לעיל. נדרשת השקעה חכמה וממוקדת בפיתוח היכולות הרלבנטיות בקרב כלל תלמידי ישראל באמצעות מורים אשר הוכשרו לתפקידם במציאות המאתגרת. בלא פיתוח יכולות אלו, תלמידים בעלי ידע ומיומנויות לא רלבנטיים יהפכו לבוגרים עם השכלה ומקצוע לא רלבנטיים, אשר לא רק שלא יתרמו להתפתחות המדינה וליכולותיה אלא שיהפכו לנטל מעכב במרוץ על התפתחותה, קיומה ואף הישרדותה של ישראל.
ישראל מבקשת להפוך מאומת סטארטאפ (Startup Nation) למשק טכנולוגי חכם (Smartup Nation), לשם כך עליה לפרוץ את הגבולות בתוכם היא פועלת כיום. בהיבט הטכנולוגי, הפעילות ברובה ממוקדת בטכנולוגיות מידע ותקשורת. בהיבט הגיאוגרפי, הפעילות מרוכזת ברובה במרכז, ובשאר המדינה פעילות נמוכה יחסית. בהיבט הדמוגרפי, כמחצית עובדים ההייטק הינם גברים, יהודים לא חרדים עד גיל 45. במציאות זו חדשנות טכנולוגית אינה פורצת את גבולות תעשיית ההייטק והפוטנציאל הכלכלי והחברתי האדיר אינו בא לידי ביטוי. זאת ועוד, התחרות העולמית על העליונות הטכנולוגית, מאתגרת את היתרון האיכותי של ישראל וכנגזרת את מעמדה הבינלאומי והאזורי ואת שגשוגה. המשמעויות מרחיקות הלכת של ההובלה או ההיוותרות מאחור גרמה לרשות לחדשנות להגדיר את הצורך להתמקד בממדים הבאים: טכנולוגיות מתעוררות – ובראשן בינה מלאכותית. אקו-סיסטם לרפואה מותאמת אישית, מבוסס יכולות מוכחות קיימות בתחומי המחשוב והמידע. לפרוץ את הגבולות ולחזק את ההייטק בפריפריה במונחי הון אנושי וחדשנות. להפוך מ"אומת סטארטאפ למשק טכנולוגי חכם" באמצעות הטמעת פיתוחים טכנולוגיים ישראליים במרקם החיים של החברה הישראלית. לאור יעדים אלו הוגדרה לאחרונה הבינה המלאכותית כפעילות לאומית. הבחירה בבינה מלאכותית נעשתה לאור יכולתה לתרום לביטחון ישראל והתאמתה לאילוצים מקומיים הנמנעים מקווי יצור גדולים ותשתיות כבדות. לשם כך הקימו פרופ' בן ישראל[1] ואביתר מתניה וועדה שכללה גורמים בכירים מהממשלה, הצבא, האקדמיה ותעשיית ההייטק. המלצות הוועדה כללו בין השאר תקצוב ממשלתי, הקמת גוף חדש שירכז את הטיפול בנושא, והפיכת החקלאות לפרויקט לאומי. פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח) חלק על המלצות הוועדה, וכיום ועדה ממשלתית נוספת עוסקת בנושא[2] תוך מיקוד בהון אנושי, רגולציה, מאגרי מידע ומחשוב-על. אך גם אם לגבי היעדים הסופיים קיימים חילוקי דעות, לגבי תפקיד החינוך בתהליך אין ויכוח. מוסכם שיש להקים מרכזי מחקר לבינה מלאכותית באוניברסיטאות, לחייב כל סטודנט בקורס בסיסי בלמידת מכונה, ולהבטיח הוראת בינה מלאכותית בבתי ספר תיכון, ייתכן שכמקצוע חובה. בחודשים הקרובים צפוי להתפרסם דו"ח מעודכן אך לגבי מערכת החינוך כל עוד לא תהיינה מסקנות ברורות אשר על בסיסן תוגדר במערכת החינוך מדיניות חינוכית ברורה, ממנה תיגזר תכנית פעולה כולל תכני לימוד, פרקטיקות הוראה ולמידה ותהליכי הכשרת מורים מתאימים, תתקשה המדינה להתמודד עם האתגר מולו היא ניצבת.
[1] גלובס, יסמין יבלונקו 12.2019, https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001309535
[2] גלובס, עמרי זרחוביץ '31.12.2019 https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001313181
