גישת המנהיגות המערכתית[1], עושה שימוש בדרכי חשיבה ופעולות חדשניות בהתבסס על יכולות של ראייה מערכתית רחבה, שיח מערכתי ועיצוב עתיד רצוי. על פי גישה זו המנהיגים אינם עוד "גיבורים" המובילים שינוי על ידי התגברות על כוחות מנוגדים וגיוס תומכים, אלא "מארחים" המאפשרים יצירה משותפת. ניתן לראות את תפקיד המנהיגים-המארחים כגנני המערכת האקולוגית, השותלים, מטפחים, מעצבים, קוצרים ומחדשים פרויקטים חינוכיים, קהילות למידה, חוויות ומסלולים בתוך מערכות אקולוגיות חינוכיות מורכבות. אם מנהיגי השינוי הם מסורתית, מייסדי חברות הזנק ויזמים חברתיים, הרי שגנני המערכת האקולוגית הם אלה שעובדים, אוצרים את השינוי, ומקדמים שיתופי פעולה ליצירת מערכות יחסים מועילות ולהעמקת ההצלחה השיתופית של המערכת כולה.
[1] Global Education, Futures Report, EDUCATIONAL ECOSYSTEMS FOR SOCIETAL TRANSFORMATION
