חשש מאירועי מזג אוויר קיצוניים, מגפות או צורך להתמודד עם אירועי טרור, דורש לבחון מחד בניית מבנים העמידים בפני הפורענויות הללו ולהבטיח תקני בטיחות בבתי ספר ובמרחבי המשחק. ומאידך, להבטיח מבנים ופתרונות וירטואליים כדי לקשר בין לומדים למורים, לומדים ללומדים והורים ומורים תוך הבטחת תקני בטיחות סייבר במרחב הקיברנטי. בתחום הבריאות, יש להבטיח מענה חינוכי נאות מול כל תרחיש אפשרי, אסון או מגיפה. כמו כן, יש לטפח את אוריינות הבריאות, כולל קבלת החלטות מושכלות לגבי שימוש נכון באנטיביוטיקה וחשיבות החיסונים לכל קבוצות הגיל, וקידום הרגלי תזונה נכונה ופעילות ספורטיבית. בהיבט הנפשי חשוב להיות ערים למגמת הדיכאון הגובר בקרב בני הנוער ולהתפתחות נרטיבים רעילים. נרטיבים ומדדי הצלחה והישגיות מעצבים שאיפות, בחירות והתנהגויות של הלומדים ופוגעים בבריאותם הנפשית. מדדים עכשוויים של הצלחה בחינוך הנשענים על מודלים כלכליים והצפה של חדשות מזויפות גורמים לאנשים לאבד קשרים חברתיים חיוביים ומערכות יחסים תומכות. תופעה זו, המכונה "מגפת זיהום חברתי", עלולה להשפיע על בריאות הציבור, ובמיוחד על אוכלוסיות בודדות וחלשות. כדי להתמודד עם תופעות כגון נרטיבים רעילים, פייק-ניוז, וחרמות חברתיים, על מערכת החינוך להשקיע במיומנויות כמו תקשורת ומערכות יחסים בינאישיים, חוסן אישי, מודעות עצמית, חשיבה ביקורתית ועוד. בנוסף, עליה לבחון דרכים לצמצום הלחץ בתהליכי קבלה למוסדות לימוד, למתן מגוון אפשרויות המותאמות ללומדים, ולהתמודדות עם גזענות, סקסיזם ואי-שוויון כלכלי.
