יוזמה | רצים קדימה! לחוסן שבי

על פי הגדרת האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה חוסן נפשי הינו עירוב מחשבות, התנהגויות ופעולות שניתן ללמד ולפתח בכל אדם. 

(מתוך: קידום החוסן הנפשי בעבודה חינוכית- טיפולית עם נוער בסיכון /ד"ר אילן שמש וד"ר רותי שמש בתוך: "מניתוק לשילוב" חוברת מס' 16, תמוז תש"ע יוני 2010)

קיימים ארבעה גורמי חוסן עיקריים אוניברסליים המהווים תשתית לחוסן ויציבות נפשית וחברתית של בני נוער:

1. המצאות אדם מבוגר משמעותי בחיי הילד
2. חוויה יומיומית חיובית בבית הספר
3. הרגשה של ערך עצמי
4. הרגשה של מחוברות חברתית בריאה

ילד שחווה חוויות אלה, הוא בעל רווחה נפשית גבוהה וגם אם יחווה מצבי מצוקה יוכל להתמודד עימם. 

(מתוך: "חוסן נעורים": נטמעת אסטרטגיה יעילה למניעת התנהגויות סיכון ולקידום רווחתם של ילדים ובני נוער" יוסי הראל פיש, בתוך " מניעת השימוש בסמים ובאלכוהול" ריקי צימר וחגית בוני נוח (עורכות), 2014, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, עמודים 67-83)

פיתוח חוסן, אם כך, חשוב לתלמידים רבים בהתמודדות עם חוויות יומיומיות. דרך מוצלחת לעשות זאת היא באמצעות פעילות גופנית בקבוצה.

ג'ון רייטי בספרו "הניצוץ", טוען שאימון גופני משפר את הלמידה בשלוש רמות: ממטב את היערכות המוח לשיפור הערנות, הקשב והמוטיבציה, מכין ומעודד את תאי העצב להיקשר זה לזה – מצב שהוא הבסיס לקליטת מידע חדש ומדרבן התפתחות של תאי עצב חדשים מתאי גזע בהיפוקמפוס. אימון גופני סדיר מעלה את רמת הנוירוטרנסמיטורים -דופמין ונוראפינפרין באמצעות עידוד צמיחת קולטנים חדשים באזורים במוח.

אחת הדרכים הטובות ביותר לדבריו, היא להצטרף לקבוצה כיוון שהגירוי של יחסים חברתיים מעורר את התפתחות תאי העצב. יחסים אלה הם מורכבים, מאתגרים, מתגמלים ומהנים, וכאשר מחברים את ההשפעה המנטלית עם ההשפעה המעוררת של האימון הגופני, ממטבים את פוטנציאל הצמיחה של המוח. 

כלים מעולם ה'מיינדפולנס' מגלידים אף הם את הקשרים במוח ואף מפחיתים את רמת הקורטיזול בגוף במצבי לחץ וסטרס. 

תחזית הקיימות 2030 (2012) מדגישה כי "חיזוק החוסן …מרכיב הכרחי ומשלים להתנהלות בעולם בו שוררת רמה גבוהה של סיכונים.. חיזוק החוסן יושג בהגברת כושר ההתמודדות עם מצבי משבר, בתיחום גבולות, בפיזור הסיכון ובהקטנת עוצמת הנזקים וכן ביכולת למתן תנודות ולצאת ממצבי סיכון ומשבר תוך ניצולם לשינויים ולשיפורים."

תחזית זו מדגישה את מקומו של הפרט וחוסנו בהתמודדות עם משברים בחברה ואת החשיבות בפיתוח חוסן שכזה, על מנת להיות מסוגלים להתמודד כחברה עם משברים שונים- כלכליים ואחרים, ולהתאושש מהם. (מתוך: נייר עבודה של המשרד להגנת הסביבה: מבוא למדידת חוסן, צחור, א דצמבר 2014- נספח ג': מבוא למדידת חוסן.)

לאורך שנים חפשו ברחבי העולם והארץ דרך להתמודד עם בעיות שונות בקרב נערים ונערות אשר מפתחים התנהגויות סיכון. נמצא כי כמו ברפואה ניתן למנוע היווצרות בעיות מסוג זה, לכן תכנית התערבות יעילה תתמקד בשינוי אשכול דפוסי התנהגות סיכוניים. במחקר רב לאומי של ארגון הבריאות העולמי (210,000 תלמידים מ 41 מדינות בעולם) נמצא כי ארבעת גורמי החוסן הנם גורמי הגנה חיוביים שהעדרם גורם לילדים לפנות לדפוסי התנהגות הרסניים.

כהורים ואנשי חינוך, עלינו לשאוף לרווחה נפשית גופנית וחברתית בקרב התלמידים אשר תאפשר תפקוד בריא ומצמיח, פיתוח אחריות אישית, מתוך תחושת כבוד- זהו חוסן נעורים (youth resiliency).