התמורות במציאות המשתנה והמורכבות הגוברת של מערכות החינוך מגבירות את החשיבות של תכנון וארגון מערכות החינוך. החינוך נדרש להתמודד עם אתגרים כגון שינויים דמוגרפיים, פערים מתרחבים בין אזורים ואוכלוסיות, דרישה לחינוך איכותי ומסובסד, משאבים מתמעטים, חוסר איזון אקולוגי ויישומים אקראיים של פיתוחים מדעיים. המגמות העולמיות משנות מציאות ומייצרות פרדיגמות חדשות לתכנון וארגון המבוססות על תפישות כגון קיימות, אקו-סיסטם אורגני, כלכלה מעגלית, שיתופית וחברתית ועוד[1]. תחום החינוך צפוי לעבור שינויים מרחיקי לכת באופן בו הוא מאורגן ופועל הכוללים פרדיגמות התנהלות חדשות, שחקנים חדשים, המפעילים מודלים חינוכיים חדשים המתחרים במודלים המסורתיים, ושינויים פרדיגמאטיים וארגוניים במערכות החינוך הפורמליות, שיעשו מאמץ לשמר את הרלוונטיות שלהן.
[1] Global Education Futures Report EDUCATIONAL ECOSYSTEMS FOR SOCIETAL TRANSFORMATION
